פסקי דין על אבי אברהם עזרן |

8470-11/16 פ     15/03/2020




פ 8470-11/16 אבי אברהם עזרן נ' מדינת ישראל- מע"מ אשדוד








בית משפט השלום באשדוד


ת"פ 8470-11-16 מדינת ישראל נ' אביעד תפעול בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
23

לפני
כבוד השופט
יהודה ליבליין


המבקש- הנאשם 2
ע"י ב"כ עו"ד מ' סיוון אדרי

מטעם הסנגוריה הציבורית

אבי אברהם עזרן


נגד

המשיבה- המאשימה
ע"י ב"כ עו"ד מ' סבח
מדינת ישראל- מע"מ אשדוד




החלטה

1.
בפני
בקשת הנאשם 2 לזמן כעד הגנה מטעמו את רואה החשבון סיימון אלמליח, וזאת לאחר שעד זה העיד כעד תביעה. הנאשם מבסס את בקשתו זו על הוראת סעיף 167 לחסד"פ אשר קובעת:
"סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני
בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט."


2.
הנאשם מנמק את בקשתו, בכך שמגיע לו יומו בבית המשפט, ועומדת לו הזכות להוכיח את חפותו, ומימוש זכויות אלה יכול שיתקיים רק אם בית המשפט יעתר לבקשתו ויורה ע עדותו הנוספת של רואה החשבון אלמליח. הנאשם 2 איננו נכון להציג בפני
בית המשפט את הנימוקים שבעטיים לגישתו יש לזמן בשנית את רואה חשבון אלמליח, וכי רק בשלב עדותו של רואה החשבון יציג לבית המשפט את המידע החדש שעל בסיסו מבוקש להעיד את רואה החשבון אלמליח. נטען בהקשר זה כי לנאשם ציפייה להעיד את רואה החשבון, וכי בהקשר זה יש לו גם טענות לכשל בייצוג, בכל בקשור לחקירתן של רוא"ח אלמליח על ידי באי כוחו הקודמים של הנאשם.

3.
יצויין כי הנאשם הגיש שלוש בקשות בעניין זה, בין היתר לאחר שהובהר לו במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.2.2020, כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, עליו להניח את התשתית הראייתית לבקשה לזמן מחדש את רואה החשבון אלמליח, שעל בסיסה ניתן להניח כי נפל פגם בנכונות עדותו של העד, ואין די בתחושה הסובייקטיבית של הנאשם.

על אף האמור, גם בבקשה המחודשת המונחת בפני
י, בחר הנאשם שלא להניח את התשתית הראייתית בעניין זה, אלא עמד בסירובו למסור פרטים בעניין זה.

4.
המדינה בתגובתה מתנגדת לזימון מחודש של רואה החשבון אלמליח, ועומדת על כך שגם בבקשה הנוכחית לא הציג הנאשם את הראיות החדשות, כנדרש בהתאם לפסיקת בית המשפט. לפיכך, נטען, כי הטעם היחיד לבקשה הוא החלפת הסנגורים, וניסיון לבצע מקצה שיפורים על ידי הנאשם.

5.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המדינה ולאור הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון בתאריך 10.2.2020, החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת בהיעדר בסיס ראייתי להיעתר לה
.

6.
דרך המלך בכל הנוגע להגשת ראיות מטעם הצדדים היא בהגשת מלוא הראיות בחטיבה אחת. תחילה נשמעת פרשת התביעה ומשזו תמה, נשמעת פרשת ההגנה כאשר ככלל עדים שנשמעו בפרשת התביעה לא נשמעים כעדי הגנה. יחד עם זאת, לכלל זה ישנם חריגים, ובית המשפט רשאי לשנות מהסדר הרגיל של הבאת הראיות, ובעניין זה ס' 167 לחסד"פ קובע כאמור לעיל, כי בית המשפט רשאי אם ראה צורך בכך לזמן בשנית עד שכבר נשמעה עדותו.

העובדה שקיים חריג, אין משמעה שבכל מקרה בו מתבקש בית המשפט להתיר את הסטייה מן הכלל יש מקום להיעתר לבקשה, אלא יש מקום לשקול כל מקרה לגופו, בהתאם לשיקולים המנחים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. אוסיף, כי הלכה למעשה יש צורך לאזן בין דיני הראיות ואופן ניהול ההליך, לבין החתירה לחשיפת האמת ועל מנת למנוע עיוות דין לנאשם.

7.
השיקולים המנחים לעשיית שימוש בסמכות שבסעיף 167 לחסד"פ, נקבעו בין היתר בע"פ 305/74 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד כ"ט(1), 416 (1974), שם נקבע כי בית המשפט יתיר הבאת עד תביעה לעדות נוספת מטעם ההגנה, ובלבד שלאחר מסירת עדותו של עד התביעה אירע אירוע או התגלה דבר המעמיד בסימן שאלה את נכונות עדותו הקודמת.

בת"פ (מח' ת"א) 360/96 מדינת ישראל נ' בשן (פורסם במאגרים משפטיים 21.6.2000) קבע בית המשפט המחוזי במקרה דומה כך:
"על מנת שביהמ"ש יורה, אם כן, לזמן

את העדה לעדות נוספת, צריך שיובא בפני
ו, גילוי חדש המעמיד בספק את נכונות עדותה הקודמת של העדה, ואשר לאורו מתעורר הצורך לברר מחדש את פרטי העדות הרלוונטיים באמצעות העד עצמו, ולפרוס את ההליך הפלילי לצורך כך על פני פרק נוסף. פרק זה, סביר להניח, שיכיל בחובו אף העדתם של עדים רבים נוספים כחלק מזכות התביעה לעדי הזמה מטעמה. אכן, במידה ומתעורר ספק כזה בליבו של ביהמ"ש, לאורו של גילוי חדש כאמור, כי קיים חשש שלא נעשתה חקירה מלאה ומקיפה של האמת וכי עדותו של העד אינה נכונה מכל טעם שהוא, יפעל הוא בהתאם לסמכותו זו, ונכון הדבר שבעתיים ככל שמדובר במי שעדותו מרכזית וחשובה יותר לצורך הכרעת הדין.
ואולם, כל עוד לא עולה כל גילוי כאמור מחומר העדויות ומהבקשות שבפני
ביהמ"ש, ברור הוא כי אין כל טעם בזימון העד לעדות מחדש, ביחוד לאור העקרון שהדיון אמור להגיע לסופו באופן שביהמ"ש ינהלו כראוי וביעילות המבטיחה את אינטרס הציבור כמו גם אינטרס הנאשם עצמו."

וראו גם: ת"פ (מח' ת"א) 663131-12-15 מדינת ישראל נ' משה יעקב חברוני (פורסם במאגרים משפטיים 31.10.2017).

8.
לפיכך, תנאי להתרת עדות נוספת של עד תביעה במסגרת פרשת ההגנה, הוא יצירת ספק בפני
בית המשפט בדבר תוכן עדותו של עד התביעה, באמצעות הנחת תשתית ראיית מתאימה בעניין זה. מנגד, כל עוד לא הונחה תשתית ראייתית ,שיש בה לכרסם ולו באופן לכאורי בעדותו של עד התביעה, אזי גובר האינטרס של סופיות הדיון וניהול יעיל של ההליך, כמשקף את האינטרס הציבורי על פני הגנת הנאשם, אשר במודע נמנע מלחשוף את הראיות שיש בהן לטענתו כדי לכרסם בעדותו של עד התביעה.

9.
בענייננו, כמפורט לעיל, בוחר הנאשם 2 שלא להניח כבר עתה את התשתית לטענתו, ולפיה רואה חשבון אלמליח מסר בעדותו דברים שיש להטיל ספק לגביהם, ועל כן לא ניתן להיעתר לבקשתו.

10.
אוסיף עוד, כי ניכר מן הבקשה שעיקר הטענה היא בדבר כשל בייצוג על-ידי באי כוחו הקודמים של הנאשפ, וטענה שכזו, ככלל איננה יכולה להוות בסיס להתיר זימונו מחדש של עד תביעה במסגרת פרשת ההגנה. גם בהקשר זה, לא הניח הנאשם 2 כל תשתית לטענה בדבר כשל בייצוג. בע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל (27.6.2002) נקבע בעניין זה כך:
"טענה של כשל בייצוג בפני
ערכאה דיונית איננה טענה שבכל יום, ויש להיזהר בה. כדי שכשל בייצוג ישמש עילה לבחינה מחודשת של ההליך לא די בהצבעה על שאלה שלא נשאלה או על עד שלא זומן. צריך להצביע על כך שאילו לא היה כשל כזה, הייתה תוצאת ההליך שונה (ראו דברי הנשיא ברק במ"ח 7929/96
קוזלי נ' מדינת ישראל [25]
, בעמ' 569). לכך הייתי מוסיף שיש מקום להבחין בין כשל שעניינו עובדתי לבין כשל שעניינו משפטי. טענה של כשל בייצוג שומעים לה, כאשר ראיה או עד שהיה בהם כדי להטות את התוצאות לא הובאו לפני הערכאה הדיונית; אין שומעים לה כאשר מדובר בטענה משפטית שלא נטענה או בקו הגנה שלא הוצב. כידוע, 'אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש' (חגיגה, ג, א [ב]), ואין עורך-
דין שלא יהיה בידיו להוסיף טענה על טענות קודמו, ומכאן שאם ייפתח פתח לטענה של כשל בייצוג מחמת טענה משפטית שלא נטענה, הרי שאין לדבר סוף (השוו המצב שהיה ב
ע"פ 4093/92
שמן נ' מדינת ישראל
[26];
ע"פ 747/86
אייזמן נ' מדינת ישראל [27]).

"

11.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לזימון נוסף של עד התביעה רואה חשבון אלמליח.

12.
המאשימה תגיש סיכומים בכתב עד ליום 30.4.2020.

הנאשמים יגישו סיכומים בכתב עד ליום 11.6.2020.

היקף הסיכומים לא יעלה על 15 עמודים ברווח שורה וחצי גודל גופן
david
12 או מקביל לו.


הצדדים יהיו ערוכים לשמיעת השלמת טיעונים בעל-פה ליום 16.7.2020 מהשעה 13:00 ועד השעה 16:00. לכל צד יוקצו 45 דק' להשלמת הטיעון.

13.
המזכירות תודיע ותקבע תז"פ ליום 1.5.2020.

ניתנה היום, י"ט אדר תש"פ, 15 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין
, שופט







פ בית משפט שלום 8470-11/16 אבי אברהם עזרן נ' מדינת ישראל- מע"מ אשדוד (פורסם ב-ֽ 15/03/2020)