פסקי דין על ברק יצחקי | פסקי דין על דוד טל | פסקי דין על דוד טל החזקות (ד.ט 2013) |

35368-01/20 א     20/03/2020




א 35368-01/20 ברק יצחקי נ' דוד טל, דוד טל החזקות (ד.ט 2013) בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 35368-01-20 יצחקי נ' טל ואח'






לפני כבוד הרשם בכיר אריה דורני-דורון

ה
תובע:
ברק יצחקי


נגד

ה
נתבעים:
1. דוד טל
2. דוד טל
החזקות (ד.ט. 2013) בע"מ






החלטה

החלטה זו עניינה בקשה
לביטול סעד זמני של עיקולים בעקבות תביעה כספית של מיליון וחצי ₪ הנשענת במהותה על

פסק דין
בבוררות בין שני הצדדים .

1.
במסגרת רע"ב 6541911-19 , על פסק הבורר , במסגרתו תיאור העובדות וקביעות פסק הדין מוגדרת מערכת היחסים החוזית והעובדות הנדרשות להליך התביעה הכספית שנדרש בירור כימותי מדויק יותר. גם במקביל ממכתב בא כוח הנתבע עולה כי מתנהל לטענת הנתבע הליך בוררות אחר עם צד ג' לקבלת כספים נוספים , ישנן הוצאות שלא חושבו ומבוקשת אף בקשה לשאת בהוצאות הליכים משפטיים לטובת העסק.

2.
במסגרת הסכמה דיונית נקבע כי בית המשפט ייתן ההחלטה בבקשה לביטול עיקול על סמך החומר המונח לפניו ללא חקירת המצהירים .

3.
במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח המבקש תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש המבקש לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיב, מצדו, יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (
ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ
(4) 115 (1986)); (ב) האם הראה
המבקש שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש או המשיב. במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (
רע"א 9736/07
קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ
(5.12.2007)); ו - (ד) האם עמד המבקש בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

4.
לאחר בחינת טענות הצדדים מהמסמכים שבפני
י, נחה דעתי שעלה בידי המבקש להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. כמו כן, הראה המבקש כפי שאפרט להלן שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק-הדין, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו ובכל הקשור ליסוד תום הלב, לא נמצאו ממצאים שיש בהם כדי לשלול מהמבקש את הזכות להבטיח את ביצוע פסק-הדין באמצעות צו העיקול.

ראיות מהימנות לכאורה :

5.
בעצם הצגת הסכם השותפות
( סעיף 2 לנספח א ) ,
פסק הבוררות
מ30.10.19 שקיבל תוקף של

פסק דין
הקובע עקרונית 1. את הזכות למחצית מהרווחים
2. שמוחק את הנתבעת מ

פסק דין
הבורר בנימוקים שנוגעים לתניית הבוררות ולא למהות עצמה של המחלוקת והכספים
, ושמגדיר את הסכם השותפות כהסכם המחייב לעניין הנתבע עלה בידי המבקש להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה.

6.
במסגרת ההסכמים לכאורה בסעיף 2 להסכם השותפות כפיפות הזכות להסכם המרכזי של המשיב מול דוד טור וקביעה שמדובר ב6.7% זכות המשיב מ" המחזור של העסק" , שעל פי המסמכים שצורפו נספח ח' לכתב התביעה בבוררות , מדובר ב2.5 מיליון ₪ בנקודת הזמן ההיא , ומכאן שיש לגזור הזכות למחצית חלקו של התובע במעל ל1.25 מיליון וזאת טרם קבלת מלוא המסמכים הנדרשים עד למועד הגשת התביעה .

7.
המחלוקת לעניין עצם הזכות לקיזוז סכומים בשל הוצאות והיקפן תיבחן בתיק העיקרי ומלשון הכתוב היבשה עולה כי עילת התביעה עברה את הרף הנדרש לצורך הצו זאת מלבד חוסר הסבירות שבקביעה כי סך כל הרווחים מ2016 עולה כדי 36,000 ₪ כאמור בסעיף 95 לתשובת הנתבעים לתגובת התובע וההתעקשות למנוע כל בקשת עיקול נוספת מההכנסות הצפויות בהמשך במיוחד לעניין המשבר הבריאותי והחזק העסק הלא רווחי לטענת הנתבעים, אין מחלוקת היום שמלבד 100,000 ₪ בתחילת הדרך לא שולם דבר . אין מחלוקת כי גם הוצאות משפט שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לא שולמו . אין מחלוקת שגם ולו היה מתקיים דיון בחקירת מצהירים לא היה בו את רו"ח לחקירתו על מסמכי ההוצאות וגם לא הוגש תצהיר בשמו בהקשר זה. הכול מצוי באמתחת הנתבעים .העדרו של תצהיר זה של רו"ח והעדר נוכחות זו פועלת לרעת הנתבעים בשלב דיוני זה ובמסגרת ההסכמה הדיונית. זאת מלבד העובדה כי קיימת לתובע טענות במסגרת עילת התביעה לפרשנות אומד דעת הצדדים כאמור בסעיפים

35-39 לתשובת התובע לבקשת הביטול מ16.3.20 .

8.
הטענה לפיה אין מדובר בצו הנשען על תביעה כספית, כאשר הסכום נקוב בכתב התביעה , המסמכים החשבונאיים שכבר קיימים מדברים על
הכנסה המבססת התביעה והיקפה מבלי להיכנס לשאלת
הזכות לקיזוז הפסדים אם לאו ,גם אם באומד בשלב זה, אינה יכולה להתקבל בוודאי לא כשהטענה היא של הברחת כספים . סעיף 24 לתשובה אינו יכול לבסס השתק או מעשה בית דין שעה שהמשיבה נמחקה כלא הייתה במסקנות הבורר . נייתנה הזכות במפורש במסגרת פסק הדין בערעור מ1.1.20 . גם סעיף 57 ה' 2 לתשובת הנתבעים מציין שהדו"ח החשבונאי של צד ג' דוד טור
שגוי אלא שעמדתם זו של הנתבעים היא זו שאמורה להתברר בתיק העיקרי . עצם קיומו של אותו דו"ח מצטרף לראיות עילת התביעה.


9.
בשלב זה של ההליך, בהיעדר אסמכתא בכתב לאורך כל השנים וחוסר השקיפות בזמן אמת מטעם הנתבעים לביסוס טענה הן לעניין אופן החישוב החוזי והן לעניין הסכומים , לא ניתן לקבוע שעלה בידי הנתבעים להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה. מאזן ההסתברות נוטה באופן מובהר לטובת המבקש בשלב זה : (א) מעצם הצגת המסמכים החוזיים בכתב , פסק הבוררות
בכתב במסגרתו נבחנו טענות המשיב והימנעות המשיב מלהציג אסמכתא בכתב בזמן אמת הקובעת אחרת ; (ב) מעצם העובדה שעד היום לא שולם מתוך סכום התביעה סכום כספי למעט 100,000 ₪ תחילת הדרך ,
כאשר הסבירות שמלחמתו של המשיב להמשיך להחזיק
בעסק המניב וככל הנראה לפחות עד משבר הקורונה מלמד על רווחים גדולים (ג) העדרו של תצהיר ושל רו"ח בדיון באולם בית המשפט .

יסוד ההכבדה :

10.
הונח ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה. עצם שיעור החוב המשוער מהווה אינדיקציה ראשונית ומשמעותית לקיומה של הכבדה. מדובר בחוב גבוה. אין מדובר באינדיקציה רלבנטית יחידה. בסיס נוסף לקיומה של הכבדה ניתן למצוא בעובדה שעל פי הנטען לא עלה בידי המבקש לאתר נכסים נוספים בבעלות המשיבים . חשוב להדגיש שעל מנת לעמוד בדרישות הקבועות בדין, התובע מבקש אינו נדרש להניח ביסוס ראייתי של הברחת נכסים. די בהנחת תשתית עובדתית לביסוס הכבדה על ביצועו. תמונת המצב מלמדת על כך שנמצא ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה. מהות העסק קיוסק שככל הנראה הניב רווחים והטיל ביצי זהב מעצם טיבו קשה למעקב כספי, והנכונות להילחם מלחמות מוניציפאליות משפטיות של מי שהוא רק שוכר כדי להותיר את הנכס להמשך הפעלת העסק, מדברת בעד עצמה. חקירות רו"ח וצד ג' וודאי תבררנה הדרוש במסגרת התיק העיקרי ואין באמור כדי לקבוע מסמרות בסכום מדויק זה או אחר , מה גם שמי שהסתיר בחוסר שקיפות מכלול הדרוש לבדיקה יסודית ולחישוב החשבונאי לא היה התובע .

11.
היחס בין הדרישות המצטברות הקבועות בדין – קיומה של עילת תביעה וביסוס יסוד ההכבדה – הוא יחס של "מקבילית כוחות". ככל שנמצאו ראיות מהימנות יותר לקיומה של עילת תביעה, כך הדרישה להצגת תימוכין לביסוס יסוד ההכבדה היא נמוכה יותר, ולהיפך. בענייננו, לנוכח אופי וטיב הראיות ביחס לעילת התביעה להיקף ההכנסות המשתמע וטענות מאוחרות להוצאות המאיינות כל רווח שלא נטענו בזמן אמת בכל הנוגע להוצאות " קיוסק" , ובנוסף קיומו של יסוד ההכבדה מובהק בכל התנהלות הנתבעים,
נראה כי במקבילית הכוחות גם הראיות לכאורה לביסוס עילת תביעה, שעדיים תידרש לבירור כימותי
בהיקפים המדוברים וגם יסוד הכבדה המצוי
ברף העליון
אינם מאפשרים ביטול העיקולים . לסבר האוזן ייאמר כי הסכום שנתפס במסגרת העיקולים אינו עולה על 20% מסכום החוב הנטען וזאת מבלי להיכנס להעברות כספים תוך כדי הליך העיקול ומבלי לחוות דעה לעניין זה לגופו .

12.
עוד יצוין כי דווקא עתה יש להניח כי ההכנסות מכאן ואילך יפחתו בשל "משבר הקורונה " ולא יהא ביטחון בהכנסה הקבועה החודשית מה שמעמיד את היכולת למימוש

פסק דין

בספק, שרק העיקולים יכולים להבטיח ביצוע גם אם חלקי ומינורי בהקשר זה . זאת ועוד , עצם הצורך בקבלת נתונים המצויים רק בידי המשיב מלמד כי לא הייתה שקיפות מלאה.
נכונות הנתונים החשבונאיים תתברר בדיון לגופו גם בחקירת צד ג' דוד טור וגם בחקירות רואי חשבון לנוכח שיחות
העולות
מסיכומי התובע בבוררות , ואמירות בדבר
עסק שבחודש אחד זכה להכניס כ מיליון ₪ .

13.
לעניין המשיבה 2 , הגם שנמחקה מהבוררות מטעמים כפי שפורטו ב

פסק דין
בית המשפט המחוזי

, בהתאם להחלטת כבוד השופטת אביגיל כהן הנכבדה,
עדיין אין באמור כדי למנוע הגשת התביעה כנגד הנתבעת בין אם כנתבעת כאמור בכתב התביעה ומעצם מחשבתו של הבורר על הכפפתה כגוף אחד עם הנתבע לעניין זה הגם ששגה בדבר סמכותו זו , ובין אם כמחזיקה לעניין העיקול גם אם לא הייתה כנתבעת פורמאלית והיא כן כזו
. גם העובדה כי לא נתפס מעבר ל20% עד כה מדברת בעד עצמה .זאת מלבד ההסתברות כי המרת אופן קבלת הכספים והפעלת העסק מהנתבע לנתבעת
מחזק את היסודות עליהן נסמכת בקשת העיקול .

14.
זאת ועוד, העדר כל תשלום גם לא של הוצאות משפט לבא כוח התובע עם סיומה של הבוררות ואף לאחר פסק הדין בבית המשפט המחוזי , ומנגד טענות בדבר מאות אלפי שקלים לעניין הוצאות שכ"ט עו"ד והעברת סכום נכבד לבא כוח הנתבעים תוך כדי מתן צו העיקול , מלמדים
על השתמטות והתשה של הנתבעים העולים בקנה אחד עם החשש שביסוד מתן הצו.

15.
יובהר כי אין באמור כדי לקבוע מסמרות בכל הנוגע לבירור החשבונאי והמשפטי בתיק העיקרי בכל הנוגע לטענות המשפטיות החוזיות למהות העסקה ואומד דעת הצדדים, ומקום שהצדדים וויתרו על חקירת המצהירים, כשהחשש מהמשך בקשות אחרות לעיקול עמד ביסוד ההתנגדות והעדר ההסכמה להותרת העיקולים על כנם רק בשל כך , מלמד היה כי אין בכוונת המשיבים לאפשר הצטברות כספים לטובת מימוש פסק הדין . ספק אם יהא לעתיד במה לאחוז . ספק אם יהיו הכנסות במשבר הכלכלי של הקורונה . יתכן שיעמדו כספים לפיצוי על ידי משרדי הממשלה . יתכן שדמי השכירות לא יחויבו בנסיבות תקופת מה, דווקא חוסר וודאות זה, אינו מאפשר ביטול
העיקול .

16.
אין באמור כדי למנוע בקשות לעיקולים ככל שאמורים להגיע כספים, אך גם ראוי לשקול מתווה מכאן ואילך לפיו וכפי שהדבר מוכר במקרים שכאלו לא אחת מתמנה רו"ח מוסכם מטעם בית המשפט או הצדדים בהסכמה מנהל נאמן שיש בידו להפיס דעתם של הצדדים כי תתקיים שקיפות וניהול מבוקר מכאן ואילך, ויופקדו כספים הן לתפעול השוטף הן למשכורת והן לצורך הבירור העתידי של התביעה עד סיומה בהכרעה משפטית וחשבונאית . במכלול השיקולים
שחרור העיקול שכבר תפס מעט ויתכן אף שיידרש להליכים נוספים בכל הנוגע לסכומים שהועברו במהלך העיקול בבקשה לאישור עיקול
יכביד בוודאות ויעשה פסק הדין לעקר מתוכן אם יבוטל .

17.
נתתי דעתי לעניין השיהוי , וראיתי לנכון לקבוע כי 1. אין להותיר התובע במעט שתפס מול שוקת שבורה בסופו של ההליך המשפטי הנוסף הממשיך בניתוח
התנהלות הנתבעים אל מול יסוד הכבדה מובהק 2. משפסקי הדין מבססים הזכות העקרונית בוודאות ונותרת החשבונאות, נראה כי גם אם מדובר בתביעה כספית " חדשה ממשיכה " לכל דבר ועניין, הרי שמשענתה בפסקי הדין העקרוניים לטובת התובע , מחזקת הזכות למתן הצו מקום שיסוד ההכבדה כה מובהק בתוצאת העיקול ובהתנהלות הנתבע עד כה, בדומה למתן הצו לאחר

פסק דין
הגם שאין מדובר ב

פסק דין
שקבע זכות לסכום ספציפי. צווים אלה התגברו על המשוכות הקיימות בהשוואה ל צו זמני המתחיל הליך שמעולם לא נאמרה בו אמירה שיפוטית בדבר קיומה של זכות .


18.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. לא נמצאו טעמים – מתום דיני תום הלב – כדי לשלול מהמבקש את הסעד שהתבקש על ידו.

19.
הסכמת הצדדים במסגרת ההליך להותרת העיקולים שתפסו על כנם, והנכונות להתחייבות בא כוח הנתבעת שלא לעשות כל שימוש בכספים שהועברו לחשבונו עד לסיום ההליך בתיק העיקרי, הסכמה שבוטלה בשל התנאי שדרש הנתבע לפיו
לא יגיש התובע בקשות נוספות לעיקול, כאשר אלו אינן חלק מהדיון ותיבחנה לגופן אם תוגשנה –הסכמה זו
הייתה יכולה למנוע גם הוצאות , אולם משבוטלה ופסקתי את שפסקתי נדרשתי גם לפסיקת הוצאות .

20.
על כן, הבקשה לביטול צו העיקול – נדחית.

21.
הנתבעים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות ושכ"ט ב"כ המבקש
בסכום של
4,000
₪ שישולם עד ל1.5.20
.

22.
אם לא ישולמו ההוצאות בסכום של 4,000 ₪ עד למועד האמור, יעמוד סכום ההוצאות בתיק זה על סך של 10,000 ₪ שישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל .

23.
בית המשפט מודה לבאי כוח הצדדים על דיון מכבד וראוי, ומאחל לצדדים כולם בריאות איתנה בשעת משבר החירום הבריאותי .

ניתנה היום, כ"ד אדר תש"פ, 20 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 35368-01/20 ברק יצחקי נ' דוד טל, דוד טל החזקות (ד.ט 2013) בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/03/2020)