פסקי דין על ארז כהן החזקות | פסקי דין על ארז כהן | פסקי דין על י.צ פנלב | פסקי דין על אילן גלזר | פסקי דין על א.ל מדיקל השקעות ואח' |

4645-05/17 א     18/03/2020




א 4645-05/17 ארז כהן החזקות בע"מ, ארז כהן נ' י.צ פנלב בע"מ, אילן גלזר, א.ל מדיקל השקעות בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 4645-05-17 ארז כהן
החזקות בע"מ ואח'

נ' י.צ פנלב בע"מ ואח'





לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

ה
תובעים:
1
.
ארז כהן
החזקות בע"מ

2
.
ארז כהן


נגד

ה
נתבעים:
1. י.צ פנלב בע"מ
2. אילן גלזר
, עו"ד
4. א.ל מדיקל השקעות בע"מ
5. גל ניניו יזמות ופרוייקטים בע"מ





החלטה

בפני
בקשת התובעים למתן צו ארעי במעמד צד אחד ובקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה לבצע כל פעולה ו/או דיספוזיציה בדירה נשוא הסכם התביעה, בגוש 6533 חלקה 303 ברחוב השרון 19-21 בהרצליה (להלן: "הדירה").

על מנת לסבר את האוזן, המדובר בתביעה המוגדרת כתביעה "לסעד הצהרתי + כספית חלופית". התובעת היא חברה פרטית העוסקת בייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן. התובע 2 (להלן: "כהן"), הוא בעל המניות. בהתאם לכתב התביעה, בשנת 2012 ייסדה התובעת עם הנתבעת 4 וחברה נוספת - "לוסטרניק", חברה לייזום פרויקט "פינוי בינוי" בהרצליה (להלן: "הפרויקט"). בסמוך להשלמת חתימת ההסכמים לוסטרניק הביעה רצון שלא להמשיך בפרויקט. התנהל מו"מ עם גורמים שהתעניינו ברכישת מניות התובעת, נתבעת 4 ולוסטרניק. בתמורה למניותיה, דרשה התובעת באמצעות כהן, בעלות בדירה בת ארבעה חדרים בפרויקט ולטענתה, היה זה תנאי למכר מניותיה. עולה כי בשלב מסוים, לאחר קיום מו"מ, הוסכם כי בתמורה למניות התובעת ישולם לה סך של 1,400,000 ש"ח + מע"מ ותהיה לתובעת האופציה להמיר את התמורה בזכות לרכישת דירה בת ארבעה חדרים תמורת תוספת של 150,000 ש"ח. בסופו של יום, התובעת חזרה בה מהסכמתה, לאור גילויים חדשים. וכן, מתוארת מסכת עובדתית נוספת. בקצירת האומר, הנתבעת 3 רכשה את מניות התובעת 1 בנתבעת על פי הסכם שנחתם עמה והיא כיום בעלת המניות בנתבעת. נטען כי הפרה את ההסכם עם התובעת. הנתבעת 4 ערבה לכלל התחייבויות הנתבעת 3 כלפי התובעת.

התובעת טוענת כי עניינה של התביעה היא בניסיון חסר תום לב של הנתבעת 1 להתנער מהסכם האופציה למכר דירה, עליו חתמה עם התובעת 1, בסירובה להכיר בתוקף ההסכם ובזכות התובעים למימושה.

לשיטת התובעת, אין ספק באשר לתוקף ההסכם ובאשר לזכות למימוש האופציה, וככל שתתקבל טענתה, הנתבע 2 - עורך הדין שייצג אותה ואת הצדדים הנוספים במו"מ ובחתימת ההסכמים ומי שערכם, אחראי למלוא נזקי התובעים בשל התרשלותו הן בניסוח ההסכמים והן בשורת מחדלים ומעשים שאירעו לאחר חתימתו.

מנגד, הנתבעים מפנים לתנאי מתלה בהסכם, בעל שני תנאים מצטברים, אשר לא התקיים.
הבקשה מבוססת על כך שעולה חשש בלב המבקשים כי המשיבה פועלת לעריכת עסקה בדירה, וזאת בניגוד להצהרתה בבית המשפט. המדובר בתביעה לאכיפת הסכם אופציה לרכישת דירה והיות ומדובר ב"חברת פרויקט" אשר כל נכסיה הם זכויות במקרקעין, ככל שלא ינתן הצו - לא ניתן יהיה לממש את פסק הדין שיינתן. הצו מבוקש במעמד צו אחד, בטענה שהמשיבים פועלים שלא בתום לב ובדרכי הסתרה והברחה; מחד, בדיון נשוא יום 11.04.2019 הצהיר ב"כ המשיבה כי היא רואה עצמה מנועה למכור את הדירה, לאור העובדה שהוגשה תביעה לאכיפתו. לכן, ביקשה לזרז את ההליך. לפתע, לא אצה הדרך לקדם את ההליך. כך התעלמו הפניות מטעם מוסד הגישור ואף עתרו לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ליום 13.02.20. שינוי זה בהתנהלות מעלה חשש כבד, שמא המשיבים מכרו או פועלים למכור את הדירה ומנסים לעכב את ההתדיינות עד השלמת המכר. לכן, פנו בשיחה למנהלת המכירות וזו מסרה כי כלל הדירות נמכרו, זולת שתיים אחרונות. צורף תמליל שיחה. המבקשים טוענים כי פנו במכתב למשיבה ולמשיב 2 לבירור העניין, אולם הם לא השיבו לשאלה פשוטה - האם פעלו למכירת הדירה אם לאו.

לשיטתם, יש בכך כדי לאשש את החשש. נוכח מצב זה - בין אם נמכרה הדירה או לא, יש להקפיא את מצב הזכויות עד להכרעה בזכויות התובעים, בהתאם לתביעה שהוגשה ועל מנת שלא יעמדו בפני
שוקת שבורה. לטענתם, מתקיימים התנאים למתן הסעד הזמני: עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות (ראו בפירוט סעיפים 47-50). התובעים מפנים להצהרה המחייבת של המשיבה, לפיה לא תמכור את הדירה (ראו סעיפים 51-54). לטענת התובעים קיימות ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה (סעיפים 55-65). כן טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ושבאו בניקיון כפיים (סעיפים 66-74). עוד מעלים את הטענה כי קיימת דחיפות במתן הצו - שכן אינו תאורטי ואינו בגדר טענה בעלמא (סעיפים 75-78 לבקשה).

לאחר שבחנתי את טענות התובעים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל ולהלן אבאר; הסמכות ליתן צווי מניעה, ובכלל זה צו מניעה זמני או צו עשה זמני, מעוגנת בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד 1984. מהותו של הצו הזמני הוא לשמור על המצב הקיים, עד להכרעה הסופית במחלוקת, זאת בין אם לשם קיומו התקין של ההליך ובין אם - ובעיקר - לשם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין (ראה בהגדרת "סעד זמני", בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") לתכלית השמירה על המצב הקיים ראה גם: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשע"א) בעמ' 519
(להלן: "גורן").
ההצדקה להתערבות בית המשפט בשלב מקדמי יחסית של ההליכים קיימת, בעיקר, בנסיבות שבהן עלולה זכות המבקש להתקפח בעקבות שינויו של מצב קיים (ראה רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(45).

בהתאם לתקנה 362 לתקנות על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך בהליך אזרחי לשכנע בקיומה של עילת תובענה, ותנאים נוספים שעיקרם ב"מאזן הנוחות". סבורני כי עסקינן במקרה דנן מחשש, אשר אינו נסמך על טענה תיאורטית וערטילאית (ר' בעניין זה ע"א 3023/10 רומן גילמן נ' עו"ד נדב שפירא (נבו, 04.10.2010). עולה חשש מבוסס לכאורה בדבר נקיטת פעולות מכירה, בפרויקט אשר הוחל בו השיווק. נתון זה מטה את הכף ואת מאזן הנוחות לטובת התובעים.

הצו יכנס לתוקפו עם הפקדת הערובות כדלקמן: התחייבות עצמית של המבקשים לפצות את המשיבה בגין כל נזק שייגרם לה באם יקבע שמתן הצו הארעי לא היה מוצדק; ערבון במזומן או ערבות בנקאית בסך של 20,000 ש"ח שיופקד בקופת בית המשפט. ערבות צד ג' לפיצוי המשיבה בגין כל נזק שייגרם לה באם יקבע שמתן הצו הארעי לא היה מוצדק, הערבות תהיה על סך של 100,000 ש"ח. ככל שתופקדנה הבטוחות האמורות בתוך 5 ימים יכנס הצו הארעי לתוקפו. ככל שלא יופקדו הבטוחות כאמור, תמחק הבקשה למתן צו ארעי.

בהתחשב בכך שהנני שוהה בחופשת שבתון, ולאור מצב החירום בשל התפרצות הקורונה, המזכירות תנתב לשופט תורן הדן בסעדים זמניים, לצורך קיום דיון.


ניתנה היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 4645-05/17 ארז כהן החזקות בע"מ, ארז כהן נ' י.צ פנלב בע"מ, אילן גלזר, א.ל מדיקל השקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 18/03/2020)