פסקי דין על קרלוס ברדיצ'בסקי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1386/01 בל     03/07/2002




בל 1386/01 קרלוס ברדיצ'בסקי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי המשפט
בל 001386/01
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
03/07/02

כב' השופטת דיתה פרוז'ינין

נציג עובדים - מר אולידורט
נציג מעבידים - מר קליינר
בפני
:

קרלוס ברדיצ'בסקי

בעניין:
התובע
י. מלמד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
י. רוטשילד

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובע הגיש לבית-הדין תביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת. זאת, בעקבות מכתב פקיד תביעות, שנשלח אל התובע ביום 15/1/01, ובו הודע לו כי אינו זכאי למענק כאמור, משום שלא עבד בסוג העבודה המוגדרת כ"עבודה מועדפת" או "עבודה נדרשת", ומשום שלא היה זכאי לדמי אבטלה בעת שהתחיל לעבוד בעבודה שבגינה הוא תובע את המענק.

2. ואלה העובדות המוסכמות בתיק זה:
"1. התובע השתחרר מהצבא ביום 12/11/98.
2. התובע עבד בתחנת דלק וצבר 40 ימים מ- 6/5/2000 עד 26/6/2000.
3. לפי אישורים של קיבוץ הנתיבה הל"ה, התובע עבד בחודשים 98/ 12-11-10 בחדר האוכל של הקיבוץ.
4. לפי אישור מקיבוץ אלומות מיום 15/11/2000 התובע עבד בחודש אוקטובר 2000 - 18 ימים וממשיך לעבוד.
5. התובע היה בחו"ל מסוף חודש דצמבר ועד 13/4/99"
3. נוסיף עוד כי בתחילה טענה ב"כ המוסד כי העבודה שעבד התובע בקיבוץ הל"ה אינה בגדר עבודה מועדפת. טענה זו נזנחה לאחר שלב ההוכחות, וביום 18/12/01 הודיעה ב"כ הנתבע כי חישוב הימים שבהם עבד התובע בעבודה מועדפת הינו כדלקמן:
"תנ"א תעשיות 27 ימים
א.מ.ש. ישראל הבירה (עבודות תדלוק) 40 ימים
קיבוץ הל"ה (ניתן לחשב רק החל מ- 12/11/98) 36 ימים
קיבוץ אלומות 28 ימים
סה"כ 131 ימים"
4. ב"כ התובע אינו חולק על אופן החישוב הנ"ל, אולם טוען כי אף על פי כן זכאי התובע למענק מן הטעמים המפורטים להלן:
א. יש להוסיף לתקופת עבודת התובע 5 ימים נוספים עפ"י תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983 (להלן - התקנות), כיוון שעבד במקום עבודה, שבו נהוג לעבוד 5 ימים בשבוע.
ב. יש להתחשב במצבו המיוחד של התובע שנמצא בארץ ללא משפחתו, והוכר כחייל בודד, ולהשלים את הימים החסרים לצורך קבלת המענק ע"י כך שתוכר תקופת עבודתו לפני השחרור, וע"י כך שהתקופה שבה ביקר התובע את הוריו בארגנטינה, לא תיחשב בתקופת הזכאות. יש להתחשב בנסיבות החריגות והבלתי שגרתיות של התובע, ולהאריך את תקופת הזכאות מטעמי צדק.

4. מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי אין מדובר באקט משפטי, אלא באקט חקיקתי, ולא בפרשנות תכליתית של החוק, וכי התובע אינו זכאי למענק, מאחר שלא מילא אחר התנאים הקבועים בו.

5. ואלה סעיפי החוק הרלבנטיים לענייננו:
סעיף 158(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי:
"חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל)"

בסעיף 174(ב) נקבע כי:
"מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג);
(1) אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א) הוא היה זכאי לדמי אבטלה;
(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת"

תקנות 1 ו- 5 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983 קובעות כי:

"1. הגדרה
בתקנות אלה "התקופה הקובעת" - שנתיים מיום השחרור משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 (נוסח משולב).
5. חישוב תקופת העבודה
(א) הפסיק אדם לעבוד בעבודה מועדפת בשל שירות מילואים או בשל מחלה או בשל אבל במשפחה, תצורף תקופת עבודתו בעבודה מועדפת עובר להפסקה, לתקופת עבודה מועדפת אחרי ההפסקה, ובלבד שחזר ועבד בעבודה מועדפת תוך 7 ימים מיום שחרורו משירות המילואים או מיום סיום ימי האבל, לפי הענין.
(ב) בחישוב תקופת העבודה המזכה במענק לא תובא בחשבון תקופת עבודה שלאחר תום התקופה הקובעת.
(ג) עבד אדם שבוע עבודה מלא במקום עבודה שנהוג בו לעבוד 5 ימים בשבוע, ראו לענין חישוב תקופת העבודה המזכה במענק כאילו עבד 6 ימים באותו שבוע" (ההדגשות הוספו ד.פ).

6. כאמור לעיל אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע לא עבד בעבודה מועדפת במשך התקופה הנדרשת בחוק לקבלת המענק. לפיכך, מבקש ב"כ התובע להאריך את התקופה מטעמי צדק. אף כי מודעים אנו לנסיבות החריגות והבלתי שגרתיות של התובע, לא נוכל להיעתר לבקשה.
סעיפי החוק והתקנות שצוטטו לעיל קובעים במפורש מהי התקופה הקובעת, שבמהלכה תוכר העבודה שבה עבד החייל המשוחרר כ"עבודה מועדפת". בתקנה 1 נקבע כי התקופה הקובעת הינה שנתיים מיום השחרור. משכך, לא ניתן לכלול את תקופת עבודתו של התובע לפני שחרורו. בתקנה 5 נקבע אלו הפסקות לא יובאו בחשבון במניין התקופה. נסיעה לחו"ל לביקור אצל ההורים, לא נקבעה כתקופה כאמור.
לשון החוק והתקנות היא ברורה וחד משמעית, ואין מדובר בפרשנות של סעיפי החוק. משכך, קצרה ידינו מלהושיע. משהגענו למסקנה זו, מתייתר אף הצורך לדון בשאלה אם עמד התובע בדרישות הזכאות לדמי אבטלה.
לפיכך, לא נותר לנו לדאבוננו אלא לדחות את התביעה.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום כ"ג תמוז, תשס"ב (3 יולי, 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
נציג מעבידים
מר קליינר

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג עובדים
מר אולידורט
001386/01בל 730 אילנית ג'והרי








בל בית דין אזורי לעבודה 1386/01 קרלוס ברדיצ'בסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/07/2002)