פסקי דין על צבי יהודה | פסקי דין על אלה ניסנוב

4499/94 א     28/01/1996




א 4499/94 צבי יהודה נ' אלה ניסנוב





בבית משפט השלום בחיפה

בפני
כב' השופטת ד"ר נ. דנון
פ ר ו ט ו ק ו ל

תיק אזרחי: 4499/94

התובע/ת/ים: צבי יהודה


- נ ג ד -

הנתבע/ת/ים: אלה ניסנוב


מופיעים: ב"כ התובע עו"ד אקסלרד

ב"כ הנתבעת: עו"ד גב' פרסמן


עו"ד גב' פרסמן
:
בישיבה הקודמת התיחסתי למסמכים עליהם העיד התובע בעמוד 23
ישיבה ב- .30.4.95גם אשתו העידה על כך בעמ' 33לפרוטוקול מים
.14.5.95
הזמנתי את המסמכים מחברת כלל . אני מבקשת להגיש ולטעון מדוע יש
לקבלם.
מדובר בפני
ת התובע לחברת כלל לשחרר לו את כספי הבטוח הנזכרים
בעדות.
מאחר ונטען ע"י התובע ואשתו שמדובר ביפוי כח עליו חתמה הגב'. אני
מבקשת לזמן את התובע לעדות נוספת. אני מפנה לתקנה 166לתקנות
הסד"א בו נכתב שמוסמך ביהמ"ש בכל שלב לשוב ולקרוא לעד שנחקר.
אני חוזרת על כך.
אני מבקשת לחקור את התובע, אשתו או הגרפולוג.

עו"ד אקסלרד
:
כאשר התובע נתן עדות בתצהיר ובתצהיר משלים הוא הסביר את מקורות
המימון שלו, מאין נטל את אותם 100000ש"ח אשר הפקיד בחשבון
מכספו. בין השאר הסביר שהיה לו סכום מסויים ממכירת דירה משותפת
לו ולאשתו, סכום מסויים מהכנסות במניות, סכום שקיבל מבנו ו-31800
מדמי בטוח.
באשר לדמי הבטוח- אני מפנה לעמ' 23לפרוטוקול משיבת ה-.30.4.95
אמר שקיבל תקבולים מפוליסת הבטוח שלאחר זמן הוסיף את שמה של
אשתו. אמר שקיבל את הכסף שהשיק היה על שם יהודה והוא קיבל את
הכסף על פי יפוי כח למרות שהפדיון בשיק היה על שמה. הוא גם הוסיף
ואמר באותו עמוד שורות 15-16שפעל בידיעת אשתו וכי זה היה ההסכם
ביניהם.
ביהמ"ש חייב אותי להביא את אשתו שבודאי אינה אוהבת גדולה של בעלה
לשעבר. אני מפנה לעמ' 33לפרוטוקול מיום " -14.5אשר לפוליסת
הבטוח בחברת כלל, הכסף היה רק שלו...ביקש יפוי כח...שהיה גם על
שמי..הפוליסה המקורית היתה על שמו הוציא את הכסף לאחר שנתתי לו
יפוי כח". היום באה חברתי ואומרת כי יפוי הכח עליו מדברים שני
העדים הוא לא יפוי כח נכון ואמיתי. בנסיבות אלה מבקשת חברתי
להביא עדות אשר תפריך את דברי העדים האלה.
אין מחלוקת בין הצדדים שצבי יהודה
קיבל את הכסף הזה. כאשר צבי
יהודה מנה בין הכספים שעמדו לרשותו את הסכום של דמי הבטוח, כאשר
הוא אומר שקיבל מחברת הבטוח ואשתו אומרת שהסכימה וידעה שיקבל.
מבקשת חברתי עכשיו מביהמ"ש שירשה להביא עדות מפריכה לכך. לא
לשאלה אם קיבל או לא קיבל את הכסף, אין על כך מחלוקת שקיבל את
הכסף, אלא להכרעה האם קיבל את הכסף במכתב שנכתב לדבריה ע"י צבי
יהודה ונחתם על ידו או נכתב על ידו ונחתם ע"י הגב'.
אני מבקש מביהמ"ש לא להרשות הבאת עדות מפריכה לא באמצעות המסמכים
האלה ולא באמצעות עד שיבוא מהבנק ובודאי שלא יזמין מחדש את העדים
וכל זאת למה? באשר למסמכים הלכה פסוקה היא (פסקה 379במהדורה 7
של זוסמן) כי העדים הם משני סוגים למתן עדות ולהצגת
מסמכים...."
גם אם היה מופיע עד כזה, כאשר השאלה החיונית במשפט הזה היא
כדלקמן:מיהו זה ואיזהו אשר הביא איתו 100000ש"ח והפקיד בבנק
האמריקאי. זאת השאלה המהותית והחיונית. עדות שאיננה רלוונטית
לשאלה שבמחלוקת ענין זה ואני מסתמך על פסקה 381בעמוד 469בספרו
של זוסמן, "...כאשר העדות איננה עדות מפריכה השייכת ישירות
לענין....ישקול שקול מאד מעמיק אם ירשה הבאת עדות כזאת.."
שתי ההלכות עליהן מסתמך זוסמן הן: ע"א 365/81אזולאי נ. גור לביא
פד"י ל"ח ( )4עמ' 125אשר עבר 3ערכאות בשאלה זו.
בימ"ש השלום לא התיר הבאת עדות מפריכה לשאלה שלא היתה שאלה
מהותית וחיונית במשפט משום שהצד השני אחר להגיש את הבקשה וביהמ"ש
המחוזי והעליון לא קיבלו. טענתו השניה של שופט השלום שעדות
ההזמנה היא לענין מהימנות עד ולא הנושא המהותי ולענין המהימנות
העיד השופט כי קיימת התרשמותו והיא הקובעת לענין המהימנות ודי לו
במה שראה ושמע. ביהמ"ש המחוזי לא הרשה. בבית המשפט העליון נאמר
שלא יתערב מהנימוק השני. מפנה לעמ' .130ולכן ביהמ"ש קבע שכאשר
"כל מטרתה של העדות המפריכה לא מתיחסת לגוף המחלוקת, ביהמ"ש לא
יאשר אותה".
לעומת זאת מתי ירשה ביהמ"ש. אני מפנה לע"א 462/72כ"ז ( )2עמ'
.744נשיא ביהמ"ש המחוזי לא הרשה את העדות המפריכה כי אמר שלא
ירשה עדות מפריכה לענין מהימנות. בבית המשפט נקבע שטעה. אני מפנה
לעמוד 745של ביהמ"ש העליון. "שקלנו....נוגעת עדותו של מר מלר על
דברי המערער אליו לשאלה חיונית במשפט.."

לפיכך כאשר מבקשת חברתי לערער את מהימנות העדים האלה, קבע ביהמ"ש
העליון לעיל שדי לביהמ"ש בהתרשמותו.
בראשון פסק חיובית ובשני פסק שלילית כאשר מדובר בשאלה חיונית
במשפט ישקול ביהמ"ש ויאשר אותה.
כאשר השאלה אינה נוגעת לשאלה חיונית במשפט אלא לשאלת מהימנות,
אין לביהמ"ש אלא לסמוך על עצמו כי העדות המפריכה לא התיחסה לגוף
המחלוקת.
חברתי כבר ציטטה את תקנה 166אולם לדעתי היא אינה נוגעת לענין.
יכולה היתה להביא חוות דעת גרפולוג ולמסור 21יום לפני הישיבה.
זאת לא עשתה.
אני מפנה לדברי השופט זוסמן אשר לתקנה 166של הזמנת עד מחדש הוא
אומר שדבר זה נעשה לעתים חריגות ביותר ובודאי שמקרה זה איננו
מקרה חריג וגם איננ נוגע לשאלה שבמחלוקת. אם חברתי רצתה לחסוך
לעצמה בהוצאה זה ודאי איננו נימוק.

כאשר תקנה 166אומרת שהדבר תלוי בנסיבות יוצאות מן הרגל. אני
מפנה לפסקה 412בעמוד 508בספרו הנ"ל של זוסמן. "היתר זה
ינתן..." אם עדות מפריכה לא ניתן לקרוא בשאלה שאיננה שאלה חיונית
קל וחומר שלא ניתן להזמין עד שכבר העיד.

לפיכך אני מבקש מביהמ"ש לא לקבל שום מסמך שלא באמצעות עד הבא
לאמתו, ואם תחזור בה חברתי ותרצה להביא באמצעות עד, עדות מפריכה
אשר כזאת שאיננה מתיחסת אלא לשאלת מהימנות ולא לשאלה חיונית
במשפט כי אז אני מפנה את ביהמ"ש להלכות לעיל
הוגשו.
ולא להרשות את העדות המפריכה.

עו"ד גב' פרסמן
משיבה:
אשר לכלל הראשון שציטט חברי. נאמר כי הענין נתון לשיקול דעת
ביהמ"ש וכי הוא יכול להרשות עדות המתיחסת למהימנות בלבד כאשר
נראה לו שמן הדין לעשות כן.
כל התיק שבפני
כב' ביהמ"ש, בהעדר הסכם בכתב או מסמכים אחרים
כלשהם יחתך כולו בלבד על מהימנות בעלי הדין עצמם.
בעדותו של התובע הוכח שעל אותו שיק של חברת הבטוח למרות שבהתחלה
אמר שאשתו חתמה לאחר מכן הודה זאת חתימתו ושעשה בתוקף יפוי כח.
כאשר נשאל לגבי יפוי הכח הוא מדבר על מכתב שכתבה אשתו. חזר ונשאל
בעמ' 24אם יתכן שהוא כתב ואשתו חתמה.

עו"ד אקסלר:
חברתי מסכמת.

עו"ד פרסמן ממשיכה:
שוב בעמוד 24אומר שלא חתם במקומה. מדובר במסמכים הכתובים בכתב
ידו של התובע. פניתי לחברת הבטוח וקבלתי מהם את הפניה של התובע
אל חברת הבטוח לשחרור הכסף, את יפוי הכח שנזכר כאן ואת הספח
המקורי של השיק. על כל המסמכים האלה דובר בדיון.
אני מבקשת לקבלם. אלה מסמכים שהוזכרו. מהווים את לב המחלוקת בין
הצדדים. אם יש צורך לאמתם אני מבקשת לאפשר לי ע"י שימוש בשיקול
הדעת מאחר והכל מבוסס על מהימנות להסביר לי את עורך המסמכים או
את יהודה צבי וכו' כמבוקש לעיל.
החלטה

שאלת המהימנות במשפט זה היא השאלה המכרעת.
פסקי הדין שצוטטו לגבי השימוש של ביהמ"ש בשיקול דעת לגבי התרת
עדות הזמה מתיחסים למקרים בהם העידו עדים מטעם התביעה ומטעם
ההגנה. כאן מדובר בעדותו של התובע. זוהי עדות מכרעת.
התובע העיד ואמר כי לא חתם על מכתב שהיה מופנה לחברת כלל בשם
אשתו, וכן אמר שלא חתם על השיק שקיבל מחברת כלל. נכון שאין ויכוח
על כך שהתובע היה זכאי לקבל את הכספים הללו מחברת כלל, אולם,
כאשר התובע בעדותו אומר במפורש, כי לא הוא שחתם על יפוי הכח אלא
אשתו, ולא הוא אשר חתם על השיק אלא אשתו, יש מקום לעדות הזמה
שבאה להראות שהדברים הללו אינם נכונים וכי הוא, הוא שחתם על יפוי
הכח וכן על השיק.
ראשית יש להחליט אם יש מקום לקבל את המסמכים הללו והתשובה היא
חיובית הואיל והתובע עצמו העיד על קיומם של המסמכים וגילה את
קיומם והתיחס אליהם בעדותו.
לפני שהתובע העיד על המסמכים הללו לא ידעו על קיומם ולכן ממילא
לא ניתן היה לבקש את המצאתם קודם לכן.

באשר לשאלה של עדות הזמה - נראה לי כי יש מקום להתיר עדות הזמנה
כאשר הנתבעת טוענת כי היא מסתמכת על עדות מומחה הטוען שהחתימה
איננה חתימתה של אשת התובע. השאלה היא רק את מי להזמין לעדות
הזמה, האם את הגרפולוג או את התובע.

ב"כ התובע טוען שאין מקום להביא את התובע כעד שיזים את עדותו שלו
ונראה לי שבכך הוא צודק. התובע אמר מה שאמר וזכותה של הנתבעת
להביא עדות שתזים את עדותו. לכן אני מאפשרת לנתבעת להמציא את
עדותו של הגרפולוג, שתתיחס לחתימות שמדובר בהן.

נתקבל כנ/ 13מכתב חברת כלל מחלקת בטוח חיים מ- 14.11.95אשר אליו
מצורפים 3מסמכים שמצויינים בו. בקשת פדיון, צילום שיק ויפוי כח
של מאירה יהודה.
עו"ד אקסלרד
מתנגד לכך שהמסמכים יוגשו לתיק אלא באמצעות נציג
חברת כלל. אני מסופקת אם זאת הדרך היחידה להגיש את המסמכים הללו
לאחר שהתובע עצמו העיד עליהם, גילה את קיומם והתיחס אליהם
בפירוש בעדותו. למעשה קיימת אפשרות לבקש מעד שהעיד על קיומם של
המסמכים לפי כלל הראיה הטובה ביותר להמציא לתיק ביהמ"ש את
המסמכים עליהם הוא מעיד.
כיון שב"כ הנתבעת לא מתנגדת להזמנת נציג כלל ע"מ שימציא את
המסמכים הללו לא אתן החלטה לגבי המצאת המסמכים הללו ע"י התובע.
המסמכים נ/ 13מוחזרים לגב' פרסמן בנאמנות.

בישיבה הבאה יושמעו 2עדים מטעם הנתבעת בהתאם להחלטת היום. האחד
נציג כלל והשני הגרפולוג.
נדחה להמשך הוכחות ל-7.3.96 בשעה .13.30

הודע היום ,28/01/96 במעמד הנוכחים.

ד"ר נ. דנון
- שופטת

שם הקלדנית: עליזה שפר









א בית משפט שלום 4499/94 צבי יהודה נ' אלה ניסנוב (פורסם ב-ֽ 28/01/1996)