פסקי דין על אהרון פולט | פסקי דין על תמר פולט | פסקי דין על ירון תעסה ואח' | פסקי דין על ממלא מקום ראש הממשלה-אהוד אולמרט ואח'

1607/06 בג"צ     10/05/2006




בג"צ 1607/06 אהרון פולט,תמר פולט,ירון תעסה ואח' נ' ממלא מקום ראש הממשלה-אהוד אולמרט ואח'






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1607/06

בפני
:
כבוד הנשיא א' ברק


כבוד השופטת ע' ארבל


כבוד השופט ס' ג'ובראן


העותרים:
1. אהרון פולט


2. תמר פולט


3. ירון תעסה

4. שרית בר

5. רימה וינשלבאום

6. גבריאל וינשלבאום

7. חופית זערור

8. חזי זערור

9. דוד ימין

10. אסתי ימין

11. אבלין קרן

12. מלי גניש

13. צור גניש

14. יצחק לוי

15. אורית לוי

16. יצחק גבאי

17. אסתר גבאי

18. גליה איפרגן

19. מאיר בן שושן

20. אילנה בן שושן

21. איליה גלזר

22. נטלי גלזר

23. שירי דיין

24. אסף דיין

25. ענת טרנובסקי

26. רוני אילוז

27. טליה אילוז

28. עופר מאיר

29. ענת מאיר

30. אבי מסיקה

31. שוש מסיקה

32. אייל שואן

33. סיגל שואן

34. הרצל ארביב

35. אמיליה ארביב

36. אורן מנשה

37. שושי מנשה

38. עזרא מצרפי

39. שרה מצרפי

40. אבי ביטון

41. פנינה ביטון


נ ג ד

המשיבים:
1. ממלא מקום ראש הממשלה-אהוד אולמרט

2. שר הביטחון

3. ממשלת ישראל

4. מנהלת סלע

5. יונתן בשיא, מנהל מינהלת סלע

6. קיבוץ כרמיה

7. אלוף פיקוד העורף

8. הוועדה המיוחדת (עפ"י סעיף 137 לחוק יישום תכנית ההתנתקות)

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:
כ"ג באדר התשס"ו
(23.03.2006)

בשם העותרים:
עו"ד א' מנטל


בשם המשיבים 1, 5, 7 ו-8:

עו"ד א' קורן; א' סומפולינסקי
בשם המשיב 6:
עו"ד א' שפרלינג-בוטנסקי




פסק-דין


הנשיא א' ברק
:



בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למדינה לספק להם חלופת דיור ראויה ובטוחה, במימון המדינה, אשר איננה באתר הקראווילות שבתחומי קיבוץ כרמיה, בה יתגוררו העותרים עד שיעברו למקום מגורים של קבע.





הרקע

1. במסגרת תוכנית ההתנתקות מחבל עזה ומצפון השומרון התפנו העותרים מן הישובים אלי סיני וניסנית שבחבל עזה. לאחר תקופת שהות קצרה בבתי מלון ובאכסניות הם עברו למגורים זמניים בקיבוץ כרמיה, המצוי באיזור "עוטף עזה". מבני המגורים בקיבוץ כרמיה היוו אחת מחלופות הדיור שהעמידה המדינה (באמצעות משיבה 4) לרשות המפונים כפתרון לדיור זמני. אתר הדיור הזמני, הכולל 56 מבני מגורים מתועשים (קראווילות), נבנה על-ידי קיבוץ כרמיה, בהתאם להתקשרות (מיום 15.5.2005) בין המדינה לבין הקיבוץ להכשרת הקרקע ובניית מבנים בבנייה מהירה. הקיבוץ התחייב לבנות בתחומו מבנים ולהשכירם למשך שנתיים למפונים שיופנו על ידי משיבה 4 במהלך ששת החודשים לאחר הפינוי. המדינה, מצידה, השתתפה בעלויות פיתוח האתר והתחייבה לשלם לקיבוץ שכר דירה עבור מפונים שיעברו להתגורר במקום עבור שנתיים מראש. מינהל מקרקעי ישראל התחייב להעניק לקיבוץ זכויות קנייניות במגרשים שעליהם נבנו המבנים. המבנים נבנו על-פי תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצרכי חקלאות ולקמת מבני באזורים כפריים בעבור מפוני חבל עזה וצפון השומרון ותנאיו) (הוראת שעה), התשס"ה-2005. עד כה אוכלסו 50 מבני מגורים במפונים מחבל עזה, אשר ביקשו לשמור על מסגרת קהילתית מאוחדת. המפונים התקשרו בהסכמי שכירות ישירות עם קיבוץ כרמיה, כאשר המדינה שילמה את דמי השכירות לקיבוץ מראש, כנגד ויתור המפונים על מענק שכר הדירה לו הם זכאים מכוח חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – חוק יישום ההתנתקות).

2. בסמוך לאחר איכלוס מבני המגורים בקיבוץ כרמיה החלו העותרים לחשוש מפני נפילת טילי קסאם משטח רצועת עזה באתר המגורים. ואמנם, ביום 3.2.2006 נחתו טילי קסאם בקיבוץ כרמיה, מהם נפגעו כמה מדיירי הקראווילות. בעקבות זאת הופנו שלוש משפחות מתוך משפחות המפונים, באמצעות משיבה 4 ובאישורה, להתגורר זמנית בכפר נופש באשקלון. ליתר העותרים לא ניתן כל הסדר מגורים חלופי. ההעברה לכפר הנופש הייתה העברה לזמן קצר בלבד, אשר נעשתה בהתאם להמלצתם של אנשי מקצוע, לצרוך התאוששות המשפחות, בטרם ישובו לכרמיה. העותרים מסרו (ביום 10.4.2006) כי עובר לחג הפסח נדרשו המשפחות להתפנות מכפר הנופש.





העתירה והדיון בה

3. העתירה הוגשה ביום 20.2.2006, כשבועיים לאחר נפילת טילי קסאם בקיבוץ כרמיה. בעתירה התבקשה המדינה לספק לעותרים חלופת דיור במקום אחר. בתגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים מסרו המשיבים (ביום 23.2.2006) כי נוכח המצב הביטחוני השורר באיזור, החליטה הממשלה על נקיטת צעדי מיגון אשר יסייעו בהבטחת ההגנה על היישובים בחבל "עוטף עזה". בכלל זה הוחלט על מיגון גני הילדים והמעונות. גם בבתי הספר באזור נבנות סככות ממוגנות. בישובים המצויים בסמוך לרצועת עזה, כגון נתיב העשרה, ננקטים גם צעדי מיגון מפני ירי, כגון בניית חומה שתפריד בין היישוב לבין הרצועה. המשיבים מסרו כי במסגרת צעדים אלה, הוצבו באתר הקראווילות בקיבוץ כרמיה כעשרה חדרי ביטחון המפוזרים בין המבנים. הובהר כי חדר ביטחון מספק הגנה אפקטיבית זהה להגנה שמספק מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). בנוסף לחדרי הביטחון קיימים באתר ממ"דים במבנה גן הילדים ובאחד מבתי המגורים. ממשלת ישראל החליטה (ביום 5.2.2006) גם על סיוע להקמת ממ"דים בסמוך לכל אחד מבתי המגורים בקראווילות בישובי "עוטף עזה". כדי לתמרץ הקמת הממ"דים תשתתף המדינה במחצית מעלות ההקמה, עד לסך של 25,000 ₪ לחדר ביטחון. וזו לשון ההחלטה:

"מחליטים ... בהמשך להחלטת הממשלה מס. 3607 (נתק/9) מיום 4.5.2005 בדבר בנייה זמנית ביישובי הנגב המערבי לצרכי השכרה למתיישבי חבל עזה, ולנוכח העובדה כי בנייה זו התבצעה בסיוע ממשלתי בשיטה של 'בנייה רכה' של מבני מגורים ללא חדרי ביטחון, להטיל על מינהלת סל"ע, בהתאם לסעיף 4(ב)(12) לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, להרחיב את ההתקשרות עם היישובים בהם נבנו, על-פי ההחלטה האמורה, בתי-מגורים לצרכי השכרה למתיישבי חבל עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, באופן הבא:

1) היישובים יקימו חדרי ביטחון בתוך 60 יום מיום חתימת ההסכם המרחיב את ההתקשרות בין הישוב לבין המינהלה.

2) מינהלת סל"ע תשתתף בסך של 50% מעלות הקמת חדר ביטחון עד לסך של 25 אלפי ₪ לחדר ביטחון והיישובים ישאו ביתרת העלות".





המשיבים ציינו, עם זאת, כי מאחר ומדובר במבנים של הקיבוץ על קרקע של הקיבוץ, ההחלטה על הקמת הממ"דים היא החלטה של הקיבוץ.

4. בית משפט זה (הנשיא א' ברק
, השופט א' ריבלין והשופטת א' חיות) דן בעתירה (ביום 1.3.2006). בדיון טענו העותרים כי צעדי המיגון עליהם החליטה הממשלה, אין בהם כדי לפתור את הבעייה המיוחדת של מבני הקראווילות, החשופים מאוד לפגיעת טילי קסאם, מה עוד שלמימוש הפתרון יידרשו חודשיים לפחות. לא ניתן לצפות מן העותרים לשהות כל היום בחדרי ביטחון. העותרים הבהירו כי הם אינם עומדים על פתרון דיור משותף לכולם, שיאפשר מסגרת קהילתית מאוחדת. הם אף יסתפקו בקבלת מענק דמי שכירות של שנה וחצי, שיאפשרו להם למצוא פתרונות דיור בעצמם. העותרים ציינו כי פנו לוועדה המיוחדת שהוקמה לפי סעיף 137 לחוק יישום ההתנתקות, אך טרם קיבלו מענה. לטענתם, עלות דרישתם הכספית נמוכה מעלות ההשתתפות של המדינה בהקמת הממ"דים. המשיבים בתגובה טענו כי כל מענק דמי השכירות שולם מראש לקיבוץ כרמיה, ואין אפשרות חוקית לשלמו לעותרים; מכל מקום, הדיון בדרישות הכספיות של העותרים צריך להיעשות בוועדה המיוחדת או בתביעה אזרחית. בתום הדיון הוצא צו על תנאי, שהורה למשיבים לנמק בתוך שבעה ימים מדוע לא יימצא לעותרים פתרון ביניים לצורך מגורים עד שתושלם הקמת הממ"דים באתר הקראווילות.

5. בתשובה לצו על תנאי חזרו המשיבים על עמדתם כי המדינה אינה מחויבת לפנות את העותרים מקיבוץ כרמיה עד להקמת הממ"דים. נמסר בתשובה כי בהתאם להחלטת הממשלה, התחילה בפועל בניית הממ"דים. במקביל, מתנהלים מגעים בין הקיבוץ למדינה, כדי לבחון שינוי במתכונת ההשתתפות של המדינה במימון בניית הממ"דים, נוכח קשיים של הקיבוץ במימון מיידי להקמתם. בהמשך עידכנו המשיבים כי הממשלה החליטה (ביום 19.3.2006) לשפר את תנאי הסיוע לבניית הממ"דים. בין היתר, הוחלט כי:

(ב) מינהלת סל"ע תשתתף ב-50% מעלויות הקמת חדרי הביטחון ועד לסך 40,000 ₪ לחדר ביטחון.

(ג) בנוסף, תעמוד ליישובים האפשרות לקבל ממינהלת סל"ע הלוואה בתנאים שייקבעו בתיאום עם החשב הכללי במשרד האוצר. הלוואה כמתואר תינתן עד לסכום ההפרש בין עלות הקמת חדר ביטחון לבין סכום השתתפות המדינה בעלויות כאמור ובלבד שהסיוע הכולל שתעמיד מינהלת סל"ע (הלוואה ומענק) לא יעלה על 80,000 ₪ לחדר ביטחון.


המשיבים מסרו כי כבר התחילו העבודות לבניית הממ"דים וכן מתנהלים מגעים בין הקיבוץ למדינה לקראת חתימה על הסכם בהתאם לעקרונות שבהחלטת הממשלה. משיב 6 – קיבוץ כרמיה – מסר כי בעקבות החלטות הממשלה (מיום 5.2.2006 ומיום 19.3.2006) הוא החל בפעולות להקמת הממ"דים. הקיבוץ התקשר עם קבלן מבצע. הוא מצפה לחתימת הסכם להעמדת המענק וההלוואה, על מנת שיוכל להתקדם בביצוע הממ"דים ולהשלים בנייתם בתוך ששים ימים.

6. בית המשפט (השופטים א' ברק
, ע' ארבל
, ס' ג'ובראן
) שב ודן בעתירה (ביום 23.3.2006) לאחר התשובות לצו על תנאי. המשיבים מסרו בדיון כי החתימה על ההסכם עם הקיבוץ נמצאת בשלבים אחרונים, ובמקביל החלה בניית הממ"דים. המשיבים הוסיפו כי פניות פרטניות של מפונים לגבי בעיות קונקרטיות, המבקשים להתגורר בהסדרי מגורים אחרים קיימים, יישקלו באופן פרטני. יחד עם זאת, לא ניתן להיענות לדרישה הקבוצתית של העותרים, שהועלתה נוכח ירי טילי קסאם מרצועת עזה, לקבל הסדר דיור חלופי.

עמדות בעלי הדין

7. העותרים בטיעוניהם דוחים את התנערותה של המדינה מאחריות למגוריהם, לאחר פינויים מחבל עזה. העותרים מדגישים כי המעבר לאתר הקראווילות וכריתת חוזה השכירות נעשו בשעת דחק, שעה שהעותרים נאלצו לחתום על חוזה שכירות חד צדדי. העותרים טוענים כי מבני הקראווילה אשר יועדו לעותרים נבנו בניגוד להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א -1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). דרישת סעיף 14(א) לחוק היא כי "בכל בית או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את דיירי הבית ובני אדם הרגילים לבקר בו". הקראווילות הם מבנים אשר אין בהם חדר ביטחון. יתרה מזו, טיב המבנה הוא כזה, אשר נפילת קסאם במרחק מספר מטרים מהמבנה תביא להתמוטטותו. גג המבנה אינו ממוגן ועל כן אין יכולת אמיתית למגן את המבנה. חלקי רקאטות ורסיסים חודרים אותו בקלות, תוך סיכון היושבים בו. העותרים טוענים כי הובטח להם על ידי משיבה 4 כי כניסתם למגורים בקיבוץ כרמיה היא בת שינוי, וכי תינתן להם אפשרות לעבור ולהתגורר במקום אחר בתוך חצי שנה. העותרים שוללים מכל וכל את ההשוואה בינם לבין כלל תושבי "עוטף עזה"; שלא כאחרים, הם נעקרו מביתם לפני שבעה חודשים, עולמם חרב עליהם, הם התגלגלו בבתי מלון מספר שבועות עד שהובאו לקרוואנים, ושם הם סופגים פגיעות קסאם מדי יום, מבלי שיש להם בית מגורים קבוע.

8. מנגד טוענים המשיבים כי אין מקום להורות למדינה לספק לעותרים מקום מגורים מחוץ לקיבוץ כרמיה, משני טעמים עיקריים. ראשית, לא מוטלת על המדינה חובה חוקית לספק למפונים מקום מגורים. הסיוע שניתן על ידי המדינה בכל הנוגע להקמת מבני המגורים בקיבוץ כרמיה והסיוע להקמת הממ"דים ניתן לפנים משורת הדין. המדינה אינה צד לחוזה השכירות בין העותרים לקיבוץ, אלא המדובר בשכירות פרטית. שנית, חדרי הביטחון שהוצבו במקום, כפתרון ארעי עד להקמת הממ"דים בסמוך לכל מבנה, משיגים את התכלית העומדת ביסוד הוראת סעיף 14 לחוק ההתגוננות האזרחית, בכל הנוגע להתקנת מקלטים בבתים ובמפעלים. חוק ההתגוננות האזרחית אינו מחייב הצבת מקלט בכל מבנה מגורים. החוק מסתפק בקיומו של מקלט בסמוך לבית המגורים. המשיבים מציינים, כי מצבם של העותרים אינו שונה ממצבם של רבים מתושבי האזור, אשר גם להם אין ממ"ד בבית המגורים אלא מקלט הנמצא בקרבת מקום. משבחרו העותרים להתגורר בקיבוץ כרמיה, מעמדם הינו כמעמד כל תושב אחר במקום. אין לפנותם מן הקיבוץ נוכח נפילת טילי קאסם, כשם שאין מפנים את יתר תושבי האזור עד יעבור זעם.

9. קיבוץ כרמיה, משיב 6, טוען כי מאחר ולא חלה עליו החובה החוקית למגן את יחידות הדיור בעת הזאת, מציאת פתרון למגורי עותרים עד שתושלם הקמת הממ"דים ביחידות הדיור אינה באחריותו. משיב 6 הוסיף כי מעבר לכך, כל פתרון דיור לעותרים שלא ביחידות הדיור, הינו מעבר ליכולתו הכלכלית.

דיון

10. הכנסת חוקקה (ביום 16.2.2005) את חוק יישום תכנית ההתנתקות. החוק קבע הסדרים בעניין פינוי ישראלים ונכסיהם מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון (פרק ד' לחוק). כן קבע החוק הסדרים בעניין פיצויים למפונים (פרק ה' לחוק). מנגנון הפיצוי בחוק מבוסס על עקרון כללי של מתן פיצוי כספי, להבדיל מפיצוי בעין. עקרונית, ניתנה בידי כל אדם הבחירה מה יעשה בדמי הפיצוי שיקבל, מבלי להגבילו לפתרונות שתספק המדינה. הפיצוי בחוק נועד להעמיד לרשות המפונים סכומים כספיים הנחוצים להם - הן להוצאות מיידיות ושוטפות והן להתבססות מחדש – על-פי מנגנון מהיר ויעיל הקבוע בחוק. במסגרת פיצוי בשל בית מגורים, קבע החוק שורה ארוכה של הסדרים לפיצויים, למתן מענקים ולשיפוי. הסדרי הפיצוי כוללים, בין היתר, מענק לדמי שכירות לאחר הפינוי (סעיף 45(א) לחוק). הזכאות למענק דמי השכירות היא למי שמקום מגוריו ביום הקובע היה בבית מגורים ביישוב מפונה. מענק זה אינו נגזר מהוצאה מוכחת עבור דמי שכירות. סכום המענק נקבע לפי מספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה, והוא אמור לשקף דמי שכירות עבור שנה אחת, כדלקמן: (1) עד שלוש נפשות - 21,600 ש"ח; (2) ארבע או חמש נפשות - 24,300 ש"ח; (3) שש נפשות או יותר - 27,000 ש"ח. עם זאת, ניתנה בחוק האפשרות לקבלת מענק עבור שנת שכירות נוספת, כנגד הוכחות על המשך מגורים בשכירות בשל רכישת בית מגורים שבנייתו טרם הושלמה או קרקע לבניית בית מגורים כאמור. בעתירה קודמת – שהופנתה כנגד חוקתיות הפינוי וחוקתיות הפיצוי - לא נמצאה הצדקה להתערב בהוראות החוק בעניין מענק השכירות. וכך פסקנו שם:

"בעניין מענק הוצאות ההובלה וההתארגנות ובעניין המענק לדמי שכירות טענו העותרים כנגד קביעת התעריפים האחידים וכנגד העובדה שמדובר בסכומים נמוכים אשר אין די בהם לצורך כיסוי הוצאות אלה. אכן, בעניין תשלומים אלה העדיף המחוקק מודל פיצוי אחיד. היתרון הטמון במודל זה למפונים נעוץ בכך שיוכלו לקבל על פיו, במהירות, סכום ידוע לכיסוי צורכיהם הדחופים והמיידיים ביותר, ללא צורך בהוכחת הוצאות בפועל. הבחירה במודל זה ולא במודל של שיפוי בדיעבד על הוצאות מוכחות בפועל, מצויה ב"מרחב התמרון של המחוקק" .... בהתחשב בכך וכן בהתחשב בסכומים שנקבעו ובסוג התשלומים שבהם מדובר, נראה לנו כי אין להתערב בהוראות אלה. למותר לציין כי גם בעניין זה ניתנה לוועדה המיוחדת הסמכות לבחון מקרים חריגים ולהושיט סעד אם תמצא כי צודק ונכון לעשות כן" (בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד כט(2) 481, 650; להלן – פרשת המועצה האזורית חוף עזה).


11. בעתירה דנן, השאלה הטעונה הכרעה היא האם הימנעות המשיבים ממתן דיור חלופי זמני לעותרים היא כדין. בהתאם לחוק יישום ההתנתקות, פתרון הדיור המיידי למפונים מבוסס על מענק כספי, שווה ערך לגובה דמי שכירות לשנה. לא נקבעה בחוק חובה לספק הסדר מגורים חלופי למפונים. אמנם, החוק קבע גם הסדרים של העתקה קהילתית של קבוצת מתיישבים או אגודה שיתופית (סעיף 85), אך עניינה של העתירה דנן אינו נוגע להסדר ייחודי זה. העותרים לא הצביעו על כל מקור בדין המחייב את המדינה להעניק להם הסדר מגורים חלופי, בשל ירי טילי קסאם לעבר מקום מגוריהם. המדינה, מנגד, הצביעה על שיקולים כבדי משקל לאי פינוי מרוכז של דיירי אתר הקראווילות בכרמיה. כן פעלה המדינה להצבת חדרי ביטחון באתר, ולקידום בנייתם של ממ"דים בצמוד למבני המגורים. במצב דברים זה, לא מצאנו עילה להתערב בסירובם של המשיבים לספק לעותרים הסדר דיור חלופי.

12. ככל שטענות העותרים מופנות כנגד סירוב המשיבים לשלם לידיהם את מענק השכירות, בנימוק כי הכסף שולם מראש לקיבוץ כרמיה, הרי שהעניין צריך להתברר בפני
וועדות הזכאות והוועדה המיוחדת הפועלות מכוחו של חוק יישום ההתנתקות. ועדת הזכאות, מתפקידה לקבוע את זכאותו של התובע לפיצויים ואת סכומי הפיצוי המגיעים לו לפי החוק (סעיף 10 לחוק). היא שצריכה להכריע בדבר תוקפו של הויתור על מענק השכירות במסגרת ההפנייה למגורים בכרמיה. בנוסף, פועלת הוועדה המיוחדת, שנועדה לתת מענה למקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם קיימת הצדקה לחרוג ממסגרת הפיצויים שנקבעו בחוק. כך, בסמכותה "לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפיצויים" לפי החוק אם "בשל נסיבותיו המיוחדות של המבקש מן הצדק לעשות כן" (סעיף 137(ב)(2) לחוק). לבסוף, עומדת לעותרים גם הזכות לפנות לקבלת סעד מכוח הדין הכללי (ראו פרשת המועצה האזורית חוף עזה, פסקאות 187-194 לפסק דינם של שופטי הרוב).

13. לא נעלמה מעינינו מצוקתם של העותרים. העותרים פונו מבתיהם במסגרת יישום תכנית ההתנתקות. מועד הפינוי נכפה על המפונים. עמד לרשותם זמן קצר ביותר להחליט על מגורים חלופיים. רבים נותרו אחרי הפינוי חסרי דיור ופרנסה. לאחר חניית ביניים עברו העותרים למגורים זמנים בקיבוץ כרמיה. כעת, נוכח האיום הנשקף מירי טילי הקסאם, מצאו עצמם פעם נוספת מחפשים דיור חלופי. המעברים התכופים, האיום הבטחוני וחוסר היציבות וודאי מכבידים מאוד על העותרים. יחד עם זאת, לא נמצא מקור בדין המחייב את המדינה לספק פתרונות דיור למפונים. המדינה מחויבת להעניק למפונים אמצעים כספיים בלבד. המדינה אמנם סייעה בהקמת מבני המגורים בקיבוץ כרמיה ובאתרים נוספים והפנתה לשם מפונים. אך בסופו של יום הייתה זו החלטה של העותרים לקבוע את מקום מגוריהם הזמני שם. נתנו דעתנו לכך שהבחירה נעשתה תחת אילוץ מסוים, בלוח זמנים דוחק, על רקע הפינוי הכפוי מחבל עזה. תמחיש זאת העובדה כי בניית מבני המגורים בקיבוץ כרמיה נסתיימה אך בסמוך למועד הפינוי של חבל עזה. ואולם, נחה דעתנו כי מעורבות המשיבים בהקמת האתר בכרמיה והפניית מתיישבים אליו אינה מטילה חובה לספק לעותרים אתר מגורים חלופי ואינה מקימה עילה להתערבותנו.



14. אכן, משפטית, אין מנוס מדחיית העתירה. אפשר, וטוב תעשה המדינה לו תפעל בנתיבים אחרים להעניק לעותרים סיוע במציאות פתרון מגורים הולם. יש לזכור כי העותרים השתקעו בכרמיה בעידודם של המשיבים. הם לא קיבלו לידיהם מענק שכירות, וזה שולם ישירות לקיבוץ כרמיה. ראוי לקדם במהירות פתרונות למצוקתם, ולו פתרונות פרטניים, כפי שציינה באת-כוח המשיבים. כמובן שבסופו של יום, מבחינת האיום הבטחוני, דינם של העותרים אינו שונה מדינם של כל תושבי אזור "עוטף עזה" והסביבה. למרבה הצער, המציאות הבטחונית הקשה של נפילת טילי קאסם ופצמ"רים היא נחלתם של כל התושבים באיזור. גם טיב הבנייה של הקראווילות אינו מייחד את העותרים. כך, למשל, נמסר כי הרחבות הבניה של בתי המגורים של החברים בקיבוץ כרמיה, נעשו אף הן בבניה רכה, וגם מבנים אלה אינם מצוידים בממ"ד. מתגובות המשיבים עולה כי ננקטים על ידם צעדים לקידום אמצעי המיגון באתר הקראווילות, כמו גם במיגון מבנים ומתקנים אחרים ב"עוטף עזה". יש לקוות, אם כן, שיימצא בטווח הקרוב פתרון למצוקתם של העותרים ושל יתר התושבים באיזור.

אשר על כן, הצו על תנאי מתבטל והעתירה נדחית. אין צו להוצאות.


ה נ ש י א


השופטת ע' ארבל
:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת


השופט ס' ג'ובראן
:

אני מסכים.

ש ו פ ט




הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק
.

ניתן היום, י"ב באייר התשס"ו (10.05.2006).




ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט






_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06016070_a12.doc/דז/
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 1607/06 אהרון פולט,תמר פולט,ירון תעסה ואח' נ' ממלא מקום ראש הממשלה-אהוד אולמרט ואח' (פורסם ב-ֽ 10/05/2006)