פסקי דין על בר גיל אסנת | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

12194/03 בל     26/04/2006




בל 12194/03 בר גיל אסנת נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 012194/03


בפני
:
כב' השופט אייל אברהמי

נציג ציבור מר אילן לוי
נציגת ציבור גב' טובה לוי

26/04/2006



בעניין:
בר גיל אסנת



ע"י ב"כ עו"ד
יגאל מלמד

תובעת

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
דנה תמר פרבר

נתבע

פסק דין


1. תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין הליקוי בידיה נדחתה בטענה שאין מדובר בתאונת עבודה כאמור במכתב הדחייה מיום 21.5.03.
לטענת התובעת הליקוי ממנו היא סובלת בכפות ידיה הינו תולדה, של המנגנון המכונה מיקרוטראומה .
לטענת הנתבע לא הוכח כי התקיים מנגנון המיקרוטראומה בעבודתה– כזה המצדיק הכרה בליקוי ממנו היא סובלת, במסגרת תורת המיקרוטראומה. בכל אופן אין קשר סיבתי רפואי בין הליקוי לבין הפגיעה ממנה היא סובלת.

2. לאחר שמיעת עדותה של התובעת הסכים הנתבע, לקבל את המלצת ביה"ד ולמנות מומחה רפואי, שהתשתית העובדתית שתוצג בפני
ו, תהא זו המפורטת בהודעת התובעת (נ/1) וברישומים הרפואיים, שהוגשו לבית הדין. ביום 17.11.04 ניתנה החלטתנו (להלן ההחלטה) לפיה מונה ד"ר פעילן, כמומחה (להלן המומחה) וזה נתבקש לחוות דעתו, בקשר לתביעה דנן, כפי שיפורט להלן.

3. עובדות המקרה פורטו בהחלטה כדלקמן:
התובעת לוקה ככל הנראה, בתסמונת התעלה הקרפלית. לטענתה ליקוי זה בא כתולדה של עבודתה כמורה לאומנות ומעצבת פנים, של בתי הספר, בהם עבדה. התובעת טענה כאמור במכתב שצורף לכתב תביעתה כי היא משמשת מזה כ 10 שנים, כמורה ועובדת 6-8 שעות ביום. בעבודתה היא משתמשת בכפות ידיה, לביצוע עבודות שונות. בפרט הצביעה על שימוש באקדח סיכות, כדי להעמיד תערוכות וכן גזירת קרטונים עבים, כמו קרטון ביצוע.
התובעת העידה מה שמקובל עלינו ואנו קובעים זאת כעובדה כי: השתמשה באקדח סיכות בממוצע פעמיים בשבוע, שלוש שעות כל פעם, כך היה מזה כעשר שנים. התובעת טענה שלפני כשנתיים וחצי החלה להשתמש ביד שמאל כדי לבצע את העבודה עם אקדח הסיכות בשל הכאבים שהיו לה ביד ימין. באשר לגזירת קרטוני הביצוע ושימוש במספרים הרי שכאן התרשמנו שהיה זה בהיקף פחות, מההיקף בו השתמשה באקדח הסיכות כאמור.
כן טענה התובעת כי השתמשה בכפות ידיה לצורך כתיבה על הלוח . התובעת נותחה בשנת 2001 בכפות ידיה . התובעת ילדה בשנת 92, את בתה הראשונה. מהמסמכים הרפואיים שהוצגו לנו, עולה כי התובעת התלוננה כבר בשנת 95, על הליקוי בידיה ואולי אף לפני כן.
ב"כ הנתבע הסכימה, בהגינותה, שימונה מומחה רפואי כדי שיתייחס, לקשר הסיבתי הרפואי, בין הליקוי שבו לוקה התובעת, לבין עבודתה וזאת מבלי להסכים, לכך שאכן התקיימה תשתית ראיתית, שמתאימה למנגנון המיקרוטראומה.


4. המומחה הרפואי נתבקש בהחלטה לחוות דעתו בקשר לבעיות האורטופדיות מהן סובלת התובעת בכפות ידיה ולקבוע האם הן תוצאה של "מיקרוטראומה" עקב השימוש בכפות ידיה כמתואר לעיל ובפרט בשימוש שעשתה באקדח הסיכות ובמספרים לצורך גזירת קרטוני הביצוע והעמדת התערוכות כמתואר לעיל.
המומחה נשאל את השאלות הבאות:
א. מהי המחלה ממנה סובלת התובעת?
ב. האם היתה כאן פגיעה injury?
ג. האם הפגיעה גרמה נזק?
ד. האם כל פעולה של שימוש באקדח הסיכות כאמור לעיל או של גזירת קרטוני ביצוע עבים, גרמה לתובעת לפגיעה זעירהinjry שלא ניתן להבחין בה ושניתן לייחס אותה לזמן מסויים?
ה. במקרה שכן, האם הפגיעות הזעירות החוזרות גרמו במצטבר להופעת המחלה שממנה סובלת התובעת?
ו. במקרה שכן, ההייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך irreversible כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?
ז. אם לאו היש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל, או תוצאות של מחלה טבעית?
ח. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?

5. חוות דעת המומחה התקבלה בבית הדין והיא הועברה לצדדים עם החלטתנו מיום 11.5.05, ולפיה הצדדים רשאים להציג שאלות הבהרה תוך 15 יום.
ב"כ הנתבעת הגישה שאלות הבהרה שהועברו למומחה וזה השיב עליהן ביום 18.7.05.
ב"כ הצדדים הגישו סיכומים ביום 31.10.05 וביום 22.11.05.

פסק דין

6. כאמור בסיכומי הנתבע שני עניינים צריכים להכרעה. השאלה הראשונה הינה: האם אכן התקיימה תשתית ראייתית, שיש בה כדי להכיר בליקוי, שיש לתובעת, כתולדה של מנגנון המיקרוטראומה. השאלה השניה הינה: האם יש קשר סיבתי רפואי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בכפות ידיה לבין עבודתה כמתואר לעיל.
נקדים ונאמר כי התשובה לשתי השאלות הינה בחיוב ולפיכך יש לקבל התביעה.

7. עדותה של התובעת עשתה עלינו רושם מהימן, כפי שכבר ציינו בהחלטה. מעדותה עולה כי אכן היא השתמשה באקדח סיכות כדי לבצע חלק נכבד מעבודתה . מדובר בין היתר בעבודות של קישוט בית הספר כמו גם הכנת אביזרים שונים. נכון אומנם שהליקוי החל כשנה לאחר תחילת עבודתה. יחד עם זאת כעולה מחוות הדעת של המומחה, המתאר את מצבה הרפואי, הרי שזה הלך והחמיר עם חלוף הזמן והמשך השימוש באקדח הסיכות. אכן מצבה היום חמור מזה שהיה כשנה לאחר תחילת עבודתה. כפי שמתאר המומחה צורת העבודה עם אקדח סיכות יוצרת לחץ על כף היד, ועשויה להביא לתסמונת ממנה לוקה התובעת וזו "קרוב לודאי" גרמה למנגנון המיקרוטראומה כפי שציין המומחה בחוות דעתו בעמ' 2 בתשובה לשאלות ה-ו.
היקף השימוש באקדח הסיכות היה כפעמים עד שלוש בשבוע , 3 שעות כל פעם. בשנות עבודתה האחרונות החלה להשתמש ביד שמאל עם אקדח הסיכות חרף העובדה שהיא ימנית.
התרשמנו כי אכן אחרי שנה של עבודה עם אקדח הסיכות הליקוי היה קל מזה שממנו סובלת התובעת היום. לכן המשיכה התובעת לעבוד עם אקדח הסיכות עוד מספר שנים. במשך שנים אלה הלך הליקוי והחמיר הואיל והלחץ והעומס על "הליגמנט הכפי" הלך וגבר וגרם לעיבויו והמשך הלחץ על העצב .
מדובר לדידנו בפגיעות זעירות, שכל אחת הסבה נזק זעיר שלא ניתן לאבחן. נזק שנגרם לליגמנט הכפי והביא לעיבויו ומכאן גם ללחץ על העצב המידאני.

8. כאן נדון בקשר הסיבתי הרפואי. מב"כ הנתבע נעלם האמור בתשובותיו של המומחה בעמ' 2 סעיף ה-ו . המומחה נשאל האם הפגיעות החוזרות ונשנות גרמו במצטבר להופעת המחלה וכן האם הפגיעות החוזרות ונשנות היו בעלות אופי בלתי הפיך כך שהצטברותן גרמו לליקוי ממנו היא סובלת ועל כך השיב: "קרוב לודאי שכן".
המומחה מספר שורות, לפני כן, כתב כי "לדעתי, לא ניתן לשלול כי הופעת התסמונת נגרמה עקב תנאי עבודתה ויש לקבל את תביעתה". דברים אלה משתלבים עם שאר האמור בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה. אכן הלשון אינה חד משמעית לחלוטין אך כוונתו ברורה באופן שאינו משתמע לשתי פנים . לפי חוות דעתו אכן יש קשר סיבתי רפואי בין המנגנון המיקרוטראומה שפעל במקרה זה לבין הליקוי ממנו סובלת התובעת, בכפות ידיה.


9. חוות הדעת של המומחה מקובלת עלינו ואנו מאמצים אותה על כרעיה וקירבה. בחשבון הסופי אכן ביה"ד הוא שמכריע בשאלת הקשר הסיבתי ושאלת יישום החזקה שבסעיף 83 לחוק, היא שאלה משפטית מובהקת שעל ביה"ד לענות עליה. אולם, לחו"ד הרפואית חשיבות רבה בנושא זה, באשר היא משקפת את האני מאמין של איש הרפואה האמון על התהליכים הפיסיולוגים העשויים לחול בגופו של אדם בנסיבות אלה או אחרות. חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי ביה"ד משמשת אותנו כנר לרגלנו כפי שנאמר בדב"ע נו/ 244-0 המוסד לביטוח לאומי
נ' יצחק פרבר (לא פורסם), שם נקבע כי בית הדין יסמוך ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו, ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.
ועוד ראה בענין זה:

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלוים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.
(עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי
, טרם פורסם).

מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי יש קשר סיבתי רפואי, בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין עבודתה, על פי תורת המיקרוטראומה.
לאירועים בעבודה, יש אפוא קשר סיבתי עם הליקויים מהם הוא סובלת, ולכן דין התביעה להתקבל.


סוף דבר
10. התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ בסך 2,000 ₪ וזאת רק אם לא יוצגה באמצעות הסיוע המשפטי.

ניתן היום כ"ח בניסן, תשס"ו (26 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג ציבור

נציג ציבור

אייל אברהמי
, אב"ד
שופט


012194/03בל 730 לימור








בל בית דין אזורי לעבודה 12194/03 בר גיל אסנת נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/04/2006)