פסקי דין על אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר | פסקי דין על שירי אבידן | פסקי דין על עו"ד ברוך חכים | פסקי דין על אלבר א.פ |

3338/06 עא     15/05/2006




עא 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ , שירי אבידן נ' עו"ד ברוך חכים,אלבר א.פ בע"מ






בבית המשפט העליון

ע"א 3338/06

בפני
:
כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקשת:
1. אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ
(בפירוק)

2. שירי אבידן



נ ג ד

המשיבים:
1. עו"ד ברוך חכים

- מפרק החברה

2. אלבר א.פ בע"מ


3. אלבר שירותי מימונית בע"מ

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין

בשם המבקשת: עו"ד אביחי נ. ורדי

בשם המשיב 1: עו"ד ברוך חכים

החלטה


1. במסגרת ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) בתיק פש"ר 1336/03 מיום 3.4.06, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן פסק-דין בערעור.

2. חברת אי. סי. אמ יצרני מיזוג אוויר בע"מ (להלן: החברה) הינה חברה בפירוק, ומפרק החברה הינו המשיב 1 (להלן: המפרק). המפרק הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למתן הוראות במסגרתה ביקש להורות, כי סכום של 17,452 ש"ח, אשר שולם על-ידי המבקשת לידי המשיבים 2-3, דינם להיות מושבים לידי קופת הפירוק וכי למבקשת אין זכות בהם. כמו-כן, ביקש המפרק מבית-המשפט המחוזי להורות למבקשת להשיב לקופת הפירוק טובת הנאה ממנה נהנתה המבקשת שלא כדין בסכום של 172,510 ש"ח. בבקשה נאמר, כי ביום 2.4.02, עובר למתן צו כינוס נכסים לחברה, כאשר החברה הייתה חדלת פירעון, התקשרה החברה בהסכם חכירה עם המשיבים 2-3 בקשר עם מספר רכבים, אשר אחד מהם, שהוא נשוא הבקשה, הינו ג'יפ איסוזו אשר הוחכר לחברה לתקופה של 28 חודשים (להלן: הסכם הליסינג או הרכב). בבקשה נאמר, כי הרכב נחכר באמצעות מי שהיה בעל מניות החברה, מר עוז ניצן, עבור אשתו שהיא המבקשת, שעשתה ברכה שימוש לצרכיה הפרטיים. החברה היא זו שנשאה בהוצאות חכירת הרכב, אולם היא לא הפיקה שום תועלת מכך. ביום 1.9.03 הגיש כונס הנכסים של החברה בקשה להסדר תשלומים עם המשיבים 2-3 מאחר ובתקופת הפירוק חדלה החברה לשאת בתשלומים החודשיים עבור הרכב. ביום 9.1.04 אושר ההסדר על-ידי בית-המשפט, אך לא נחתם. במסגרת דיון בבש"א 25357/04 נודע לראשונה לחברה, כי למרות העובדה, שהמבקשת לא עמדה בהתחייבות כלפי החברה וכונס הנכסים בהסכם הפשרה, המשיכה המבקשת לעשות שימשו ברכב.

3. ביום 15.6.05 הורה בית-המשפט על מימוש הרכב ועל כך, כי התמורה מהמכירה, לאחר ניכוי החוב למשיבים 2-3 ולאחר ניכוי הוצאות הכינוס, תועבר לידי קופת הכינוס. כמו-כן, נאמר לכונס הנכסים, כי שמורה לו הזכות להגיש בקשה לעניין הסכומים אותם דורשת המבקשת ולכן הוגשה על-ידי המפרק הבקשה למתן הוראות.

4. במסגרת הליכי הוצאה לפועל בקשר לרכב, הגיעו כונס הנכסים של החברה והמשיבים 2-3 להסכמה, לפיה הודתה החברה והמבקשת במלוא החוב למשיבים 2-3, אשר הגיע בסך-הכל לסכום של 152,761 ש"ח. החוב נוצר בגין פיגורים בתשלומים שוטפים בקשר לרכב. המבקשת קיבלה על עצמה את כל זכויותיה וחובותיה של החברה כלפי המשיבים 2-3 על-פי הסכם הליסינג והסכם המשכון ונטלה על עצמה לפרוע באופן אישי ובמועד את יתרת החוב. עוד נטלה על עצמה המבקשת התחייבות לשלם לחברה סכום של 5,000 ש"ח במזומן. ברם, המבקשת לא שילמה את אותו סכום של 5,000 ש"ח לקופת הפירוק במסגרת הסכם הפשרה ועובדה זו היוותה את אחת הסיבות שהסכם הפשרה לא נחתם. המבקשת ניסתה לחזור בה מחובתה.

5. בפני
בית-המשפט המחוזי טען המפרק, כי המבקשת היא שעשתה שימוש ברכב לצרכיה הפרטיים מיום רכישתו והיא זו שלקחה על עצמה לשאת בתשלומים שוטפים עבור הרכב לרבות חוב הפיגורים שנוצר עובר להסכם הפשרה. כמו-כן, טען המפרק, כי אין למבקשת כל יד בכספים אשר יועברו לקופת הפירוק על-ידי כונס הנכסים מטעם המשיבים 2-3 לאחר מכירת הרכב. לכן, טען המפרק, על המבקשת להחזיר סכום זה לקופת הפירוק.

6. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) קיבל, ביום 3.4.06, את טענות המפרק והורה למבקשת להעביר לקופת הפירוק סכום של 82,548 ש"ח וכן לשלם את הוצאות המפרק בסך של 5,000 ש"ח. בית-המשפט המחוזי קיבל את טענת המפרק, לפיה יש לראות בהוצאות ששלומו על-ידי החברה כהוצאות ששירתו את המבקשת עצמה. עוד נקבע, כי התשלום אותו ביצעה המבקשת על-מנת שהרכב ימשיך לעמוד לרשותה, איננו אמור לחזור לקופת הפירוק ויש להפחית אותו מסכום חובה של המבקשת לקופת הפירוק.

7. על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 3.4.06 הגישה המבקשת ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וזאת עד למתן פסק-דין בערעור. את בקשתה סומכת המבקשת על שתיים: ראשית, היא טוענת, כי סיכויה להצליח בערעור טובים. שנית, אם הבקשה לעיכוב ביצוע תידחה ייגרם לה נזק קשה. לטענתה, היא תרמה לחברה רבות על-מנת להצילה כתנאי מספיק לשימוש ברכב ולכן אין מקום לחייבה לשלם לחברה כספים שונים, כאשר כל תרומתה לחברה נעשתה ללא כל תשלום. עוד טוענת המבקשת, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה בשל העובדה, כי העברת הכספים המבוקשת הינה לקופת הפירוק. לטענתה, עם העברת הכספים לקופת הפירוק, ישמשו כספים אלה להוצאות שונות ולתשלום לנושים, כך שבפועל, אם וככל שתזכה המבקשת בערעורה, תמצא עצמה מול שוקת שבורה בבואה לגבות את חובה.

מנגד, טוען מפרק החברה, כי סיכויי הערעור של המבקשת הינם נמוכים, מאחר והנימוקים עליהם מתכוונת המבקשת להשתית את ערעורה עומדים בניגוד לדין ולהלכה וזאת מעבר לעובדה, שאין בהם מאומה מבחינה מהותית. לטענתו, המבקשת לא הראתה מהו הטעם המצדיק את עיכוב הביצוע של פסק-הדין הכספי ובמיוחד כאשר הכספים יופקדו בקופת הפירוק, הנמצאת תחת פיקוחו של בית-המשפט ויוחזקו בה על-ידי בעל התפקיד. עוד טוען המפרק, כי במידה ולא יופקדו הכספים בקופת הפירוק ויישארו בידיה של המבקשת, ספק רב אם תוכל החברה לגבותם מאחר ועד כה, לא נראה, כי למבקשת יש מאין לפרוע את החוב.

דיון

8. לאחר עיון בבקשה, בטענות הצדדים ובתגובת המפרק מיום 11.5.06, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

9. הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403).

10. כידוע, כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 5).

11. באשר לעניינה של המבקשת - ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם לחברה שבפירוק בעיכוב ביצוע החיוב הכספי לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב התשלום הכספי, ידם של המשיבים והחברה על העליונה. טענותיה של המבקשת מסתמכים בעיקרם על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי וכידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר עיינה במסמכים ושמעה את העדים, אלא אך ורק במקרים חריגים (ראו ע"א 3601/96 בראשי ואח' נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582). אשר למאזן הנוחות, אני סבור, כי למבקשת לא ייגרם כל נזק אם יועברו הכספים בהם חויבה בפסק-הדין לקופת הפירוק, אולם אם יוחזקו הכספים בידיה, ספק אם יהיה לחברה מאין לגבות אותם אם יידחה ערעורה של המבקשת. לכך מצטרף האינטרס הציבורי העולה מתקנה 36 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987, לפיו נכס שלכאורה שייך לחברה שבפירוק, מן הראוי שיועבר לקופת הפירוק ללא דיחוי. בענייננו, לאור העובדה, כי בית-המשפט המחוזי קבע פוזיטיבית, כי הכספים בהם חויבה המבקשת לשלם למשיבים שייכים לקופת הפירוק ומאחר וקיים חשש, שלא יעלה בידי המפרק לגבות כספים אלו בתום הליך הערעור, נוטה הכף לטובת קופת הפירוק. מטעמים אלה כולם, לא מצאתי עילה, המצדיקה עיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן פסק-דין בערעור.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז באייר תשס"ו (15.5.06).

ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06033380_h01.docהג
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









עא בית המשפט העליון 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ , שירי אבידן נ' עו"ד ברוך חכים,אלבר א.פ בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/05/2006)