פסקי דין על דניאל לב | פסקי דין על corporated c.e.s. engineering system | פסקי דין על דגם מערכות בע"מ

483/85 עא     05/01/1986




עא 483/85 דניאל לב, corporated c.e.s. engineering system נ' דגם מערכות בע"מ




(פ"ד לט(4) 726)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ערעור אזרחי מס' 483/85
השופטים: כבוד הנשיא מ' אלון
,
כבוד השופט א' ברק
,
כבוד השופט ג' בך
המערערים: 1. דניאל לב

2. corporated c.e.s. engineering system


עו"ד ע' פלס


המשיב: דגם מערכות בע"מ
עו"ד א' טמיר
ערעור ברשות על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' בן-שלמה) מיום 15.5.85 בהמ' 3436/85.

פ ס ק - ד י ן

השופט מ' אלון
1. ערעור לפנינו, ברשות, על צו זמני של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' בן שלמה), לפיו על המערערים "להמנע ממעורבות עסקית, בכל דרך שהיא, ביצורם, שווקם או הפצתם של מוצרים. שהיו מיוצרים, מופצים או משווקים על ידי המשיבה, לרבות ניידת נגררת המכונה systematic או בכל שם דומה אחר, בין בישראל ובין מחוצה לה". הצו יעמוד בתוקפו, לפי החלטת בית המשפט, עד לתום ההליכים שבין בעלי הדין בתביעה גופה או עד ליום 12.6.86, הכול לפי המועד המוקדם יותר. הצו האמור ניתן ביום 15.5.85, והדיון בערעור עליו התקיים ביום 31.10.85. ביני לביני התקיימו ההליכים של בקשת רשות לערער והגשת טענות בכתב. משהופיעו בעלי הדין לפנינו ביום 31.10.85, עמדו להגיע לכלל פשרה ולהודיענו על כך כעבור זמן מסוים. ומשפשרה זו, וכן אחרת נוספת, לא עלתה יפה, חזרו והעלו סיכומיהם בכתב, זה בכה וזה בכה, וכל אחד ואחד האריך במעניתו.

2. עיקרה של פרשת הדברים, שבגינה נתבקש, וניתן, צו המניעה הזמני, מתואר בהחלטתו של השופט המלומד כדלהלן :

"המבקשת שעיסוקה, בין השאר, בייצור ושיווק ניידות הממלאות פונקציות על פי דרישת המזמין כגון ציוד לבית ספר נייד ספריה ועוד, עתרה לאסור על המשיבים ייצור ושיווק ניידות כאלה. לטענתה, המשיב מס' 1 הועסק על ידה במשך התקופה מ-1.3.78 עד 12.6.84 כממונה על יצור ופיתוח ענף הניידות במפעלה, ובמסגרת עבודתו בא במגע עם לקוחותיה, ואף נסע לחו"ל בשליחות כדי לקדם ענף זה, עוד טענה כי המשיב מס' 1 חתם על התחייבות לשמירת סודותיה, וכל מידע שיגיע אליו במהלך עבודתו אצלה ושנתיים לאחר סיום עבודתו. בנוסף חתם על הסכם עבודה, ובו התחייב לשמור סודותיה ולהמנע מכל עבודה או עיסוק, בין בישראל ובין בחו"ל, שיש בו משום תחרות עמה.

לטענת המבקשת, המשיב הפר התחייבויותיו כלפיה במהלך עבודתו, ומיד לאחר הפסקת עבודתו אצלה, הקים חב' שבשליטתו, היא המשיבה מס' 2, שבאמצעותה משתמש במידע הסודי שלה ומתחרה עימה בשיווק ניידות לחו"ל לאחר שיצר מגע עם לקוחותיה בחו"ל.

המשיב כפר בטענה כאילו חתם על התחייבות כלשהיא שלא להתחרות עם המבקשת. עם זאת הודה כי הוא חתם על מסמך שמחייבו לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו עקב עבודתו. לטענתו הוא מקיים את התחייבותו בקפידה, וכי הוא עוסק בייצור ושיווק ניידות מסוג אחר שנועדו לשרת מטרות אחרות מאלה של המבקשת, הכל פרי תכנונו. המשיב טען עוד כי נושא הניידות מוכר בעולם הרחב, וכי ביצור ניידות כאלה עוסקות פירמות מוכרות רבות, כך שאין המדובר בסוד הראוי להגנה. הוא הכחיש כי יצר מגע עם לקוחותיה או סוכניה של המבקשת, או שבמהלך עבודתו אצלה עסק במגע עם אלה".

ולאחר דברים אלה קובע השופט המלומד לאמור :

"לאחר שעיינתי בתצהירים, התצהיר הנגדי אשר צורף לבקשה ותצהיר התשובה, וכן בפרוספקטים של המבקשת בנושא הניידות (המצורף לכתב התביעה) ושל המשיבים (מצורף לבקשה), ולאחר ששמעתי דברי המצהיר מטעם המבקשת אשר נחקר על תצהירו, שוכנעתי מבחינה עובדתית כי המדובר בעיקרון זהה אשר על פיו פעלה המבקשת, ועתה פועלים המשיבים. המדובר בשילדת עגלה נגררת, אשר על גביה מרכיבים ארגזים, האמורים לקלוט בתוכם אביזרים לפי הצרכים המשתנים של הלקוחות. ניתן לתכנן הארגזים כך שיכילו הציוד הדרוש להפעלת כיתת לימוד בתנאי שדה, ספריה, או מוסך נייד. בעקרון, הציוד צריך להכיל מקור חשמל, ציוד ו/או כלים, כאמור לפי דרישת המזמין. במשך תקופת העסקתו של המשיב מס' 1 אצל המבקשת הוא היה הרוח החיה ואיש המקצוע. בתור מהנדס קיבל הזמנות הלקוחות, שוחח איתם ופיקח על התכנון והתאמת הניידת לצרכי המזמין. בתצהירו הודה כי נשלח ע"י המבקשת לחו"ל ועסק בנושא זה".

בהמשך הדברים דן השופט המלומד בטיבם של ההסכמים וההתחייבויות ההדדיות
שבין בעלי הדין, ומוסיף ואומר:

"מהחומר שבפני
ברור כי המשיב מס' 1 בא במגע עם לקוחות המבקשת ואף נסע לחו"ל בשליחותה לצורך קידום נושא הניידות. מן הסתם, במשך שנות שירותו אצל המשיבה למד שיטות שיווק וייצור ועמד על תנאי השוק בארץ ובעולם. ובנושא הניידת אשר ייצר באמצעות המשיבה מס' 2. התקשר עם לקוחות ברחבי העולם, בין השאר עם לקוחות של המבקשת בזמביה. התנהגותו זו עומדת בסתירה לחובת הנאמנות שחב כלפי המבקשת על פי הסכם העבודה (נ/1) וחובת שמירת המידע בסוד כעולה מנספח א'.
העובדה כי המשיב מס' 1 הוא מהנדס במקצועו וכי במהלך עבודתו בשירות המשיבה תרם מהידע שלו בנושא הניידת, איננה מקנה לו זכות להשתמש בידע זה שרכשה המבקשת, באמצעותו, תוך כדי שירותו אצלה. ידע זה הפך לקניינה, ועליו חלה החובה לשמרו בסוד ככל ידע אחר".

3. באי-כוח בעלי הדין העמיקו לדון בסוגיות חופש העיסוק, חובת נאמנות שבין עובד למעביד, מידע סודי וכיוצא באלה. הדברים נאים ויפים, אך טרם הגיעה השעה לעיין בהם, שהרי עוד לא נדונה התביעה לגופה, ולא הובאו ראיות לכאן ולכאן. חלק מהטענות שהושמעו לפנינו הן, שאף המצהירים לא נחקרו כדבעי על תצהיריהם. בכגון דא אין אנו נדרשים - ובדרך כלל אף לא זכאים - לדון ולהחליט בעניין לגופו אלא אך ורק בשאלה, אם מקום יש ליתן סעד זמני אם לאו (ראה ע"א 418/79 תאני ואח' נ' כהן, פ"ד לד(4) 161, בעמ' 166 ; ע"א 238/73 שרעבי נ' חמצני, פ"ד כח(1) 85, בעמ' 88), ומכל שכן שכך הוא בעניין שלפנינו, שכל כולו של צו המניעה הזמני יפה הוא עד ליום 6.6.86, שאזי אליבא דכולי עלמא משוחרר המערער מהגבלה כלשהי ; עיון בגופן של הבעיות, שהעלו בעלי הדין לפנינו, ישפיע בהכרח על דחיית מועד מתן פסק הדין על-ידינו, וגם לכשיינתן, אין לדעת אם זהו סוף פסוק, שהרי, כאמור, לא כל הנתונים העובדתיים שבמקרה שלפנינו מצויים עתה בידינו. ואין צריך לומר, שהקביעות העובדתיות של השופט המלומד יפות הן רק לעניין מתן הסעד הזמני ולא לעניין החלטה סופית בעניין שלפנינו, שלגביה צריך שיתקיים בירור עובדתי נוסף, לפי טענות בעלי הדין.

4. מה שעומד לבירור ולהכרעה לעניין הערעור שלפנינו אינו אלא, אם נתמלאו התנאים הדרושים לשם מתן צו מניעה זמני. התנאי הראשון הוא מציאותן של ראיות לכאורה, שלמבקש את הסעד הזמני סיכוי טוב לזכות בדינו (ע"א 238/73 הנ"ל). נראה שאכן כך הוא בעניין שלפנינו, כפי שעולה מדברים שקבע השופט המלומד על סמך התצהירים והחומר שהיה לפניו - דברים שהבאנו לעיל - בדבר הסכם הסודיות שבין המערער לבין המשיבה, בעניין העגלה, המיוצרת על-ידי המערער, שזהה היא, לכאורה, לזו של המשיבה, ובקשר להתקשרות המערער עם לקוחות המשיבה. אשר-על-כן, הסתמכות בא-כוחו המלומד של המערער על ע"א 206/72 מיגן בע"מ נ' פאר ואח', פ"ד כז(1) 576, בעמ' 578, שם נקבע, כי אין לתת צו מניעה זמני משום שלא הוכחה לכאורה עילת התביעה גופה, אינה עניין לכאן. ואף זו הלכה פסוקה היא, שלא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול העובדתי, אם הוכחה קיומה של ראיה לכאורה, המצדיקה מתן צו מניעה זמני (ראה ע"א 238/73 הנ"ל; ע"א 418/79 הנ"ל).

השיקול האחר שבית המשפט ישקול, כאשר נדרש הוא להכריע אם לתת סעד זמני, הוא בדיקת מידת הנזק, העשוי להיגרם לבעל הדין האחד או לרעהו, אם יינתן או לא יינתן הצו, והשוואתם של שני הנזקים זה לזה (המ' 440/79 מיקלוש (מיכאלי) נ' גולן גלובוס פרודקשנה בע"מ ואח', פ"ד לה(2) 645). בתצהיר המשיבה וכן בבקשה למתן צו המניעה הזמני נאמר, שהנזקים, שהמערערים גורמים למשיבה, בחלקם אינם ניתנים לתיקון, וכי הם הולכים ומחמירים מיום ליום, אם צו המניעה לא יינתן. המערערים לא התייחסו בתצהיר תשובתם לעניין טענה-עובדה זו של מאזן האינטרסים של בעלי הדין. לפי טבע הדברים, המתבקש מנושא העניין ומהטענות ההדדיות שלפנינו, ברור, שהנזק, הנגרם למשיבה על-ידי מעשי המערער, אינו נופל מהנזק, שייגרם למערער אם יינתן צו מניעה זמני נגדו, שהרי עיקר הנזק של שני בעלי הדין אחד הוא - הפסד לקוחות ואיבוד שוק המכירה. כאמור, הוכח לכאורה, כי המערער העביר אליו לקוחות משל המשיבה. אשר-על-כן, גם מבחינת תנאי זה אין אנו רואים מקום להתערב בשיקולי השופט המלומד, שהחליט לתת את צו המניעה הזמני כדי למנוע את הנזק המוסב למשיבה.

5. בדבר אחד מציע אני לחבריי להתערב בהחלטתו של השופט המלומד, והוא העמדת דרישה של מתן ערבות על-ידי המשיבה לפצות את המערער על כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן צו המניעה, אם המשיבה לא תזכה בדינה בתביעה גופה (על חילוט ערבות זו ושיעור גבייתה ראה ע"א 732/80 ארנס ואח' נ' "בית אל - זכרון-,יעקב", פ"ד לו(2) 645 בעמ' 658).

6. אשר על כל אלה אני מציע לדחות את הערעור ככל שנוגע למתן צו המניעה הזמני ולהחליט, כי צו המניעה הזמני יישאר בתוקפו בהוספת תנאי, והוא, שתוך עשרה ימים ממתן פסק-דין זה על המשיבה לתת התחייבות - מנוסחת להנחת דעתו של כבוד רשם בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו - לפיה תפצה המשיבה את המערערים על כל נזק שייגרם להם עקב מתן צו המניעה. והיה והתחייבות כאמור לא תינתן תוך המועד הנ"ל, יפוג תוקפו של צו המניעה הזמני.

כן אנו ממליצים, כי בית המשפט המחוזי ידון בהקדם האפשרי בגופה של התביעה בתיק שלפנינו.

ההוצאות בעניין הערעור שלפנינו הן אלף וחמש מאות שקלים חדשים, והנשיאה בו תהא לפי התוצאות.

השופט א' ברק
: אני מסכים.

השופט ג' בך
: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אלון.

ניתן היום, כ"ד בטבת תשמ"ו (5.1.86).

לפי הודעת ד"ר טמיר, בא-כוח המשיבים ומר לב, המערער הראשון, כבר קוים האמור בפסק הדין בקשר למתן התחייבות להנחת דעתם של בעלי הדין.
.








עא בית המשפט העליון 483/85 דניאל לב, corporated c.e.s. engineering system נ' דגם מערכות בע"מ, [ פ"ד: לט 4 729 ] (פורסם ב-ֽ 05/01/1986)