פסקי דין על אברהם גבאי | פסקי דין על שי קסוטו | פסקי דין על משה גבאי ואח' |

3232/06 בשפ     17/05/2006




בשפ 3232/06 מדינת ישראל נ' אברהם גבאי,שי קסוטו,משה גבאי ואח'




בבית המשפט העליון


בש"פ 3232/06
בפני
:
כבוד השופטת ע' ארבל




המבקשת:
מדינת ישראל



נ ג ד

המשיבים:
1. אברהם גבאי


2. שי קסוטו


3. משה גבאי

4. אריאל בן אור

5. נתנאל (נתי) גבאי

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ט בניסן תשס"ו (27.4.06)
בשם המבקשת: עו"ד א' וינשל; עו"ד ש' יונוביץ

בשם המשיב 1: עו"ד מ' שרמן

בשם המשיב 2: עו"ד מ' גורדין; עו"ד ק' חן-סופר;
עו"ד נ' עזרא זיסמן
בשם המשיב 3: עו"ד מ' כץ
בשם המשיב 4: עו"ד א' איתן
בשם המשיב 5: עו"ד ר' אבישור
מטעם הסניגוריה הציבורית: עו"ד ו' שוב

החלטה

1. בפני
י בקשה להארכת מעצר בתשעים יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 1.5.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 856/05 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

כבר עתה אציין כי מעצרו של המשיב 2 הוארך בהסכמה בשלושים יום. כמו כן החלטתי ביום 30.4.06 כי עניינו של המשיב 5 ידון לאחר מתן החלטה בבקשתו לעיון חוזר בפני
בית המשפט המחוזי. תוך כתיבת החלטה זו הודיע המשיב 5 כי בקשתו לעיון חוזר נדחתה. לפיכך אדון במסגרת החלטה זו גם בעניינו של המשיב 5.


2. ביום 1.8.05 הוגש כנגד המשיבים וכנגד 23 נאשמים נוספים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 22.9.05 תוקן כתב האישום, ובו נטען כי הנאשמים כולם מאוגדים בארגון פשיעה שפעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, החל מחודש ספטמבר 2002 ואילך. פעילותו של ארגון הפשיעה התמקדה בתרמיות בהיקפי ענק בענף הדלק ובעבירות הכרוכות בכך, לרבות עבירות אלימות וסחיטה. כל העבירות מיוחסות בכתב האישום יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

על פי הפרק הראשון לכתב האישום שכותרתו "ארגון פשיעה" מיוחסת למשיבים 1 ו-3 עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק מאבק בארגוני פשיעה). נטען כי משיבים אלו היו מראשי הארגון והרוח החיה בו. כן נטען כי המשיב 5 היה מפעילי הארגון, אשר ניהלו, ארגנו, הכווינו או פקחו על פעילות הארגון. באשר למשיב 4 נטען כי היה מחברי הארגון, אשר פעלו על פי הוראותיהם של ראשי ופעילי הארגון, ומשך מהארגון שכר.

על פי הפרק השני לכתב האישום שכותרתו "קבלת דבר במרמה" קשרו המשיבים 1-3 יחד עם שני נאשמים אחרים קשר עם חברות אשר החזיקו בפטור מבלו על הנפטא, על מנת לקבל באמצעותן נפטא פטורה מבלו שלא למטרת הפטור, תוך הצגת מצג שווא למנהל הבלו והמכס לפיו הנפטא נרכשה לצרכי הפטור. למשיבים 1, 3 יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירה על צו הבלו על הדלק (פטור), התשל"א-1971. על פי האישום השני בפרק זה עסקו המשיבים 1-3 במהילת דלקים במתחמי מהילה שונים שהוקמו לצורך כך. הדלק המהול שווק, הופץ ונמכר על ידי משיבים 1-3 ונאשמים אחרים ליחידם ולחברות, בין היתר באמצעות תחנות דלק שבשליטת הארגון, תוך הצגת מצג שווא לפיו מדובר בדלק תקני. המשיבים 1,3 הואשמו בעבירות של קבלת דבר במרמה וקשירת קשר להונות את הציבור. האישומים השלישי והרביעי בפרק זה מייחסים למשיבים 1-3 קבלת דלקים במרמה מחברת "דלק" בסך של כ-1.5 מיליון ₪ תוך הצגת מצג שווא לפיו בכוונתם לשלם על הדלק שסופק. לצורך כך הקים הארגון מערך קש במטרה לסייע לארגון לקבל את הדלקים במרמה. המשיבים 1,3 הואשמו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

הפרק השלישי בכתב האישום שכותרתו "גניבת דלק" מייחס למשיבים 1-3 גניבת 28,000 ליטר סולר מצנרת בז"ן עבור הארגון וכן גניבת כ-4,500 ליטר דלק מתחנת דלק שבקציעות עבור הארגון. למשיבים 1,3 מיוחסות עבירות של גניבה.

הפרק הרביעי לכתב האישום שכותרתו "עבירות סחיטה, איומים וחטיפה" מייחס למשיב 1 חמישה אישומים שעניינם סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, איומים, תקיפה וכליאת שווא. העבירות בוצעו לצורך גביית חובות, בשל סכסוך כספי עם עוסק בתחום הדלק וכלפי בעל זיכיון לתחנת דלק אשר גילה כי הדלק הנמכר לו מהול. למשיב 3 מיוחסים שני אישומים בעבירות של איומים, סחיטה באיומים וכליאת שווא לצורך גביית חובות ועבירות של תקיפה ואיומים שבוצעו על רקע סכסוך כספי. למשיב 5 מיוחסים שלושה אישומים בעבירות של סחיטה באיומים, תקיפה, איומים, סחיטה בכוח וחטיפה.

על פי הפרק החמישי לכתב האישום שכותרתו "שיבוש והדחה" פעלו המשיבים 1, 3 בכוונה לשבש הליכי משפט, בין על ידי סיכול הזמנתם של עדים או הדחתם בחקירה ובין בהעלמת ראיות. כמו כן הושמדו במזיד מסמכים הדרושים, או שעשויים להיות דרושים, לראיה בהליך השיפוטי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם כראיה. המשיב 4 מואשם בשיבוש מהלכי חקירה פלילית.

הפרק השישי לכתב האישום שכותרתו "חשבוניות המס הכוזבות" מייחס לכל המשיבים עבירות רבות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ועבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. האישומים מתארים הוצאת חשבוניות כוזבות שהוצאו על ידי הארגון באמצעות מערך הקש שנבנה על ידו בסכום כולל של כ-302 מיליון ₪, כאשר סכום המס הגלום בהן הינו כ-44.5 מיליון ₪.

על פי המתואר בפרק השביעי לכתב האישום שכותרתו "רישום כוזב במסמכי תאגיד" רשמו המשיבים 1-3, שניהלו בפועל חברות אשר היו בשליטת הארגון, מנהלים אחרים במקומם תוך יצירת מצג שווא ומתוך מטרה לרמות ולהסוות ביצוע עבירות על ידם, ותוך שימוש בחברות קש למטרות פליליות.

הפרק השמיני לכתב האישום שעוסק בהלבנת הון מייחס למשיבים 1-3 עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 שבוצעו במטרה להסתיר או להסוות רכוש אסור שנצבר כתוצאה מביצוע העבירות או שימש לביצוע העבירות.

3. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים ושני נאשמים נוספים עד תום ההליכים נגדם. ביום 8.8.05 הוחלט לעצור את המשיבים 1 ו-3 עד תום הדיון בבקשה ואת המשיבים 4 ו-5 עד החלטה אחרת כאשר הוחלט גם כי יינתן תסקיר מעצר בעניינם.

ביום 14.9.05 החליט בית המשפט המחוזי לעצור את המשיבים 3-5 עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט קבע כי מתקיימות ראיות לכאורה בנוגע למשיבים. באשר למשיב 3 קבע בית המשפט כי מתקיימות עילות מעצר. בנוגע לחלופת מעצר קבע בית המשפט כי המשיב 3 אמנם לא היה דומיננטי בעבירות אלימות המיוחסות לו ולאחרים, אך הוא נטל בהן חלק כשותף. כמו כן ציין כי המשיב 3 היה ציר מרכזי במערך הארגוני ושימש כאיש הכספים של הארגון. לפיכך קבע בית המשפט כי "הסיכון הטמון במעשיו עלול להתממש גם ממקום מעצרו, לרבות סיכון של שיבוש הליכים בהתייחס לעדים או נאשמים אחרים". באשר למשיב 4 קבע בית המשפט כי מעצם קיומן של ראיות לכאורה לעבירת איומים לצורך גביית חובות ושיבוש מהלכי משפט בנוסף לעברו הפלילי של המשיב 4 המכיל עבירות של בריחה ממשמורת, שיבוש הליכי משפט ועבירות אלימות, קמה עילת מעצר. בית המשפט דחה אפשרות לחלופת מעצר מאחר שמהמשיב 4 נשקפת מסוכנות גבוהה, הן בשל אופי העבירות והן בשל עברו, וכן מאחר שהחלופה שהוצעה בפיקוח אשתו שבחופשת לידה אינה מספקת שכן החופשה תסתיים במהרה ולא ייוותר פיקוח על המשיב. לגבי המשיב 5 קבע בית המשפט המחוזי כי העבירות המיוחסות לו בצירוף עברו הפלילי העשיר מקימים עילת מעצר. בית המשפט ציין כי נראה שהמשיב 5 אינו חי חיים נורמטיביים ועסק במהלך השנים בפעילות עבריינית שכללה אלימות ואיומים ואף ריצה מספר מאסרים. בית המשפט אבחן את עניינו של המשיב 5 מעניינו של נאשם אחר שהעבירות המיוחסות לו דומות וציין כי לנאשם האחר אין כלל עבר פלילי. בית המשפט קבע כי המשיב 5 אמנם לא היה "בין יוזמי הפעילות או האקטיבי שבהם, אולם הוא היה שותף לפעילות, קיבל כספים ונטל חלק מהותי בפעולות גביה שלוו באיומים ואלימות". באשר לחלופת מעצר התרשם בית המשפט המחוזי כי אין בחלופות שהציע המשיב 5, מעצר בית בפיקוח אשתו או בני משפחתו, כדי להבטיח את שלומו של הציבור מפני מסוכנותו המוכחת של המשיב 5.

ביום 16.3.06 ניתנה החלטה המורה לעצור את המשיב 1 עד תום ההליכים נגדו. ההחלטה ניתנה בעקבות הסכמת הצדדים תוך שמירת אפשרות לחידוש הדיון בעתיד. בית המשפט ציין כי אם תוגש בקשה שכזו יינתן משקל לעובדה כי למשיב 1 ניתנו אורכות חוזרות ונשנות הן למינוי סנגור, הן לצילום החומר והן ללימודו.

ערר שהגיש המשיב 3 על מעצרו נדחה על ידי בית משפט זה (כב' השופט לוי) אך צוין בו שאם בסוף חודש מרץ 2006 יתברר כי ההליכים בבית המשפט המחוזי עשויים להתמשך זמן רב, אזי יהיה העורר רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לשוב ולעיין בשאלת המשך מעצרו. בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 3 נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. ערר שהוגש בעקבותיה נדחה שנית על ידי בית משפט זה (כב' השופט לוי) בקובעו כי האשם לשיהוי בתחילת שמיעתן של הראיות רובץ כולו לפתחם של העורר והנאשמים האחרים.

ערר שהגיש המשיב 4 על ההחלטה לעוצרו נדחה אף הוא על ידי בית משפט זה (כב' השופט ג'ובראן) אשר קבע כי מאחר שלעורר מיוחסות עבירות של חברות בארגון פשיעה ואיומים, וכן לאור עברו הפלילי ותסקיר המבחן שניתן בעניינו לא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

4. שלב ההוכחות במשפטם של המשיבים טרם החל. הדיונים בבית המשפט נדחו פעם אחר פעם בשל קשיים בהסדרת ייצוג למשיבים ולנאשמים נוספים. ביום 25.9.05 הוחלט כי המשיבים 4 ו-5 ייוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית. רק ביום 27.11.05 התייצבו המשיבים 1 ו-3 כשהם מיוצגים על ידי עורכי דין פרטיים. עם זאת באי כוחם הודיעו כי טרם צילמו את כל החומר וכי אינם ערוכים לשמיעת הוכחות. ביום 8.12.05 קבע בית המשפט כי הדיונים בתיק יחלו ב-23.4.06 וישמעו בקצב של 3-4 דיונים לשבוע. בעקבות החלטה זו הגישו באי כוחם של המשיבים 1, 3 ו-5 בקשת פסלות בטענה כי בשל ההחלטה לא יוכלו לנהל את הגנת מרשיהם כראוי. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו ומתח ביקורת קשה על התנהלות הסניגורים. עם זאת ישיבות ההוכחות נדחו ליום 18.6.06. לאחר החלטה זו הודיעו באי כוחם של משיבים 1 ו-3 על כוונתם להשתחרר מהייצוג. בית המשפט הסכים להיענות לבקשה בתנאי שהמשיבים יודיעו על מייצגים אחרים או על הסכמתם לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית וכן בתנאי שמועדי הדיונים שנקבעו לא ישונו. עם זאת הודיעה הסנגוריה הציבורית כי הסנגור שימונה למשיבים 1 ו-3 להיערך לשמיעת ההוכחות בזמנים שנקבעו. לפיכך החליט בית המשפט כי יהיה מוכן לדחות את תחילת שמיעת התיק ליום 3.9.06. ביום 2.4.06 הודיעו המשיבים 1 ו-3 לראשונה כי הם מסכימים לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. ביום 10.4.06 החליט בית המשפט המחוזי לדחות את תחילת ההוכחות ליום 3.9.06 והורה כי הסנגוריה הציבורית תייצג את המשיבים 1 ו-3.

5. באי כוח המבקשת טענו בפני
נו כי מדובר בכתב אישום חמור מעין כמוהו שעוסק בארגון פשיעה רחב היקף. בין היתר מפרט כתב האישום שורה של אישומים הנוגעים לשיבוש מהלכי משפט. אחת מדרכי הפעילות של הארגון היתה סחיטה באיומים והשלטת מרות על בעלי חובו של הארגון. עצם שחרורם של המשיבים עלול להרתיע את העדים מלהעיד. בתיק קיימים שני עדי מדינה שיש חשש לשלומם ואשר אחד מהם נאלץ להתחבא. כמו כן מדובר בארגון פשיעה שגלגל כספים בסדר גודל של מיליוני שקלים ולפיכך קיים חשש כבד להימלטות של המשיבים. באשר למשיב 4 ציינו באי כוח המדינה כי על פי כתב האישום היה המשיב מעורב בסחיטה ובאיומים, וכי אישומים אלו רלוונטיים לחשש משיבוש מהלכי משפט על ידו. כמו כן ציינו את עברו הפלילי. באשר להתמשכות ההליכים טענו באי כוח המדינה כי העיכובים במשפט נובעים מהתנהלות ההגנה וכי יש תחושה של כוונה למשוך את ההליך. בעניין המשיב 5 נטען כי עברו הפלילי המכביד ותסקיר המבחן שניתן בעניינו אינם מאפשרים שחרורו לחלופת מעצר. בעבירות המיוחסות לו, ובייחוד בעבירות הסחיטה בכוח וסחיטה באיומים, יש כדי לבסס חשש להשפעה על עדים ולשיבוש מהלכי משפט.

6. בא כוח המשיב 1 טען כי המשפט, שאמורים להעיד בו יותר מ-300 עדים, צפוי להתארך 5-6 שנים ולפיכך ברור כי המשיב ישוחרר בשלב כלשהו של המשפט. אם כך, סבר, יש לשחררו כבר בשלב זה. כמו כן טען כי ברור, בהתחשב במועדי ההוכחות הקבועים למשפט, כי ההארכה המבוקשת כעת לא תספיק ולפיכך היא תגרור אחריה הארכות מעצר נוספות. לטענתו יש לנהל את המשפט לא תחת לחץ מעצרם של המשיבים וכי יש לאפשר חלופת מעצר שתפוקח באמצעים שונים כגון אזיק אלקטרוני. לטענתו תשתית הארגון התפרקה למעשה עם מעצרם של הנאשמים ולפיכך אין חשש ממסוכנות והמשך ביצוע עבירות באמצעות הארגון. עוד הוא ציין כי כתב האישום אינו עוסק בעבירות אלימות אשר מטיבן מעלות חשש למסוכנות.

בא כוח המשיב 3 טען כי במסגרת בקשה להארכת מעצר יש לבחון האם קיימת הצדקה לחרוג מהתקופה הסטטוטורית שנקבעה על ידי המחוקק. מאחר שברור כי המשפט עומד להתארך שנים, וכי אין רואים אף את קצהו של המשפט, הוא סבור כי יש לשחרר את מרשו לחלופת מעצר. עוד ציין הסנגור כי הדחייה בדיונים עד כה נעשתה בשל הצורך ללמוד חומר חקירה בהיקף רב ביותר כאשר צילום החומר עצמו ארך כשלושה שבועות. הסנגור סבור כי כאשר המדינה מחליטה על הגשת כתב אישום מאוחד כנגד 23 נאשמים יש לכך מחיר מבחינת התמשכות ההליכים. כן ציין כי בפרק העבירות של סחיטה ואיומים מיוחסים למשיב שני אישומים בלבד מתוך שמונה אישומים קיימים. גם במסגרת אישומים אלו לא מיוחסים למשיב איומים של ממש אלא נוכחות פאסיבית בלבד, ואף יש ספק רב באשר לתשתית הראייתית. לטענתו לו לא היו אישומים אלו במסגרת הכוללת של כתב האישום אלא בפני
עצמם לא היו אישומים אלו מצדיקים מעצר. באשר לאישומים הנוגעים לשיבוש והדחה טען הסנגור כי אין מדובר בניסיון להשפיע על עדים או לאיים עליהם אלא בהשמדה כביכול של קבצי מחשב טרם ביצוע המעצרים. אישומים אלו מעלים שאלה משפטית האם הם מוצדקים וכן הם אינם מצדיקים מעצר עד תום ההליכים. לטענתו כיום לא נשקפת מסוכנות מהמשיב שכן מערך הארגון הושמד ולא ניתן לתפעל אותו עוד. הסנגור ציין כי המשיב 3 הינו חקלאי, אשר שירת ביחידת מסתערבים, וזהו לו מעצרו הראשון. כמו כן ציין כי המשיב מטופל בשלושה ילדים. המשיב ניהל אורח חיים נורמטיבי ולו הרשעה קודמת אחת ישנה.

בא-כוח המשיב 4 ציין כי החומר בתיק הועבר לידי הסנגוריה רק לפני חודשיים וכי הצילום נעשה באופן מרוכז. כמו כן לטענתו טרם קיבלו חומר שאינו כתוב לידיהם. לפיכך לטענתו אין לתלות את העיכובים במשפט דווקא בסנגוריה. באשר למרשו טען הסנגור להפליה, שכן כל הנאשמים בדרגת המבצעים בארגון שוחררו ממעצר מלבד המשיב 4. חלקו של המשיב 4 בכתב האישום הוא קטן. כמו כן, לטענתו, עבירת האיומים שמיוחסת למשיב 4 נעברה לפני כניסת חוק מאבק בארגוני פשיעה לתוקף. הסנגור טען כי נסיבותיו האישיות מצדיקות אף הן את שחרורו ממעצר. המשיב 4 הינו אב לשלושה ילדים ועברו הפלילי הוא ישן. עוד ציין הסנגור כי בתסקיר מבחן שנערך למשיב 4 נקבע כי החלופה שהוצעה בבית המשיב הינה ראויה. הסנגור ביקש לשחרר את מרשו על פי התנאים שבתסקיר המבחן ובצירוף של אזיק אלקטרוני.

בא-כוח המשיב 5 טוען כי חלקו של המשיב 5 בכתב האישום אינו מרכזי ולפיכך, ובשל התמשכות ההליכים הצפויה, ראוי לשחררו לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא ובאפשרות לפיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני. לטענתו בית משפט זה הבחין בעבר בין ראשי הארגון לבין הזוטרים בארגון לעניין מעצרם. עוד טען כי אין כל אינדיקציה ממשית המבססת חשש לשיבוש מהלכי משפט מצד המשיב 5. באשר לעילת מסוכנות טען בא-כוח המשיב 5 כי כתב האישום אינו מייחס למרשו כל עבירה של אלימות פיזית ממשית, וכי ניתן ללמוד מספר נקודות לזכותו של המשיב מתסקיר המבחן, וביניהן השינוי באורחות חייו שערך בתקופה האחרונה, נישואיו והולדת בנו הבכור. לטענתו דחיית המשפט לא נגרמו באשמתו של המשיב 5, שכן הוא מינה לעצמו סנגור כבר בחודש נובמבר ולא גרם לסחבת בעניין המינוי. הסנגור טען כי אין זה ראוי להחזיק במעצר את מרשו אך משום שהמבקשת בחרה להגיש כתב אישום אחד כנגד 28 נאשמים.

7. העניין דנן מעלה סוגייה סבוכה שעולה לא אחת בפני
משפט זה והיא שאלת האיזונים הראויים במעצר עד תום ההליכים בתיק מורכב, רב היקף ורב חומר שהתנהלות ההליכים בו נמשכת זמן רב. מחד ניצבת בפני
בית המשפט מסוכנותם של הנאשמים הנלמדת מהעבירות החמורות המיוחסות להם ומעברם הפלילי, וכן החשש לשיבוש מהלכי משפט, השפעה על עדים והימלטות מאימת הדין. מאידך צופה בית המשפט את התמשכות ההליכים בתיק מורכב ומסובך אשר נדרש זמן רב לצורך לימוד החומר לקראתו ולצורך שמיעת מספר עדים רב בדיוני ההוכחות. כפי שציינה השופטת חיות במקרה אחר "המצב שבפני
נו כופה עלינו בחירה בין שתי רעות" (בש"פ 12047/04 מדינת ישראל
נ' בן ישי, תק-על 2005(1), 2013 (2005)). האיזון בכל מקרה כזה צריך להיעשות בהתאם לנסיבות המקרה המובא בפני
השופט, ועליו להביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

8. במקרה שבפני
נו מדובר בכתב אישום יוצא דופן בחומרתו שכולל אישומים רבים אשר "מצויים במדרג העליון של הפשיעה, אשר דוגמתה לא ידענו בישראל
בימים עברו, לא מבחינת ההיקף ולא מבחינת הארגון, התחכום והשיטתיות שבה" (השופטת חיות בבש"פ 8331/05). האישומים כוללים עבירות רכוש חמורות אשר בוצעו באופן שיטתי, בהיקף ניכר ובצורה מאורגנת ומתוחכמת, כך שהן כשלעצמן מלמדות על המסוכנות הנשקפת מהנאשמים להן הן מיוחסות (ראו בש"פ 11136/03 מדינת ישראל
נ' איטח, פ"ד נח(5) 337). בנוסף לכך כוללים האישומים עבירות רבות של סחיטה, איומים ושיבוש מהלכי משפט. עבירות אלו בנוסף לכספים הרבים שגולגלו על ידי ארגון הפשיעה מעלים חשש ברור להשפעה על עדים, לאיום על חייהם ולהימלטותם של המשיבים מן הדין. המשיבים 1 ו-3 מוצגים בכתב האישום כראשי הארגון ומיוחסות להן עבירות בכל אחד ואחד מפרקי כתב האישום. מלבד עבירות הרכוש המיוחסות להן, הם מואשמים אף בעבירות של איומים, סחיטה באיומים, כליאת שווא, תקיפה, שיבוש מהלכי חקירה פלילית, השמדת ראיות, הדחה בחקירה ועוד. תמונת מצב זו מלמדת על מסוכנות רבה לציבור, וחשש משיבוש מהלכי משפט שלא ניתן לאיינן באמצעות חלופת מעצר.

נכון הדבר כי ההליכים במשפטם של המשיבים מתנהלים בשלב זה בקצב שאינו משביע רצון, וזאת למרות שמצידו של בית המשפט המחוזי נעשו כל המאמצים על מנת לפנות את יומנו ולקבוע מועדים רצופים, ועל כך הוא ראוי לשבח. אלא שהדבר לא הסתייע, ואני מקבלת את הטענה שמקור הכשל הוא, בין היתר, בכמות החומר האדירה אותה נצרכים הצדדים ללמוד. דיון ההוכחות הראשון קבוע ליום 3.9.06 והמשפט עצמו צפוי להתמשך זמן רב. עם זאת, יש לציין כי למרות הקושי האובייקטיבי הנובע מהצורך של הסנגורים ללמוד חומר בהיקף כה רב על מנת לבוא מוכנים למשפטם של מרשיהם ולמלא את שליחותם נאמנה, לא ניתן להתעלם מהחודשים הרבים שחלפו לריק במציאת סנגורים למשיבים 1 ו-3, זמן שהיה יכול להיות מנוצל ללימוד החומר בתיק. נראה כי בית המשפט המחוזי לא חוסך שום מאמץ וניסיון על מנת לקדם את המשפט במהירות וביעילות מבלי לפגוע בהגנת הנאשמים. למאמץ זה צריכים להצטרף אף הסנגורים על ידי היערכות מיוחדת לניהול תיק כה גדול ומורכב. שיתוף פעולה מטעם שני הצדדים ומטעם בית המשפט יסייע לסיום המשפט בתקופת זמן קצרה מזו שמעריכים הסנגורים. מכל מקום, בנקודת זמן זו לא מצאתי כי התמשכות המשפט גוברת באיזון על המסוכנות הנשקפת מהמשיבים 1 ו-3 ולפיכך אין הצדקה לשחררם ממעצר לעת הזו. הסנגורים טענו בפני
כי ממילא כאשר המשפט יתארך עוד חודשים רבים יאלץ בית המשפט לשחרר את המשיבים ממעצר, ולפיכך ראוי להקדים ולעשות זאת עכשיו. אין בידי להסכים לכך. השיקולים והאיזונים עשויים להשתנות ככל שחולף הזמן, בין אם כשמתברר שלא ניתן לסיים את המשפט בפרק זמן סביר, בין אם כשמתברר המצב הראייתי במהלך ניהול המשפט, ובין אם לאחר העדתם של עדים שיש חשש להשפעה עליהם או לאיום על שלומם.

9. באשר למשיב 4 אודה כי התלבטתי האם יש מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר לאור מעמדו הזוטר יחסית בארגון ובשל התמשכות המשפט הצפויה. עם זאת, לאחר בחינת מכלול הנתונים אודות המשיב 4 הגעתי למסקנה כי לא ניתן בשלב זה להבטיח את שלומו של הציבור ושל העדים במשפט באמצעות חלופת מעצר.

העבירות המיוחסות למשיב 4 בכתב האישום הן כדלהלן:

בפרק הרביעי לכתב האישום נטען כי המשיב 4 הגיע יחד עם המשיב 1 לביתו של אדם שבינו לבין המשיב 1 נתגלע סכסוך כספי. שני המשיבים דרשו מהמתלונן פיצוי כספי ומשסירב איימו לזרוק אותו ממרפסת ביתו בקומה החמישית. כמו כן המשיב 4 הרים את חולצתו והראה למתלונן כי הוא נושא אקדח ואמר לו כי כדאי לו להסתדר עם המשיב 1. העבירות המיוחסות למשיב 4 הן תקיפה ואיומים. בפרק החמישי לכתב האישום נטען כי המשיב 4 תודרך למסור במקרה של חקירה משטרתית כי אינו יודע דבר. העבירה המיוחסת לו הינה שיבוש מהלכי חקירה פלילית. בפרק השישי לכתב האישום נטען כי אדם בשם אברהם לזרוביץ פעל בשם הארגון להוצאת חשבוניות מס כוזבות על תיק עוסק מורשה של המשיב 4 מבלי שזה ביצע כלל את העסקאות. המטרה היתה כיסוי למכירת דלקים מהולים והתחמקות מתשלום מס. מדובר בחשבוניות כוזבות בסכומים של מיליוני שקלים.

לא ניתן להפחית בחומרת העבירות המיוחסות למשיב 4 ובמסוכנות הנלמדת מהן. למרות שהמשיב 4 לא היה מראשי הארגון, מעורבותו ותרומתו לארגון אינה שולית. המשיב 4 שימש כחלק ממערך הקש של ארגון הפשיעה ועבירת האיומים המיוחסת לו חמורה ביותר. לחובת המשיב 4 יש להוסיף גם את עברו הפלילי המכביד הכולל הרשעות בעבירות רכוש, איומים, תקיפה ותקיפת שוטר, עבירה של בריחה ממשמר חוקי משנת 1991, ועבירות של בריחה ממעצר ושיבוש מהלכי משפט משנת 1992. לזאת יש להוסיף את התרשמותו של שירות המבחן שציין כי המשיב 4 נוטה למניפולטיביות ולטשטוש מעורבותו בעבריינות, ולפיכך לא בא בהמלצה חד משמעית לגבי שחרורו למעצר בית.

כבר ציינתי בעבר כי יש מסוכנות בעצם הבחירה של אדם להפוך עצמו לאיבר מאיבריו של ארגון פשיעה (ראו בש"פ 5858/05 אבו עמרה נ' מדינת ישראל
, תק-על 2005(3) 468 (2005)). בעניין שבפני
נו היה המשיב 4 אמנם זוטר יחסית בהיררכיה הפנימית של ארגון הפשיעה, אך עדיין מדובר באדם שמיוחס לו ביצוע של עבירות בעלות חומרה ומסוכנות רבה. אדם שאינו מהסס לאיים על אדם אחר בזריקתו ממרפסת ביתו ובהצגת אקדח בפני
ו בשל סכסוך כספי, ברי כי יש חשש שאותו אדם לא יהסס ללכת בשליחות מפעיליו בעבר או מטעמו הוא ולהמשיך בגביית כספים ובביצוע עבירות או באיום על עדים. לאור עברו הפלילי גם ברור כי אין מדובר במעידה חד פעמית ולא ניתן לקבוע שאין חשש כי המשיב יחזור אל עולם הפשע כאשר ישוחרר.

לא ניתן לדעתי לקבל אף את טענת האפליה של המשיב 4. אמנם נכון הדבר כי נאשמים אשר מיוחסת להם חברות בארגון הפשיעה, ואף נאשמים שמיוחסת להם השתייכות לדרג גבוה יותר בארגון, שוחררו ממעצר. עם זאת, בשל עבירת האיומים החמורה שמיוחסת למשיב 4 יש מקום להבחנה בינו לבין נאשמים אחרים שהעבירות המיוחסות להם אמנם חמורות אך מצביעות פחות על מסוכנות לאחר שתשתית הארגון התפרקה. כל הנאשמים בפרק הרביעי לכתב האישום, העוסק בעבירות סחיטה, איומים וחטיפה, נותרו במעצר מלבד נאשם 14, אשר נסיבות שחרורו לא נמסרו לי, אך מכל מקום המיוחס לו בפרק זה פחות בחומרתו מהמעשים המיוחסים למשיב 4. לפיכך ניתן לומר כי קיים שוני רלוונטי בין המשיב 4 לבין הנאשמים ששוחררו (ראו בש"פ 2895/06 אזערי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 1.5.06)).

10. באשר למשיב 5. ניתן לומר כי מיקומו של המשיב 5 בחומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום מצוי בין המשיבים 1 ו-3 לבין המשיב 4. בעוד שהמשיבים 1 ו-3 מוגדרים בכתב האישום כראשי הארגון, מוגדר המשיב 5 כפעיל בארגון, מעין דרג ביניים בארגון, והמשיב 4 מוגדר כחבר בארגון, אשר פעל על פי הוראותיהם של ראשי ופעילי הארגון. למשיב 5 מיוחסות בפרק הרביעי לכתב האישום עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה, איומים, סחיטה בכוח וחטיפה. עבירות אלו מלמדות על מסוכנות ברורה הטבועה במשיב 5. למשיב 5 מיוחסים שלושה אישומים בפרק העוסק בעבירות סחיטה, איומים וחטיפה, ונראה לכאורה כי המשיב 5 היה שותף פעיל במערך גביית החובות של הארגון. לא ניתן אף לקבל את טענת הסנגור כי מאחר שלמשיב 5 לא מיוחסות עבירות בפרק בכתב האישום העוסק בשיבוש והדחה אין חשש כי המשיב 5 ישבש מהלכי משפט. העבירות שמיוחסות למשיב מעלות חשש מובנה להשפעה על עדים והנאתם מלהעיד. אדם שאיים על בעלי חוב לארגון וגרם להם לעשות כרצונו, ברי כי עולה חשש שלא יהסס להפעיל את השפעתו המאיימת גם לצורך הנאת עדים מלהעיד נגדו ונגד שותפיו לארגון. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב 5 שכולל עבירות רכוש, אלימות, איומים, התחזות, בריחה ממעצר ועוד, וכן את תסקיר המבחן שנערך בעניינו של המשיב 5 אשר קבע כי עדיין קיימים דפוסים מניפולטיביים אצל המשיב 5. יצוין כי התסקיר לא מצא בחלופת המעצר שהובאה על ידי המשיב 5 חלופה מספקת מבחינת הפיקוח על המשיב.

במצב דברים זה לא מצאתי כי ישנה חלופת מעצר אשר תאיין את המסוכנות והחשש לשיבוש מהלכי משפט מצד המשיב 5.

11. עם זאת, יש להביא בחשבון, כאמור, את הצפי להתמשכות המשפט לאורך זמן רב. לשיקול זה יש משמעות רבה כאשר מדובר בהארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. לפיכך בשלב זה מתקבלת, כאמור, הבקשה להאריך את מעצרם של המשיבים 4 ו-5, אך במידה וההליכים אכן יתמשכו ויהיה בידי משיבים אלו להציע חלופת מעצר הולמת אשר תספק פיקוח מלא והדוק על מעשיהם, יוכלו משיבים אלו לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי אשר יבחן האם יש בחלופה שהוצעה בתוספת לערבויות מתאימות בכדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים ואת החשש לשיבוש מהלכי משפט.

לסיכום, מעצרם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 מוארך בתשעים ימים, החל מיום 1.5.06, או עד למתן

פסק דין
בתפ"ח 856/05 בבית המשפט המחוזי בירושלים, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ט באייר תשס"ו (17.5.06).
ש ו פ ט ת
_______________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06032320_b04.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
/עכ.









בשפ בית המשפט העליון 3232/06 מדינת ישראל נ' אברהם גבאי,שי קסוטו,משה גבאי ואח' (פורסם ב-ֽ 17/05/2006)