פסקי דין על שמואל פלאטו שרון ואח' | פסקי דין על קומפני פרייזיין דה פרטיספסיון ואח'

3158/91 בשא     21/10/1991




בשא 3158/91 שמואל פלאטו שרון ואח' נ' קומפני פרייזיין דה פרטיספסיון ואח'




(פ"ד מה (5) 499)
בבית המשפט העליון

בקשות שונות אזרחי מס' 3158/91
(ערעור אזרחי מס 2464/91)
השופט: כבוד המשנה לנשיא מ' אלון
המבקשים: 1. שמואל פלאטו שרון
2. אימפלקס אינדוסטריז
3. אסטבליסמבט אקספינטרה
4. אסטבליסמבט אינטרסטורס
5. א.אס.אי.ס.א.
6. אסטבליסמבט פינינדרוס ס.א.
7. לנקסטר אינווסטמטס בע"מ
8. אלברטה השקעות בע"מ
9. ישרופין חברה ישראלית למימון בע"מ
עו"ד י' לאלו


נגד

המשיבים: 1. קומפני פרייזיין דה פרטיספסיון
2. תם הד
3. יעקב אשל
4. עיזבון אסתרה שייביץ ז"ל
5. אנט פלאטו שרון
6. רוצ'סטר להשקעות בע"מ
7. דיזינגוף סנטר (מיסודו של פילץ) בע"מ
8. חברה לניהול של דיזינגוף סנטר בע"מ
9. דרגסטור תל אביב (1971) בע"מ
10. מלון מגדלי דיזינגוף בע"מ
11. כיכר לוינסקי בע"מ (בפירוק) (משיבים 2-11 פורמאליים).
עו"ד י' בך

בקשת לעיכוב ביצוע

פסק דין
.

ה ח ל ט ה

1. בקשה לפניי לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא, הגב' ה' בן-עתו), שניתן ביום 10.1.91. בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 12.5.91.

2. המשיבה 1 (להלן המשיבה) - חברה צרפתית - הגישה, ביום 18.9.81, לבית המשפט המחוזי תביעה כספית כנגד תשעת המבקשים וכנגד המשיבים הפורמאליים 2-11. התביעה יסודה בשורה של עיסקאות אשראי שנעשו בצרפת, בראשית שנות השבעים, בין חברה צרפתית בשם "la soci?t? auxiliaire hypothecaire (להלן - ס.א.ה.) ובין חברות שונות אשר לטענת המשיבה - לה המחתה ס.א.ה. את זכויותיה - עמד מאחוריהן המבקש הראשון, פלאטו שרון. המשיבה טענה, כי באמצעות מעשי מירמה ורמייה הוצאו מ-ס.א.ה., שלא כדין, סכומי כסף גדולים מאוד, כביכול לשם רכישת נכסי דלא ניידי בצרפת ושיפוצם. בפועל, הונו את המלווה (ס.א.ה.) ונטלו ממנה כספים בסכומים העולים בהרבה על ערך הנכסים. יתרת הכספים, שנותרה לאחר ניכוי מחירם האמיתי של הנכסים, שיפוצם, תשלום ההוצאות לרבות תשלומי שוחד ושלמונים ותשלום חלקו של מי שהיה שותף בעיסקאות, הוברחה לחו"ל לכיסו הפרטי של פלאטו רון. המשיבה ביקשה -

"לעקוב אחרי כספה כדי לתבעו מכל מי שהכסף התגלגל לידו. הטענה היא שהכסף שהוצא בצרפת 'גולגל' בין חברות בשוויצריה ובישראל עד שהושקע בנכסי דלא נידי ובאוצרות אמנות שהתובעת מבקשת לקבלם לבעלותה. כך נתבעות חברות שונות וכן אשתו של פלאטו ואימו המנוחה. הטענה היא שרישום הבעלות בנכסים נשוא התביעה על שמן של הנתבעות השונות נועד למנוע אפשרות להיפרע מפלאטו והבעלות בנכסים היא פיקטיבית. בפועל, הנכסים נרכשו על ידי פלאטו בכספה של ס.א.ה. והוא המפעיל של החברות השונות" (עמ' 7 לפסק הדין).

לאחר כ-10 שנות דיונים ולאחר גלגולים מגלגולים שונים נענה בית המשפט המחוזי לתביעה וחייב את המבקשים לשלם למשיבה סכום העולה על 184 מיליון פרנקים צרפתיים, שערכו בשקלים עולה כדי 80 מיליון ש"ח. כמו כן חויבו המבקשים לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסכום של 4 מיליון ש"ח, בתוספת מע"מ.

כן נקבע בפסק הדין, כי לטובת המשיבה קיים שיעבוד ראשון על נכסים שונים המוחזקים בידי כונס הנכסים הזמני, אשר מונה לבקשת המשיבה בסמוך לאחר הגשת התביעה. בהחלטה מיום 24.4.91 הורתה סגנית הנשיא על כינוס נכסים, אשר יתנהל במסגרת בית המשפט ובפיקוחו. כונס הנכסים הזמני נתמנה ככונס הנכסים הקבוע.

3. המבקשים מבקשים לעכב את ביצועו של פסק הדין. לטענתם, טובים סיכוייהם לזכות בערעור; נשללה מהם האפשרות להביא את עדיהם, ואילו עדי התביעה היו נוגעים בדבר ועוינים. גם ההלכות המשפטיות שנפסקו - מוטעות הן. אם יבוצע פסק הדין, לא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו, ומימוש הנכסים יגרום לנזקים שאינם ניתנים לתיקון. ועוד נטען, כי המשיבה היא חברה זרה, והם לא יוכלו להיפרע ממנה אם יזכו בערעורם.

המשיבה מתנגדת לבקשה מטעמים שונים. לטענתה, יש לדחות את הבקשה ולו בשל השיהוי שבהגשתה ובשל הפגמים שנפלו בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי. סיכוייהם של המבקשים לזכות בערעורם קלושים הם. התביעה היא תביעה כספית, והכלל הוא, שאין לעכב את ביצועה. ההליכים המשפטיים מתמשכים זה כ-10 שנים תמימות, וראוי כי המשיכה תקצור עתה את פרי עמלה.

4. דין הבקשה להידחות. סגן הנשיא המלומדת נימקה בהחלטתה על שום מה דחתה את הבקשה: נימוקיה וטעמיה מקובלים עלי.

5. הכלל שנקבע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, אך לפי תקנות 467 ו-468 רשאים בית-משפט שנתן את פסק הדין או בית-משפט שלערעור לצוות על עיכוב הביצוע. הכלל הוא איפוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להיעתר לבקשתו (ב"ש 646/82 כהן נ' הלחמי ואח'

, פ"ד לו(4) 15, בעמ' 18).

הלכה היא, כי בבקשה כגון זו יבחן בית-משפט שניים אלו: האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח'

נ' ויטקו כימיקלים בע"מ פ"ד מא(1) 713, בעמ' 715; ב"ש 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ ואח'

נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג (2) 172, בעמ' 174). כמו כן ישקול בית-משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרות לתקנם (ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן ואח'

, פ"ד מ (3) 133, בעמ' 136: ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) מלחי יריחו בע"מ ואח'

נ' מפעלי ים המלח בע"מ ואח'

, פ"ד לט (3) 525, בעמ' 531). כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) הנ"ל: ב"ש 633/89 (ע"א 515/82) כהן נ' כוזהינוף ואח'

, פ"ד לו(3) 678, בעמ' 681).

6. בתביעה כספית חשיבות רבה נודעת לשאלה, אם יוכל המערער להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 810), שאם לא כן, לא יוכל המערער להשיב את הגלגל אחורנית. כאשר יש צורך במימוש נכסים לצורך ביצוע פסק-דין, עלול לכאורה להיווצר מצב בלתי הפיך. ודוק. אי-הפיכות זו אין עניינה יצירת מצב חדש, המסכל מראש את טעמו ותכליתו של הערעור (המ' 839/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ ואח'

נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מ (4) 126, בעמ' 129; המ' 103/81 (ע"א 23/81) הרשקו ואח'

נ' אורבוך ואח'

, פ"ד לה (2) 666, בעמ' 670). אי ההפיכות יסודה באובדן הבעלות בנכסים שמומשו לצורך תשלום החוב. במצב דברים זה יש לשקול היטב את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שייגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מביצוע פסק הדין, את מהות הנכסים, את ההוצאות הכרוכות במימושם ושיקולים נוספים (רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פ"ד מ"ד (3) 752).

תנאי לשקילה ולאיזון האמורים - כמבואר בהחלטתה של סגן הנשיא המלומדת - הוא, שהחייב, המבקש את עיכוב הביצוע, יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו, הן בדבר היעדר יכולתו לשלם את חובו שלא מתוך הנכסים שאת מימושם הוא מבקש לעכב והן באשר לנזקים שייגרמו כתוצאה ממימוש הנכסים, באשר למהותם ולאפשרות תיקונם. לצורך כך על המבקש להגיש תצהיר, בו יפורטו היטב העובדות עליהן נסמכות טענותיו (זוסמן, בספרו הנ"ל בעמ' 811; המ' 369/81 (ע"א 367/81) שובנסקי נ' קונטרנס גנלפשט פיר קונטיינרוורקר מ.ב.ה., פ"ד לו (2) 304), ומובן כי עליו להיות מוכן להתייצב ולהיחקר על תצהירו.

לאור הדברים האמורים נבחן את הבקשה שלפנינו.

7. אשר לסיכויי הערעור: פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מפורט ומנומק בדרך יסודית מאוד, הוא משתרע על פני 270 עמודים, נדונו בו סוגיות משפטיות חדשות מתוך עיון בפסיקה ישראלית, בפסיקה זרה ובדעות מלומדים.

סגנית הנשיא המלומדת כותבת בפתח פסק-דינה, כי -

"מערכת העובדות במשפט היא מן המסובכות שבאו בפני
בכל שנות כהונתי והיא משתרעת על פני מספר ארצות ועל פני תקופה של שנים רבות...

הבעיות המשפטיות הנדונות במשפט אף הן סבוכות ומיוחדות הואיל והן נוגעות בשיטות משפט שונות ומעוררות שאלות קשות במישור של המשפט הבינלאומי הפרטי".

בין היתר, נדונו שאלות של התיישנות התובענה, היקף המחאת הזכויות של החברה המלווה (ס.א.ה.) למשיבה, משמעות הכרזתו של פלאטו שרון כפושט-רגל בצרפת, סעד העקיבה ושאלות רבות נוספות. כן נדונו עניינים, אשר עד כה אין בהם הכרעה שיפוטית בישראל. מובן, כי בעיון בבקשה לעיכוב ביצוע לא ניתן לדון באופן מעמיק בסיכויי בעלי הדין בערעור. מקובלת עלי טענת המבקשים, כי אין זה המקרה בו ניתן לומר שיש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע מן הטעם שאין למערער סיכוי בערעורו. בנסיבות האמורות, מן הראוי שערכאת הערעור תיתן דעתה לטענות המבקשים.

8. השאלה היא, לטובת מי מהצדדים נוטה מאזן הנזקים והנוחות.

המבקשים טוענים, שלצורך תשלום פסק הדין הם ייאלצו למכור נכסים רבי ממדים, המצויים כיום תחת פיקוחו של כונס הנכסים. המדובר במכירת מניותיהן של חלק מהחברות המבקשות, ובאמצעותן בזכויותיהן, בפרויקט דיזנגוף סנטר, לרבות שטחים מסחריים וחברת הניהול, ובפרויקט התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, במכירת בית המשמש למגורי פלאטו שרון המצוי בסביון ורשום על שם אמו המנוחה, ובמכירת תמונות, פסלים וחפצי אמנות שונים.

לטענתם, מימוש הנכסים יהא כרוך בתשלום מסים כבדים ובהוצאות מרובות. הוא יגרום לאובדן השקעות שנעשו לפני שנים ולאובדן השליטה בחברות, והכול ללא יכולת להשיב את המצב לקדמותו ולרכוש מחדש את הנכסים שנמכרו. ובאשר למכירת בית מגוריו של פלאטו שרון - המכירה תפגע קשות בזכויותיו ובזכויות בני משפחתו.

המשיבה טוענת, כי הנכסים האמורים אין בהם ייחוד כלשהו - ואם יזכו המבקשים בערעורם, יוכלו לשוב ולרכוש להם נכסים אחרים. היא גם מדגישה, כי התביעה הוגשה לפני יותר מ-10 שנים, ויסודה באירועים שהתרחשו בראשית שנות ה-70. על כך משיבים המבקשים, כי אין מדובר בתובע המגיש תביעה להחזר חובו או להטבת נזקו, אלא בתובעת שזכויות התביעה הומחו לה על-ידי הניזוקה. גם בשל כך ראוי שיעוכב מימוש הנכסים עד לסיום ההליכים.

ההכרעה בדבר מאזן הנזקים והנוחות ובדבר האינטרסים השונים של הצדדים אינה פשוטה. על פני הדברים, לא הייתי שולל את טענות המבקשים, לפחות לגבי חלק מן הנכסים אשר מימושם מתבקש.

אך גורל הבקשה יוכרע מטעמים אחרים, המפורטים היטב בהחלטתה של סגן הנשיא.

9. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי בעל-פה, ולא כבקשה בדרך המרצה. מובן, כי היא לא נתמכה בתצהיר כלשהו. כותבת על כך סגן הנשיא המלומדת החלטתה:

"כשעלה נושא התצהיר במהלך הדיון נשאל עו"ד אלעזר אם יגיש תצהיר לאחר שתינתן לו שהות לכך והשיב שאין בדעתו להגיש תצהיר והוא מסתפק בהעלאת הבקשה בעל פה.

נראה לי שדין הבקשה להדחות בשל כך שלא הוגשה בדרך המקובלת, בדרך המרצה, ולא צורף לה תצהיר, הטעם הזה אינו פורמלי אלא מהותי.

...

המבקש (או המבקשים, אם ניקח בחשבון את החברות) לא הגיש תצהיר. ולא עשה כן לא משום שלא הספיק לעשות כן אלא משום שבחר להמנע מהגשת תצהיר. ההסבר הברור לכך הוא באי רצונו של פלאטו שרון לעמוד לחקירה על תצהירו".

כתוצאה מכך, לא באה לפני בית המשפט המחוזי תשתית עובדתית לטענה, כי המבקשים אינם מסוגלים לפרוע את חובם שלא באמצעות מימוש הנכסים. סגן הנשיא דחתה את הטענה, כי עובדות אלו ידועות לה מתוך חומר הראיות, והוסיפה:

"ידוע לי מה הנכסים שנתגלו בארץ. יש לפחות חשד סביר שנכסים רבים לא נתגלו ויש מימצא בפסק הדין על אוצרות אומנות רבים שהוברחו".

כן לא הוכחו העובדות, המבססות את הטענות בדבר נזקים כבדים ובלתי הפיכים, ומאזן הנזקים.

10. הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לפניי נתמכה בתצהירו של המבקש הראשון, מר פלאטו שרון. אין בעובדה זו כדי לרפא את הפגם האמור, ושני טעמים לדבר. הטעם האחד - תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי בטרם תוגש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור, יש לפנות לערכאה שנתנה את ההחלטה עליה מערערים. בהיעדר פנייה מוקדמת, אין ערכאת הערעור מוסמכת לדון בבקשה (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 812). הדעת נותנת, כי פנייה מוקדמת פירושה - פנייה מוקדמת שהוגשה כדין. פרט למקרים בהם קיימת הצדקה עניינית שלא לתמוך את בקשת עיכוב הביצוע בתצהיר, או שלא ניתן להמתין עד להגשת בקשה בלוויית תצהיר, על הבקשה להיתמך בתצהיר, ובו יפורטו כראוי העובדות הדרושות. משנמנע המבקש מלהגיש תצהיר לבית המשפט המחוזי, ובשל כך נדחתה בקשתו, ובהיעדר הסבר סביר למחדל זה, לא תושיט לו, בדרך כלל, ערכאת הערעור סעד; זאת, אם משום שבנסיבות מעין אלו נעדרת ערכאת הערעור סמכות לדון בבקשה, ואם משום שעל-פי שיקול-דעתה תימנע ערכאת הערעור מלהיעתר לבקשה.

והנסיבות שלפנינו יוכיחו. כמבואר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לא משגה ולא טעות גרמו למבקשים שלא להגיש תצהיר לבית המשפט המחוזי, אלא מגמה ברורה ומכוונת שלא להיחקר בבית המשפט. טעם רב מוצא אני בטענת המשיבה, כי בנסיבות העניין שלפנינו אינה דומה חקירתו של פלאטו שרון לפני סגן הנשיא, המעורה היטב במסכת העובדתית המורכבות, לחקירה לפני בית-משפט שלערעור, אשר עובדות העניין אינן נהירות לו. גם מקומה הטבעי של חקירה שכזו אינו בבית המשפט העליון.

11. הטעם האחר הוא, שאף התצהיר שלפניי לוקה הוא בסתמיות, וקיים חשד סביר מאוד שאין הוא משקף את המצב לאשורו. בשל חשד זה, בין היתר, דחתה יושבת-ראש ההוצאה לפועל טענותיו של פלאטו שרון בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, לאחר שנחקר לפניה על תצהירו (ההחלטה צורפה לחומר שלפניי). גם סגן הנשיא המלומדת כתבה בהחלטתה, כי יש חשד סביר שנכסים רבים השייכים למבקשים לא נתגלו.

12. זאת ועוד. אחת מהטענות שבערעור היא, כי פלאטו שרון אינו הבעלים של הנכסים שמימושם מתבקש. לכאורה, אם זו טענתו, מה נזק ייגרם לו אם ימומשו נכסים אשר כלל אינם בבעלותו? ואם טוען הוא לנזקיהם של אחרים - אשר הם הם בעלי הזכויות בנכסים - מי שמו ומה מעמדו לבוא ולטעון בשמם. הבקשה שלפניי נתמכה בתצהירו של פלאטו שרון בלבד, ולא נאמר בו אם הוא מוגש גם בשם שאר המבקשים. ובאשר לפינויו מדירת מגוריו - מדובר בנכס הרשום על שם אמו המנוחה ולא על שמו, וגם אין מדובר בדירת מגורים רגילה, אלא בנכס רב מימדים, המשתרע על פני כ-10 דונם, ובבית הבנוי על שטח של כ-1,500 מ"ר.

13. נותרה הטענה, כי המשיבה היא חברה שאין לה נכסים בישראל, וכי מאחר שלפלאטו שרון מונה כונס נכסים בצרפת, הרי אם יזכה בערעורו יהא על המשיבה להעביר את הסכומים שתצטרך להשיב לו לידי הנאמן, והוא לא יוכל לקבל חזרה את כספו. סגן הנשיא המלומדת לא התעלמה מטענות אלו וקבעה לאמור -

"לא התעלמתי מהטענה שהעלה עו"ד אלעזר שמדובר בזוכה שהיא חברה זרה ואם ימומשו נכסים ויוצאו מן הארץ, יהיה זה צודק להבטיח החזרת הכספים במקרה של זכיית החייבים בערעור. גם בנושא זה קיים סבך של בעיות שלא אכנס לתוכן. כי גם לגביהן היה מן הראוי להגיש תצהיר. כמובן שנושא זה של בטוחה מצד התובעת ניתן יהיה להעלותו שוב במסגרת כינוס הנכסים לא כבקשה לעיכוב ביצוע אלא בכל דרך אפשרית ובלבד שכל בקשה בנושא זה תוגש בדרך הראויה והמקובלת... כוונתי שכאשר ימומשו הנכסים או יהיו קרובים למימוש יהיה אולי מקום לדון בשאלה של מתן בטוחות על ידי הזוכה למקרה של ביטול פסק הדין בערעור".

בכך באה גם טענה זו על פתרונה.

התלבטתי בתחילה, אם מן הראוי להבטיח את הכספים שישולמו שלא דרך כונס הנכסים, אך בדברי תשובתם כתבו המבקשים, כי הם "מוותרים מעתה על כל טענה בדבר 'עיכוב ביצוע' לגבי כל רכוש שהוא או כל כספים שהם שאינם בחזקתו של כונס הנכסים כבר עתה" (סעיף 43 לדברי התגובה).
14. די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה, ואיני רואה צורך להכריע ביתר הטענות שהעלתה המשיבה.

אשר על כל אלה אני דוחה את הבקשה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסכום של20,000 (אלפיים) ש"ח.

ניתנה היום, י"ג בחשוון תשנ"ב (21.10.91).








בשא בית המשפט העליון 3158/91 שמואל פלאטו שרון ואח' נ' קומפני פרייזיין דה פרטיספסיון ואח', [ פ"ד: מה 5 499 ] (פורסם ב-ֽ 21/10/1991)