פסקי דין על הסתדרות מכבי שירותי בריאות | פסקי דין על ד"ר אמיר גולדבלום

4511/00 בשא     20/09/2001




בשא 4511/00 הסתדרות מכבי שירותי בריאות נ' ד"ר אמיר גולדבלום




1
בתי הדין לעבודה
בשא004511/00
בית דין א.לעבודה ת"א
18/08/2002
תאריך:
כבוד השופטת חגית שגיא

נ.צ.: א.גילצר
מ.אפטר
בפני
:

הסתדרות מכבי שירותי בריאות

בעניין:
המבקשת
עו"ד אפרים ברק

ע"י ב"כ
נ ג ד
ד"ר אמיר גולדבלום
המשיב
עו"ד י.חקק

ע"י ב"כ
החלטה

1. המבקשת הגישה בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת הסכסוך לבוררות.

2. השתלשלות העניינים בתיק:

א. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת בה תבע סעד הצהרתי לענין קיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין המבקשת וזכויות המגיעות לו עקב עבודתו במבקשת.

ב. כן הגיש המשיב בקשה להתיר לו לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית.

ג. המבקשת טרם הגיבה לבקשה זו, שכן לבקשתה ניתנה החלטה מיום 14/9/00 המתירה לה להשהות את תגובתה לבקשה לניהול התביעה כתביעה ייצוגית עד למתן החלטה לענין עיכוב ההליכים בתיק.
ד. באותו יום הגישה המבקשת בקשה זו לעיכוב הליכים ולהעברת התובענה לבוררות.

3. תמצית טענות המבקשת:

א. הצדדים הסכימו, בס' 16 להסכם מיום 14/5/89 (נספח א' לכתב התביעה) כי מחלוקת מהסוג שהמשיב הביא בפני
ביה"ד תימסר להכרעה בבוררות.

ב. כן הסכים המשיב, בס' 5 להסכם, להכפיף את עצמו להוראות תקנון המבקשת, הקובע כי ביה"ד של הקופה ישמש כמוסד של בוררות בין המבקשת ועובדיה, וכי יהיו לו סמכויות שיפוט בכל קשור ליחסי עובד ומעביד (ס' 56 (א) לתקנון).

ג. ס' 57 (א) לתקנון קובע כי "לביה"ד של הקופה תהיה סמכות שיפוטית ייחודית בכל מקרה בו נאמר בהסכם שנחתם עם הקופה - כי סמכות השיפוט נתונה לביה"ד".

ד. זכויותיו של המשיב לא תפגענה בהליך הבוררות:
ביה"ד הפועל במסגרת המבקשת הינו בי"ד עצמאי ובלתי תלוי.
חברי ביה"ד אינם עובדי המבקשת, ומרביתם עו"ד ורופאים;
ביה"ד כפוף לדין המהותי, ע"פ ס' 64 (ג) לתקנון המבקש, כך שאין חשש לפגיעה בזכויותיו של המשיב;
על ביה"ד מוטלות חובת ניהול פרוטוקול (ס' 64 (א) לתקנון) וחובת הנמקה (ס' 65 (ה) לתקנון).

ה. המשיב טוען כי הסכם הבוררות אינו תקף בשל ס' 3 לחוק הבוררות, הקובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים".
המבקשת אינה כופרת בקיומם של עובד ומעביד בין הצדדים, או בעצם הזכאות של המשיב לזכויות הנובעות מחוקי מגן.
כבר נפסק, ע"פ ס' 3 לחוק הבוררות, כי לעניין עצם קיום זכות הנובעת מחוקי המגן לא ניתן להעביר את המחלוקת לבוררות. אולם לא כך הדבר באין מחלוקת לעניין הזכאות והמחלוקת היא האם שולמו הכספים או הזכאויות בפועל.
במקרה דנן המחלוקת הינה: האם במסגרת מבנה השכר ושיטת חישובו ע"פ הסכם ההעסקה בין המבקשת למשיב, שולמו למשיב כל זכויותיו ע"פ דין.

ו. יתרה מכך, חלק גדול מתביעתו של המשיב עוסקת בזכויות חוזיות (הפרשי שכר, שכר עבודה, הפרשי תשלומים לביטוח מנהלים, סעד הצהרתי בדבר שחרור פוליסת ביטוח מנהלים, פיצויי פיטורים מכוח הסכם), ובעניין זכויות חוזיות שכאלה, בוודאי שאין כל מניעה להעביר את הסכסוך לבוררות.
התביעות של המשיב מכוח חוקי המגן (תוספת יוקר, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי נסיעה) עומדות על 11% מסכום התביעה הכולל.
שאר התביעה הינה בעילות נזיקיות, שאינן בסמכותו של ביה"ד.

ז. המשיב אינו יכול לטעון למשוא פנים בהליך הבוררות בטרם הליך זה החל (ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת, עמ' 178-179).

ח. הסכם הבוררות חל גם לאחר סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. (ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת, עמ' 178-179). ס' 56 (ד) לתקנון קובע זאת במפורש.

4. תמצית טענות המשיב:

א. הסכסוך האמור בס' 16 להסכם ההעסקה אינו הסכסוך הבלעדי והעיקרי עליו מלין התובע.
תביעותיו של המשיב לזכויותיו אינן מכוח הזיקה להסכם ההעסקה כי אם מכוח חוק, ולמרות ההסכם האמור.

ב. חלקו הארי של הסכסוך דנן מורכב מעילות המבוססות על חוקי המגן, וככאלה אין להעבירן לבוררות.

ג. יש לראות כל סכסוך כעומד בפני
עצמו, ורק סכסוך בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות ניתן להעביר לבורר.

ד. במספר רב של פסקי דין מושרשת הלכה כי משמדובר בזכויות שלא ניתן להתנות עליהן או לוותר עליהן מראש, ממילא לא ניתן להעבירן לבוררות (ס' 3 לחוק הבוררות).

ה. המבקשת לא הוכיחה כי הינה מוכנה לעשות כל אשר נדרש לשם קיום הבוררות. על המבקשת מוטל הנטל להביא ראיות פוזיטיביות לנכונותה זו.

ו. במידה ויקבע כי חלק מעילות התביעה הינן בגדר סכסוך שסעיף הבוררות בהסכם חל עליו - אין לעכב הליכים בשל חובת אי פיצול כאשר הדבר מסרבל את הדיון.

ז. ההסכם בו מצויה תניית הבוררות הוכתב למשיב, כלכל עובדי המבקשת, ע"י המבקשת ואינו מהווה מפגש רצונות אמיתי. לפיכך יש לפרש את ההסכם לצמצום ולרעת המבקשת.

ח. יש לפרש את סעיף הבוררות כמכוון להחלה תוך כדי תקופת העבודה ולא לאחר סיומה.

ט. נוצר מצב בו המשיב יהיה כפוך לבוררות פנימית המבוצעת ע"י הגוף שפיטר אותו.

י. ס' 56 (א) לתקנון נוגד את תקנת הציבור.

י"א. מהסכם ההעסקה של המשיב עולה כי התובע אינו זכאי לזכויות הנובעות מחוקי המגן. כך ס' 4 (ג) להסכם קובע כי המשיב אינו זכאי לכל תשלום נוסף מלבד השכר הנקוב, ואילו ס' 4 (ד) קובע שהמשיב אינו זכאי לתוספת יוקר.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים החלטנו לקבל את הבקשה, למעט שאלת הזכאות העקרונית לפדיון חופשה, וזאת כמפורט להלן:

א. המשיב תובע בתביעתו את הרכיבים הבאים:
סעד הצהרתי לגבי קיום יחסי עובד מעביד; הפרשי שכר שנוכו שלא כדין; תשלומי תוספת יוקר; פיצויי פיטורים; השלמת שכר; ביטוח מנהלים; פדיון חופשה; דמי הבראה; דמי נסיעה; פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל; ופיצוי בגין פגיעה במוניטין.

ב. סעיף 5 להסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים קובע:
"הרופא מצהיר כי קרא את תקנון הקופה על כל תיקוניו המצורפים לו וכי הוא מתחייב למלא את כל הוראותיו בדייקנות וכי הוא ערב לכך שידע על כל שינוי בתקנון ויפעל על פיו..."

ג. ס' 56 (א) לתקנון קובע סמכות שיפוט לביה"ד של הקופה "בכל הקשור ביחסי עובד ומעביד בין הרופא לבין הרופאים השכירים של הקופה..."

ד. ס' 57 (א) קובע סמכות שיפוט ייחודית לביה"ד של הקופה "בכל מקרה בו נאמר בהסכם שנחתם עם הקופה כי סמכות השיפוט נתונה לביה"ד".

ה. כך, לביה"ד של המבקשת סמכות ייחודית, ע"פ סעיף 16 להסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים, באשר ל"כל סכסוך שיתהווה בין הצדדים הנובע מהסכם זה או בקשר עם פירושו ו/או ביצועו ו/או חיסולו..."

ו. אולם, ס' 3 לחוק הבוררות קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים."

לענין זה נפסק ב- דב"ע נד/3-163 הלסקו ישראל בע"מ נגד עזבון
המנוח אלי גל-און ואח' (להלן: ענין הלסקו):

"...מקום בו עומדת זכות מכח חוק מגן, לא תוכל זאת להיות נושא לבוררות...
כל זאת מהטעם הבא: "יחסי עובד ומעביד מגלמים בתוכם מערכת זכויות המוקנות בחוקים שונים, זכויות שאין לוותר עליהן ואין להתנות עליהן, אם משום שהדבר נאמר בחוק במפורש, ואם משום שכך פירשו אותם בתי המשפט ובית הדין לעבודה, מטעמים שב'טובת הציבור'."

ז. נבחן לפיכך את רכיבי התביעה כסידרם.

ח. קיום יחסי עובד - מעביד:
המבקשת אינה כופרת בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ולכן אין צורך לדון בענין זה.

ט. פיצויי פיטורים:
מכתב התביעה ונספחיו עולה כי המשיב התפטר, ואין הוא כופר בכך.
השאלה העולה מכתב התביעה הינה, האם למרות התפטרותו זכאי
המשיב לפיצויי פיטורים, מכוח הסכם ההעסקה הקובע כי פיצויי פיטורים ישולמו למשיב "כאשר ההתקשרות תגיע לקיצה" (ס' 20 לתביעה ; ס' 12 ב. להסכם ההעסקה).
המשיב בתביעתו לא טען כי קיימת לו זכות סטטוטורית לקבלת פיצויי פיטורים אלא טען כי הפיצויים מגיעים לו חרף התפטרותו, מכח ההסכם.
(יצויין כי הטענה לענין התפטרות בדין מפוטר אינה מופיעה כלל בתביעה, אלא הופיעה לראשונה בסיכומי המשיב).
משמדובר בזכאות חוזית - אין מניעה כי השאלה תבורר בפני
בורר.

י. הפרשי שכר:
לענין זה נקבע בבג"צ 760/79 דיין נ. בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בג"צ דיין) כי אין מניעה שבורר ידון בשאלת הזכאות לשכר עבודה.
הלכה זו אומצה אף בענין הלסקו (ס' 6 לפסה"ד).

י"א. תוספת יוקר:
המבקשת אינה מכחישה את זכאות המשיב לתוספת יוקר, אך טוענת כי המשיב קיבל את התוספת משהועלו מחירי טיפול השיניים.
כלומר: מדובר במחלוקת חישובית בלבד ולא במחלוקת לגבי עצם זכותו של המשיב לקבלת התוספת.

י"ב. השלמת שכר בתקופת ההשעיה:
אף בנושא זה עסקינן בשאלת הזכאות לשכר עבודה, ויש להחיל את הלכת בג"צ דיין.

י"ג. ביטוח מנהלים:
מדובר בזכות חוזית שאינה מעוגנת בחוק מגן.

י"ד. דמי הבראה ונסיעות:
רכיבים אלה מעוגנים בצוי הרחבה ולא בחוקי מגן.
עפ"י ההלכה ניתן לכלול דמי הבראה ונסיעות בשכר (דב"ע שן/7-1
אלייקים הד' נ. אוריינט קולור תעשיות צילום בע"מ).
טענת המבקשת הינה כי דמי הבראה ונסיעות נכללו בשכר המשיב ומדובר במחלוקת עובדתית שאין במסגרתה כל פגיעה בזכויות מכח חוק מגן.

ט"ו. פיצויים בגין עגמת נפש, כאב, סבל ופגיעה במוניטין:
הצדדים חלוקים לגבי רכיבים אלו באשר לעצם סמכותו הענינית של
בית הדין לעבודה.
לא נדון בשאלת הסמכות, שכן אין מדובר ברכיבים שמקורם בחוקי מגן, ולכן אין מניעה שיידונו בפני
בורר.

ט"ז. פדיון חופשה:
המשיב תובע פדיון חופשה ואילו המבקשת מתגוננת בטענה כי עפ"י ההסכם שבינה לבין המשיב נכללו בשכרו של המשיב אף דמי חופשה (ס' 38 לכתב ההגנה).
עיון בתלושי השכר של המשיב מלמד כי מדי חודש שולמו לו סכומים בגין חופשה, בנוסף לתשלומים האחרים המפורטים בתלוש.
סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר הכללת דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה בשכרו הרגיל של העובד, ולפיכך יש לבחון האם תשלום חודשי שוטף של דמי חופשה מהווה הכללת דמי החופשה בשכר הרגיל.
מדובר במחלוקת עקרונית שיסודה בהגנה הניתנת לעובד במסגרת חוק מגן, ולפיכך אינה בת-בוררות.

6. העולה מן האמור הוא כי חלק הארי של תביעות המשיב, פרט לתביעה לפדיון חופשה, הינו בר-בוררות.
בבג"צ דיין נקבע כי בבוא בית הדין לקבוע אם יש מקום לפיצול הדיון עליו להבחין בין העיקר לטפל.
שם הועבר ההליך העיקרי לבוררות ואילו בית הדין דן בהליך הטפל בלבד.
בעניננו, התביעה לפדיון חופשה מהוה חלק מזערי במכלול תביעות המשיב ולפיכך מדובר בהליך שהינו טפל לכלל ההליך.

7. לפיכך, יעוכבו ההליכים בתביעה וזו תבורר בפני
בית הדין של המבקשת.
הבורר לא ידון בזכאות לפדיון חופשה וענין זה יתברר בפני
בית הדין.

8. הצדדים יופיעו לתזכורת לענין המשך ניהול ההליך בנושא פדיון חופשה ליום 28.11.01 בשעה 13:00.
ניתנה היום ג' בתשרי, תשס"ב (20 בספטמבר 2001) בהעדר הצדדים.
ח. שגיא, שופטת - אב"ד

נ.צ. - גב' א.גילצר

נ.צ. - מר מ.אפטר









בשא בית דין אזורי לעבודה 4511/00 הסתדרות מכבי שירותי בריאות נ' ד"ר אמיר גולדבלום (פורסם ב-ֽ 20/09/2001)