פסקי דין על אריה קראוס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6703/05 בל     04/06/2006




בל 6703/05 אריה קראוס נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
בל 006703/05


בפני
:
כב' השופטת דוידוב מוטולה סיגל

תאריך:
04/06/2006


בעניין:
אריה קראוס



ע"י ב"כ עו"ד
כהן חנה

המערער


נ ג ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
קפשוק

המשיב




פסק דין


1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן גם- "הועדה") מיום 30.6.05.

העובדות

2. המערער, יליד 1942, עבד החל מ- 11/68 ועד ל- 3/01 כפקח העמסה ופריקה בחברת t.w.a בנתב"ג. המערער הגיש ביום 25.4.02 תביעה להכרה בליקויי השמיעה מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה - המשיב דחה את תביעתו.

3. על החלטת הדחייה הגיש המערער תביעה לבית הדין (תיק בל 5404/02). ביום 4.4.04 ולאור חוות דעתה של המומחית שמונתה על ידי בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי (ד"ר נחמה אורי), ניתן

פסק דין
בהסכמה בתיק זה (להלן- "פסק הדין הראשון"), ולפיו:
"1. לאור הודעת ב"כ הנתבע דלעיל, מתקבלת תביעת התובע.
2. הנני קובעת בזאת כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הינו "תאונת עבודה" כמשמעו בס' 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995."

4. המערער זומן לועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 10% בגין טנטון. על החלטה זו הוגש ערר, והועדה לעררים (להלן- "הועדה הקודמת"), בישיבתה מיום 14.12.04, קבעה כי למערער 0% נכות.

5 . על החלטת הועדה הוגש ערעור לבית דין זה (תיק בל 2418/05). ביום 13.4.05 ניתן

פסק דין
בהסכמה בתיק זה (להלן- "פסק הדין השני") ולפיו:
"עניינו של המערער יוחזר לועדה בהרכב אחר, על מנת שתדון מחדש בתלונותיו של המערער ותקבע את שיעור הנכות.
מובהר כי פרו' הועדה נשוא הערעור מיום 14.12.04, לא יוצג בפני
הועדה החדשה."

6. בעקבות פסק הדין השני, התכנסה ביום 30.6.05 ועדה בהרכב חדש, אשר קבעה כי:

"בראשית הועדה מבקשת לציין שפרוטוקול הועדה הקודמת היה בתיק הרפואי ... הועדה לא הספיקה לעיין בפרוטוקול זה אלא להסתכל עליו באופן חלקי בלבד.
...
לפי הודעת המערער הליקוי בשמיעה ותחושת הטנטון הופיעו לאחר 31 שנות חשיפה לרעש. לפי הידוע בספרות הרפואית הנזק הנגרם בחשיפה לרעש מופיע ב 10 עד ה 15 הראשונות לחשיפה. נזק מופיע מאוחר יותר איננו קשור יותר בחשיפה לרעש. לא עמדו בפני
הועדה בדיקות שמיעה שבוצעו מוקדם יותר משנת 2002 כך שלא ברור ממתי קיים הנזק בשמיעה. נזק קל בשמיעה הגם שנגרם בחשיפה לרעש לא תמיד מורגש על ידי הסובל. לא כן הדבר עם תחושת טנטון, שמורגשת היטב, מציקה ומטרידה מאוד. מכאן שברור שתחושת הטנטון שהופיעה לאחר 31 שנות חשיפה לרעש אכן א. הופיעה בתקופה זו ב. לא נגרמה עקב חשיפה לרעש. לתחושת טנטון סיבות אחדות תהליכים ניווניים שנגרמים ע"י סכרת ויתר לחץ דם יכולים לגרום להופעת תחושת טנטון. כל דלקת וירלית ... חולים לפחות פעם בשנה גם היא יכולה לגרום להופעת טנטון והסיבות לכך עוד רבות.

בדיקת השמיעה ה-i בוצעה כשנה לאחר שחדל לעבוד וכן חדל להיות חשוף לרעש. הליקוי בשמיעה שנראה בבדיקה ה i ב 2002 יכול היה להיגרם בתקופה שלאחר עזיבת מקום העבודה ובהקשר למחלותיו האחרות. מחמת הספק הועדה קובעת 5% נכות ע"ס הליקוי בשמיעה שנראה בבדיקה האחרונה מתאריך 29.6.04. הועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר נחמה אורי מ 04 ועקרונית מקבלת את חוות הדעת ולכן הקביעה דלעיל. ד"ר אורי איננה קובעת אחוזי נכות בגין תחושת טנטון וגם לקביעה זו מצטרפת. הועדה עיינה גם בחוות הדעת של ד"ר הימלפרב מתאריך 3.12.04 והיא איננה מקבלת את המלצתו בגין תחושת הטנטון מתוך כך שתחושה זו הופיעה שנים רבות לאחר תחילת החשיפה לרעש.
הועדה עיינה בפסה"ד וקובעת 5% נכות לפי סעיף 72(1)ב3.
אבחנה: ליקוי שמיעה.
סיכום ומסקנות: נכותו 5% לפי סעיף 72(1)ב3 מ- 29.6.04"

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

טענות הצדדים

7. ב"כ המערער טענה כי הועדה עיינה בפרוטוקול הועדה הקודמת, זאת בניגוד להוראות שניתנו לה במסגרת פסק הדין השני. ב"כ המערער הדגישה כי ראתה באופן אישי את אחד מרופאי הועדה מעיין בפרוטוקול הועדה הקודמת, וכי הלה ענה לה בתוקפנות עת העירה לו על כך.

8. עוד נטען כי למרות שהועדה ציינה כי הינה מתייחסת לחוות הדעת של ד"ר אורי, הרי שבפועל הועדה קבעה בניגוד לחוות הדעת ובניגוד לפסק הדין הראשון. ד"ר אורי קבעה במפורש כי יש קשר סיבתי בין עבודת המערער ברעש מזיק לבין ליקוי השמיעה וכן קבעה כי השפעת תנאי עבודתו על מחלתו גבוהה מהשפעת הגורמים התחלואים האחרים; קביעה זו אומצה על ידי המשיב ואף ניתן לה תוקף של

פסק דין
, כאשר קביעות הועדה סותרות זאת.

9 בנוסף טענה ב"כ המערער כי המועד שקבעה הועדה כתחילת תקופת הנכות - 29.6.04 - נקבע באופן שרירותי שכן המערער פנה לד"ר הימלפרב והתלונן על הפגיעה בשמיעה עוד ביום 30.9.02. יצויין כי ועדה קודמת קבעה כי תחילת נכותו של המערער הינה החל מיום 17.3.02, מועד שאף הוא נקבע באופן שרירותי.

10. עוד נטען כי הועדה התעלמה מתוצאות בדיקות שמיעה שנערכו למערער, לרבות בדיקה שבוצעה למערער במכון קולות ביום 23.6.03. כמו כן הועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר הימלפרב באשר לתוצאות בדיקת אפיון הטנטון ומצאה הסברים אחרים להופעת הטנטון, הסברים אשר נשללו על ידי המומחית שמונתה מטעם בית הדין במסגרת פסק הדין הראשון.

11. בנוסף נטען כי הועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר גושן, אשר קבע כי אופי מקום העבודה של המערער ידוע כסביבת עבודה רועשת העלולה להזיק לשמיעת העובד.

12. ב"כ המערער מבקשת כי בית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו על מנת שיקבע נכותו הרפואית של המערער. לחלופין, מתנגדת ב"כ המערער להשבת עניינו של המערער לאותה ועדה ומבקשת כי עניינו יובא בפני
ועדה בהרכב אחר ומבלי שיוצגו בפני
ה פרוטוקולים של ועדות קודמות.

13. ב"כ המשיב טען כי לא נגרם למערער כל עיוות דין שכן הועדה לא קראה את פרוטוקול הועדה הקודמת, אלא הסתכלה עליו באופן חלקי והדבר כלל לא השפיע על החלטתה. ב"כ המשיב ביקש להדגיש כי ב"כ המערער היתה מודעת לכך כבר בראשית הדיון בועדה ולא ביקשה להפסיק את הדיון. מעבר לכך נטען כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

הכרעה

14. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטת הועדה, בפרוטוקול קדם המשפט ובשאר החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור, מהנימוקים שיפורטו להלן.

15. בית דין זה מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן- "החוק"); דב"ע נז/50-1 אורי רשתי- המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי כרך ל(2) 198).

16. על פי סעיף 118 לחוק, ועדה רפואית היא שאמורה לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה, וככל שהתשובה חיובית- גם את דרגת הנכות. לועדה הרפואית לפיכך הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה, אם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות וכן את שיעור הנכות.

17. באשר לדיון מחודש בועדה בעקבות

פסק דין
קודם - ההלכה היא כי משהוחזר עניינו של המערער לועדה לעררים עם הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל- המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160).

18. במקרה שלפני, פסק הדין השני הנחה את הועדה, באופן מפורש, שלא לעיין בפרוטוקול הועדה הקודמת, ולמרות זאת הונח הפרוטוקול בתיק שהועבר אליה והיא אף הספיקה לעיין בו (גם אם באופן חלקי).כבר מטעם זה מוצדק להחזיר את עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר (שאינו הרכב הועדה המקורית שדנה בעניינו של המערער ואף לא ההרכב הנוכחי), על מנת שתדון בעניינו של המערער כ"לוח חלק", בלא שתעיין טרם לכן בפרוטוקולים של שתי הועדות הקודמות. משהוחלט כאמור, אנו פטורים מלדון בשאר טענות המערער.

יצוין כי המערער נתן הסכמה - ככל שהאמור לעיל יוצר קושי טכני – להתייצב בפני
ועדה בסניף אחר (פרוטוקול מיום 30.1.06).

19. סוף דבר- הערעור מתקבל כמפורט לעיל. עניינו של המערער ייבחן מחדש על ידי ועדה בהרכב חדש. המשיב ישלם למערער את הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ, לתשלום בתוך 30 יום מהיום.


ניתן היום ח' בסיון, תשס"ו (4 ביוני 2006) בהעדר הצדדים




דוידוב מוטולה סיגל
, שופטת
ק: נעמי ט.








בל בית דין אזורי לעבודה 6703/05 אריה קראוס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/06/2006)