פסקי דין על כרמל שאמה | פסקי דין על צבי בר | פסקי דין על ראש-עיריית רמת-גן ואח' |

2294/04 עתמ     24/03/2005




עתמ 2294/04 כרמל שאמה נ' צבי בר, ראש-עיריית רמת-גן ואח'




1
בתי המשפט
עת"מ 002294/04
בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
24/03/2005

כב' השופט אברהם טל

בפני
:
כרמל שאמה

בעניין:
העותר
נ ג ד
1. צבי בר
, ראש-עיריית רמת-גן
2. עיריית רמת-גן
3. מר שמואל לסקר, הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים
4. שר הפנים

המשיבים

פסק - דין

העותר, יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר האופוזיציה בעירית רמת גן, מבקש להורות למשיבים 3-1 לתת טעם מדוע טרם נבחר יו"ר ועדת ביקורת בעירית רמת גן ומדוע מתעלם משיב 1 מפניותיו ומפניית משיב 3 להביא להצבעה בישיבת המועצה הקרובה את נושא בחירת יו"ר ועדת הבקורת.
העותר מבקש כי בהעדר טעם כאמור יורה ביהמ"ש למשיבים 2-1 להעלות לסדר היום ולהביא להצבעה בישיבת המועצה הקרובה את נושא בחירת יו"ר ועדת הביקורת; לבחור יו"ר לועדת הבקורת מבין חברי האופוזיציה ולהצהיר כי במידה והעותר יהיה מועמד יחיד מבין חברי האופוזיציה לתפקיד יו"ר הוועדה לא תוכל הקואליציה להפיל את מועמדותו ע"י הרוב הקואליציוני והמועמד היחיד ייבחר באופן אוטומטי לתפקיד יו"ר ועדת הבקורת (להלן: הוועדה או ועדת הביקורת).
העובדות
1. ביום 28/10/03 התקיימו בחירות לראשות ולמועצת עירית רמת גן שמונה 23 נציגי סיעות. משיב 1 נבחר לראשות העיר ומפלגתו קיבלה 7 נציגים במועצת העיר, סיעת הליכוד בראשות העותר קיבלה 3 נציגים ויחד עם שני נציגים של סיעות שנוי וסן הם מהווים את האופוזיציה במועצה.

2. ביום 30/11/04 התקיימה ישיבת מועצה מס' 1 שבה הובאו לבחירה תפקידי יו"ר וחברי כל הוועדות בעיריה למעט יו"ר וחברי ועדת ביקורת. ביום 30/12/03 התקיימה ישיבת מועצה מס' 4 שבה הושלמו הרכבי כל ועדות העיריה, למעט ועדת ביקורת (ראה המכתב והפרטיכלים שצורפו כנספחים ב'-ד' לעתירה).

3. ביום 4/2/04 התקיימה ישיבת מועצה מס' 5, לקראתה הגיש העותר הצעה לסדר היום לאישור הרכב ועדת הביקורת וקביעת יו"ר לוועדה. במהלך הישיבה הציע עצמו העותר לתפקיד יו"ר הוועדה, כמועמד יחיד מטעם האופוזיציה, אך מועמדותו לא נתקבלה מאחר והתנגדו לה 11 חברי מועצה ותמכו בה 7 חברי מועצה. משכך הוכרז על מועמדותו של חבר הקואליציה עו"ד דוד מנחם כמועמד ליו"ר הוועדה והוא נבחר לתפקיד זה ברוב קולות של 16 חברי מועצה (ראה ההצעה לסדר היום והפרטיכל שצורפו כנספחים ה'-ו' לעתירה).

4. ביום 17/3/04 הגיש העותר עת"מ 1519/04 (מחוזי ת"א) ובה ביקש לבטל את מנויו של עו"ד מנחם ליו"ר הוועדה בהיותו חבר קואליציה ולא אופוזיציה כמתחייב מסעיף 149 (ג) לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: פקודת העיריות או הפקודה) ולהכריז עליו כיו"ר הועדה במידה ולא יהיה מועמד אחר לתפקיד מטעם האופוזיציה.
בתום דיון מוקדם החליט ביהמ"ש לקבל את העתירה, לבטל את מנויו של עו"ד מנחם לראש הוועדה ובסיפא פסק דינו קבע "אין בהחלטתי זו כדי לקבוע מיהו נציג האופוזיציה אשר יבחר לכהונה זו" (ראה העתירה, הפרוטוקול ופסה"ד שצורפו כנספחים ז'-ח' לעתירה).

5. בישיבות המועצה שהתקיימו בתאריכים 12/5/04 הורדה מסדר היום הצעתו של העותר לבחור יו"ר וחברים לועדה (ראה הפרוטוקולים והבקשות שצורפו כנספחים ט'-י' לעתירה) ולאחר שגב' אלון, קצינת מחוז ת"א של משרד הפנים, הודיעה לעותר שלא קיבלה מהמשיבה 2 תשובה לטענותיו בנושא ועדת הביקורת הוגשה עתירה זו.

6. לאחר קבלת תגובות כל המשיבים כפי שתפורטנה להלן, וקיום דיון מוקדם ביום 25/10/04 החליטה מועצת העיר בישיבתה מיום 27/10/04 לבחור במר יחזקאל חממה, חבר האופוזיצה, כיו"ר הוועדה ברוב של 16 קולות ללא מתנגדים למרות שלא הציג מועמדותו לתפקיד לאחר שהעותר, שהציג את מועמדותו לתפקיד, לא מונה מאחר ו-16 חברי מועצה התנגדו למועמדותו (ראה הפרוטוקול שהוגש ע"י המשיבים 2-1).

7. ביום 16/12/04 הודיע מר יחזקאל חממה על התפטרותו מתפקיד יו"ר ועדת הביקורת (ראה ההודעה שצורפה לתגובת העותר).

נימוקי העתירה
1. המשיבים 2-1 עוברים על הוראות סעיף 149 (ג) לפקודת העיריות וחורגים מסמכותם כאשר הם נמנעים מלבחור יו"ר לוועדת הביקורת מועמד מבין חברי האופוזיציה שהציג את מועמדותו.

2. החלטת המועצה לבחור במר חממה כיו"ר ועדת הביקורת בטלה מאחר והוא לא הציג את מועמדותו לתפקיד והוא איננו מעוניין למלא אותו.

3. לאור חשיבותה של ועדת הבקורת לא יעלה על הדעת שגוף גדול כמו המשיבה 2 יתנהל במשך 10 חודשים עד להגשת העתירה ללא ועדת בקורת.

4. יש לחייב את המשיב 1 בהוצאות אישיות לדוגמא שכן הוא יכול להעביר כל החלטה במועצה אך הוא עושה ככל העולה על רוחו על מנת שלא לבחור ביו"ר לוועדת הבקורת.

תגובת משיבים 2-1 בכתב התגובה
1. העותר, בתאום עם חברי האופוזיציה, מנסה לכפות על חברי הקואליציה שלהם הרוב במועצה, למנות אותו ליו"ר ועדת הבקורת.

2. לפי סעיף 165 לפקודה כל מועמד לתפקיד במועצה חייב להיבחר ע"י כלל חברי המועצה והעותר לא יכול לכפות את בחירתו על חברי המועצה.
3. העותר מונע בהתנהגותו מנוי של יו"ר ועדת בקורת, שפועלת ללא יו"ר.
כאשר חבר אופוזיציה אחר יגיש מועמדותו לתפקיד יכללו המשיבים את הנושא בסדר היום של המועצה.

תגובת המשיבים 2-1 בכתב התשובה
1. העותר לא מיצה את ההליכים שכן לא המתין לקבלת תשובתו של הממונה על המחוז עפ"י סעיף 141 (א) לפקודה ולכן יש למחוק את העתירה על הסף בהיותה מוקדמת מדי. אין לביהמ"ש סמכות מקבילה לסמכותו של הממונה על המחוז בענין זה.

2. יש למחוק את העתירה על הסף מחמת מעשה בי"ד שקיים בין הצדדים לאחר שנדחתה בקשת העותר בעת"מ 1519/04 למנותו כיו"ר ועדת הבקורת.

3. יש למחוק את המשיב 1 מהעתירה בשל חוסר יריבות בינו לעותר שכן עפ"י סעיף 165 לפקודה המועצה היא שבוחרת ביו"ר הועדה ובחבריה.

4. יש לפרש את הוראות סעיף 149(ג)(1) לפקודה וסעיף 165 לפקודה באופן הרמוני כך שלמועצת העיר, ולא לאופוזיציה, הפררוגטיבה לבחור ביו"ר ועדת בקורת, כל עוד הוא נציג האופוזיציה. במקרה זה קבעה המועצה פעמיים שהעותר לא מתאים לשמש בתפקיד זה מאחר והוא חבר מועצה חדש ללא ניסיון קודם ומאחר והוא מכהן בשלוש ועדות עירוניות ותפקודו בהן כושל.

5. בימ"ש לא מחליף שיקול דעתו בשיקול הדעת שניתן למועצת העיר לבחור יו"ר לוועדה.
תגובת משיבים 4-3
1. אי מנוי יו"ר לוועדה מוועדת החובה של רשות מקומית משבש באופן חמור את פעולתה, במיוחד כשמדובר בבחירת יו"ר ועדת ביקורת ולכן אל לה למועצת העיריה לאפשר מצב בו ועדת ביקורת מושבתת מפעילות במשך עשרות חודשים.

2. משכשלה ההצבעה במועצה למנות חבר אופוזיציה ליו"ר הוועדה כנדרש לפי ס' 149ג'(ג) לפקודה על המועצה לפעול כנדרש ע"י שכנוע חבר אופוזיציה אחר להגיש מועמדותו או להצביע בעד מועמדות העותר.

3. כשחבר מועצה עומד בפני
הכרעה כיצד להצביע ובאם יצביע באופן מסויים יגרום לכך שהמועצה תפר את הוראות החוק עליו להצביע כך שהמועצה תעמוד בהוראות החוק.

4. בהודעה מטעם המשיב 3 מיום 28/11/04 מגיבים משיבים 3 ו-4 שלא ניתן לכפות על חבר מועצה (מר חממה - א.ט) למלא תפקיד שלא הציג מועמדותו אליו ושאינו מעונין בו.
מנוי מועמד שלא מעונין בתפקיד, וברור שלא ימלא תפקידו, מסכלת את עבודת ועדת הבקורת. בחירתו של מר חממה לתפקיד הוא מנוי פיקטיבי ועל המועצה לבחור במועמד שהציג עצמו לתפקיד, גם אם אינו מקובל עליה, כשבחירתו היא הדרך היחידה שתאפשר למועצה לעמוד בהוראות החוק.

5. העותר לא חייב להמתין להחלטתו של המשיב 3 שכן משיב 1 לא נענה לפניות קצינת המחוז בענין מנוי ועדת ביקורת עד לאחר הגשת העתירה בעת"מ 1519/04 ולאחר מתן פסה"ד לא נתן הממונה צו לפי סעיף 141 לפקודה.

6. אין מניעה לדון בעתירה מבלי שהמשיב 3 יפעיל סמכותו ויש לחייב את המועצה לבחור יו"ר לועדת הבקורת ובאם לא קיים מועמד אחר לתפקיד פרט לעותר יש לחייב את המועצה לבחור אותו לתפקיד.

תשובת העותר
1. טענת המשיבים 2-1 בקשר להפעלת סמכותו של המשיב 3 נגועה בחוסר תום לב שכן הם לא השיבו לפניותיו במשך זמן רב.

2. אין סתירה בין סעיף 129(ג) לסעיף 165 לפקודה שכן סעיף 165 קובע שיו"ר הועדות ייבחרו ע"י המועצה מבין חבריה אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה ומאחר ועפ"י סעיף 129(ג) לפקודה יש לבחור חבר אופוזיציה לתפקיד יו"ר ועדת בחירות יש לבחור את העותר, שהוא היחיד מחברי האופוזיציה שהציג מועמדותו, ובהעדר יכולת לכפות על חבר אופוזיציה אחר לכהן בתפקיד בניגוד לרצונו.

3. מר חממה לא הציג עצמו לתפקיד יו"ר הוועדה וסרב בתוקף לקבל על עצמו את התפקיד. משכך הוא לא נדרש ולא יכול להתפטר מהתפקיד אליו נבחר בניגוד לרצונו.
דיון
אדון בטענות המקדמיות שהעלו המשיבים בכתב התשובה, שחלקן לא העלו בתגובת המשיבים לעתירה, ובטענות הצדדים לגופו של ענין עפ"י סדרן:

(א) אי מצוי הליכים
1. המשיבים טוענים שיש למחוק את העתירה על הסף בהיותה מוקדמת שכן העותר לא פנה למשיב על מנת שיפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות סעיף 141 (א) לפקודת העיריות שזו לשונו:
"נראה לממונה (על המחוז - א.ט) שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממלוי חובה או מבצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו".

מהאמור לעיל עולה שהמשיב 3 לא חייב להפעיל את סמכותו עפ"י סעיף 141(א) הנ"ל ובנסיבות מקרה זה, כפי שתובאנה להלן, לא היה העותר חייב לפנות למשיב 3 על מנת שיפעל לפי סעיף 141(א) הנ"ל בטרם הגיש את העתירה שבפני
, שהיא המשך העתירה שהגיש בעת"מ 15/9/04 (מחוזי ת"א).

2. עיון בנספח י' לעתירה מעלה שהעותר פנה למשיב 3 ביום 31/5/04, כחודשיים לפני הגשת העתירה, ב"בקשה דחופה" על מנת שיפעיל את סמכותו יורה למשיבים לעשות את מה שהוא מבקש שיעשו בעתירה שבפני
.
המשיב 3 ענה לעותר ביום 11/7/04, באמצעות שולמית אלון, קצינת מחוז ת"א במשרד הפנים, שלא קיבל עדיין תשובת המשיבה 2 לטענותיו בנושא ועדת הביקורת למרות תזכורת שנשלחה ביום 21/6/04.
בנסיבות אלה לא היה העותר צריך להמתין עד בוש על מנת שהמשיב 3 יפעל לפי סעיף 141(א) הנ"ל ובכך לעכב את פעולתה התקינה של ועדת הביקורת ובחירת יו"ר לוועדה.

3. מהודעת המשיבים 3-4 עולה שהמשיב 1 מצא לנכון להתייחס לפנייתו של משיב 3 רק לאחר הגשת העתירה בעת"מ 15/9/04 אך באותו שלב כבר ניתן פסה"ד בעתירה הנ"ל שביטל את מינויו של עו"ד מנחם דוד כיו"ר ועדת הביקורת וחייב את המשיב 2 לבחור יו"ר לועדת הביקורת ומשכך לא מצא המשיב 3 לתת את הצו עפ"י סמכותו בסעיף 141(א) הנ"ל (ראה סעיף 12 להודעה).
לאור עמדתו המוצדקת של המשיב 3 שלא להפעיל את סמכותו לפי סעיף 141(א), אשר נגרמה בשל התנהגותם של המשיבים 2-1, אין לומר שהעותר הזדרז בהגשת העתירה.

4. אני מקבל טענתו של העותר בענין זה לפיה העלאת הטענה מפי המשיבים מהווה התנהגות חסרת תום לב שכן, כאמור, הם שגרמו לכך שהמשיב 3 לא ישקול הפעלת סמכותו לפי סעיף 141(א), סמכות שמופעלת על ידו בזהירות ואיננו תנאי מוקדם להגשת עתירה לביהמ"ש.

(ב) קיום מעשה בי"ד
אינני מקבל טענת המשיבים לפיה פסה"ד בעת"מ 1819/04 (מחוזי ת"א) יצר מעשה בי"ד בין המשיבים לעותר.
עיון בעתירה בעת"מ 1519/04 מעלה שהעותר ביקש לבטל את החלטת המשיבים שמורה על מינויו של עו"ד דוד מנחם ליו"ר ועדת הביקורת בעירית רמת- גן ולהכריז על העותר כיו"ר הועדה במידה ולא יהיה מועמד אחר לתפקיד משורות האופוזיציה (ראה נפסח ז' לעתירה).
ביהמ"ש (כב' השופטת ש. דותן) קיבל את העתירה והורה על ביטול מינויו של עו"ד דוד ליו"ר ועדת הביקורת אך לא קבע מי נציג האופוזיציה שייבחר לתפקיד זה. משכך לא הכריע ביהמ"ש בעת"מ 1519/04 בבקשת העותר לבחור בו כיו"ר ועדת הביקורת ולא נוצר מעשה בי"ד בין העותר למשיבים 2-1 שמצדיק מחיקת העתירה על הסף.

(ג) חוסר יריבות בין העותר למשיב 1
1. אני מקבל טענת המשיב 1 לפיה יש למחוק את העתירה נגדו על הסף מאחר ולא קיימת יריבות משפטית בין העותר לבינו בכל הקשור לבחירת יו"ר לועדת הביקורת.
סעיף 149 ג' לפקודת העיריות קובע שהמועצה תבחר מבין חבריה ועדת ביקורת וסעיף 165 לפקודה הנ"ל קובע שהמועצה תבחר יושבי ראש לוועדות (למעט ועדת ההנהלה וועדה להכנת המשק והפעלתו בשעת חרום - א.ט) ומכאן שמשיב 1 אינו מוסמך לבחור יו"ר לוועדת הביקורת.

2. אין מחלוקת כי קיימת יריבות פוליטית בין העותר למשיב 3. מהפרוטוקולים של ישיבות המועצה שצורפו לעתירה ומפרוטוקול ישיבה מס' 12 שצורפה ע"י המשיבים, אשר נותנים ביטוי לחילופי דברים קשים, בלשון המעטה, שהוחלפו ביניהם, עולה שהמחלוקת גלשה למרבה הצער לפסים אישיים.
עם זאת, העותר לא הוכיח שהמשיב 1 הוא שגרם לכך שבקשתו לבחור יו"ר לועדת הביקורת לא תועלה על סדר יומה של מועצת עירית רמת גן ו/או שהצעתו למנות אותו ליו"ר הועדה, בהעדר חבר אופוזיציה אחר שהגישו מועמדות לתפקיד הנ"ל, לא תתקבל והוא לא נבחר לתפקיד.
לאור כל האמור לעיל אני מוחק את העתירה נגד משיב 1 ללא צו להוצאות.
טענות לגופו של ענין
1. אני מקבל טענת המשיבים לפיה יש לפרש את הוראות סעיפים 149(ג) ו-165 לפקודת העיריות באופן הרמוני, כפי שיש לפרש הוראותיו של כל דבר חקיקה (ראה ספרו של פרופ' ברק, פרשנות במשפט, כרך שני, עמ' 570).
עם זאת, מן הראוי להידרש לכתוב בסעיפים הנ"ל על מנת לבחון אם יש בקבלת דרישת העותר למנותו כיו"ר ועדת ביקורת חרף התנגדות רוב חברי המועצה משום יצירת דיסהרמוניה בין הסעיפים הנ"ל.
סעיף 149 ג' (ג)(1) לפקודת העיריות קובע:
"יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה, בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר; לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
(א) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
(ב) לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
(ג) מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
(ד) סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה".

סעיף 165 לפקודת העיריות קובע:
"ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

מהסיפא של סעיף 165 לפקודה עולה כי יו"ר הועדה לביקורת ייבחר ע"י המועצה אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודת העיריות. לא נכתב כי הוא ייבחר ע"י רוב חברי המועצה והוראה אחרת שנוגעת לענין בחירתו נמצאת בסעיף 149ג' (ג)(1) לפקודה אשר מחייבת את יו"ר הוועדה להיות חבר האופוזיציה. משכך מועמדותו לתפקיד צפויה להתנגדותם של חברי הקואליציה, שהם רוב חברי המועצה, כפי שקרה במקרה שבפני
.

2. המשיבים אינם חולקים על קיום עקרון היחסיות לפיו מוטלת חובה על מועצת העיריה למנות חבר אופוזיציה ליו"ר ועדת הביקורת על מנת לתת ייצוג הולם לסיעות המיעוט במועצה כפי שהדבר נקבע ע"י כב' השופטת בייניש בבג"צ 1020/99 דואק ופדרליין נ' ראש עירית קרית ביאליק ואח'
פד"י נד(3) 396, 401-403 (סעיף 6 לפסה"ד) ובמיוחד כאשר מדובר בועדת ביקורת, שהיא כלי חיוני בכל גוף שלטוני ודמוקרטי (ראה פסק דינה של כב' השופטת בייניש בבג"צ 5743/99 דואק וורטהיים נ' ראש עירית קרית ביאליק ואח'
פד"י נד(3) 410).

3. אינני מקבל טענת המשיבים לפיה הם מילאו חובתם כאשר המועצה מינתה את מר חממה לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת שכן הוא לא הציג את מועמדותו לתפקיד, הבהיר שאינו מעונין למלא את התפקיד ולאחר שנבחר הגיש הודעה על התפטרותו מהתפקיד. משכך מדובר במנוי פיקטיבי שאין בו כדי למלא מבחינה מהותית את דרישת סעיף 149ג'(ג)(1) לפקודת העיריות למנות לתפקיד יו"ר הוועדה חבר אופוזיציה.
אינני מקבל טענת המשיבים שמר חממה מעל באמון שנתן בו ציבור בוחריו לפיו עליו למלא תפקידים צבוריים כאשר הודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר ועדת הביקורת שכן הציבור מצפה מנבחריו שימלאו תפקידים שהם רואים עצמם מוכשרים ומתאימים למלא אותם ולא ייכנעו לתכתיבים שיגרמו להם שלא למלא את אותם תפקידים כהלכה.
לאור האמור לעיל אינני מקבל טענת המשיבים לפיה ניתן לכפות על חבר מועצה (מר חממה - א.ט) למלא תפקיד למרות שלא הציג את מועמדותו אליו ושאינו רוצה למלא אותו שכן חובות תום הלב והנאמנות לציבור בוחריו, שאותן הוא חב כחבר מועצה נבחר, מחייבות אותו לסרב למלא את התפקיד, במיוחד כאשר מדובר ביו"ר ועדת ביקורת שעל חשיבותה עמדה כב' השופטת בייניש בבג"צ 5743/99 הנ"ל.

4. כאשר עומדים חברי הקואליציה במועצת העיר בדילמה, כפי שהם עומדים בפני
ה במקרה שבפני
, דהיינו, האם לבחור בחבר אופוזיציה שלדעתם מתאים למלא את התפקיד אך אינו מעונין למלא אותו או בחבר אופוזיציה יחיד שמעונין למלא את התפקיד אך אינו מתאים לדעתם למלאו עליהם להעדיף את בחירתו של האחרון אחרת תסוכל החובה המוטלת עליהם בסעיף 149ג(ג)(1) לפקודת העיריות למנות יו"ר לוועדת הביקורת.

5. המשיבים טוענים כי בסירוב חברי הקואליציה במועצת העיריה למנות את העותר לתפקיד יו"ר הוועדה הם שקלו את התאמתו האישית לתפקיד ומצאו שאינו מתאים למלא אותו מאחר ומדובר בחבר מועצה חדש, ללא נסיון קודם, שמרבה להעדר מישיבות הוועדות בהן הוא מכהן ותפקודו בהן כושל.
אין מחלוקת כי חברי המועצה רשאים, ואף חייבים, להביא בחשבון במסגרת שיקוליהם בבחירת מועמדים לתפקידים את כשוריהם של המועמדים והתאמתם לתפקידים שאותם הם מבקשים למלא (ראה פסק דינה של כב' השופטת בייניש בבג"צ 1020/99 הנ"ל, 407-406, סעיף 9 לפסה"ד).
במקרה שבפני
לא הביאו המשיבים בדל ראייה לתפקודו הכושל של העותר בוועדות בהן הוא מכהן ובעובדה שהוא חבר מועצה חדש אין כדי למנוע את בחירתו לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת בהעדר מועמד אחר מחברי האופוזיציה שהציג מועמדותו לתפקיד.
עיון בפרוטוקולים של ישיבות מועצת העיריה שצורפו לעתירה ובפרוטוקול ישיבה מס' 12 מיום 27/10/04 מעלה שהעותר היה פעיל בדיונים, גם בנושאים שאינם קשורים לבחירת יו"ר לועדת ביקורת ולבחירתו לתפקיד. כאשר נידונה מועמדותו לתפקיד איש מחברי המועצה, לרבות משיב 1, לא העלה טענות בקשר להתאמתו לתפקיד. משכך אין בסיס עובדתי לטענת המשיבים לפיהם מועמדותו של העותר לתפקיד יו"ר ועדת ביקורת נפסלה בשל אי התאמתו האישית.

6. מכל האמור לעיל עולה שחברי מועצת העיריה לא הפעילו את שיקול דעתם בהתאם לדין כאשר החליטו שלא לבחור בעותר ליו"ר ועדת הביקורת חרף היותו מועמד יחיד שהציג מועמדותו לתפקיד ובחרו לתפקיד את מר חממה חרף העובדה שלא הציג מועמדותו לתפקיד.

סיכום
לאור כל האמור לעיל אני מקבל את העתירה ומורה למשיבה 2, באמצעות מזכיר העיריה, לכנס ישיבת מועצה לא יאוחר מחמישה עשר יום מהיום שתביא להצבעה את נושא בחירת יו"ר ועדת הביקורת ובאם לא יהיה חבר אופוזיציה שיציג מועמדותו לתפקיד פרט לעותר ייבחר העותר לתפקיד.
המשיבה 2 תשלם לעותר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ניתן היום י"ג אדר ב', תשס"ה (24 במרץ 2005).
אברהם טל
, שופט









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2294/04 כרמל שאמה נ' צבי בר, ראש-עיריית רמת-גן ואח' (פורסם ב-ֽ 24/03/2005)