פסקי דין על עו"ד אריאל גיז - מנהל מיוחד על נכסי אורי אברהמי | פסקי דין על הנרי אורלינסקי | פסקי דין על כונס הנכסים עוה"ד מיכאל שניידר ואח' |

2595/06 רעא     12/06/2006




רעא 2595/06 עו"ד אריאל גיז - מנהל מיוחד על נכסי אורי אברהמי נ' הנרי אורלינסקי,כונס הנכסים עוה"ד מיכאל שניידר ואח'





בבית המשפט העליון

רע"א 2595/06

בפני
:
כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופטת א' חיות


המבקש:
עו"ד אריאל גיז - מנהל מיוחד על נכסי אורי אברהמי



נ ג ד

המשיבים:
1. הנרי אורלינסקי


2. כונס הנכסים עוה"ד מיכאל שניידר

3. כונס הנכסים עוה"ד איתן קדמי

4. הכונס הרישמי
המשיב הפורמאלי:
5. אורי אברהמי


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.2.06 בבש"א 2083/05 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' בן עמי


בשם המבקש:
בעצמו

בשם המשיב 1:
עו"ד א' ויטנברג

בשם המשיבים 3-2:
עו"ד א' קדמי; עו"ד מ' שניידר
בשם המשיב 4:
עו"ד ר' שני-שרפסקי


פסק-דין

השופט א' גרוניס
:

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ח' בן-עמי) שניתנה בבקשה למתן הוראות במסגרת תיק פשיטת רגל.

2. ביום 14.8.03 הגיש המבקש בבית משפט השלום תביעה כספית בשם לקוחותיו, בני משפחת אדוין (להלן - הלקוח) כנגד אורי אברהמי, הוא המשיב הפורמאלי בבקשה דנא (להלן - אורי). במסגרת הדיון בתובענה זו הוטל ביום 2.2.04 עיקול על זכויותיו של אורי בדירה ברחוב האר"י בירושלים (להלן - הדירה). הדירה הייתה רשומה במרשם המקרקעין על שם אחיו של אורי, שאול אברהמי (להלן - שאול), וכן הייתה רשומה על הדירה הערת אזהרה בגין התחייבות להימנע מעשיית עסקה לטובת אורי. ביום 20.7.04 קיבל בית משפט השלום את התביעה וחייב את אורי לשלם ללקוחו של המבקש סך של 150,000 דולר. ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה, וסכום החוב עומד היום, לטענת המבקש, על סך של כמיליון ש"ח.

3. ביום 14.9.04 הגיש הלקוח בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל נגד אורי. בשלב מאוחר יותר הסתבר ללקוח כי הדירה נרשמה על שמו של המשיב 1, חרף קיומו של צו העיקול אשר הוטל בבית משפט השלום. המבקש הגיש בשם לקוחו לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני שימנע דיספוזיציה בדירה, עד לבירור נסיבות העברת הרישום בדירה על שם המשיב 1. במהלך דיון שנערך בבית המשפט המחוזי החליט בית המשפט על מתן צו מניעה כמבוקש. כן החליט בית המשפט באותה ישיבה על מתן צו כינוס נכסים נגד אורי, בהסכמתו, וכן על מינויו של המבקש כמנהל מיוחד לכלל נכסיו של אורי. לקראת הדיון הבא בבית המשפט המחוזי הוגש מסמך הבהרות מטעם המשיבים 2 ו-3. מאותו מסמך עלה כי הדירה הוקמה במסגרת פרויקט משותף של אורי ושל אחיו שאול, אשר גם הוא נמצא כיום בהליכי פשיטת רגל. בין האחים נתגלע סכסוך סמוך לשנת 1999, בגינו הוגשו תביעות הדדיות לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בשנת 2001 מונו כונסי נכסים (כיום - המשיבים 2 ו-3), כונס מטעמו של כל אחד מהאחים, לצורך מכירתה של הדירה. הרקע למינויים של הכונסים היה רצונו של בנק הפועלים לממש משכנתה שהייתה רשומה לטובתו על הדירה. ביום 20.10.03 הגיעו האחים אברהמי להסדר פשרה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר קיבל תוקף של פסק-דין. לפיו, הופנה הסכסוך בין האחים לבוררות, וסוכם כי הכונסים יהיו רשאים למכור את הדירה בסכום שלא יפחת מסך של 430,000 דולר. ביום 18.3.04 נחתם הסכם למכירת הדירה למשיב 1 בסכום של 431,500 דולר, והסכם זה אושר על ידי בית המשפט חרף התנגדותו של אורי, אשר טען כי ישנו קונה המוכן לשלם עבור הדירה סכום הגבוה ב-10% מזה שעליו סוכם עם המשיב 1.

4. בהמשך הדברים קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש יבדוק את עסקת המכר, ואסר על עריכת דיספוזיציה בדירה למשך שלושה חדשים. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי (רע"א 1710/05 מיום 9.3.05). על פי הנטען על ידי המבקש, סירב המשיב 1 לשתף עימו פעולה ולהציג את הדירה בפני
ו לצורך עריכת הבדיקה עליה הורה בית המשפט המחוזי. ביום 9.6.04 הגיש המבקש בקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקש כי אם המשיב 1 לא ייעתר להצעת פשרה, וישיב לקופת הכינוס את מחצית ההפרש בין מחיר הרכישה לבין השווי כפי שנקבע בחוות דעת שמאי שנערכה בשנת 1998, תבוטל עסקת מכר הדירה. כן ביקש המבקש במסגרת אותה בקשה, כי בית המשפט יורה ששכר הטרחה של המשיבים 2 ו-3 לא יעלה על 4% מתמורת המכירה, וכי בית המשפט יורה על העברת הדיון במחלוקות שבין האחים אברהמי לכונס הרשמי. כאן המקום לציין כי שכר טרחתם של הכונסים עמד על כ-7% מתמורת המכירה (על פי תגובתם לבקשה), או 160,000 ש"ח כולל מע"מ (על פי המסמך שהגישו לבית המשפט המחוזי ביום 20.1.05, נספח ט' לבקשה). בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הגיש המשיב 1 "הודעה דחופה ביותר" במסגרתה הודיע כי הוא מתנגד ל"ביצוע כל תשלום שהוא", וביקש את הסרת צו המניעה מן הדירה על מנת שיוכל ליטול הלוואה מבנק לשם מימון שיפוצים בדירה. בית המשפט לא נעתר לבקשתו. לאחר קבלת תגובותיהם של המשיבים לבקשה למתן הוראות שהגיש המבקש נדחתה הבקשה על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הבקשה שבפני
נו.

5. במסגרת הבקשה שב המבקש וטוען כי על בית המשפט לבטל את עסקת המכירה של הדירה. לטענתו נפלו שני פגמים מהותיים בהליך אישור העסקה על ידי בית המשפט, המצדיקים את ביטולו: הפגם האחד הוא העדרה של חוות דעת שמאית מעודכנת עובר לאישור העסקה, והפגם השני הוא אי זימונו של לקוחו של המבקש, שלזכותו נרשם עיקול על זכויותיו של אורי בדירה, להליך האישור הנ"ל. לטענת המבקש, לאור סירובו של המשיב 1 לשתף פעולה בהליך בדיקת העסקה ולהציג את הדירה, יש לקבוע כי המבקש הוכיח "או לכל הפחות הקים חזקה" כי הדירה נמכרה בכמחצית משוויה הריאלי. לחלופין טוען המבקש, כי הדירה נמכרה בתמורה שאיננה "בת ערך", וכי לפיכך יש לבטל את העסקה לאור האמור בהוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל). טענה נוספת של המבקש נוגעת לשכרם של כונסי הנכסים, המשיבים 2 ו-3; לטענתו, לאור האמור בתקנה 258טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא היה אמור שכר הטרחה לעלות על 4 אחוזים מתקבולי מימושה של הדירה, ולא כפי שאושר על ידי בית משפט קמא. לטענת המבקש, אישור שכר הטרחה שהוסכם בין המשיבים 2 ו-3 לבין שני האחים פוגע "באופן אנוש במוסד העיקול", שכן החלטה זו "פותחת פתח לריקון קופתו של אדם המוטל עיקול על נכסיו או של אדם המצוי בסיטואציה של ערב פשיטת רגל".

6.

פסק דין
זה ניתן על ידי מותב תלתא, ולפיכך מתייתר הדיון בשאלה האם קיימת למבקש זכות ערעור על ההחלטה בגינה הוגשה בקשה זו. אנו דנים כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. דין הערעור להתקבל בחלקו.

7. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, ההסכמה שהושגה בין האחים באשר למכירת הדירה בסכום שלא יפחת מסכום מינימאלי עליו הוסכם ביניהם, ומינויים של כונסי הנכסים לשם כך, קדמו למתן פסק הדין בתביעה שהגיש לקוחו של המבקש כנגד אורי. יתר על כן, ההסכם בין האחים בדבר מכירת הדירה, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
, נערך אף בטרם הוטל עיקול לטובת לקוחו של המבקש. מתגובת המשיבים 2 ו-3 עולה כי מינויים של כונסי נכסים לשם מכירת הדירה ולשם פירעון המשכנתה שרבצה עליה נעשה לבקשת האחים עוד ביום 17.10.01, היינו כשנתיים לפני שהוגשה התביעה על ידי לקוחו של המבקש כנגד אורי. עוד עולה מתגובת המשיבים 2 ו-3 כי מינויים של הכונסים נרשם כבר בחודש אוקטובר 2001 במרשם המקרקעין, תוך הפנייה למספר התיק בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש אינו חולק בבקשתו על כך שלמן אותו מועד, במשך קרוב לשלוש שנים, פעלו כונסי הנכסים למכירת הדירה באמצעות משרדי תיווך ופרסומים בעיתונים. בית משפט קמא ציין בהחלטתו, כי כונסי הנכסים פנו לשני משרדי תיווך אשר הפיצו את דבר מכירת הדירה באופן ש"למעשה טופלה המכירה ע"י כל משרדי התיווך בירושלים". בית המשפט הוסיף, כי ההצעה לרכוש את הדירה פורסמה בעיתונים "למעלה מ-18 פעמים", וכי "מימוש הדירה נעשה עקב לחצי הבנק למימוש המשכנתא והליכי הוצל"פ שנפתחו על ידו". חרף הפרסום הנרחב התקבלו הצעות מועטות בלבד לרכישת הדירה, בסכומים בין 390,000 דולר ל-445,000 דולר. המשיבים 2 ו-3 מציינים בתגובתם לבקשה, כי מדובר בדירה בעייתית אשר חלקים ניכרים ממנה בנויים בחריגה מהיתר הבנייה, וכי חריגה זו השפיעה על הצעותיהם של רוכשים פוטנציאליים. אורי, שהמבקש מונה כאמור למנהל מיוחד על נכסיו, התנגד למכירת הדירה על פי ההצעות שהתקבלו בטענה כי ניתן למוכרה במחיר גבוה יותר. משגברו לחציו של בנק הפועלים למימוש המשכנתה שהייתה רשומה לטובתו על הדירה, ומשהחוב לבנק הפועלים הלך ותפח, הגיעו האחים להסכמה שנזכרה, בעניין מכירת הדירה במחיר שלא יפחת מ-430,00 דולר. לא ניתן לומר אפוא, כי הליך המכירה היה נגוע בקנוניה כלשהי כלפי המבקש או כלפי לקוחו, וכי לא נעשו מאמצים מצד כל הנוגעים בדבר למכור את הדירה במחיר מירבי. המבקש עצמו מדגיש בבקשתו כי אין הוא טוען בשלב זה להברחת הדירה מנושיו של אורי. אשר לתמורה שנתקבלה בעד הדירה: נסיבותיה של עריכת העסקה מצביעות על כך שתמורה זו הייתה ריאלית, ומכל מקום, המבקש לא הצליח לעורר ספק ממשי בעניין זה. מסקנה זו עולה בין היתר מחוות דעת שמאי שנערכה כחודשיים לאחר ביצוע המכירה, ואשר הוכנה לבקשת המשיב 1 במסגרת משא ומתן עם בנק בנוגע לקבלת אשראי למטרת עריכת שיפוצים בדירה. בחוות דעת זו הוערך שווי הדירה בסכום של 490,000 דולר, ובמימוש מהיר - 392,000 דולר. יש להעיר כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, לא נכתב בחוות דעת זו כי אין היא מביאה בחשבון שווי נוסף של קומה שלמה מאחר שחלק זה נבנה בחריגה מהיתר. תחת זאת נאמר בחוות הדעת כי לזכויות הבנייה העתידיות המוצמדות לדירה ניתן במסגרתה משקל שולי ביותר מאחר ו"כבר כיום קיימות חריגות שונות מהיתרי הבנייה, אולם קיים סיכוי כי בטווח הארוך, ניתן יהיה 'להכשיר' חריגות אלו". המבקש מזכיר בבקשתו הצעה מיום 11.9.05 לרכוש את הדירה בסכום שנע בין 700,000 דולר ל-1,000,000 דולר, הצעה שתצהיר בעניינה הוגש לבית המשפט קמא. דא עקא, אין בהצעה זו כדי ללמד בהכרח על תנאי השוק כשנה וחצי קודם לכן, היינו, במועד ההתקשרות בעסקה, מה עוד שיש להביא בחשבון כי מאז רכישת הדירה ביצע המשיב 1, לטענתו, שיפוצים נרחבים בדירה בהיקף של כ-200,000 דולר. נזכיר, כי הכונסים פעלו בדרכים שונות במשך תקופה ארוכה למצוא קונה לדירה, אך לא צלחו. העדרה של חוות דעת שמאי עדכנית עובר לאישור עסקת המכירה איננו מהווה, אפוא, בנסיבות העניין פגם מהותי היורד לשורש ההליך והמצדיק את ביטולה של העסקה. מהמקובץ עולה, כי המבקש לא ביסס את טענתו בדבר מכירת הדירה בתמורה המהווה כמחצית משוויה, או אף בפער משמעותי אחר כלשהו משוויה הריאלי. ממילא אין לקבל אף את טענתו של המבקש בדבר קיומה של עילה לביטול ה"הענקה" לפי הוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. אשר לאי הזמנת לקוחו של המבקש להליך אישור המכירה: נראה כי אכן ראוי היה שלקוחו של המבקש, שאותה עת היה רשום עיקול לזכותו על הדירה, יוזמן לדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה, כמי שמעוניין בתוצאותיו של דיון זה. לעניין זה יש להעיר, כי כבר משנרשם העיקול לטובת לקוחו של המבקש היה רשום במרשם המקרקעין דבר מינויים של כונסי נכסים על הדירה, וכן צויין בו מספר התיק בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש יכול היה אם כן, אילו רצה בכך, להגיש בקשה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה. מכל מקום, נוכח המסקנה בדבר מכירתה של הדירה במחיר ריאלי, אין לומר כי עצם אי הזמנתו של לקוחו של המבקש לדיון בעניין אישור העסקה מהווה פגם מהותי המצדיק את ביטולה, מה גם שהעיקול הוסב לפדיון מן המכירה.

8. שונים הדברים בכל הנוגע לשכרם של כונסי הנכסים: המבקש מסכים כי הכונסים יהיו זכאים לגבות מן הכספים המופקדים אצלם בנאמנות שכר טרחה בשיעור של 4% מתמורת המכירה, ומוסיף כי במידה ויעשו כן מסכים הוא כי שמורה להם הזכות להגיש תביעת חוב בגין יתרת השכר המגיעה להם, בהתאם לדין. עמדתו של הכונס הרשמי לעניין זה היא שגובה שכר הטרחה האמור אינו יכול לעלות על שיעור של 4% מתמורת המכירה. כאמור, לקוחו של המבקש לא הוזמן ליטול חלק בהליך שנערך בבית המשפט לענייני משפחה, וממילא לא נדונו טענותיו בנוגע לשכר הטרחה שיש לפסוק לטובת המשיבים 2 ו-3. בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי שכר הטרחה המשולם לכונסים נגרע ממסת הנכסים העומדת לרשות נושיו של אורי, יועמד שכר הטרחה על סך של 4% מתמורת המכירה. הכונסים יוכלו, אם ירצו בכך, להגיש תביעת חוב בגין יתרת השכר המגיעה להם, על פי טענתם, לבית המשפט של פשיטת הרגל. אין בכך משום הבעת דיעה בשאלה האם ראוי לאשר את תביעת החוב.

9. הערעור מתקבל בחלקו כאמור בפסקה 8 סיפא. אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

השופטת מ' נאור
:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופטת א' חיות
:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת


הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' גרוניס
.


ניתן היום, ט"ז בסיון התשס"ו (12.6.2006).



ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06025950_s04.doc חכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il










רעא בית המשפט העליון 2595/06 עו"ד אריאל גיז - מנהל מיוחד על נכסי אורי אברהמי נ' הנרי אורלינסקי,כונס הנכסים עוה"ד מיכאל שניידר ואח' (פורסם ב-ֽ 12/06/2006)