פסקי דין על אשר לוי | פסקי דין על הסניגוריה הציבורית הארצית ואח'

11341/05 בג"צ     15/06/2006




בג"צ 11341/05 אשר לוי נ' הסניגוריה הציבורית הארצית ואח'






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 11341/05

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש


כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת מ' נאור


העותר:
אשר לוי



נ ג ד

המשיבים:
1. הסניגוריה הציבורית הארצית

2. כב' השופט סלים ג'ובראן

עתירה למתן צו על תנאי

העותר:
בעצמו

בשם המשיבה 1:
עו"ד ד"ר יואב ספיר



פסק-דין

השופטת מ' נאור
:

עניינה של העתירה בבקשת העותר למנות לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית הארצית במסגרת בקשת רשות ערעור פלילי שהגיש לבית המשפט העליון (רע"פ 10694/05).

תמצית ההליכים המשפטיים הקודמים

1. העותר הורשע בבית משפט השלום, במסגרת שני תיקים פליליים נפרדים, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (בתיק הראשון) ובעבירה של הכשלת שוטר (בתיק השני). בעת ההליך הפלילי בבית משפט השלום היה העותר מיוצג בידי מייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית: בתחילה עו"ד עופר אלמלם ואחר כך עו"ד סיגל דבורי.

העותר הגיש ערעור על גזרי הדין לבית המשפט המחוזי. במהלך ההליך בבית המשפט המחוזי, שוחררה מייצוג עוה"ד דבורי, שייצגה את העותר הן בהליך בבית משפט השלום והן בערעור על גזרי הדין בבית המשפט המחוזי. במקומה מונה מייצג אחר מטעם הסניגוריה הציבורית, הוא עוה"ד מוסקוביץ, והוא שייצג את העותר בערעור על גזרי הדין. בעקבות החלטת כבוד הרשם י' מרזל ופניה של העותר לבית המשפט המחוזי, מינה בית המשפט המחוזי את עוה"ד מוסקוביץ גם לייצוג העותר בערעור על הכרעות הדין. בסופו של דבר, היה אפוא העותר מיוצג באופן מלא בהליך בבית המשפט המחוזי בידי מייצג מטעם הסניגוריה הציבורית. הערעורים נדחו ב

פסק דין
של בית המשפט המחוזי.

העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, הגיש העותר בקשה למינוי סניגור ציבורי בהליך בקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון. בבקשה נטען, כי "מאז מתן פסק הדין [בבית המשפט המחוזי – מ"נ] המבקש אינו מיוצג... לפיכך, עותר המבקש לבית המשפט להורות על מינוי סניגור ציבורי בתיק זה". כבוד השופט ג'ובראן דחה את הבקשה למינוי סניגור ציבורי.

העתירה

2. במסגרת עתירתו מבקש העותר, למעשה, לערער על החלטת כבוד השופט ג'ובראן בה נדחתה בקשתו למינוי סניגור ציבורי בהליך בקשת רשות הערעור הפלילי. לטענת העותר, ההחלטה מנוגדת לסעיף 17(א) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע כי:

"17. הפסקת ייצוג של סניגור
(א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט."

לטענת העותר, סעיף זה מחייב כי המייצג שייצג אותו מטעם הסניגוריה הציבורית בערעור בבית המשפט המחוזי ייצג אותו גם בהליך בקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון. לטענתו, בית המשפט העליון לא נתן רשות לשחרור מייצוג, ולכן חובה על הסניגוריה הציבורית - וקונקרטית, על עו"ד מוסקוביץ - להמשיך ולייצגו גם בהליך בבית המשפט העליון. העותר ציין כי פניה ישירה מטעמו לסניגוריה הציבורית בעניין זה, בבקשה לייצוג בבית המשפט העליון, נדחתה ללא נימוק.

3. הסניגוריה הציבורית הגיבה לעתירה. בתגובה נטען, כי הסניגוריה הציבורית מפעילה בכל מקרה ומקרה שיקול דעת בשאלת ההצדקה המשפטית להגשת ערעור וסיכוייו, וכי בעניין זה קיימת לטעמה "הבחנה בין הליך של ערעור פלילי לבין הליך של רשות ערעור פלילי". בענייננו סברה הסניגוריה הציבורית, כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות הגשת בקשת רשות ערעור. מקום בו, כבענייננו, מגיש הנאשם בקשת רשות ערעור בעצמו ובניגוד לדעת הסניגוריה הציבורית, רשאי בית המשפט להורות על המשך ייצוג המערער, ואולם אין כל חובה שכזו. משלא הורה כך בית המשפט, והשופט ג'ובראן כאמור לא הורה על המשך ייצוג העותר, הרי שאין הסניגוריה הציבורית חייבת להמשיך ולייצג את העותר גם בהליך בקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון.

דיון

4. דין העתירה להידחות על הסף עקב היעדר עילה. העותר מבקש - למעשה - לערער בדרך של הגשת עתירה לבג"ץ על ההחלטה שניתנה בעניינו במסגרת הליך בקשת רשות הערעור הפלילי, ושדוחה את בקשתו למינוי סניגור ציבורי. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו-שלו בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (בג"ץ 3481/02 קריב נ' מ"י, פ"ד נו (6) 869, 873ב), ובכלל זה החלטות ביניים בבקשות לרשות ערעור פלילי. אם חפצה נפשו של העותר להשיג על ההחלטה בבקשה למינוי סניגור ציבורי, רשאי הוא להגיש בקשה חדשה לשופט שקיבל את ההחלטה בעניינו, שהרי מדובר בהחלטת ביניים שבית המשפט רשאי לשוב ולעיין בה ואין הוא כבול אליה (ראו והשוו: בג"ץ 2291/06 אפל נ' בית משפט השלום בתל אביב-יפו (טרם פורסם)). דרך זו היא דרך המלך, ואין העותר רשאי "לעקוף" אותה בדרך של פניה לבית המשפט הגבוה לצדק. אכן, "טענותיו של העותר מקומן הוא ב'מסלול הפלילי' בו התנהל עניינו עד-כה, ושומה עליו להמשיך ולפעול בדרכי הדיון הפתוחות לפניו בדין הפלילי" (בג"צ 5849/04 סיבוני נ' מ"י (לא פורסם)).

5. יצוין, כי עם העתירה הוגשה גם בקשה למינוי מייצג מטעם הסניגוריה הציבורית ליצוג בעתירה עצמה. בתגובה שהגישה הסניגוריה הציבורית נאמר כי נוכח היותה משיבה בעתירה, סבורה היא כי אין מקום למינוי מייצג מטעמה לייצוג העותר בעתירה נגדה. נוכח עמדתי כי ממילא אין בית המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטתו של כבוד השופט ג'ובראן, אין אני נזקקת לבקשה למינוי מייצג מטעם הסניגוריה הציבורית ליצוג בעתירה, וזאת מבלי לנקוט עמדה ביחס לטעמהּ של הסניגוריה הציבורית בעניין זה.

6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.


ניתן היום, י"ט סיון, תשס"ו (15.6.2006).



ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05113410_c04.doc עע
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









בג"צ בית המשפט העליון 11341/05 אשר לוי נ' הסניגוריה הציבורית הארצית ואח' (פורסם ב-ֽ 15/06/2006)