פסקי דין על אבי מרגלית | פסקי דין על מנחם רייניץ | פסקי דין על דב ורוצלבסקי | פסקי דין על נמרוד בן ארי | פסקי דין על פרי הגליל ואח' |

960/05 פ     18/06/2006




פ 960/05 מדינת ישראל נ' אבי מרגלית, מנחם רייניץ, דב ורוצלבסקי, נמרוד בן ארי, פרי הגליל בע"מ ואח'






בתי המשפט
1
פ 000960/05
בבית המשפט המחוזי בירושלים
6/18/2006

כב' השופט נֹעם סולברג

לפני:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה

ע"י עו"ד אשר גושן

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה
נ ג ד
1. אבי מרגלית

ע"י ב"כ רזניק-חן ושות'
, עו"ד
2. מנחם רייניץ

3. דב ורוצלבסקי

ע"י ב"כ וינשטוק-זקלר ושות'
, עו"ד
4. נמרוד בן ארי

ע"י ב"כ עו"ד שפטינצקי, חלפין, הוברמן, עו"ד
5. פרי הגליל בע"מ (האישום נמחק)
6. ויטה - פרי הגליל שיווק בע"מ (המשפט הופרד)
ע"י ב"כ ר' יוחאי ושות'
, עו"ד
7. כור תעשיות בע"מ
ע"י ב"כ וינשטוק-זקלר ושות'
, עו"ד
8. אהרון לימור
9. סנפרוסט בע"מ
ע"י ב"כ לוי, מי-דן ושות'
, עו"ד
10. שעיה טנצר
11 מאיר פרץ
12. פוד קלאב בע"מ
13. משה ברושי (המשפט הופרד)
14. מילוטל ירקות מוקפאים בע"מ (המשפט הופרד)
ע"י ב"כ עו"ד יובל ששון
מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות'
, עו"ד

הנאשמים

גזר דין (נאשמים 2, 3, 4 ו- 7)
1. הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם על היותם צד להסדר כובל, עבירה בניגוד לסעיף 47(א) (1) בצירוף סעיפים 4, 2(א), 2(ב)(1) ו- 2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 [להלן - החוק].
הנאשם 2 שימש מנכ"ל כור אגרו, אשר הייתה חטיבה אצל הנאשמת 7, כור תעשיות בע"מ; הנאשם 3 שימש סמנכ"ל השיווק בכור אגרו; הנאשם 4 שימש מנכ"ל פרי הגליל בע"מ. כור אגרו ריכזה את פעילות מפעלי המזון של כור תעשיות בע"מ, ובהם פרי הגליל בע"מ ופרי הגליל שיווק בע"מ (לאחר שנמכרה, נוסף ויטה לשמה).
הנאשמים עסקו בייצור ירקות מוקפאים ובשיווקם. ירקות מוקפאים הם ירקות שעברו תהליך של ניקוי, מיון חליטה ועיבוד - בהתאם לסוג הירק - והקפאה. הירקות נמכרים ללקוחות במצב קפוא, באריזות ובהן ירק מסוג אחד, או לקט ממספר סוגים. בין השנים 1992 - 1998 היו הנאשמים הנ"ל, צדדים להסדרים לפיהם מחירי המכירה של ירקות מוקפאים שיוצרו או שוּוקו על-ידם, היו המחירים אשר אותם תֵיאמו ביניהם ועם גורמים אחרים מעת לעת; שיעורי ההנחה ללקוחות, לפי סוגיהם, נקבעו על-פי תיאום בין הנאשמים ועם גורמים אחרים; הנאשמים וגורמים אחרים חילקו ביניהם לקוחות על-פי רשימות שנערכו על-ידם ואשר עודכנו מעת לעת; הכל כמפורט בכתב האישום.

2. ההודאה וההרשעה נעשו על-פי הסדר טיעון, שבו הוסכם בין ב"כ המאשימה לבין ב"כ הנאשמים 2, 3, 4 ו- 7, כי על הנאשם 2 יוטל עונש של מאסר-על-תנאי למשך שנה וקנס כספי בסך של 10,000 ₪; על הנאשם 3 יוטל עונש של ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר-על-תנאי למשך שנה, וקנס כספי בסך של 45,000 ₪; על הנאשם 4 יוטל עונש של שלושים ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר-על-תנאי למשך שנה, וקנס כספי בסך של 35,000 ₪; על הנאשמת 7 יוטל קנס כספי בסך של 400,000 ₪, וחתימה על התחייבות כספית בסך של 500,000 ₪.

3. ב"כ הצדדים פירטו בטיעוניהם לעונש ביום 13.6.06 את שיקוליהם שביסוד הסדר הטיעון.
העבירה שמדובר בה הינה עבירה חמורה. הפגיעה בתחרות החופשית מזיקה, הן לצרכנים והן למשק כולו. ההסדר הכובל האסור, נעשה כהסדר 'אופקי' בין מתחרים, 'עירום', אשר נועד להפחית את התחרות או למנוע אותה. מִשכוֹ - כחמש-שש שנים - ארוך ומעיק.
מנגד, שנים רבות חלפו מאז ביצוע העבירה; ישנו גם 'אפקט מצטבר' על אודותיו דיברתי בשולי החלטתי מיום 10.4.06 בגמר הדיון בטענות המקדמיות. כוחן אומנם לא עמד להן להביא לביטול האישום, אך חלקן (יעויין שם) מצדיק הקלה בעונש; עצם ההודאה (שבאה לפני תחילת שלב הראיות) - מבחינה ערכית, וחסכון משמעותי בעטיה לכל הגורמים הקשורים בניהול המשפט - מבחינה מעשית; כל אלה הן נסיבות לקולא.
אֵלו הם השיקולים הכלליים. על השיקולים הפרטניים לגבי כל אחד מן הנאשמים, אעמוד בהמשך.

4. הלכה פסוקה היא, כי "משום חומרתן היתרה של העבירות מסוג זה, העונש שככלל יש להטיל על מבצעיהן ראוי לו שיכלול הן קנס בשיעור גבוה, שמטרתו לפגוע בכיסו של המבצע, שנשא את עיניו להשגתה של טובת הנאה פסולה, והן מאסר בפועל שלא על דרך של עבודת שירות, שמטרתו כפולה - לבטא את החומרה שבה מתייחס בית המשפט לעבירות מסוג זה ולהרתיע את כלל ספקי הסחורות והשירותים מפני ביצוע עבירות דומות" [ע"פ 4855/02 מדינת ישראל
נ' ד"ר איתמר בורוביץ' ואח'
, דינים עליון, כרך עא, 963, פיסקה 191; ע"פ 2919/02 אלוני נ' מדינת ישראל
, דינים עליון, כרך סב, 729, פיסקה 4; ע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל
, פ"ד נח(1) 721, 732; ע"פ 2929/02 מדינת ישראל
נ' אהוד סבירסקי, פ"ד נז(3) 135, 143-144]. אומנם בפועל העונש המצוי הוא דווקא מאסר בעבודות שירות (וכך היה גם בעניין בורוביץ' ובעניין מצרפלס הנ"ל), אך על-פי אמות המידה שהיתווה בית המשפט העליון, הרי שעונשם של חלק מן הנאשמים הנ"ל על-פי הסדרי הטיעון הינו קל. מנגד, על-פי אמות המידה שהיתווה בית המשפט העליון לגבי כיבוד הסדר טיעון שנעשה בין המאשימה לבין נאשם [ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל
, פ"ד נז(1) 557], דומני כי ראוי לאמץ את הסדרי הטיעון דנן.

5. בעניינו של הנאשם 2, העונש על-פי הסדר הטיעון קל ביותר, חורג ממדיניות הענישה בכגון דא, ואיננו הולם את חומרת העבירה.
עם זאת ראוי לציין, כי הנאשם 2 היה צד לקרטל במשך כשנתיים. פרק זמן לא מועט בפני
עצמו, אך קצר ביחס לנאשמים האחרים. הנאשם 2 לא היה בעל החברה אלא שכיר, לא הרוויח במישרין מן ההסדרים הכובלים, לא היה מן היוזמים שלהם, ופעילותו בעניינם לא הייתה רבה. בחקירה שיתף פעולה באופן מלא.
אך שיקולים אלה אין בכוחם להצדיק את העונש, אלא רק בהצטברם לשיקולים האישיים והחריגים שלהלן. הנאשם 2 ירד "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" (בבלי, חגיגה ה ע"ב). לא עוד מנכ"ל כור אגרו, וגם לא מישׂרה דומה, אלא בּטלה אשר הולכת ונמשכת כשש שנים. הכנסתו מועטה והוצאותיו מרובות. גורלו המַר לו מאוד. אחיו נפטר לפני כשנה. אשתו נפטרה לפני שבועות אחדים. הנאשם סעד את השניים במחלתם הקשה, והוא עצמו איש חולה בכמה סוגי מחלות קשות, ונכה בשיעור של 75%. אינני רואה לפרט עוד על מצבו הרפואי. ראוי שיישאר מוצנע. אדם שכזה, כבן 62, חרף הרשעתו בעבירה חמורה, ראוי לנהוג בו במידת הרחמים, ולזקוף לזכותו זכויות ראשונים. שנים ארוכות שירת בצבא כחייל וכמפקד, עד לתפקיד סמח"ט. שימש כסמג"ד בחטיבת הצנחנים, היה ממשחררי ירושלים במלחמת ששת הימים, וקיבל צל"ש על לחימתו בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. ח"כ מתן וילנאי העיד על הנאשם 2, על אמינותו, על אומץ לבו, ועל היותו מופת לחבריו, הכל על רקע של פעילות צבאית אינטנסיבית בתקופות סוערות של מלחמות ומאבקים בטרור. טוּב לבו של הנאשם 2 בא לידי ביטוי בפעילותו בקרן האלמנות והיתומים של הצנחנים. הנאשם 2 הקדיש זמן רב ברגש ובמסירות לסייע לבני המשפחות באסונם. העידה על כך גם אלמנת חייל מפקודיו שנפל חלל במלחמת יום הכיפורים. על אופיו הטוב של הנאשם 2 העיד גם משה ברדיצ'ב. שנים ארוכות שרתו השניים כקצינים בתפקידים בכירים באותה יחידת מילואים, והנאשם היה לברדיצ'ב למשענת בימים קשים. עו"ד שלמה הלר, היועץ המשפטי של כור תעשיות בע"מ, העיד על מקצועיותו, שקדנותו, יושרו ונאמנותו של הנאשם 2. מכריו רואים אותו כ"מלח הארץ".
בהתחשב בכל אלה, דומני כי נכון היה להסתפק בענישה הקלה שעליה הוסכם בין באי-כוח הצדדים.

6. בעניינו של הנאשם 3, בן 56, נשוי ואב לשלושה, גם הוא נלחם במלחמות ישראל החל ממלחמת יום הכיפורים, דומה כי העונש על-פי הסדר הטיעון הולם את נסיבות ביצוע העבירה, כשלעצמה, כמו גם ביחס לעונשים שנגזרו על הנאשמים האחרים. הנאשם 3 שימש בתפקידו בכפיפות לנאשמים 1 ו- 2 כמעט במלוא התקופה שכתב האישום מדבר בה. הקנס הכספי אומנם איננו בשיעור גבוה במיוחד, אך בהצטבּרוֹ לתקופה המירבית של מאסר בעבודות שירות, הרי שהעונש הכולל הולם, כאמור, את נסיבות העניין.
היועץ המשפטי של כור תעשיות בע"מ העיד בו נכבדות, בנאשם 3, על כישוריו, על שקידתו, ועל כך שעודנו במלוא אונו. אכן, מדיניות עונשית שיפוטית ראויה מבקשת להתחשב לא רק במי שנפלט ממעגל העבודה ואיננו מסוגל עוד להתפרנס, אלא גם לעודד את מי שעמל ומתאמץ להרוויח את לחמו, ונאחז בציפורניו במקום עבודתו. כזהו הנאשם 3 אשר עתיד לעבוד קשה ובמקביל, הן בעבודות השירות והן בעבודה לפרנסתו, כדברי בא-כוחו 'מצאת החמה עד צאת הנשמה' (חלילה).
לא ראיתי לצמצם את מסגרת שעות עבודות השירות בחודש הראשון כפי שביקש הנאשם 3, אשר חושש מפני כריתת מטה לחמו. עניין הוא לממונה על עבודות השירות לענות בו, תוך הבטחת ביצוע העונש כהלכה.

7. הנאשם 4 בּיכּר, משיקולי פרנסה, מאסר בפועל לתקופה קצרה, על פני עבודות שירות לתקופה ארוכה. ב"כ המאשימה סבור כי 30 ימי מאסר בתוככי בית הסוהר אינם נופלים בחומרתם משישה חודשי מאסר בעבודות שירות. גם הנאשם 4 היה שכיר וכפוף לנאשמים 1 ו- 2. הנאשם 4 שימש בתפקידו לכל אורך התקופה שכתב האישום מדבר בה, משנת 1992 עד שנת 1998, אך מעורבותו במעשי העבירה לא היתה אינטנסיבית ולא מאד אקטיבית. משנמחק האישום נגד הנאשמת 5, טוען ב"כ הנאשם 4, שוב אין להכביד עליו את העול. בּעברוֹ, שנות שירות ארוכות בצבא והשתתפות בלחימה, עד לשחרורו בשנת 1986 בדרגת סא"ל וכמג"ד שריון. לאחר שחרורו, שירת הנאשם 4 במילואים כ- 60 - 80 יום מדי שנה, בכלל זה באינתיפאדה. בחייו האזרחיים עסק הנאשם 4 בתעשיה, באיזורי פיתוח, תוך העתקת מקום מגוריו לאותם איזורים, הוא ומשפחתו. כחמש שנים שימש כחבר המועצה המקומית בראש פינה, ולעת הזאת הוא מסייע בהתנדבות לוועד האולימפי הישראלי להתארגן לתחרויות האולימפיאדה בסין בענף השייט, ממקום עבודתו שם.
בהתחשב בכל השיקולים שנימנו, הרי שעונשו של הנאשם 4 על-פי הסדר הטיעון, סביר.

8. שיעורו של הקנס המושת על הנאשמת 7 (כור תעשיות בע"מ) על-פי הסדר הטיעון, זהה לקנס אשר הושת על הנאשמת 6 (פרי הגליל שיווק בע"מ). על-פי חלקן, מעמדן ונתח השוק שבמסגרתו פעלו, מוצדק סכום הקנס הדומה (400,000 ₪). הסכום המצרפי (800,000 ₪) מוצדק גם הוא, חרף טענתו של ב"כ הנאשמים 2, 3 ו- 7 על כך שלמעשה משתייכים הנאשמים 1 - 7 כולם לקבוצת כור, וכי פרי הגליל בע"מ נושאת על גבה חצי מן הנאשמים (שלוש חברות וארבעה אנשים). הנאשמים הללו לא יכלו לעבור את העבירה בינם לבין עצמם אלא רק עם אחרים זולתם, כיוון שסעיף 3(5) לחוק קובע, כי לא ייחשב הסדר כובל "הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת הבת שלה". מדובר בישות כלכלית אחת, שעליה מוטל קנס בשיעור של 800,000 ₪. לטענת ב"כ הנתבעים 2, 3 ו- 7, מדובר בקנס יוצא דופן בחומרתו.
גבי דידי, בהסתמך על תקדימים שהוצגו, שיעורו של הקנס אומנם איננו מן הנמוכים, אך היו גבוהים ממנו. מכל מקום, שומה להכביד בעול הכספי בענישה, על מנת להרתיע את כור תעשיות בע"מ ואחרים שכמותה, לבל יהינו להיות צד להסדר כובל.

9. בהתחשב בכל אלה, ובאמות המידה ההלכתיות לגבי כיבוד הסדר טיעון, ומשנשקלו השיקולים הרלבנטיים השונים, אֵלו האינדיבידואליים של הנאשמים 2, 3, 4 ו- 7, ואֵלו הכלליים של הציבור כולו - לחומרה ולקולא - החלטתי לאמץ את הסדרי הטיעון.

10. אני גוזר איפוא על הנאשמים עונשים כדלקמן:

על הנאשם 2:
א. מאסר-על-תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק.
ב. קנס כספי בסך של 10,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 18 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.7.06, ובראשון לכל אחד מ- 17 החודשים שבעקבותיו.

על הנאשם 3:
א. מאסר למשך 6 חודשים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות במוסד אונים בכפר סבא בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים או מינהלה.
שעות העבודה בימים א' עד ה' משעה 08:00 עד 16:00, בימי שישי ובערבי חג משעה 07:00 עד 12:00.
הנאשם יתייצב לתחילת העבודה ביום 12.7.06 בשעה 08:00 בפני
המפקח על עבודות שירות במפקדת גוש שרון ליד בית סוהר אשמורת בצומת בית-ליד. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכי כל הפרה בעבודות השירות צפויה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.
ב. קנס כספי בסך של 45,000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 18 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.2.07, או בראשון לחודש הראשון שלאחר סיום עבודות השירות, לפי המוקדם, ובראשון לכל אחד מ- 17 החודשים שבעקבותיו.
ג. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק.

על הנאשם 4:
א. מאסר למשך 30 יום. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בבית הסוהר ביום 15.1.07 עד השעה 08:00 בבוקר.
ב. קנס כספי בסך של 35,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 36 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.7.06 ובראשון לכל אחד מ- 35 החודשים שבעקבותיו.
ג. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק.

על הנאשמת 7:
א. קנס כספי בסך של 400,000 ₪.
ב. התחייבות כספית בסך של 500,000 ₪, להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 47(א)(1) לחוק, בתוך שלוש שנים.

ניתן היום, כ"ב בסיון תשס"ו (18 ביוני 2006), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשמים, והנאשמים 2 ו-3.
נֹעם סולברג
, שופט









פ בית משפט מחוזי 960/05 מדינת ישראל נ' אבי מרגלית, מנחם רייניץ, דב ורוצלבסקי, נמרוד בן ארי, פרי הגליל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 18/06/2006)