פסקי דין על יחיאל חזן

4324/04 פ     19/06/2006




פ 4324/04 מדינת ישראל נ' יחיאל חזן




המאשימה
מדינת ישראל

ע"י ב"כ פרקליטות מחוז ירושלים

באמצעות עורכות הדין גב' א.באומהורן וגב' ג. שוהם
בעניין:

נ ג ד

הנאשם
חזן
יחיאל
ע"י ב"כ עו"ד אשר חן

קבוע ליום 19.6.06
גזר דין
1. הנאשם, יליד 1958, חבר כנסת לעת התרחשות האירוע נושא כתב האישום, הורשע, בתום שמיעת ראיות, בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושל הפרת אמונים, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

2. בקצירת האומר אציין כי בהיותו אז מצליף סיעת הליכוד בכנסת, הצביע הנאשם, ביום 28.5.03, פעמיים (בשמו ובשמה של ח"כ (אז) ע.גבריאלי)) באותה הצבעה אלקטרונית שנערכה לגבי אחת מההסתייגויות הרבות שהוגשו ע"י חברי הכנסת לסעיפי הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל.

3. המאשימה עתרה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה על דרך עבודות שירות, בעוד הסנגור עתר לעונש מאסר מותנה בלבד.

4. הגם שמדובר בכשלון ראשון וחד פעמי, חוששני כי זהו כשלון מהדהד שפגיעתו בדימויו של בית הנבחרים משתרעת הרבה מעבר לחומרת מעשה ההצבעה הכפולה.
5. בית המחוקקים, על נבחריו הוא חלון הראווה של המשטר הדמוקרטי. הציבור שומע ורואה את הקולות, ומצפה הוא כי נבחריו יהיו נקיי כפיים וברי לבב, וכי ינהגו בעת כהונתם ביושר ובהגינות בכלל, ובשעה שהם ממלאים את עיקר תפקידם- לחוקק חוקים על דרך של הצבעה עליהם -בפרט.
מעשה ההצבעה בכנסת הוא מנישמת אפו של הליך החקיקה.
מלים הופכות לחוק מחייב בכח רוב של תומכים נגד מיעוט של מתנגדים. זהו תמצית המשטר הדמוקרטי.
פגיעה במעשה ההצבעה ע"י הטיית תוצאותיה במירמה, היא פגיעה בציפור נפשו של בית המחוקקים, והפרה ממשית של אמון הציבור בו.
על בית המשפט לעשות ככל שבידו לשמור על טוהרו של אחד מסמלי השלטון במדינה לבל יזידון עוד אחרים כנאשם.

6. מעבר מזה לשיקולי ההחמרה ניצבים ועומדים אלה הבאים לרכך את מידת העונש, ואלה הם:

א. אין לנאשם עבר פלילי.

ב. משהוחלט להגיש נגד הנאשם את כתב האישום, הוא ויתר על חסינותו
וייתר את הצורך לקיים דיון בנושא זה בועדת הכנסת. את משפטו ניהל
בעניניות רבה כשסנגורו התרכז בעיקר וחסך זמן רב בהסכימו להגשתם של
מסמכים בלא שעורכיהם יעידו, ומשויתר על עדים שעדותם לא היתה
הכרחית.

ג. משורה ארוכה של מכתבים שהגיש לי הסנגור עולה פועלו הרב של הנאשם
למען יחידים רבים מבני הציבור ולמען ציבורים שלמים. אלה קשרו לראשו
כתרים של שבח,תודה ותיפארה על סיוע שהגיש להם הן מתוקף תפקידו
כח"כ והן לפני כן. הנאשם פעל במרץ כדי לסייע לזולתו ולהטות כתף ככל
שיכול היה, ועשה זאת בצינעה, כיאה למעשי חסד.
(נא לראות במיוחד מכתביהם של מושתל כליה, מר זילברברג אלי, של בעל
מתפרה, מר רויזמן יפים, של מר אברהם שלום, (שהנאשם סייע לו להגיע
להסדר עם בנק באופן שנמנע הצורך לממש משכנתא ע"י מכירת דירתו),
של יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים ושל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
ואלכוהול)).

ד. משום מעמדו, עמד הנאשם בשל פרשה זאת במרכזה של התעניינות
ציבורית ותקשורתית רבה, והדבר הסב, לדבריו, סבל רב לו ולמשפחתו,
ובעיקר לבנו ולבתו.

ה. לשמחת הכל, אין מעשהו של הנאשם בבחינת נחלת רבים בבית המחוקקים.
מטיעוני הצדדים לעונש למדתי כי מספר המצביעים בהצבעה כפולה לא
עלה עד כה על מספר אצבעות יד אחת.
לעובדה זו, כמו גם לכך שעד כה נדונו מקרים אלה ע"י ועדת האתיקה של
הכנסת, משמעות לענין משקלו של היבט ההרתעה שבעונש.

ו. כבר לפני הרשעתו, חרב עליו עולמו הציבורי והפוליטי של הנאשם.
הוא לא נבחר להיות מועמד מפלגתו לכנסת ואיבד את מקומו כחבר כנסת
עם שחדלה הכנסת ה-16 מלכהן.
יש להניח כי לפרשה נושא כתב האישום היה משקל לא מבוטל בדרך
להרחקתו מרשימת המועמדים של סיעתו לכנסת.
הציבור הקיא משורות נבחריו את הנאשם בהיותו סבור שאינו ראוי לשמש
עוד כשלוחו. בכך מילא הציבור את התפקיד שהמשטר הדמוקרטי הועיד לו.
זהו משפט הציבור במשטר הדמוקרטי.

7. השאלה היא - היש בכוחו של "משפט הציבור" להשפיע על משקלה של כף
החומרה ולהטותה לעבר הקלה בעונשו הפלילי של הנאשם, ואם כן - מהו היקף
השפעתו. האם רחב גופו עד שיישתרע על סוגו של העונש,או שמא צרים מתניו כדי
להשתרע על מידתו בלבד.
נדמה לי שבאיזון ראוי בין חומרת המעשה ושיעור פגיעתו באמון הציבור ובין המחיר
האישי והפוליטי שהנאשם שילם משלא נבחר עוד לכהונת מחוקק בכנסת הנוכחית,
אמור "משפט הציבור" להשפיע על מידת העונש בלבד.

8. האם סוגו של העונש המוצע ע"י המאשימה, מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות,
מתאים לנסיבות?
התשובה לכך היא חיובית.
כבר נפסק ע"י בית המשפט העליון כי "עונש זה ראוי ורצוי בדרכי ענישה מתוקנות,
שהגורם האינדיבידואלי מהווה בהן מרכיב עקרוני. אך גם דרך זו עדיין"נושאת היא
בתיוג של היותו נדון למאסר", וכל שיקולי הענישה המצויים בעונש המאסר מצויים גם
במקרה שהעונש בא לכלל ביצוע בדרך של עבודות שירות, ובראש ובראשונה שיקול
ההרתעה, למען ישמעו וייראו- העבריין עצמו ואחרים בכח- ולא יזידון עוד" (כב'
השופטת ד. דורנר בע"פ 1242/90 דנוך נ. מ"י , פ"ד מה' (4) 319,322).
והדברים ברורים וכל המוסיף יימצא אך גורע.

9. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן, אני גוזר לנאשם את העונשים הבאים:
א. ארבעה חודשי מאסר שירוצו על דרך עבודות שירות עפ"י חוות דעתו של הממונה
על עבודות השירות שתועבר אלי עד יום 13.7.06.

ב. 2 חודשי מאסר בהם לא יישא הנאשם אלא אם בתוך שנתיים מהיום יעבור עבירה
של זיוף או של מרמה והפרת אמונים ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.
ג. ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון:____________או באמצעות בא כוחו עו"ד
אשר חן טלפון: 7460155-09 , פקס: 7460156-09.

ד. עם קבלת חוות הדעת אעבירנה לצדדים.
הסנגור יודיעני, בכתב, תוך 3 ימים מעת קבלת חוות הדעת, באיזה מן המקומות
שיוצעו, אם יוצע יותר ממקום אחד, מבקש הנאשם לרצות את עונשו.

ה. המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום,19.6.06 במעמד הנאשם, סניגורו, עו"ד א. חן וב"כ המאשימה__________.
חיים לי- רן, שופט
בתי המשפט
206
פ 004324/04
בית משפט השלום ירושלים
19.6.06
תאריך:
כב' השופט חיים לי - רן
לפני:









פ בית משפט שלום 4324/04 מדינת ישראל נ' יחיאל חזן (פורסם ב-ֽ 19/06/2006)