Google

אליהו ששון - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על אליהו ששון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10887/05 בל     19/06/2006




בל 10887/05 אליהו ששון נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 010887/05


בפני
:
דיתה פרוז'ינין
- סגנית שופטת ראשית
נציג עובדים – מר קלינר
נציג מעבידים – מר וינטר

19/06/2006



בעניין:
אליהו ששון



ע"י ב"כ עו"ד
ע. חרל"פ

התובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
ר. גרינשטיין

הנתבע



פסק דין


1. לפנינו תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 30/12/03. זאת, בעקבות מכתב פקיד תביעות נפגעי עבודה, מיום 18/10/04, שבו הודע לתובע כי תביעתו לדמי פגיעה כאמור נדחתה משום שלא הוכח שנגרם ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.

2. התובע היה, בתקופה הרלבנטית לתביעה זו, נהג משאית, ועבד בחברה המבצעת עבודות עפר. כך תיאר התובע בתצהירו את מה שארע ביום 30/12/03:
”ביום 30/12/03 (להלן – יום התאונה) עת ירדתי ממשאית במחצבות שפיר, ירדתי 4 מדרגות של המשאית, ואז במדרגה האחרונה כשירדתי לרצפה הרגשתי כאב חד בברך שמאל”

בהודעתו לחוקר אמר התובע:
"בתאריך 30/12/04, התחלתי לעבוד רגיל והכל היה בסדר, ובערך בשעות הצהרים הייתי במחצבה שפיר ליד חגלת והשופל העמיס לי את המשאית, וכשזה קורה אני צריך לצאת מתא הנהג ולעמוד בחוץ, ואז ירדתי למטה ויש 4 מדרגות, ואז במדרגה האחרונה איך שירדתי לרצפה הרגשתי כאב בברך שמאל, לא קיבלתי מכה ולא נפלתי או משהו מיוחד, פשוט כשירדתי אז הופיע לי הכאב, ולא התייחסתי לזה כי חשבתי שזה לא משהו רציני, והמשכתי לעבוד רגיל, ובערב שחזרתי הביתה ניגשתי ישר לרופא ד"ר יגאל ברונשטיין וסיפרתי לו מה שהיה בעבודה והכל, והוא נתן לי טיפול ושלח אותי הביתה” (ע' 1-2 להודעה, ההדגשה הוספה ד.פ.).

ובהמשך הוסיף עוד כי:
”ש. האם היה לך אירוע חריג או שביצעת תנועה לא נכונה?
ת. לא, הכל היה רגיל, עליתי וירדתי כמו תמיד. שאני עובד 30 שנה, בלי קפיצות ושום דבר מיוחד.
ש. האם ירדת בצורה רגילה באותו זמן?
ת. כן." (ע' 3 ש' 13-8, ההדגשה הוספה ד.פ.).

3. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) קובע כי:
”"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"

המבחן להיותו של אירוע "תאונה" הוא ה"פתאומיות". קיומו של מבחן הפתאומיות חיוני ברוב המקרים. פתאומיות פירושו אירוע ניתן לאתרו במישור הזמן – הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע (דב"ע לא/5-0 ושדי – המל"ל, פד"ע ב 200).
משכך, על הטוען כי ארעה לו תאונת עבודה או אירוע תאונתי להוכיח כי ארע במהלך עבודתו ארוע פתאומי, שאינו שגרתי, והוא חורג מן הפעולות הרגילות המבוצעות ע"י העובד דרך שגרה. על כן נקבע כי אין לראות בירידה ממדרגות אוטובוס ודריכה על המדרכה "אירוע תאונתי" (דב"ע מד/90-0 צבי שפיר נ' המוסד פד"ע טז 93). גם יציאה ממעלית, ופניה חדה ממנה, אינם מהווים אוריע תאונתי (דב"ע נא/218-0 המוסד נ' משה דרור פד"ע כד 545), והוא הדין ביציאה ממונית שבעקבותיה חש המבוטח כאב חד בגבו (דב"ע נה/181-0 המוסד נ' נפתלי לפידות לא פורסם). גם קימה מכסא שמיד עם קרותו גרמה לכאבי גב (דב"ע נו/143-0 נג'מי סלים נ' המוסד לא פורסם) אינה בגדר תאונת עבודה. אלה נמנים עם "הפעולות הרגילות" שעושה אדם במשך היום, הן במסגרת עבודתו והן מחוץ לה.

4. כעולה מדברי התובע בהודעתו לחוקר הנתבע, לא ביצע התובע פעולה חריגה או פתאומית כלשהי במהלך עבודתו ביום 30/12/03, והירידה מן המשאית, שבעקבותיה החל הכאב, היתה פעולה שגרתית ורגילה שהוא מבצע פעמים רבות במהלך עבודתו. הטענה שהתובע מעד או סובב את הרגל או ירד לא נכון (ע' 4 ש' 10-6) הינה גרסה מאוחרת ומשופצת, שהופיעה לראשונה בעדותו של התובע בבית הדין, ואיננו רואים מקום לייחס לה משקל, לנוכח הדברים הברורים והחד משמעיים שנאמרו בהודעת התובע, ואף בתצהירו, שהוגש קרוב לשנתיים לאחר האירוע הנטען.
לאור האמור לעיל, ומשהשתכנענו כי לא ארע לתובע ארוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתו ביום 30/12/03, נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום 19/6/06 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


נציג עובדים
מר קלינר

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג מעבידים
מר וינטר


010887/05בל 730 אילנית ג'והרי








בל בית דין אזורי לעבודה 10887/05 אליהו ששון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/06/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים