פסקי דין על נבאהין מחמד צאלח סלימאן | פסקי דין על חברת מוסרות בע"מ

3774/03 עב     25/06/2006




עב 3774/03 נבאהין מחמד צאלח סלימאן נ' חברת מוסרות בע"מ




1


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
עב 003774/03


בפני
:
כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

נציג עובדים: שאול סימון

25/06/2006



בעניין:
נבאהין מחמד צאלח סלימאן
(ת.ז. 929723153)


ע"י ב"כ עוה"ד
י. סלטון

התובע

נ ג ד


חברת מוסרות בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
אדם טל

הנתבעת

פסק דין


תביעה זו עניינה תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והפרשי זכויות סוציאליות.

1. התובע תושב הרשות הפלשתינאית, עבד אצל הנתבעת החל מחודש 1/89. עבודת התובע נעשתה ברובה במפעל הנתבעת בנתיבות ובתקופה מסוימת במפעל באזור התעשייה ארז.

2. הצדדים חלקו בשאלה, האם פוטר התובע או שמא זנח עבודתו וכן באשר לרציפות עבודתו של התובע בשירות הנתבעת. כפועל יוצא משאלות אלה חלקו הצדדים באשר לזכאותו של התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

3. התובע טען, כי עבד בשירות הנתבעת החל מחודש 1/89 וכלה בחודש 7/97 ופוטר על ידה בכך שלא דאגה להשיג עבורו היתר כניסה לישראל.
מנגד טענה הנתבעת, כי התובע לא עבד בשירותה ברציפות, הפסיק להתייצב לעבודה בחודש 7/97 ולא פנה לתובעת מעולם, עד להגשת התביעה בתיק זה, למעלה מ-6 שנים לאחר סיום עבודתו בשירות הנתבעת.

4. שמענו את עדויות הצדדים ומצאנו כי דין התביעה להידחות.

5. א. התובע הציג עותק מכרטיסו האישי משירות התעסוקה עליו הוא מבסס את
תקופות עבודתו. עיון בכרטיס זה מעלה, כי התובע החל עבודתו אכן בחודש 1/89 ועבד כמעט ברציפות עד לחודש 5/93. עוד עולה מכרטיס שירות התעסוקה עולה, כי התובע חידש עבודתו בשירות הנתבעת מחודש 7/95 ועד ל-2/96, הפסיק עבודתו וחידשה בחודש 12/96 עת עבד כמעט ברציפות עד לחודש 7/97.

התובע טען, כי בשנים 93-94 וכן בשנים 95-96 עבד באזור התעשייה ארז ועל כן אין הדוחות מצביעים על נוכחותו בעבודה. מנגד טענה הנתבעת, כי התובע נמנה על קבוצת עובדים, כולם בני משפחה אחת, כאשר מנהל העבודה הינו בן משפחה בשם תאופיק נבאהין המרכז את העבודה, מביא את העובדים, מדווח עליהם ומשלם את שכרם. לטענת הנתבעת, דאג מר תאופיק ל-7 עד 10 עובדים בכל פעם, כאשר בני המשפחה הועסקו גם בפרדסים של המשפחה ולא עבדו ברציפות.

לא מצאנו כי גרסת הנתבעת נסתרה. מלבד הרישום בכרטיס האישי של שירות התעסוקה אשר אין חולק לגביו, לא המציא התובע כל ראיה או אף ראשית ראיה לעבודה רציפה בשירות הנתבעת. התובע לא טרח להביא את העד המרכזי שיכול היה לתמוך בגרסתו לפיה עבד בשירות הנתבעת באופן רצוף, והוא מר תאופיק נבאהין, בן משפחתו של התובע.

הלכה פסוקה היא, כי -

"הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה שאילו הובאה, היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות התביעה [ע"פ 728/84 פד"י מא (3) 617].

ב. יתרה מזו, לטענת התובע, בעת שעבד במפעל באזור התעשייה ארז, קיבל את שכרו במזומן ולא באמצעות שירות התעסוקה וזאת בין השנים 93 - 94, 95 - 96. עיון בכרטיס התובע בשירות התעסוקה מעלה, כי מ-1/93 ועד ל-5/93 וכן מ-7/95 ועד ל-2/96 (התקופה בה לטענתו עבד באזור תעשייה ארז), קיבל תשלומים באמצעות שירות התעסוקה. מכלל ההן אתה למד את הלאו, דהיינו, משקיבל התובע תשלומים באמצעות שירות התעסוקה בתקופה בה עבד לטענתו באזור התעשייה ארז, הרי משלא מצוינים בכרטיסו האישי תקופות נוספות להן טוען התובע, כי עבד בהן, יש ללמוד כי התובע לא עבד בתקופה זו לא במפעל באזור התעשייה ארז ולא במפעל הנתבעת בנתיבות.

ג. התובע טען כי בתקופת העבודה באזור תעשייה ארז, התשלומים בוצעו ב"שחור", הנתבעת כפרה בטענה זו ואנו סבורים כי דין עמדתה להתקבל, ראשית בשל העובדה כי אין תשלום ב"שחור" משתלם לתובעת היות ואין היא יכולה להצהיר עליו כהוצאה ושנית, בשל העובדה כי לולא דווחה הנתבעת לשירות התעסוקה על העסקת התובע, לא הייתה יכולה לקבל עבורו אישור מעבר והיתר העסקה בתחומי אזור התעשייה ארז ומדינת ישראל.

מכאן, התובע לא הוכיח את רציפות עבודתו בשירות הנתבעת.

6. באשר לטענה בדבר פיטורי התובע, הרי משלא הוכחה רציפות העבודה ומשחלה הפסקה של יותר משלושה חודשים טרם תחילת תקופת עבודתו האחרונה, כאשר בתקופת עבודתו האחרונה ניתן לזקוף לכל היותר רציפות של שמונה חודשים (מתוכם שבעה חודשי עבודה בלבד), אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים גם אם ייקבע כי התובע פוטר. באשר לתקופה שקדמה לתקופת העבודה האחרונה ונסתיימה בחודש 2/96, הרי שהתובע לא טען כי פוטר, וממילא גם אם יטען כך, הרי שבמועד הגשת התביעה התיישנה תביעתו לפיצויי פיטורים.

7. באשר לתביעת התובע לדמי הודעה מוקדמת, שמענו את עדויות הצדדים ומשגרסת מנהל הנתבעת לפיה התובע זנח עבודתו הייתה מהימנה עלינו, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

8. התובע תבע הפרשי תנאים סוציאליים כאשר לטענתו יש לחשב את זכויותיו על פי חוזר שירות התעסוקה בסך כולל של 19.5% משכרו. אין חולק כי התובע קיבל הפרשות לזכויות סוציאליות באמצעות שירות התעסוקה, אולם לטענת התובע, לא הפרישה הנתבעת את כל הסכומים כנדרש. התובע צירף את חוזר שירות התעסוקה ממנו עולה, כי זכויותיו הסוציאליות עומדות על סך של 16.73%. התובע לא פירט את אופן חישוב זכויותיו ולא הצלחנו להבין את הבסיס לתביעתו זו. משכך, דין התביעה לרכיב זה להידחות.

9. בשולי הדברים נוסיף, כי הנתבעת טענה להתיישנות תביעת התובע ואכן ככל שהדבר נוגע להפרשי תשלומים סוציאליים ומשהוגשה תביעת התובע ביום 7/9/03, התיישנה תביעת התובע ככל שהיא קודמת לחודש 9/96. משכך, יכולה התביעה להתייחס ברכיב זה רק לתקופת עבודתו האחרונה של התובע, דהיינו מחודש 12/96 ועד לחודש 7/97. עם זאת משמצאנו כאמור, כי התובע לא הוכיח את תביעתו, דינה להידחות.

10. לאור כל האמור דין תביעת התובע להידחות.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד, בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור תוך 30 יום בבית הדין לעבודה בירושלים.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ו (25 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

_________________ ____________________
נ.צ. שאול סימון יעל אנגלברג-שהם

ש ו פ ט ת



קלדנית: רות רחמים.








עב בית דין אזורי לעבודה 3774/03 נבאהין מחמד צאלח סלימאן נ' חברת מוסרות בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/06/2006)