פסקי דין על חקשור אברהם | פסקי דין על מזור אפי | פסקי דין על שמש עדיאל |

3147/05 פ     27/06/2006




פ 3147/05 מדינת ישראל נ' חקשור אברהם ,מזור אפי ,שמש עדיאל




בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד
1 . חקשור אברהם
- עו"ד רוני מועלם

2 . מזור אפי
- עו"ד מוסקוביץ מהסניגוריה
3 . שמש עדיאל
- עו"ד אלכביר מהסניגוריה
הנאשמים

החלטה

בפני
בקשה מטעם ב"כ המתלונן בכתב האישום, להורות על ביטול הסכם הגישור שהושג בין
המתלונן לבין הנאשמים במסגרת הליך גישור פלילי שהתנהל ביניהם.

רקע:
נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי
סעיף 380+ 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז –1977.
עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר כי, הנאשמים תקפו יחדיו את המתלונן וגרמו לו חבלות ממשיות.

עם הקראת כתב האישום, ביקשו הנאשמים להפנותם יחד עם המתלונן לגישור. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על הפניית התיק לגישור בפני
מגשרת מוסמכת מטעם בית המשפט (להלן:"המגשרת").

ביום 29/3/06 התקיימה ישיבת גישור בנוכחות הנאשמים ובאי כוחם, המתלונן ובא כוחו והמגשרת. הליך הגישור הוליד הסכם גישור וההסכם הוגש לבית המשפט ביום 29/3/06 כשהוא
חתום על ידי המתלונן ובא כוחו, הנאשמים ובאי כוחם והמגשרת.
טענות הצדדים:
טענות המתלונן:
לטענת ב"כ המתלונן הצדדים לא היו שותפים לניסוח הסכם הגישור. לאחר החתימה על ההסכם, המתלונן חש שסליחת הנאשמים לא הייתה כנה ואמיתית והוא עדיין נושא עימו את תחושת העלבון ופגיעה בכבודו בעקבות מעשה התקיפה שתקפו הנאשמים.
ב"כ המתלונן טען עוד, כי הליך גישור פלילי אמור היה לכרוך ולכלול את העניין הפלילי והאזרחי.

טענות הנאשמים:
הליך הגישור הפלילי אליו זומנו הצדדים נעשה בתאום עם כל הצדדים ובהסכמתם המלאה. מהלך הגישור הפלילי התנהל על פי הכללים. הצדדים קיבלו הסבר ממצה על משמעות הליך הגישור הפלילי. הניסיון של המתלונן שנעשה במהלך הגישור לקשור בין ההליך הפלילי לבין האזרחי, זכה להסבר ממצה על ידי המגשרת שעשתה מלאכתה מהימנה והסבירה פעם נוספת למתלונן ולב"כ שאין לערב בין הליך גישור אזרחי לפלילי.
הליך הגישור התנהל לשביעות רצון הצדדים וכל המשתתפים בו והסתיים באווירה טובה ומפויסת.
ב"כ המתלונן בהסכמת ב"כ הנאשמים הכתיב כראות עיניו ההסכם הסופי של הסכם הגישור, כפי שמצא לנכון ודבריו קיבלו ביטוי על ידי המגשרת ככתבם ובלשונם. כל צד היה רשאי להעלות את השגותיו לגבי ההסכם. לקראת החתימה על ההסכם המתלונן חשש מתביעה אזרחית שתוגש ע"י ב"כ הנאשם 1 כנגד הוריו של המתלונן שהיו מעוברים איתו בפרשה אחרת. ב"כ המתלונן ראה לנכון להוסיף תוספת מסוימת בדבר זכויותיו האזרחיות של מרשו וב"כ הנאשמים לא התנגדו והתוספת מצאה ביטוי בהסכם.
במהלך הליך הגישור ניתנה לצדדים לרבות המתלונן ולבא כוחו הבמה להשמיע דבריהם באופן ובנוסח שבחרו להם. טענת המתלונן לפיה תחושת מרשו כי סליחת הנאשמים נאמרה מן הפה אל החוץ ואין לה על מה לסמוך או להתבסס.
כל הצדדים לרבות המתלונן ובא כוחו חתמו על הסכם הגישור לאחר שזה הוקרא להם ולאחר שקראוהו בעצמם, לאחר שכל צד התייעץ עם ב"כ באותו מעמד, ושקל את הדברים. חתימת הצדדים על הסכם הגישור נעשתה מרצונם החופשי ומבלי שהופעל על מי מהם לחץ נפשי כלשהו.
ב"כ הנאשמים טענו כי לא ניתן לבטל את הסכם הגישור משלא נטענה טענה כנגד הטעיה או תרמית או עובדות שלא היו ידועות לצדדים בזמן החתימה על ההסכם. ביטול הסכם הגישור עלול להביא את הליך הגישור לכדי מצבים בלתי אפשריים.
ב"כ הנאשמים ביקשו לדחות את בקשת ב"כ המתלונן ולתת להסכם הגישור משקל בעת גזירת דינם של הנאשמים ולחייב את המתלונן בהוצאות. בית המשפט נתבקש במידה

דיון :
הליך הגישור בתיק זה התנהל לאחר קבלת הסכמת הצדדים. הנאשמים והמתלונן היו מיוצגים והגיעו לישיבה לאחר תיאום ביניהם לבין המגשרת. בהזמנה שנשלחה לצדדים צוין בין היתר כי: "אי-הסכמת הצדדים לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון.".
הסכמת הצדדים במקרה דנן החלה בהסכמה פרוצדוראלית לעצם ההשתתפות בהליך והסתיימה בהסכמה להסדר המהותי בתום הליך הגישור.

גישור בין נפגע עבירה לבין מבצע עבירה, מאפשר ערוץ תקשורת פתוח ביניהם במסגרתו יוכלו הצדדים בסיוע צד שלישי נייטרלי לדון במעשה הפלילי, בתוצאותיו וליטול חלק באיחוי הפגיעות שנוצרו. התיאוריה העיקרית המבססת הליך הגישור הפלילי היא תיאוריית הצדק המאחה "restorative justice” אשר לפיה המעשה הפלילי נתפס כפגיעה בקורבן הישיר, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו. מטרת הצדק המאחה היא לאחות הפגיעות על ידי יישוב בסכסוך באמצעות זיהוי הצרכים שהוליד המעשה הפלילי. על פי גישת הצדק המאחה, קבלת אחריות של מבצע העבירה משמעה כי הוא מכיר בפגיעה ומוכן לעשות הכל על מנת לאחות את הפגיעות ועל מנת שמעשיו לא יחזרו על עצמם.

בתי המשפט רואים חשיבות רבה בשיתוף הנאשמים וקורבנות העבירה בהליך גישור פלילי. יחד עם זאת ראוי כמו בכל הליך גישור לשמור על אמות המידה המחייבות כל המעורבים בהליך.

קיימת חשיבות רבה להסכם הגישור אליו מגיעים הצדדים. ההסכם אמור לשקף את רצונות הצדדים השותפים להליך במיוחד לקורבנות העבירה. יחד עם זאת, הסכם הגישור הינו הסכם לכל דבר ועל ביטולו חלים אותם כללים שחלים על כל ביטול חוזה, בשל האופי החוזי המובהק של הסכם הגישור ועל כן ההמסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענה מסוג זה מצויה בפרק ב' של חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 העוסק בביטול חוזים בשל פגמים שונים בכריתתם. זאת בדומה לדין החל לגבי הסכמי פשרה ולסופיותם.
בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט, פ"ד לב (2) 42 נקבע כי:
"מקובל עלינו כי

פסק דין
בהסכמה ממוזגות בו שתי תכונות, זו של ההסכם וזו של

פסק דין
… מכאן, כי ניתן לבטל פסק-דין אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק הדין … בין היתר, ניתן לבטל פסק-דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק-דין… הווה אומר, הטעות שבה מדובר לצורך הענין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזים…".

בפתח הדיון שהתקיים בפני
י, המתלונן תיאר בפני
בית המשפט מה המניע האמיתי מאחורי הבקשה. אני מצטט מדבריו: "אחרי שחתמתי על הסכם הגישור, נודע לי שאבא שלי הורשע ושילם קנס. הוא לא סיפר לי על כך, נודע לי שהם עומדים להגיש תביעה אזרחית נגד אבא שלי ולכן אני רוצה לחזור מההסכם."

בהמשך הדיון המתלונן שינה את גרסתו וטען שהסכם הגישור נעשה תחת לחץ. מאידך יתר באי כוח הנאשמים חזרו והדגישו בפני
כי הגישור התנהל על פי הכללים, לאחר קבלת הסבר ממצה מטעם המגשרת אודות הליך הגישור וללא כל לחץ מטעם מי מהצדדים.

מהאמור לעיל, אני קובע כי לא הוכח כי התקיים כל פגם בהסכם הגישור כאמור לעיל. אין ביכולתי לקבל טענת המתלונן שחתימתו נעשתה בתנאי לחץ. הנאשמים ובאי כוחם הדגישו על האווירה הנעימה שבה התנהל הגישור. אין ספק שהמניע האמיתי מאחורי הבקשה הוא הפחד שמא תוגש תביעה כנגד אביו של המתלונן כפי שציין בפני
. זאת על אף שמדובר בפרשה אחרת בתיק אחר. ניסיון המתלונן לקשור הליך גישור פלילי לדרישות המתלונן בפן האזרחי נדחה בהסכמת הצדדים כפי שהדבר בא לביטוי בהסכם הגישור בסעיף שקובע שאין מניעה שהמתלונן יגיש תביעה אזרחית כנגד מי מהנאשמים בהליך אזרחי.

הצדדים בתיק זה היו מיוצגים. לעורכי הדין של הצדדים תפקיד מכריע בהליך הגישור. כפי שעולה מדברי באי כוח הנאשמים, אין ספק שהם נטלו חלק מכריע בהליך הגישור, ניהלו יחדיו משא ומתן ואף ניסחו הסכם הגישור יחדיו.

לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול הסכם הגישור נדחית.

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ו (27 ביוני 2006) במעמד הנוכחים, עו"ד קובי מהתביעה, עו"ד אלכביר בשם עו"ד מוסקוביץ ועו"ד מועלם וכן נוכח עו"ד עזיאזה.

דורון פורת
, שופט
003147/05פ 111 אורית מור
14
בתי המשפט
בית משפט השלום טבריה
פ 003147/05
בפני
:
כב' השופט דורון פורת

תאריך:
27/06/2006








פ בית משפט שלום 3147/05 מדינת ישראל נ' חקשור אברהם ,מזור אפי ,שמש עדיאל (פורסם ב-ֽ 27/06/2006)