פסקי דין על ניר ברקת ואח' | פסקי דין על עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין | פסקי דין על צדק חברתי ומשפטי | פסקי דין על עו"ד יוסף חביליו | פסקי דין על אורי לופוליאנסקי | פסקי דין על עיריית ירושלים |

1854/06 בשא     22/06/2006




בשא 1854/06 ניר ברקת ואח' , עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין, צדק חברתי ומשפטי , עו"ד יוסף חביליו נ' אורי לופוליאנסקי , עיריית ירושלים




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בש"א 001854/06
בש"א 001896/06


בפני
:
דיתה פרוז'ינין
- סגנית שופטת ראשית
נציג עובדים – מר גולדנברג
נציג מעבידים – מר פיינברג

22/06/2006



בעניין:
1. ניר ברקת ואח'

2. עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין
, צדק חברתי ומשפטי



ע"י ב"כ עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד
1. י. ברטנטל

2. פרופ' מ. קורונאלדי

ש. שנהר

המבקשים

נ ג ד


1. אורי לופוליאנסקי

2. עיריית ירושלים



ע"י ב"כ עו"ד
א. לורך
, ב. פייל
,

המשיבים

עו"ד יוסף חביליו



ע"י ב"כ עו"ד
א. שמר

המבקש/
המשיב

החלטה

1. בפני
שתי בקשות שעניינן הליך פיטוריו של היועץ המשפטי של עירית ירושלים, עו"ד יוסף חביליו
(להלן – עו"ד חביליו).

2. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לבקשה:
א. א. עו"ד חביליו הגיש ביום 12.6.06 בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לעירית ירושלים ולמכהן בראשה להימנע מהמשך הליכי פיטוריו, וכן להורות למועצת העירייה שלא לדון בעניין פיטוריו בישיבה שנקבעה ליום 14.6.06 (בש"א 1854/06). המבקש טוען כי פיטוריו נעשו ביוזמת ראש עירית ירושלים, מטעמים פוליטיים על מנת להשיג את מטרותיו פוליטיות הגם שהן האסורות על פי דין. לטענתו כל חטאו הוא עמידתו האיתנה על שלטון החוק ומילוי תפקידו במסירות יתרה.
ב. ב. בדיון שהתקיים ביום 13.6.06 הסכימו הצדדים כי:
1. ישיבת מועצת העיר המיועדת ליום 14/6/06 בשעה 19:00, תדון בכל הסעיפים שעל סדר יומה.
2. כל החלטת מועצה שתתקבל בעניינו של המבקש, שיש בה משום פגיעה במבקש, אם תתקבל כזו, לא תבוצע עד להחלטת בית הדין הנכבד בבקשה דנן (בש"א 1854/06), ולא יחול כל שינוי במעמדו של המבקש עד אז.
3. הדיון בבקשה זו נקבע ליום 26/6/06 בשעה 14:00.
ג. ג. ביום 18.6.06 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך זה מכוח סעיף 30(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969, משום שכרוכים או עלולים להיפגע במהלכו זכות ציבורית או עניין ציבורי.
ד. ד. ביום 20.6.06 הגישו מר ניר ברקת, חבר מועצת עירית ירושלים, יו"ר סיעת "ירושלים תצליח", ויו"ר האופוזיציה למועצת ירושלים ו-5 חברי מועצה נוספים (להלן - חברי מועצת העיר) בקשה למתן סעד זמני באותו עניין ממש (בש"א 1896/06). בבקשה זו מציינים המבקשים כי הינם בגדר עותר ציבורי (סעיף א.1 לבקשה). כמו כן הוגשה בקשה לאיחוד הדיון בבקשה זו עם הדיון בקשתו של עו"ד חביליו.
ה. ה. ביום 21.6.06 הגישה עמותת אומ"ץ בקשת הצטרפות להליכים כידיד בית המשפט.

6. המבקשים טוענים כי בבסיס בקשתם להצטרף להליך, לצידו של עו"ד חביליו, עומד הצורך להציג בפני
בית הדין את האינטרס הציבורי במניעת פיטוריו. המבקשים תומכים בטענתו כי פיטוריו הם בלתי מוצדקים, באשר חסרים הם טעמים ענייניים, והם נעשים מתוך מטרה לסלק את היועץ המשפטי רק בשל עמידתו על שלטון החוק, דבר המתנגש לכאורה עם מטרותיו הפוליטיות של ראש העיר ירושלים. המבקשים טוענים כי עניין להם בעתירה זו מפאת חשיבותה לשלטון החוק והבטחת מעמדו של יועץ משפטי ברשות מקומית, שכן תפקידו של האחרון הינו להבטיח את פעילותה של הרשות המקומית לפי עקרונות של שלטון החוק ומנהל תקין.

7. עו"ד חביליו אינו מתנגד לאיחוד הדיון, להצטרפות המבקשת 2 להליך. ראש העיר והעירייה מתנגדים לכך. לטענתם אין בהצטרפותה של העמותה ובאיחוד הדיון כדי לתרום לדיון או לאינטרס הציבורי, שכן אין בידיה עובדות או חומר שאינו קיים בידי מי מהצדדים, והאינטרס הציבורי בהליך זה ממילא מוגן בשל הצטרפותו של היועץ המשפטי לממשלה להליך.

8. מעמדו של "עותר ציבורי" נדון בהרחבה בע"ע 1233/01 אוריאלי יהודה נ' עיריית הרצליה ואח'
, פד"ע לז 508 (להלן – עניין אוריאלי) וכך נקבע שם:
”נקדים ונאמר – הלכה פסוקה היא ואין חולק עוד, כי שעריו של בית-הדין לעבודה אינם נעולים, ופתוחים הם בפני
"העותר הציבורי", וכי אמות-המידה בכל הנוגע לזכות העמידה של "העותר הציבורי" בבית-הדין לעבודה, כמוהן כאלה החלות בבית-המשפט העליון, כפי שנקבעו זה מכבר" (ע' 513).

עוד נפסק כי בית הדין לעבודה הוא האכסניה הנכונה והראויה שלו הוקנתה הסמכות לדון בסכסוך שעילתו ביחסי עובד-מעביד, גם כאשר מדובר בעובד ציבור, או בעשיית מינוי או ביטולו על ידי רשות ציבורית, וכי סמכות זו עומדת לבית הדין לעבודה גם כאשר מדובר ב"עתירה ציבורית" שעניינה ביחסי עבודה ישירים או נגזרים, וכי אין באופיין הציבורי של התובענות או העתירות כשלעצמן, כדי להרחיקן מתחומו של בית הדין לעבודה (שם, בע' 526).
עם זאת סייג בית הדין הארצי את המקרים שבהם תהיה הדלת פתוחה בפני
העותר הציבורי להיכנס בה, בקבעו כי:
”...בכל מקרה ומקרה יבחן בית הדין אם אכן התובע הציבורי או "העותר הציבורי" ממלא אחר התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביסוס מעמדו ככזה במקרה הספציפי מושא הדיון; האם התקיימו עילת התביעה והתשתית העובדתית המתאימה וייבחן אופי הסעד הנתבע על ידי "גורמים שלישיים" שאינם צד לחוזה עבודה, או נגדם."

עוד נקבע כי חשיבותה של פתיחת הדלתות בפני
העותר הציבורי רבה היא במיוחד כאשר אין בנמצא עותר בעל עניין אישי, ומנגד יש להחלטת הרשות השלכה על ציבור רחב ועל עקרון שלטון החוק (שם, בע' 515).

9. במקרה שלפנינו, העותר ציבורי אינו הבא בנעלי בעל העניין האישי, שהרי עו"ד חביליו עצמו הגיש את הבקשה בעניין פיטוריו. העותר הציבורי מבקש להצטרף לעתירה על מנת להציג את הצד הציבורי שיש לעתירה בפני
בית הדין. בעניין זה נקבעו אמות מידה שונות לבחינת בקשת ההצטרפות להליך:
”...רשאי בית המשפט לבחון בקפידה, אם יש בהצטרפות כדי לתרום לבירור הנאות והמלא של הפלוגתא, וליצור, כתוצאה מכך, חיץ מפני הצטרפות של בעלי דין נוספים לעתירה קיימת, או להגביל את מספרם של העותרים בעלי אינטרס ציבורי כללי" (שם, בע' 516).

והוסיף בעניין זה המשנה לנשיא ברק (כתוארו אז) בעניין יהלום:
”...יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק 'אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפות יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית-המשפט, ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש, שהבירור הנאות ילקה בשל אי-צירופו של צד נוסף'
ודוק: המבחן אינו טכני, ואין הוא נותן עדיפות אך לפונה הראשון. המבחן הוא מהותי... משהתייצב בפני
נו עותר, המקיים כדין את הדרישות לניהולו של דיון ראוי, ניתן להסתפק בכך, ואין צורך בצירופם של עותרים נוספים. לא מספרם של הטוענים אלא משקלם של הטיעונים הוא המכריע" (בג"ץ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל רב ניצב פלד, בפסקה 6 לפסק הדין. וראו גם בג"צ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 2).

אף ביחס למוסד "ידיד בית המשפט" נקבעה הלכה דומה מפי הנשיא ברק בעניין קוזלי (מ"ח 7929/96 - אחמד קוזלי ו-4 אח' נ' מדינת ישראל . פ"ד נג(1), 529 ,עמ' 553-554:
”מסקנתי היא כי הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ"ידיד בית המשפט", קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם"

10. ומכאן לענייננו. בחינת בקשתו של עו"ד חביליו מעלה כי טיעוניו מבוססים ממילא על האינטרס הציבורי להגן על מעמד היועץ המשפטי כנושא משרה בעל עצמאות מקצועית, וכשומר הסף של שלטון החוק ברשות המקומית. לטענתו, אם יתאפשר הליך פיטוריו, יידע כל יועץ משפט של כל רשות מקומית כי עדיף להתיישר עם עמדות העיריה פן יפוטר. עו"ד חביליו מציין במפורש כי בקשתו חורגת הרבה מעבר לעניינו האישי, כדבריו "הרבה מעבר ליחסי עובד-מעביד" (סעיף 4 לבקשה).
בקשת חברי המועצה, הגם שהינה מפורטת ופורשת תשתית עובדתית רחבה, סומכת על אותם טיעונים ממש, ואין ספק כי המבקש מסוגל לפרוש את אותה יריעה עובדתית ומשפטית כפי שנעשה בבקשה זו. אף בבקשת עמותת אומ"ץ אין כדי להוסיף לטיעוניו של עו"ד חביליו אלא יש בהם תמיכה לטיעונים שממילא מוצגים בפני
בית הדין על ידיו.

11. בנסיבות אלה, וכאשר עמדות המבקשים וטיעוניהם זהים לאלה של עו"ד חביליו, ובעתירתו נפרשה המסכת העובדתית והמשפטית הנוגעת לעניין במלואה, וברור כי בידי עו"ד חביליו היכולת להציג את הבעיה במלוא היקפה, לא מצאנו טעם בהצטרפותם של המבקשים לעתירה, ובאיחוד הדיון. במצב דברים זה עשויים מצטרפים נוספים אך לגרום לסרבולו של ההליך, במיוחד כאשר מדובר בבקשה לסעד זמני.
יש לשוב ולהדגיש כי היועץ המשפטי לממשלה מתייצב בבקשתו של עו"ד חביליו, כמייצג האינטרס הציבורי. משכך ודאי שאין מקום לדאגה כי האינטרס הציבורי בעתירה, ככל שיוכח, יבוא לידי ביטוי במלוא עוצמתו.

לפיכך נדחית הבקשה לאיחוד הדיון (בש"א 1896/06 ועב 2139/06). כמו כן ונדחית בקשת עמותת אומ"ץ להצטרף לדיון כידיד בית המשפט.

אין צו להוצאות.


ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ו (22 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג עובדים
מר גולדנברג

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג מעבידים
מר פיינברג




001854/06בשא730 אילנית ג'והרי









בשא בית דין אזורי לעבודה 1854/06 ניר ברקת ואח' , עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין, צדק חברתי ומשפטי , עו"ד יוסף חביליו נ' אורי לופוליאנסקי , עיריית ירושלים (פורסם ב-ֽ 22/06/2006)