פסקי דין על גו'מעה מוסלמי | פסקי דין על פטאמה מוסלמי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

381/05 עבל     04/07/2006




עבל 381/05 גו'מעה מוסלמי , פטאמה מוסלמי נ' המוסד לביטוח לאומי




בית הדין הארצי לעבודה



עבל000381/05



1. 1. גו'מעה מוסלמי

2. 2. פטאמה מוסלמי

המערערים




המוסד לביטוח לאומי

המשיב


בפני
: השופט יגאל פליטמן
, השופטת נילי ארד
, השופטת ורדה וירט - ליבנה

נציג עובדים מר דניאל יעקבסון, נציג מעבידים מר הלל דודאי

בשם המערער - עו"ד אמיר הר ציון

בשם המשיב - עו"ד חנה מנדלסון


פסק דין


השופט יגאל פליטמן
:

1. 1. הערעור שבפני
נו הינו על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (בל 011063/03 כב' השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור מר אבוטבול ומר גורדון), לפיו נדחתה, מחמת אי היות המערערים תושבים, תביעתם לקצבת ילדים.

ההליך בבית הדין קמא:

2. 2. המערערים הינם בעלי תעודת זהות ישראלית, אשר נישאו בשנת 1976. למערערים ארבעה ילדים, ביניהם, הבת אמנה, אשר נולדה ביום 2.1.1994 בבית החולים ביקור חולים בירושלים.

3. 3. לקראת סוף שנת 2002 פנו המערערים אל המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "המוסד") וביקשו לקבל קצבת ילדים עבור בתם הקטנה. זאת, בנוסף לקצבאות אשר שולמו למערערים עבור שלושת ילדיהם הגדולים. בתשובת המוסד מיום 5.5.2003 נכתב, כי בתאריך 1.2.98 הופסק תשלום קצבאות הילדים למערערים עבור שלושת ילדיהם, מן הטעם שהמערערים וילדיהם אינם שוהים בתחום מדינת ישראל (בהקשר זה יצויין כי בפועל, הופסק תשלום הקצבה אך בשנת 2003).

4. 4. בעקבות הודעת המוסד, הגישו המערערים תובענה לבית הדין קמא, אשר ניסח את המחלוקת שבפני
ו כדלקמן: "האם התובעים התגוררו בתקופה הרלוונטית בשכונת שועפט בירושלים או כטענת הנתבע התובעים התגוררו בנכס בשכונת קלנדיה מחוץ לתחומי מדינת ישראל".

5. 5. בית הדין קמא שמע את עדות המערער ואת עדותם של עדי המוסד – הגב' סברין אלמסאלמה - בתם של המערערים, ומר עבד חממי, חוקר המוסד (להלן: חוקר המוסד). כמו כן התיר בית הדין קמא את הגשתה של הודעת המנוחה זייאדה חדרה, דודתה של המערערת, בפני
חוקר המוסד, באמצעותו.

6. 6. לאחר שנתן דעתו לכל חומר הראיות שהובא בפני
ו, קבע בית הדין קמא כי יש להעדיף את ההודעות אשר נמסרו לחוקר המוסד טרם הגשת התביעה, כמו גם את עדותו של חוקר המוסד, על פני עדות המערער ועדות הגב' סברין בבית הדין. לפיכך, קבע בית הדין קמא כי המוסד הצליח לערער את גרסת המערערים ולהרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי המערערים אינם תושבי ישראל. משכך, נדחתה התביעה.

7. 7. העדויות והראיות העיקריות אשר היו בפני
בית הדין קמא, הינן כדלקמן:

עדותו של המערער –
בבית הדין קמא נחקר המערער על האמור בתצהיריו, הראשון אשר צורף לכתב התביעה והשני אשר הוגש כתצהיר עדות ראשית. בתצהירו הראשון הצהיר המערער כי הוא ואשתו מתגוררים בירושלים "ברציפות וללא הפסקה מאז שנת 1967" וכי הוא עצמו גר בשועפט מאז שנת 1959. העובדה כי בבעלות המערער נכס בשכונת קלנדיה הוזכרה רק במסגרת התצהיר השני, לאחר שהועלתה בעניין זה טענת המוסד. בתצהירו השני הצהיר המערער כי הבית בקלנדיה, אשר לטענת המערער נמצא בתחום מדינת ישראל, הושכר משנת 1995 ועד לשנת 2000 וכי המערער אינו גר בבית בקלנדיה יותר מעשר שנים, כדבריו: "שכל הזמן אני גר בשועפט כ-10 שנים שזה ירושלים ישראל". בית הדין קמא מצא כי בדברים אלו יש משום סתירה לאמור בתצהיר הראשון, לפיו התגוררו המערערים בירושלים ברציפות וללא הפסקה מאז שנת 1967. כמו כן, מצא בית הדין קמא את עדותו של המערער בפני
ו כבלתי מהימנה, בין היתר, מן הסיבות שלהלן: ראשית, בשונה מהאמור בתצהיריו, העיד המערער כי עבר לגור בתחום ישראל בשנת 1962 ואף חזר על טענתו כי כל חייו גר בשועפט. שנית, המערער לא הציג בפני
בית הדין קמא מסמכים התומכים בגרסתו לפיה התגורר בתחום מאז ומעולם ואף לא יכל לספק הסבר כלשהו להצהרתה של המערערת על גבי טופס הבקשה לקצבת ילדים, בה ציינה כי הינה מתגוררת באלראם ואף לא לדברים האמורים בהודעותיהן של הגב' סברין ושל המנוחה לחוקר המוסד, דברים העומדים בסתירה לטענה כי המערערים התגוררו ברציפות בירושלים.

עדות הגב' סברין אלמסאלמה, בתם של המערערים –
המוסד הגיש כראיה את הודעת הגב' סברין לחוקר המוסד מיום 17.10.01 ואף ביקש לזמנה לעדות. בהודעתה לחוקר המוסד, ציינה הגב' סברין כי התגוררה בבית הוריה בקלנדיה וכי הוריה עברו לשועפט בשנת 99'. עוד הוסיפה הגב' סברין כי הבית בקלנדיה כולל קומת קרקע ועוד שתי קומות, בכל אחת דירה. בעדותה בפני
בית הדין קמא, התכחשה הגב' סברין לדבריה בהודעתה וטענה כי אמרה לחוקר המוסד שהבית בקלנדיה אינו ראוי למגורים. הגב' סברין הוסיפה והעידה כי התגוררה עם הוריה בשועפט ואף הלכה לבית הספר בשועפט. בית הדין קמא קבע כי יש להעדיף את הודעתה של הגב' סברין בפני
חוקר המוסד על פני עדותה בבית הדין, עדות שנמצאה בלתי אמינה.

עדות חוקר המוסד – מר עבד חממי –
עד זה נחקר בבית הדין באשר לנסיבות גביית הודעותיהן של הגב' סברין ושל המנוחה, בפני
ו. בית הדין קמא קבע כי חוקר המוסד עשה רושם אמין ומהימן.

הודעתה של המנוחה זיידה חאדרה, דודתה של המערערת –
באמצעות חוקר המוסד הוגשה הודעתה של המנוחה, אשר זומנה לעדות אולם נפטרה טרם מועד הדיון. בית הדין קמא התיר את הגשתה של ההודעה, בה מציינת המנוחה כי מאז שנשאו המערערים, מתגוררים הם בדרך אלקסאראת בקלנדיה.

הערעור שבפני
נו:

8. 8. הצדדים ביקשו להכתיב לפרוטוקול טיעוניהם, שיחשבו לסיכומים בכתב מטעמם, וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת, הודעת הערעור וכל חומר התיק.

9. 9. לשיטת המערערים, טעה בית הדין קמא בקביעתו, במסגרת העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כי המערערים הנם בעלי נכס בשכונת קלנדיה מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וזאת כאשר, לכל אורך ההליך שבו וטענו המערערים כי הנכס בקלנדיה הינו בתחום מדינת ישראל. לטענת המערערים, אין בסיכומי המוסד או בכתבי הטענות אשר הוגשו מטעמו, אמירה ברורה לפיה קלנדיה הינה מחוץ לתחום ישראל וכי לא נעשה נסיון מצד המוסד לסתור את טענת המערערים בעניין זה.

10. 10. המערערים מוסיפים וטוענים כי בית הדין קמא לא נתן משקל לעובדות מהותיות, ביניהן, העובדה כי המערערים הנם בעלי תעודת זהות ישראלית, העובדה כי המערער עבד משנת 1967 ועד שנת 2000 בחב' ישראלית ונוכה משכרו מס הכנסה ובטוח לאומי ואף מהעובדה כי הקטינה, לגביה נדרשת קצבת הילדים, נולדה בבית החולים ביקור חולים בירושלים.
11. 11. זאת ועוד, לטענת המערערים, טעה בית הדין קמא עת קבע כי עדות חוקר המוסד מהימנה בעיניו, וזאת חרף הסתירות והתמיהות העולות מעדותו כפי שהצביעו עליהן המערערים בסיכומיהם. באשר לעדותה של הגב' סברין, טוענים המערערים כי המוסד, אשר הביא את הגב' סברין כעדה, קשור בעדותה, לפיה, בין היתר, גרה כל העת יחד עם הוריה בשועפט ואילו באשר להודעתה של המנוחה, טוענים המערערים כי לא היה מקום לייחס משקל כלשהו להודעה זו משלא ניתן היה להעמידה במבחן החקירה הנגדית.

12. 12. המוסד טוען כי בגרסאותיו של המערער לעניין תושבותו התגלו סתירות וכי המערערים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת תושבותם. בנוסף, ביקש המוסד להפנותנו למסמך נ'3 – בקשה לקצבת ילדים מיום 4.11.1993 עליה חתומה המערערת ובה מצויין כי המערערת מתגוררת בבית פרטי בשכונת אלראם, לגביה כטענת המוסד, אין חולק כי איננה בתחום מדינת ישראל. באשר לעדותה של הגב' סברין, טען המוסד כי יש להעדיף את הודעתה לחוקר המוסד, בה ציינה כי התגוררה בבית הוריה בקלנדיה ובאשר להודעת המנוחה, נטען כי אין פסול מבחינת דיני הראיות בהגשתה של הודעתו של מי שהלך לעולמו וכי בית הדין אינו כבול לדיני הראיות.

13. 13. אשר לדעתנו:

א. א. על פי הוראת סעיפים 66 ו - 240 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), תנאי לזכאותם של המערערים לקצבת ילדים, הינה תושבותם בישראל. הלכה היא כי התשובה לשאלה אם פלוני הינו תושב ישראל, תלויה במכלול הנסיבות כאשר "בחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מן הזמניות או מהארעיות וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום שבו הוא חי, שזה ביתו". (ראה: דב"ע מה/ 73-04 עיאדה סנוקה נ' המוסד פד"ע יז 79).

ב. ב. באשר לנטל ההוכחה, נקבע כי הנטל להוכיח "תושבות" הוא על הטוען לקיומה, אולם, שעה שהטוען לגמלה נושא תעודת זהות ישראלית, הנטל על המוסד להוכיח כי אינו תושב ישראל (ראה דב"ע נד/ 0-134 מומחד עואד חרבאוי נ' המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם)). אולם, משתובע מודה כי עזב את התחום וכי התגורר מחוץ לו, עובר נטל ההוכחה, כי חזר להתגורר בתחום, לרבוץ לפתחו של התובע. במקרה דנא ציינה המערערת בתביעתה לקיצבת ילדים משנת 1993, כי הנה מתגוררת באלראם, הנה כי כן על המערערים הנטל להוכיח את תושבותם בישראל.

ג. ג. בנטל זה לא עמדו המערערים. כאמור לעיל, בית הדין קמא מצא את עדות המערער ובתו בפני
ו, כבלתי מהימנות והעדיף על פניהן את הגרסה העולה מההודעות לחוקר המוסד, העומדת בסתירה לגרסת המערערים לפיה מאז נישואיהם התגוררו בשועפט. אף בחומר הראיות לא נמצא תימוכין לגרסת המערערים לעניין זה.

ד. ד. הלכה היא כי הערכאה הדיונית, המתרשמת מעדותו של עד, רשאית להעדיף את דבריו בפני
חוקר המוסד על פני דבריו בבית הדין ודברים שנאמרו בהודעה לחוקר יכולים לסייע בעמידה על מהימנות עד. (ראה דב"ע מח/ 42-0 ורטנסקי מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 471 וכן דב"ע נב/ 13-0 לאה מירון נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 82).

ה. ה. אין אנו כערכאת ערעור מוצאים להתערב בקביעת בית הדין קמא לפיה יש להעדיף את גרסת המוסד על פני גרסת המערערים. כמו כן, אין אנו מוצאים פגם, בנסיבות העניין שבפני
נו, בהתרת הגשת הודעתה של המנוחה באמצעות חוקר המוסד, הודעה המתווספת לראיות נוספות העומדות בסתירה לגרסת המערערים. יחד עם זאת, סבורים אנו כי השאלה האם בית המערערים בקלנדיה הינו בתחום ישראל או מחוצה לו, לא לובנה דייה והיא מצריכה הכרעה ברורה וחד משמעית.

לפיכך אנו מורים על השבת תיק זה לבית הדין קמא, אשר יורה למוסד להמציא תעודת עובד ציבור אשר תתייחס לשאלת מיקומו של בית המערערים בקלנדיה, קרי, האם הינו בתחום מדינת ישראל או מחוצה לו.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' בתמוז התשס"ו (4 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.

__________________ _________________ ______________________
יגאל פליטמן
, שופט נילי ארד
, שופטת ורדה וירט - ליבנה
, שופטת


_________________________ __________________________
מר דניאל יעקבסון, נציג עובדים מר הלל דודאי, נציג מעבידים









עבל בית הדין הארצי לעבודה 381/05 גו'מעה מוסלמי , פטאמה מוסלמי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/07/2006)