פסקי דין על ראובן בסון | פסקי דין על צחי הנגבי - השר לביטחון פנים | פסקי דין על שירות בתי-הסוהר |

2094/04 עעא     16/01/2005




עעא 2094/04 ראובן בסון נ' צחי הנגבי - השר לביטחון פנים,שירות בתי-הסוהר




1


בתי-המשפט
עע"א 2094/04
תאריך: 16.1.2005


בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

לפני כב' השופט אברהם טל


העותר:
ראובן בסון
, ת.ז. 057827610

נ ג ד
המשיבים:
1. צחי הנגבי - השר לביטחון פנים

2. שירות בתי-הסוהר




ה ח ל ט ה

1. העותר מרצה שני מאסרי עולם חופפים בגין רצח גיסתו וּבִתה, החזקת נשק ועבירות כלפי גוף ועוד ארבע שנים בגין חבלה בכוונה מחמירה, והוא עותר להורות למשיב 2 (להלן: "המשיב") להוציאו לחופשות.

טענות העותר
2. וַעדת אלימות במשפחה (להלן: "וַעדת אלמ"ב") היתה אמורה לדון בעניין חופשותיו בחודש אוגוסט 2003 אך לא עשתה כן. בהיעדר המלצה מהוַעדה, לא יכולה הייתה וַעדת אסירי-עולם לחופשה ראשונה (להלן: "וַעדת אסירי-עולם"), אשר התכנסה בחודש ספטמבר 2003, לדון בעניינו.

3. הוַעדה התכנסה רק בחודש דצמבר 2003, והמליצה על הוצאתו של העותר לחופשה, וגם וַעדת אסירי-עולם, שהתכנסה רק בחודש מרץ 2004, המליצה להוציא את העותר לחופשה.
4. מאז התקבלה ההחלטה האחרונה בעניינו של העותר חלפו כארבעה חודשים, אולם עד כה טרם אישר המשיב את הוצאתו של העותר לחופשה.

5. העותר שוהה מעל לעשר שנים בבית-הסוהר מבלי לצאת לחופשות, ומקוממת העובדה שלמרות שכל הגורמים המקצועיים אישרו את הוצאתו לחופשה, טרם אושרה החופשה על-ידי המשיב.

6. בבקשה לקביעת מועד דיון דחוף בעתירה שהוגשה ביום 11.11.2004, טען בא-כוח העותר כי חרף המלצת וַעדת אסירי-עולם להוציא את העותר לחופשות, החליט המשיב לבצע בדיקות נוספות בטרם יאשר את הוצאתו של העותר לחופשות.
ביום 30.8.2004 אישר המשיב 1 את הוצאתו של העותר לחופשה, והמשיב אף קבע את מועד החופשה ליום 10.11.2004. בעקבות כך מחק העותר את העתירה, אך מתברר שמדובר היה בהטעיה מצד המשיב, במטרה למנוע מתן החלטה של בית-המשפט בעניינו.

7. בדיון שהתקיים בפני
ביום 15.12.2004 טען בא-כוח העותר כי המשיב מונע מהעותר לצאת לחופשות למרות שכל הגורמים הרלוונטים, ובכלל זה וַעדת אלמ"ב, וַעדת אסירי-עולם והמשיב 1, אישרו את הוצאתו לחופשות, רק בשל לחץ תקשורתי שהפעילה בת אחיו של העותר. המשיב נימק את הסירוב להוצאת העותר לחופשות, מאותן סיבות שפורטו על-ידה בתקשורת, קרי, בגילו של הערב, שהוא בן 75.
לאחר שבעיה זו נפתרה על-ידי העותר, על-ידי המצאת שלושה ערבים חדשים, שהם בניו של הערב בן ה-75, טען המשיב כי ישנו מידע חסוי בעניינו של העותר.

8. לטענת בא-כוחו של העותר על המשיב לתת "קריאת כיוון" באשר למידע החסוי המצוי בידיו, מבלי לחשוף את מקורותיו, על-מנת שהעותר יוכל להתמודד עם האמור בו, שכן העותר מוכן לעבור כל בדיקה הנדרשת על-מנת להפריך את תוכנו.

9. בהתאם להחלטתי מיום 15.12.2004, העבירו המשיבים לבית-המשפט ולב"כ העותר את המידע והנתונים שעמדו בפני
המשיב 1 עובר להחלטתו להוציא את העותר לחופשה, וביום 30.12.2004 העביר ב"כ העותר את תגובתו לאותם מסמכים.
ביום 3.1.2005 ביקשתי מב"כ המשיב להעביר לעיוני את המידע שבגללו מסרבים המשיבים להוציא את העותר לחופשות.
ביום 10.1.2005 הודיעה ב"כ העותר שבבירור עם עו"ד גב' שבירו הוברר שכל החומר בעניין הנ"ל הועבר לעיוני כבר במעמד הדיון.

לטענת ב"כ העותר, אין במסמכים שנמסרו לידיו שום מסמך ממנו ניתן ללמוד על הנימוק לתפנית שחלה בעמדת המשיב, לאחר שהמשיב 1 אישר את הוצאתו של העותר לחופשות. עם זאת, ב"כ המשיבים אישרה באוזניו כי הסיבה לתפנית היא התנגדות אחייניתו של העותר לצאתו לחופשה, אותה הביעה בתכנית טלוויזיה ששודרה סמוך לפני קבלת עמדת המשיבים.
לטענתו אין להעלות על הדעת כי דברי האחיינית מעל מסך הטלוויזיה ישנו החלטה שהתקבלה לאחר בדיקה מקצועית ארוכה ומעמיקה, ולכן על-פי חוק, ומכוח חזקת התקינות של מעשי המשיבים, על בית-המשפט לקבל את העתירה ולהורות על הוצאתו של העותר לחופשה.

המלצת וַעדת אלמ"ב
10. בדיון שהתקיים ביום 3.12.2003 המליצה הוַעדה על הוצאתו של העותר לחופשה קצרה בתנאים מגבילים כיוון שרמת מסוכנותו פחתה במידה מסוימת, כחלק מהתהליך הטיפולי והשיקומי אותו עבר. הוַעדה התבססה בהמלצתה על ממצאי מבחן mmpi חוזר שנערך לעותר ועל התרשמות הפסיכולוגית עימה נמצא העותר בקשר במשך כשנה ועשרה חודשים.

המלצת וַעדת אסירי-עולם
11. ביום 30.3.2004 המליצה וַעדת אסירי-עולם על הוצאתו של העותר לחופשה בת 4 שעות בתנאים מגבילים, בהתאם לחוות דעת וַעדת אלמ"ב שדנה בעניינו בחודש דצמבר 2003. הוַעדה מצאה כי התנהגותו של העותר חיובית, הוא משמש כמסייע בכיתת מחשבים במרכז החינוך ועובר טיפול פסיכולוגי.

12. הוַעדה פירטה בהמלצתה את החלטותיה הקודמות שניתנו לגבי העותר, וביניהם ההחלטה מיום 14.3.2004, בה קבעה כי אין מידעים אודות העותר מזה ארבע שנים, ומאז חודש פברואר 2004, כל חוות-הדעת אודותיו היו חיוביות. מחוות-הדעת עולה כי העותר מודע למעשיו ומביע חרטה עליהן, הוא עבר טיפול פסיכולוגי במשך כשנתיים, שיתף פעולה ועבר קשיים נפשיים. הוַעדה קבעה כי העותר רכש כלים יעילים להתמודדות, תפקודו בבית-הסוהר חיובי, והוא אהוד על סביבתו.

13. עם זאת, בשל חילוקי דעות היו בין חברי הוַעדה בעניין הוצאתו של העותר לחופשה, החליטה הוַעדה להעביר את עניינו להחלטת סגן נציב בתי הסוהר.

המלצת סגן נציב בתי הסוהר
14. ביום 14.4.2004 החליט סגן הנציב, גונדר דניאל אבידן, להמליץ בפני
המשיב 1 על הוצאתו של העותר לחופשה, חרף התנגדותו של אמ"ן קמב"ס, הנובעת מחששה של משפחת הקורבנות מפני העותר.

המלצת המשיב 1
15. ע. יועמ"ש המשרד לביטחון פנים מצאה כי חששה של המשפחה הוא חשש כללי בשל אירועי העבר, ואינו מבוסס על איום קונקרטי, שכן לא ידוע על כל מגע בין העותר לבני משפחתו.
לאור זאת, המליצה ע. יועמ"ש המשרד לביטחון פנים לאשר את יציאתו של העותר לחופשה בתנאי שהחופשה תוגבל ל-4 שעות בלבד, ובתנאים של ליווי וחתימת ערב, איסור על העותר להתקרב לערים ירושלים וכפר סבא, איסור על יצירת קשר עם משפחת הקורבן, ובתנאי שיהיה בחופשות בעיר רמלה בלבד.

16. ביום 26.8.2004 החליט המשיב 1, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר, לקבל את המלצת סגן נציב בית-הסוהר מיום 14.4.2004 ולאשר את הוצאתו של העותר לחופשה בתנאים שפורטו לעיל, בהתבסס על המלצת ע. יועמ"ש המשרד לביטחון פנים ועל המלצות וַעדת אסירי-עולם מיום 26.4.2004 ומיום 2.8.2004.
ההליכים שהתקיימו במשיב
17. ביום 18.7.2004 נמסר על-ידי יו"ר וַעדת אלמ"ב, כי לאור פניית היועמ"ש של משרד הפנים ביום 24.6.2004, עיינה הוַעדה בשנית בכל חוות-הדעת שהתקבלו אודות העותר ובכל הפרוטוקולים הגלויים והחסויים שנכתבו בעניינו.
עוד בטרם התקבלה החלטת הוַעדה בעניינו של העותר, התקבלו שני אבחונים פסיכולוגיים וחוו"ד עו"ס הקהילה, מהם עולה כי חל שינוי לטובה במצבו הנפשי של העותר ובהתייחסותו לעבירה שביצע, בעקבות תהליך טיפולי שעבר. יחד עם זאת, נאמר כי חשוב שהעותר לא יהא חשוף לסיטואציות היכולות להפר את איזונו הנפשי.
כמו-כן נמצא כי משפחת הקורבנות מסרבת כבר שנים רבות לקיים כל קשר עם גורמי הטיפול ומכאן ההתרשמות כי משפחתו חווה עד היום את הטראומה, שלא עובדה מעולם.

18. על-מנת לחזק את העותר בתהליך הטיפולי אותו הוא עובר ולקדמו, המליצה הוַעדה על הוצאתו לחופשות קצרות בנות 4 שעות באזור רמלה בלבד, עם מגבלות רבות, שאחת מהן היא ליווי וחתימת ערב צמוד, אשר ייבדק לפני היציאה לחופשה על-ידי עו"ס בית-הסוהר והמב"ן.
יו"ר הוַעדה ציינה כי במידה ולא ימצא לעותר ערב מתאים, הוא לא יצא לחופשות.

19. ביום 19.7.2004 בדקה רכזת שיקום ועבירות במשפחה במשיב, את עניינו של העותר תוך עיון באיבחונים פסיכולוגיים, דו"ח סוציאלי, פרוטוקולי הוַעדה, פניות של משפחת הקורבן והתייחסות הוַעדה. בחוות-דעתה היא מצאה כי הוַעדה נתנה משקל רב לעובדת היותו של העותר בתהליך טיפולי ממושך, במהלכו חל שינוי לטובה במצבו הנפשי ובהתייחסותו לעבירה שביצע, וזאת למרות אבחון פסיכולוגי שנעשה לו, לפיו במצבים מורכבים עלול האיזון הנפשי שלו להיות מופר.

20. רכזת שיקום ועבירות במשפחה ציינה כי הוַעדה התבססה על פרמטרים רבים בבואה לגבש המלצתה האם להוציא את העותר לחופשה, כמו התהליך הטיפולי שעבר העותר, מידת מסוכנותו היום ועמדת משפחת הקורבנות.

במסגרת שיקוליה, ציינה הוַעדה גם את העובדה שבני משפחתו של העותר לא נמצאים בקשר עם גורמי הטיפול בקהילה, ולכן לא עיבדו עדיין את הטראומה. עם זאת, לא נמצא כל מידע המעלה כי חששן של בנות משפחתו של העותר מפניו מתבסס על נתון קונקרטי.

21. עו"ד שבירו, ע. יועמ"ש המשיב, ציינה ביום 12.12.2004 כי אכן אושרה לעותר חופשה על-ידי המשיב 1, ואף נקבע מועד ליציאתו לחופשה זו, אלא שאז התקבל מידע בעניינו של העותר, בעקבותיו התעורר הצורך לבחון מחדש את נושא הוצאתו לחופשה. לאור זאת, בוטל המועד המתוכנן לחופשה עד לקבלת החלטה עדכנית בעניינו.
עו"ד שבירו הוסיפה כי כיום נבחנת מחדש מדיניות הוצאתם של אסירים המרצים מאסר-עולם בלתי קצוב לחופשה, בעקבות החלטת המשיב 1, אשר מינה צוות מיוחד למטרה זו.
ב"כ המשיב הסתמכה בטיעוניה בפני
על עמדתה של עו"ד שבירו וביקשה לדחות את העתירה.

דיון
22. הסמכות להעניק חופשה לאסיר, לרבות קביעת התנאים הנלווים לה, הופקדה בידי המשיב 1, לפי סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר, אשר אצל את סמכותו לנושאי תפקידים במשיב, בידיהם מצויים הנתונים בדבר התנהגות האסיר בבית-הסוהר, המסוכנות שלו, הנסיבות האישיות והמשפחתיות, ועוד שיקולים ענייניים (כב' השופט י' זמיר ב-רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' יצחק ארזי, פ"ד נב(2) 743, בעמ' 746-745).

23. בית-המשפט הבא לבחון את החלטת המשיבים במתן חופשות לעותר, בוחן האם הם שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים והאם איזנו ביניהם בצורה ראויה, ואינו מחליף את שיקול-דעת המשיבים בשיקול-דעתו הוא (ראה דברי כב' הנשיא ברק, ב-רע"ב 2410/93, מדינת ישראל נגד רוני לוי, פ"ד מז (3), 802).



24. עיון במסמכים הגלויים והחסויים שהוצגו בפני
י במעמד הדיון והועברו לעיוני על-פי החלטתי באותו יום, מעלה שלא נמצא בהם כל מידע קונקרטי שממנו עולה כי קיימת סכנה לציבור או למשפחת הקורבנות אם העותר ייצא לחופשות, שכן לא ידוע על ניסיון כלשהו מצידו ליצור קשר איתן.

25. עיון במסמכים הנ"ל מעלה, שוַעדת אלמ"ב המליצה ביום 3.12.2004 על הוצאתו של העותר לחופשה קצרה בתנאים מגבילים כחלק מהתהליך הטיפולי שהוא עובר בבית-הסוהר, וזאת לאחר שעיינה גם בדו"חות של עובדים-סוציאליים מהקהילה והייתה מוּדעת לקיומו של מידע חסוי שהועבר לב"כ היועמ"ש, אשר לא הוצג בפני
י.
אין מחלוקת שהוצאתו של העותר לחופשה עוד לפני מתן ההחלטה נשוא העתירה נמנעה בגלל שהערֵב שהמציא לא תאם את דרישות המשיב 2 בשל גילו המבוגר, והיום הוא מוכן להמציא את בניו של אותו אדם כערֵבים.

26. עיון במכתבה של ע. יועמ"ש המשרד לביטחון פנים למשיב 1 מיום 18.8.2004, מעלה כי וַעדת אסירי-עולם התחשבה בחשש משפחת הקורבנות מיציאת העותר לחופשה וקבעה, בדעת רוב, שלא ניתן למנוע בגללו את יציאת העותר לחופשה בהעדר מידע שמבסס את החשש.
לאור האמור לעיל, לא הוצג בפני
י נימוק סביר וּמוצדק לשינוי שחל בעמדתם של המשיבים מאז שאיפשרו לעותר לצאת לחופשות ועד מתן ההחלטה נשוא העתירה
רצונם של המשיבים לבדוק את נושא הוצאתם של אסירי-עולם לחופשות בעקבות רצח כב' השופט ע. אזר ז"ל, הוא מובן וּמוצדק, אך אין בו כדי להשפיע על הוצאת העותר שבפני
י לחופשה מאחר ועניינוֹ נבדק לאורך זמן באופן יסודי וּמעמיק על-ידי כל הגורמים המקצועיים במשיב 2, ויציאתו לחופשה אוּשרה למשך 4 שעות, בליווי ערֵב ובתנאים שימנעו יצירת קשר עם משפחת הקורבנות.
עם זאת, אך מובן הוא שהמשיבים יהיו רשאים לשקול את המשך הוצאתו של העותר לחופשה, אם לבדיקת עניין הוצאתם של אסירי-עולם לחופשה תהיה השלכה על חופשותיו או אם ינסה ליצור קשר עם משפחת הקורבנות או יפר את תנאי החופשה.



27. בכפוף לאמוּר לעיל אני מקבל את העתירה, וּמורה על הוצאת העותר לחופשה בתנאים שייקבעו על-ידי המשיבים וּמשטרת ישראל.


ניתנה והוּדעה היום, ו' בשבט התשס"ה, 16 בינואר 2005.



אברהם טל
, שופט










עעא בית משפט מחוזי 2094/04 ראובן בסון נ' צחי הנגבי - השר לביטחון פנים,שירות בתי-הסוהר (פורסם ב-ֽ 16/01/2005)