פסקי דין על שירזי (אריה) ריקו | פסקי דין על דנון אורי | פסקי דין על דנון מלכה | פסקי דין על גולסט הראל |

40321/04 פ     31/01/2005




פ 40321/04 מדינת ישראל נ' שירזי (אריה) ריקו,דנון אורי,דנון מלכה,גולסט הראל




19


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פ 040321/04


בפני
:
כבוד השופט שהם אורי

תאריך:
31/01/2005



בעניין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
מנחם מזרחי
המאשימה

נ ג ד


1 . שירזי (אריה) ריקו

ע"י ב"כ עו"ד ששי גז

2 . דנון אורי

ע"י ב"כ עו"ד יאיר גולן
3 . דנון מלכה

ע"י ב"כ עו"ד יאיר גולן
4 . גולסט הראל

ע"י ב"כ עו"ד ליאור אפשטיין ועו"ד אלי כהן





הנאשמים


נימוקי גזר הדין (לגבי נאשמים 1 ו-2)


1. בתאריך 24.1.05, גזרתי את דינם של נאשמים 1 ו-2, מבלי שניתנו נימוקים לגזר דין זה. עתה בא אני להשלים את החסר.
הנאשמים, אריה (ריקו) שירזי (נאשם 1), ואורי דנון (נאשם 2) הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום מתוקן, היינו: סחיטה באיומים שהביאה לכלל מעשה (לגבי נאשם 2) ואיומים (לגבי נאשם 1).


בכתב האישום המתוקן תוארו העובדות הצריכות לעניין, ואלה תמציתן:

בתאריך 30.11.03, נחתם קשר עסקי בין נאשמים 2 ו- 3 לבין בני הזוג איתן וציפורה ארזי (להלן: "המתלוננים"). מספר חודשים לאחר מכן, נתגלעה מחלוקת בין המעורבים באותה עסקה, כאשר כל צד טוען כי הצד האחר חייב לו כספים.
בתאריך 21.10.04, התקשר נאשם 2 אל איתן ארזי, והציע לו להפגש אצל עורך דינו. נאשם 2 מסר למתלונן כי ברצונו להגיע עמו להסדר כספי, לשם ישוב המחלוקת. המתלונן הסכים להצעה והשניים קבעו להפגש, למחרת היום, בכתובת, מסויימת אשר נקב בה נאשם 2, במתחם סי.אן.סן. בת"א.
כפי שצויין בכתב האישום, חברו נאשמים 2 ו-3 מראש אל נאשם 1, וסיכמו איתו כי הפגישה עם המתלונן תערך בדירתו "וזאת במטרה שנאשם 1 יפעל בדרך של הפחדה ואיום כלפי בני הזוג ארזי, כדי לקבל מהם את החוב הנטען".
בתאריך 22.10.04 בשעות הבוקר, הגיעו המתלונן ואדם נוסף בשם עדי כרמלי למתחם סי.אן.סן. בת"א, שם פגשו את בתם של נאשמים 2 ו-3, אשר הובילה את השניים לדירתו של נאשם 1. במקום נכח גם חשב החברה של נאשמים 2 ו-3. המתלונן ועדי כרמל נכנסו לדירה לאחר שהובלו פנימה על ידי שומר ראש, כאשר בדירה מצויים הנאשמים וכן, כפי שצויין בכתב האישום "שומר ראש גברתן נוסף". נאשם 1 הציג את עצמו בפני
המתלונן, ובשלב זה החל נאשם 2 לטעון כי בני הזוג ארזי חייבים לו סכומי כסף שונים.
בהמשך, פנה נאשם 1 אל המתלונן ואיים עליו באומרו את הדברים הבאים "הפרטים לא מעניינים אותי. אתם צריכים לשלם לאורי את כל מה שאתם חייבים לו עד יום ראשון בבוקר. זה לא מעניין אותי איך תשיגו את הכסף. אתם צריכים למכור בית – תמכרו בית, אתם צריכים למכור מכונית – תמכרו מכונית, אתם צריכים למכור יד – תמכרו יד, אתם צריכים למכור רגל – תמכרו רגל, אתם צריכים למכור ריאה – תמכרו ריאה, אתם צריכים למכור לב – תמכרו לב. עד יום ראשון הכסף יהיה אצל אורי".

לנוכח דברי איום אלה, פנה המתלונן לנאשם 2 ושאלו האם נאשם 1 הינו עורך דין שלו, ובתגובה השיב נאשם 2: "זה בן משפחה". לאחר זאת, עזבו איתן ארזי ועדי כרמל את הדירה.

בהמשך אותו יום, התקשר נאשם 2 אל המתלונן וביקש לקבוע עמו פגישה בביתו של האחרון, פגישה שהתקיימה בו ביום. בשעות הצהריים, הגיעו נאשמים 2 ו-3, כשהם מלווים באנשים נוספים, אל דירתם של המתלוננים, אך אלה סרבו להכניס את המלווים. במהלך הפגישה אמרו נאשמים 2 ו- 3 למתלוננים כי אם ברצונם להפסיק את מסכת האיומים, כדוגמת האיום שננקט כלפיהם קודם לכן, עליהם לשלם בתוך שבוע סכום של 200,000 ₪. הנאשמים הודיעו למתלוננים כי מחצית הסכום תשולם כבר ביום א' הקרוב, 24.10.04. עקב האיומים הנ"ל, אחזו במתלונן אימה ופחד ובתאריך 24.10.04, הוא ניסה לשים קץ לחייו.
בשל אותם איומים, הסכימו המתלוננים לשלם לנאשמים 2 ו-3 את הסכומים הנדרשים על ידם, ובתאריך 24.10.04 העבירו לידיהם 100,000 ₪, למחרת היום העבירו 25,000 ₪ ובחלוף יום נוסף העבירו 14,280 ₪ נוספים. במהלך הימים הבאים, פנה נאשם 2 אל המתלונן, מספר פעמים, ודרש לקבל 50,000 ₪, שלטענתו המתלונן חייב לו.

בתאריך 10.11.04, נפגשו נאשם 2 והמתלונן במשרדיו של נאשם 2 בבית שמש, ובמקום נכח גם נאשם 4 בכתב האישום, הראל גלוסט. באותה פגישה דרש נאשם 2 מהמתלונן לשלם לו 200,000 ₪ נוספים. המתלונן הודיע כי הוא מסרב לשלם את הסכום הנוסף, ובשלב זה פנה נאשם 4 אל המתלונן על דעתו והסכמתו של נאשם 2, ואיים עליו כמתואר בסעיף 20 לכתב האישום המתוקן.
המתלונן הודיע בעקבות אותו איום כי ברצונו לחשוב על כך, ובהמשך הודיע על הסכמתו לשלם מיידית סכום של 70,000 ₪ ו- 200,000 ₪.

כפי שנטען בכתב האישום, איימו נאשמים 2 ו-3 על בני הזוג ארזי כדי להניעם לשלם להם כספים ועקב האיומים הנ"ל שילמו בני הזוג לנאשמים סך של 139,280 ₪. אשר לנאשם 1, נטען כי הוא איים על המתלונן איתן ארזי בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחידו.


2. בפני
בית המשפט הוצג עברו הפלילי של נאשם 1, וממנו עולה כי הלה נתן הדין ב-8 הזדמנויות בפני
ערכאות שיפוטיות שונות בגין ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה, היזק לרכוש במזיד, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זיוף, קבלת דבר במירמה והתחזות כאדם אחר במטרה להונות.
הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 1998, עת נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל ול-12 חודשי מאסר על תנאי בגין ביצוע עבירה של איומים (ת.פ. 1001/95, שלום נתניה).

בישיבה מיום 24.1.05 הוצג הסדר טיעון, ולפיו ביקשו הצדדים לגזור על נאשם 1 שבעה חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 13.11.04, ולחייבו בתשלום קנס בשיעור של 20,000 ₪. לגבי נאשם 2, הוסכם על עונש בן תשעה חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 12.11.04 וכן 20,000 ₪ קנס.

התובע, עו"ד מנחם מזרחי
, ציין כי בעל העניין בפרשה הינו נאשם 2, אשר פעל בדרך של איומים, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, על מנת לגבות את חובו. חלקו של נאשם 1 קטן יותר מזה של נאשם 2, אך עברו הפלילי מכביד הוא ביותר.
התובע סבור כי העונש המוצע מאזן כראוי בין חומרת מעשיהם של הנאשמים לבין נסיבותיהם האישיות ויתר השיקולים לקולא.

ב"כ נאשם 1, עו"ד ששי גז
, ביקש לאמץ את הסדר הטיעון בציינו, כי הושקעו מאמצים רבים על מנת לגבשו. הסנגור ציין, כי מרשו הורשע בעבירת איומים וזאת בלבד, כאשר העונש המוצע הינו חמור למדיי, בשים לב לטיבה ומהותה של העבירה. עוד הוסיף הסנגור, כי עברו הפלילי של הנאשם ישן, והרשעתו האחרונה הינה לפני כשש שנים. עו"ד גז הוסיף וטען כי לנאשם 1 לא צמחה כל טובת הנאה בשל מעורבותו בפרשה וכל רצונו היה לסייע לשני הנאשמים האחרים.

ב"כ נאשם 2, עו"ד יאיר גולן

, ציין כי הסדר הטיעון לגבי מרשו נוטה לחומרה בהתחשב בכל הנסיבות. המדובר בהתקשרות עסקית בין נאשמים 2 ו-3 למתלוננים, כאשר האחרונים סרבו לשלם את חובם ובכך גרמו לקריסת עסקיו של נאשם 2. זה הרקע לפעולותיו של נאשם 2, אשר ביקש לגבות את חובו מאת המתלוננים.
הנאשם הינו בן למשפחה מופתית המתגוררת בירושלים, ואין לו כל עבר פלילי. כל האירועים המתוארים בכתב האישום נמשכו דקות ספורות בלבד, ואין להתייחס אל הנאשם כבעל אופי ונטיות עברייניות.
עו"ד גולן ביקש אף הוא לכבד את ההסדר, שהינו ראוי והולם, לטעמו של הסנגור.

3. בגזר הדין אשר ניתן על ידי, ציינתי כי יש מקום לאמץ את ההסדר אליו הגיעו הצדדים כיוון שאין מדובר בסטייה מהותית מרמת הענישה הראויה.
לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, ומבלי להקל ראש בחומרת מעשיהם של הנאשמים גזרתי על נאשם 1, אריה (ריקו) שירזי 25 חודשי מאסר, מהם 7 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 13.11.04, והיתרה על תנאי לשלוש שנים לבל יעבור כל עבירת איומים או אלימות שהיא פשע.
כן חייבתי את הנאשם בתשלום קנס בסך 20,000 ₪ או תשעה חודשי מאסר תמורתו. הקנס שולם עוד באותו יום.

על נאשם 2, גזרתי 33 חודשי מאסר, מהם 9 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 12.11.04, והיתרה על תנאי לשלוש שנים לבל יעבור כל עבירה מסוג פשע.
כמו כן חוייב הנאשם בתשלום קנס בשיעור של 20,000 ₪ או תשעה חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.05.

הנימוקים ניתנו היום כ"א בשבט, תשס"ה (31 בינואר 2005) ויומצאו לצדדים על-ידי המזכירות.

שהם אורי
, שופט
קלדנית: ש. תייר










פ בית משפט מחוזי 40321/04 מדינת ישראל נ' שירזי (אריה) ריקו,דנון אורי,דנון מלכה,גולסט הראל (פורסם ב-ֽ 31/01/2005)