פסקי דין על אברהם אורן

93491/04 בש     24/01/2005




בש 93491/04 מדינת ישראל נ' אברהם אורן




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש 093491/04

פ 40291/04
בפני
:
כב' השופטת נגה אהד

תאריך:
24/01/2005


בעניין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד רובנפלד

המבקשת

נ ג ד


אברהם אורן



ע"י ב"כ עו"ד שמחוני

המשיב

החלטה
בפני
בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים של המשיב. יחד עם בקשה זו הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות חמורות של קשירת קשר עם אחרים להצתה, ביצוע הצתה (בארבעה אישומים) וכן קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון הצתה (אישום אחד), וכן עבירות של התחזות לאחר, התחזות לעובד ציבור, תקלה ציבורית, קבלת דבר במירמה, ניסיון לקבל דבר במירמה, הטרדה באמצעות מתקן בזק.

בדיון בפני
ביום 9.1.2005 הודיע ב"כ המשיב, כי מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, קיימת עילת מעצר. מבקש להודיע שאין טעם במעצר. יש להורות על שחרורו ככל שהדבר נוגע לתיק זה.
המשיב מרצה עונש מאסר בפועל לעוד מספר שנים, עד שנת 2009, לא יקבל שחרור מוקדם. עניינו של המשיב בתיק זה יסתיים עוד בטרם יסיים ריצוי המאסר אותו מרצה עתה. אינו מקבל חופשות, נמצא באגף הפרדה. על פי הוראות שב"ס, הוא מנוע מטלפונים. המשיב מודה בכל המיוחס לו.

ב"כ המבקשת אינה מסכימה כי בית המשפט בנסיבות הקיימות, הייחודיות בתיק זה, יורה על "שחרורו של המשיב ממעצר עד לתום ההליכים", החלופה המוצעת על ידי ב"כ המשיב דהיינו, השבתו לתנאיו הקודמים בתוך הכלא כחלופה, אינם הולמים מקרה זה מאחר ומתוך הכלא בוצעו העבירות שבפני
נו.
מכאן, שהכלא המהווה גורם מונע מהישנותן של העבירות, אינו מהווה גורם מונע במקרה זה של המשיב.
ב"כ המבקשת עומדת על מעצרו עד לתום ההליכים של המשיב.

זאת ועוד. "שחרורו" לתנאיו הקודמים, אין בהם להפיג מסוכנות. לא מתפקידה של המבקשת במקרה זה, לעקוב אחר הליכותיו של המשיב מדי יום, לעמוד על המשמר ולמנוע כל אפשרות לקבלת חופשה כלשהי.
זאת ועוד. שלוחיו של המשיב שביצעו בפועל עבירות ההצתה, עזרי שומיל וחיים אמויאל, נעצרו עד לתום ההליכים. "שחרור" משיב זה ממעצר עד לתום ההליכים, קרוב לודאי, יהווה גורם לבקשות העצורים הנ"ל, לשחרורם אף הם.

לגופו של ענין:
1. על פי בש"פ 3325/99 מדינת ישראל
נ' מאיר עמר, אין כל מניעה לעצור עד תום הליכים נאשם שהינו "אסיר". לענין תנאי מעצר, או מאסר, תהא זכותו של המשיב להגיש עתירת אסירים.
לענין זה ראה גם ב"ש 174/73 רם כהן נ' מדינת ישראל
.

2. הכללים הנוהגים בבקשות למעצר עד לתום ההליכים חלים במקרה זה, ואין דין שונה בין משיב במסגרת בקשה זו, שהיה אזרח חופשי עד למעצרו, לבין אסיר המרצה מאסר בפועל עד למעצרו במסגרת בקשה למעצר עד לתום ההליכים.


3. בבש"פ 9198/04, כבוד השופט עדיאל בעניינו של דן אבודולייב נ' מדינת ישראל
, נפסק: "סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966 מורה כי בית המשפט לא יצווה על מעצר, חרף קיומה של עילת מעצר, אלא אם כן "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה". סעיף זה אמנם מחייב את בית המשפט לבחון חלופת מעצר, אולם הסעיף אינו מחייב, בכל מקרה ומקרה, לבחון חלופת מעצר קונקרטית. בחינתה של חלופת מעצר נעשית, ככלל, בשני שלבים: בשלב הראשון, בוחן בית המשפט אם ניתן להשיג את מטרות המעצר לכלל מסקנה, כי ניתן להשיג את מטרות במעצר בחלופת מעצר, הוא יפנה לבחינתה של חלופת המעצר הקונקרטית הראויה בנסיבות הענין (השווה: בש"פ 7399/01 פלוני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); בש"פ 5859/04 מדינת ישראל
נ' אבו סביח (לא פורסם). כאשר מדובר בנאשמים צעירים גוברת הנטיה להורות על הזמנת תסקיר מעצר, אך גם כאן, בית המשפט אינו חייב להורות על הכנת תסקיר כזה, אם ברור לו, גם ללא תסקיר מעצר, שמדובר במקרה שאינו מתאים לחלופה וכי כל חלופה שתוצע לא תפיג את מסוכנותו של הנאשם."

4. מסגרת הכלא לא היוותה מחסום, גורם מונע, שינוי תפיסה, קבלת אחריות, הפנמת חומרת מעשים למשיב ומקום שהכלא לא מהווה איון מסוכנות מפני משיב זה, הדרך האחת היא מעצרו עד לתום ההליכים, כאשר תנאי המעצר נקבעים על ידי שב"ס.


נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת"פ 40291/04.


ניתנה היום י"ד בשבט, תשס"ה (24 בינואר 2005) במעמד הצדדים.

נגה אהד
, שופטת









בש בית משפט מחוזי 93491/04 מדינת ישראל נ' אברהם אורן (פורסם ב-ֽ 24/01/2005)