Google

עמיעד (עדי) ניב - אסף סלע , יחיאל לקט , קרן קיימת לישראל

פסקי דין על עמיעד (עדי) ניב | פסקי דין על אסף סלע | פסקי דין על יחיאל לקט | פסקי דין על קרן קיימת לישראל |

1833/06 בשא     11/07/2006




בשא 1833/06 עמיעד (עדי) ניב נ' אסף סלע , יחיאל לקט , קרן קיימת לישראל




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא001833/06


בפני
:
כב' השופטת אורנית אגסי

נציגת ציבור(ע) רייכמן יעל
נציג ציבור(מ) פיינברג יצחק

11/07/2006



בעניין:
עמיעד (עדי) ניב



ע"י ב"כ עו"ד
חגי סיטון

מבקש

נ ג ד


1.אסף סלע

2.יחיאל לקט

3.קרן קיימת לישראל



ע"י ב"כ עו"ד
פוזנר

משיבים

החלטה
1. בפני
בית הדין הוגשה בקשת המבקש מר עמיעד (עדי) ניב
, (להלן – "המבקש") כנגד המשיבים אסף סלע
– המבקר של ההסתדרות הציונית העולמית, מר יחיאל לקט
– יו"ר קק"ל וכנגד קק"ל, להורות על התלית הודעת הפיטורים החד צדדיים של המשיב 2 מיום 4.6.06 וכן בקשה לאסור מינוי כל מחליף למבקש עד לסיום ומתן

פסק דין
בתובענה העיקרית, וכל זאת בצו הזמני במעמד צד אחד.
מאחר ומכתב המשיב 2 הורה על הפסקה מידית של כהונת המבקש כיו"ר המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ("המכון"), קיבל בית הדין החלטה ליתן צו זמני במעמד צד אחד בו הורה כי המשיבים 3-2 יימנעו מסיום כהונת המבקש כיו"ר המכון עד לדיון בבקשה ומתן החלטה בה, וקבע דיון במעמד הצדדים ליום 14.6.06.
כמו כן פטר בית הדין התייצבות המשיב 1 בדיון בשל מהות הבקשה.

2. המשיבים 2,3 הגישו תשובתם לבקשה על פי החלטת בית הדין ביום 13.6.06 ובה טענו כי יש לדחות את בקשת המבקש הן בשל העדר יחסי עובד ומעביד ולחילופין אף לגופו של ענין, אין כל מקום כי בית הדין יתערב בהחלטת המשיבה על סיום כהונת המבקש כיו"ר המכון.
3. בטרם הכרעתנו בבקשה זו נפרוס בקליפת אגוז את ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים כאשר בקשה זו הינה המשך ישיר של הליכים אלה.
המבקש הגיש לבית הדין תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי ביום 9.10.05 כנגד כל המשיבים בה ביקש כי בית הדין יצהיר כי דו"ח המבקר של ההסתדרות הציונית מיום 1.6.05 בטל והדוח מיום 10.4.05 הינו בר תוקף.
כן התבקש בית הדין להצהיר כי אין לכנס את ועדות הביקורת של דירקטוריון המשיבה 3 ו/או האסיפה הכללית לדון בתנאי העסקתו של המבקש.
המשיב 1 הגיש כתב הגנה בתיק העיקרי וביקש בטענות סף במסגרת כתב ההגנה, למחוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות ענינית של בית דין זה לדון בתביעה נגדו, לאור התשתית העובדתית הפרוסה בבקשה וכן הסעד המתבקש.
המשיבים 2,3 הגישו כתב הגנה ובנוסף לכך הגישו בקשה לבית הדין לסילוק התביעה על הסף הן בשל העדר סמכות ענינית והן בשל העדר עילת תביעה וביקשו להעביר הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי.
בית הדין נתן החלטה לפיה על המבקש להגיש תשובתו לבקשה למחיקה על הסף מטעם המשיבים 2,3, ביום 30.1.06. בד בבד עם החלטת בית הדין ובאופן אקראי הגיש המבקש בקשה לבית הדין כנגד כל המשיבים (הנתבעים) ובה ביקש למנוע את כינוס ועדת הביקורת של דירקטוריון קק"ל, לשם דיון בדו"ח המבקר ובתנאי העסקתו כביכול.
בדיון שהתקיים בפני
בית הדין בראשות מותב זה, הגיעו הצדדים להסכמה בהמלצת בית הדין אשר ניתן לה תוקף של החלטה ולפיה קק"ל רשאית לכנס את ועדת הביקורת, תוך שלמבקש הועמדה הזכות לטעון בפני
הועדה את טענותיו באשר לשני דוחו"ת המבקר. בנוסף הוסכם כי הבקשה לצו המניעה הזמני, נמחקת.
כמו כן, על המבקש היה לשקול וליתן הודעה לבית הדין ולצד שכנגד בדבר העברת הדיון בתיק העיקרי לבית המשפט המחוזי המוסמך.
המבקש אכן התייצב בפני
ועדת הביקורת של המשיבה 3 ואף בפני
ועדת הביקורת של ההסתדרות הציונית העולמית, שטח בפני
הם את כל טענותיו באשר לשני הדוחות ובכך מולאה ההסכמה אשר ניתן לה תוקף של החלטה.
לאחר כל אלו, הוגשה בקשה נוספת של המבקש כנגד המשיבים, בה ביקש כי בית הדין יוציא צו מניעה האוסר על המשיבים 2 ו-3 להחליט במעמדו ותפקידו של המבקש בישיבת הדירקטוריון אשר נקבעה ליום ה 24.4.06.
התקיים דיון בבקשה אשר בסופה ניתנה החלטתנו, לפיה לכאורה, לאור הראיות שהוצגו בפני
בית הדין, אין להיעתר לבקשת המבקש למנוע את כינוס הדירקטוריון מלדון במעמדו, תפקידו והסדרי החזר הוצאותיו של המבקש כיו"ר המכון, אולם נקבע כי אם בסופו של יום תתקבל החלטה של הדירקטוריון אשר עשויה לפגוע בזכויותיו של המבקש , יהיה רשאי לפנות הוא לקבל את הסעד אשר יסבור כי הוא זכאי לו.
עוד יואר, במסגרת ההחלטה קבע בית הדין כי על המבקש להגיש תגובתו בענין הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי המשיבה. המבקש הגיש תגובתו והעלה בה טיעונים אשר היה בהם משום הרחבת חזית וטיעונים חדשים מטעמו ועל כן נשלחה הודעתו ובקשתו לתגובת המשיבים. עוד טרם ניתנה החלטה בבקשה לסילוק על הסף. הגיש המבקש ביום 5.6.06 בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר הועברה לתגובת ב"כ התובעים ומשהוגשה הבקשה העומדת להכרעתנו, אף הוגשה בקשה נוספת, על ידי המבקש, ביום 8.6.06, לתיקון כתב התביעה אף בענין הודעת הפיטורים.

4. כפי שפורט להלן ההליכים בתיק זה הולכים ומתרבים, כאשר עוד בטרם יבשה הדיו על החלטה אחת, מוגשות בקשות נוספות, הנובעות מדינמיות של פעולות הננקטות על ידי המשיבים ובית הדין יכריע בהחלטה זו אך ורק לענין הבקשה לסעד הזמני על הודעת הפסקת כהונתו של המבקש כיו"ר המכון ויתן הכרעתו בבקשות הנוספות בנפרד.

5. ואלה הן העובדות לכאורה, הרלבנטיות להכרעתנו זו, כפי שהן עולות מכתבי הטענות ועדויות הצדדים בפני
נו:
א. קק"ל הינה חברה פרטית המוגבלת בערבות שנוסדה בבריטניה ונרשמה כחוק כחברה ישראלית.
ב. המשיב 2, מר לקט, הינו יו"ר דירקטוריון קק"ל .
ג. המבקש הינו חבר דירקטוריון קק"ל ומשמש מסוף שנת 1997 כיו"ר המכון.
ד. המכון הינו גוף המופעל על ידי קק"ל אשר מטרתו לדון בתחום מדיניות הקרקע במדינת ישראל, מכנס כנסים בתחום זה ומפיק ביטאון בתחום מדיניות הקרקע.
ה. המבקש מונה לראש המכון בשל ניסיונו בתחום וקיבל את התפקיד בהתנדבות, ללא משכורת, כנגד תשלום החזר הוצאות בסך של 6,000 ₪ לחודש וכן רכב צמוד של קק"ל. המינוי נעשה בכתב ביום 4.1.98 וסוכם לגבי המבקש כדלקמן:
"סוכם לאשר למר ניב בגין פעילות זו את הדברים הבאים:
1. להעמיד לרשותו רכב צמוד מן המלאי הנמצא באגף ציוד מכני. (יוער, כי אחזקת הרכב כוללת : הוצאות קבועות וביטוחים לפי רמה ד', תשלום עבור ק"מ עפ"י דיווח חודשי, בחישוב של 41 אג' לק"מ – רטרואקטיבית מיום 1.11.97).
2. לשלם לו עבור כל הוצאותיו בגין פעילות זו סך – 6,000 ש"ח לחודש. סכום זה כולל הוצאות אש"ל, שיחות טלפון ופקס, כיבוד לאורחי המלון ולפגישות עם חוקרים ושאר הוצאות. התשלום הנ"ל כולל גם מע"מ והוצאותיו ישולמו לו כנגד חשבונית.
3. מר ניב יבצע את פעילותו זו גם מביתו וקק"ל תעמיד לרשותו מחשב עם מודם לצורך תיקשורת עם הלישכה הראשית".

ו. ביום 4.3.99 הוציא עו"ד מאיר אלפיה, היועץ המשפטי של המשיבה 3, חוות דעת בענינו של המבקש, אשר הוצאה אל יו"ר הדירקטוריון ובסופה נקבע כדלקמן:
"העסקתו של מר עדי ניב כיו"ר המכון לחקר שימושי קרקע, בתנאים הקיימים, מחייבת אישורה של וועדת הביקורת הדירקטוריונית ושל האסיפה הכללית.
ברי , כי אין מניעה להמשך פעילותו של מר עדי ניב כיו"ר המכון לחקר שימושי קרקע, ככל שפעילות זו הינה במסגרת התנדבותית גרידא. בכך לא ישללו ממנו זכויותיו להחזר הוצאות בפועל, ובלבד שהחזר ההוצאות ייעשה בהתאם לדיווח ולא באופן גלובלי".

ז. על מכתב זה השיב עו"ד אהרון פריצקי בשמו של המבקש ביום 20.4.99, ליו"ר דירקטוריון קק"ל, מר לקט, וקבע בחוות דעתו את הדברים הבאים:
"אין כל ספק כי פעילותו של מר ניב לא יצאה אף פעם מתחום ההתנדבות ומתוך בחינת החלטות הנהלת קק"ל ומהות פעילותו במכון לחקר שימושי קרקע, אין כל ספק שזו אינה פעילות של עובד ואינה יכולה ליפול בתחומה של הגדרה זו...
משום שמר ניב קיבל על עצמו תפקיד זה בהתנדבות, וללא משכורת, ביקשה הנהלת קק"ל בהגינותה להחזיר לו את הוצאותיו בעת מילוי תפקידו זה...
על מנת שלא להיכנס בה להתחשבנויות תקופתיות ובמטרה למנוע בזבוז מיותר של זמנם של עובד קק"ל הקציבה ההנהלה סכום מוגדר שהינו גלובלי ולמותר לציין צנוע ביותר".
ח. במהלך תקופת מילוי תפקידו כיו"ר המכון, הוקצה למבקש משרד במכון והוא מבצע חלק מעבודתו אף מהמכון כאשר כפופים לו עובדים המצויים במכון.
ט. בשנת 2002 החליט דירקטוריון המשיבה 3 לעדכן את גמול החזר ההוצאות למבקש בהמלצת יו"ר הדירקטוריון לסך של 12,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ, ניכוי מס במקור וגילום שווי רכב לצורכי מס.
י. במהלך כל השנים קיבל המבקש מדי חודש סכום קבוע על החזר הוצאות כאשר סכום צמוד למדד וכנגד סכום זה הוציא המבקש כדוגמת חשבונית (מש/1). בנוסף המבקש קיבל מתחילת תפקידו רכב של המשיבה על כל הוצאותיו וכן משרדים, תקציב ומס' עובדים.
יא. משיב מס' 1, מר סלע, הינו מבקר ההסתדרות הציונית העולמית אשר נבחר על ידי הקונגרס הציוני והוא בלתי תלוי במוסדות ובגופים המבוקרים על ידו.
יב. אחד הגופים העומדים לביקורתו של המבקר הינה קק"ל על מחלקותיה, מפעליה ומוסדותיה.
יג. המבקר הוציא דו"ח ראשון ביום 10.4.05, אשר נטען על ידי המשיבים כי הינו טיוטא לדו"ח המבקר. בין נושאי הביקורת נבדק יו"ר המכון, ובין השאר נקבע בסעיף 19 לדו"ח הביקורת, כי עבור תשלום החזר הוצאות כפי שמשולם למבקש, יש להציג פירוט ותיעוד של הוצאות בגינם מבוצע ההחזר. על כן המליץ המבקר להגדיר את תפקידי יו"ר המכון ואת היקף העסקתו לצורך ביצוע תפקידיו ולעגן זאת בהסכם.
יד. ביום 1.6.05 הוציא המבקר את הדו"ח הסופי, לטענתו, בו בוצעו תיקונים לאחר שהטיוטא הועברה לכל הנוגעים בדבר בקק"ל ובו שונה סעיף 19 לדו"ח ובסעיף 20 ניתנה המלצה לבחון מחדש את ההסדר להחזר ההוצאות של יו"ר המכון.
טו. דו"ח המבקר הועבר לועדת הביקורת של המשיבה 3 וכן ליו"ר הדירקטוריון וכן לועדת המשנה לביקורת של ההסתדרות הציונית העולמית ובעקבות העברתו של דו"ח זה ביקשה המשיבה 3 לקיים דיון בדו"ח וממצאיו בועדת הביקורת וכן להעלות את מסקנות ועדת הביקורת לדיון בפני
דירקטוריון המשיבה 3.
טז. פועל יוצא של כל האמור לעיל, הביא להגשת התביעה העיקרית והבקשות כפי שפירטתי ברישא להחלטה זו.
יז. לאור החלטת בית הדין מיום 23.4.06 התקיימה ישיבת הדירקטוריון ביום 24.4.06 ואישרה את המלצת החלטת ועדת הביקורת שנערכה באותו יום, 24.4.06, אשר החליטה כדלקמן:
"1. מקבלים את הערת מבקר המוסדות הלאומיים בדבר פגמים בשיטת תשלום החזר ההוצאות ליו"ר המכון לחקר מדיניות קרקעית של קק"ל ושימושי קרקע ע"ש ש.בן שמש.
2. ההתקשרות עם יו"ר המכון תהיה על בסיס הודעת יו"ר הדירקטוריון מיום 28.10.97 לפיה מר עדי ניב הסכים לקבל על עצמו לעמוד בראש המכון בהתנדבות ללא שכר.
3. על פי הערות המבקר יש להפסיק תשלום ההוצאות באופן גלובלי ולהסדיר את תשלומי ההוצאות בפועל כנגד קבלות.
ההנהלה מתבקשת לחתום על הסכם תשלומים חדש על בסיס דו"ח המבקר והחלטת הדירקטויריון.
4. עם חתימת ההסכם יחודשו התשלומים בהתאם לעקרונות הנ"ל כולל ההוצאות בפועל לתקופה שטרם חתימת ההסכם.
5. היו"ר מתבקש למנות ועדה דירקטוריונית שתקבע כללים ברורים ומחייבים למקרה של התקשרות מסוג כלשהו עם חברי דירקטוריון".

יח. כתוצאה מהחלטת הדירקטוריון, הנחה מנכ"ל קק"ל את מר לזרוס , מנהל הכספים, להיפגש עם התובע על מנת להסדיר את ההתקשרות בינו לבין קק"ל.
יט. מר לזרוס פנה אל התובע בהתאם להנחיה זו. כאן הצדדים חלוקים באשר להתנהלות מר לזרוס והמבקש, שכן המבקש מחד טוען כי הפנה את מר לזרוס אל בא כוחו, ואילו כעולה ממכתבו של מר לזרוס אל מנכ"ל קק"ל מיום 21.5.06, נרשם כי המבקש אינו מעונין להיפגש עימו בנושא.
כ. ביום 6.6.06 נמסר למבקש מכתב מר יחיאל לקט
כיו"ר דירקטוריון , בו הודע למבקש על סיום כהונתו כיו"ר המכון באופן מידי בשל סירובו לדון בעריכת הסכם על פי החלטת הדירקטוריון.

6. טענתו העיקרית של המבקש בבקשה זו היא כי יש לבטל את הודעת הפסקת כהונתו בהיותה בלתי חוקית. טוען המבקש כי המשיב 2 אינו מוסמך להפסיק עבודתו כיו"ר המכון שכן מינויו אושר על ידי ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של המשיבה 3, ורק אלה יכולים להעבירו מתפקידו.
נוסף על כך , טוען המבקש כי אין כל הצדקה להפסקת כהונתו, שכן אין כל טענה של ממש כנגד פעילותו ועבודתו כיו"ר המכון, אלא ההחלטה וההודעה, מונעת על ידי המשיב 2, על רקע אישי וללא כל קשר לאיכות עבודתו בפועל.
המבקש אף טוען כי אם תכנס הודעת הפסקת הכהונה לתוקף, ימונה מחליף ליו"ר המכון, דבר אשר עשוי לגרום למבקש נזק בלתי הפיך, כאשר המבקש מייחס לתפקידו חשיבות רבה, מבחינה ענינית ומקדיש לפעילותו את רוב זמנו וכן כמקור פרנסתו היחיד. טוען המבקש כי מששאלת מעמדו עומדת לדיון בתובענה העיקרית, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש הן בשל העובדה כי מכתבו של המשיב 2 נעשה בחוסר סמכות ומתוך מניעים אישיים והן בשל כך כי לא יגרם כל נזק כלכלי למשיבים באם המצב יישאר כפי שהוא, לאור העובדה שהמבקש אינו מקבל את הגמול שנקבע לו מאז מרץ 2006 ובכך לא יוצאים המשיבים ניזוקים כלכלית, אלא נהנים בלבד מהמשך התנדבותו של המבקש כיו"ר המכון.

7. מנגד טוענים המשיבים 2 ו-3 כי דין הבקשה להדחות.
המשיבים טוענים כי בין המבקש למשיבה 3 לא התקיימו יחסי עובד ומעביד שכן המבקש מונה לתפקיד בתוקף חברותו כדירקטור במשיבה 3 בהתנדבות וללא שכר. טענת התובע ליחסי עובד מעביד יש בה משום חוסר תום לב, היא אינה עולה בקנה אחד עם דברי המבקש בפני
דירקטוריון קק"ל.
כאמור בפסיקה כאשר קיימת מחלוקת בשאלת קיום יחסי עובד ומעביד, ינתן סעד זמני להמשך קיומם של יחסים אלה במשורה וביד קמוצה, ואף בשל כך יש לדחות את הבקשה לסעד הזמני.
לחילופין אף אם יסבור בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעביד לכאורה, אזי, לגופו של ענין לא נפל פגם בהחלטה על סיום כהונתו של המבקש ועל כן אין כל בסיס כי בית הדין יתערב בהחלטה זו בסעד זמני.
לענין טענה זו, נסמכים המשיבים על העובדה כי מינוי של המבקש כיו"ר המכון, נעשה בהודעת יו"ר המכון, דאז ועל כן אף סיום הכהונה יכול להיעשות על ידי יו"ר הדירקטוריון, היום.
לא זו אף זו, טוענים המשיבים כי משלא שיתף המבקש פעולה ונמנע להיפגש עם מר לזרוס, הרי שבכך מנע את קיום החלטת דירקטוריון קק"ל ואין מנוס להפסקת הכהונה משלא מתמלאת החלטת הדירקטוריון.
לחילופי חילופין, טוענים המשיבים כי אף אם ימצא בית הדין כי נפל פגם בהחלטה על סיום הכהונה של המבקש כיו"ר המכון, הרי שסעד של החזרה לעבודה או ביטול החלטת פיטורים הינו סעד שניתן לעיתים רחוקות ובנסיבות מיוחדות ובשל סירובו של המבקש לקבל את החלטות הדירקטוריון, אין מקום כי בית הדין יתערב בהחלטת המשיבים על סיום הכהונה.
לענין מאזן הנוחות, טענו המשיבים כי הוא נוטה לטובת המשיבים שכן הסעד המתאים במקרה זה אינו סעד כספי ובנוסף על בית הדין לשקול במסגרת שיקוליו את הצהרת המשיב 2 כי תפקיד יו"ר המכון לא יאויש עד להכרעה בתובענה העיקרית.

ההכרעה
8. בדיון שהתקיים בפני
נו נחקר המבקש על תצהירו ומנגד חקר בא כח המבקש את מר יחיאל לקט
המשיב 2 ויו"ר המשיבה 1 . במסגרת החקירות נחקרו הצדדים על הפלוגתא העיקרית העומדת לפנינו . למצער, עלתה מחקירות המבקש והמשיב 2 מתיחות ויריבות קשה, אשר השפיעה על החקירה, אולם נתנה תמונה ברורה באשר לטיב היחסים בין השניים, אשר הביאו, ככל הנראה, בין היתר, למכתב אותו הוציא מר לקט למבקש ביום 4.6.06.

9. יאמר על ידינו כי עת מצויים אנו בהליך של סעד זמני בו אנו נדרשים להכריע בטענות הצדדים על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפני
נו, הכרעתנו הינה רק במישור הלכאורי בלבד כאשר במסגרת זו בוחנים אנו את סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך וזאת בטרם נכריע בשאלות המקדמיות שטענו המשיבים בפני
נו.

10. בבסיס טענת המבקש עמדה השאלה, האם מכתב ההפסקה שהוציא מר לקט למבקש הינו הפסקת עבודתו כיו"ר המכון וכן האם התקיימו בין המבקש למשיבה 3 יחסי עובד מעביד, במסגרת תפקידו כיו"ר המכון.
המשיבים טענו כי לא התקיימו מעולם יחסי עובד מעביד בין המשיבה 3 לבין המבקש אלא המבקש מונה בהיותו דירקטור, כיו"ר המכון, שימש בתפקיד זה בהתנדבות, והסכום שהועבר לו מידי חודש היה החזר הוצאות בלבד ולא שכר או גמול אחר, כפי שנטען על ידי המבקש.

שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד היא שאלה עובדתית ומשפטית סבוכה ביותר אשר אינה יכולה להיבחן באופן הראוי והנדרש בבקשה לסעד זמני , שכן ההכרעה בשאלה אם אדם "עובד" או "מתנדב" או "קבלן עצמאי" , תעשה על פי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה ועל פי נסיבות המקרה וממערכת עובדתית אשר צריכה להיות פרוסה באופן מלא בפני
בית הדין.
הטענה בדבר יחסי עובד מעביד עלתה בעקיפין במסגרת הבקשה לסעד הזמני והבקשה לתיקון כתב תביעה ולא נפרסה על ידי הצדדים, באופן מלא, כל התשתית העובדתית הנחוצה להכרעה בשאלה זו.
אמנם לכאורה עלה, במסגרת החקירות והמסמכים שהוגשו כי מחד קיים ספק לעצם קיומם של יחסי עובד מעביד, אולם מאידך, התנהגות הצדדים במהלך השנים, יכול ויש לראות בה, סוג התקשרות של יחסי עובד מעביד .

11. על כן, משמונחת בפני
נו בבקשה ובחקירות שנערכו תשתית עובדתית דלה ביותר, ולאחר ששקלנו את העדויות והראיות שהוצגו בפני
נו, אין באפשרותינו, לקבוע לכאורה ולבחון, באם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ואף סבורים אנו כי יש לבחון פלוגתא זו על בסיס מכלול הנתונים והעובדות שכן המדובר בשאלת סטטוס. על כך אנו דוחים הכרעתנו בשאלה זו, להכרעה בתיק העיקרי.

12. למרות האמור לעיל, ייאמר על ידנו לכאורה בלבד, כי הגם שאין באפשרותינו להכריע כעת לכאורה בשאלת יחסי עובד ומעביד, התנהלות המשיבים הן באופן המינוי, הן באופן העברת התמורה מידי חודש למבקש והן בדרך בה נקט המשיב 2 בעדכון התמורה לסכומים ניכרים של 12,000 ₪ אשר אינם עומדים בכל פרופורציה עם האמירה כי המדובר בהחזר הוצאות (בפרט לאור העובדה שאין חולק עליה כי המכון מתוקצב באופן נפרד לכל פעילויותיו וכן המשיבה 3 מכסה את כל הוצאות הרכב של המבקש בדרך של הענקת רכב חברה למבקש), יש בהם כדי להטות את המאזניים לצד טענותיו של המבקש ולסבור לכאורה בלבד כי בין המבקש למשיבה 3 התקיימה מערכת יחסים מיוחדת של יחסי עובד ומעביד, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקות בית הדין הארצי לאחרונה, כמו גם במאמרו של הנשיא ספטן אדלר, היקף תחולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית, ספר מנחם גודלברג עמ' 40-17 (הוצאה 2001).

13. על כן, לאחר ששקלנו את מכלול הראיות לכאורה שהוצגו בפני
נו, המסמכים שצורפו לבקשות, לתגובות ולתיק העיקרי וכן תצהירי הצדדים ותשובותיהם בחקירה הנגדית והגם שבית הדין נעתר ליתן סעד של אכיפה במשורה ורק במקרים המצדיקים זאת, סבורים אנו כי במקרה זה באופן חריג יש להיעתר לבקשת המבקש וליתן סעד זמני המתלה את החלטת המשיב בדבר הפסקת כהונתו של המבקש, עד למתן

פסק דין
בתיק העיקרי וכל זאת מהנימוקים הבאים:

א. כמפורט לעיל התעוררו בליבנו ספקות לכאורה, באשר למעמדו של המבקש בתפקידו כיו"ר המכון, בפרט לאור העובדה כי שאלת יחסי עובד ומעביד עמדה לעיני המשיבים מאז שנת 1999 חוות דעתו של עו"ד המשיבה 3, וכן באופן בו בחר המשיב 2 תקופה ארוכה עד להוצאת דוח ועדת הביקורת לסבור כי אין כל פגם בתמורה המשולמת מדי חודש למבקש בגובה השווה למשכורת של עובד בכיר במשיבה 3.

ב. העיד בפני
נו המשיב 2 ,חזר וטען כי עבודת המבקש כיו"ר המכון הינה בהתנדבות וללא שכר. אולם, מעבר לאמירה הזו מ"הפה והחוצה" היה בהתנהלות המשיב 2 במהלך כל התקופה, ביחסיו עם המבקש הן בעדכון התמורה והן בראיית המבקש כבעל תפקיד חשוב וייחודי עבור המשיבה וחלק בלתי נפרד מהמשיבה כדי להצביע על הסטטוס של המבקש במשיבה אף בעיניו של המשיב 2.
התרשמנו מעדותו של המשיב 2 כי תפקידו של יו"ר המכון הינו מסוג התפקידים, לכאורה, אשר אינם יכולים להתבצע בהתנדבות וחזר המשיב 2 מספר פעמים בעדותו ואמר כי הציע למבקש לשמש כיו"ר המכון במשכורת מלאה, אך התנה זאת בהתפטרותו מדירקטוריון המשיבה.

ג. לא זו אף זו, דוח המבקר המליץ, להגדיר את תפקידי יו"ר המכון, את היקפי העסקתו, וכן המליץ לבחון את אופן ההסדר עימו באשר להגדרת התמורה כהחזר הוצאות ולבסוף לעגן זאת בהסכם מסודר עם המבקש.
עמדה זו של המבקר מחזקת אף היא את הספק באשר לסטטוס לכאורה של המבקש ואף היא צריכה לעמוד לנגד עינינו בעת מתן הסעד הזמני. על כן, אף בשל כך נטה הספק לטובתו של המבקש במקרה זה.

ד. החלטת הדירקטוריון אשר אימצה את הצעת ההחלטה של ועדת הביקורת, אינה מעלה כל אפשרות של הפסקת ההתקשרות עם המבקש, אלא, קובעת עקרונות לענין ההתקשרות של המשיבה עם יו"ר המכון ואינה מסמיכה את יו"ר הדירקטוריון לסיים את כהונתו של יו"ר המכון, באם לא יתמלאו החלטות הדירקטוריון בענין ההתקשרות עימו.
כל שקובע הדירקטוריון הוא כי עד להסדרת הסכם עם יו"ר המכון יופסקו התשלומים למבקש.
על כן , עולה לכאורה ספק באשר לסמכותו של המשיב 2 להוציא את מכתב ההפסקה אל המבקש, בפרט לאור העובדה כי כל ההחלטות שקדמו באשר למינויו של המבקש ו/או לעדכון הגמול אותו הוא קיבל נעשו בהחלטות דירקטוריון ולא בהחלטות אישיות של יו"ר הדירקטוריון.
על כן, אף מסיבה זו דוחים אנו לכאורה את טענת המשיבים כי למשיב 2 הייתה הסמכות להפסקת כהונתו, כפי שנעשתה במכתב מיום 4.6.06.

ה. נוסף על כל אלו, דירקטוריון קק"ל הסמיך את ההנהלה לנהל מו"מ ולהסדיר הסכם עם יו"ר המכון והאיש אשר הוסמך על ידי מנכ"ל המשיבה 3 לעשות זאת הוא מר לזרוס, מנהל חטיבת הכספים. ממכתב הפסקת הכהונה, עולה לכאורה כי פנייתו של מר לזרוס אל המבקש, נענתה בשלילה ובשל כך החליט המשיב 2 על סיום הכהונה באופן מידי.
אולם, המבקש טען בפני
נו ולא נסתר על כך בחקירתו, כי הפנה את מר לזרוס אל באי כוחו, עת זה פנה אליו לענין עריכת ההסכם. משנמנעה המשיבה 3 להעיד את מר לזרוס בענין זה וכאשר הנימוק היחיד להפסקת הכהונה הינו הימנעות המבקש להיכנס למו"מ בא בעת שהמשיבה ממשיכה לקיים את החלטת הדירקטוריון ונמנעת מלשלם למבקש את הגמול הקבוע מאז מרץ 2006, עלו בעינינו תהיות באשר לגורם אשר הביא את המשיב 2 לקבל החלטה כה זריזה בדבר הפסקת הכהונה וזאת מבלי לברר ישירות עם המבקש בטרם הוצאת המכתב, אם אכן יש ממש במכתבו של מר לזרוס.

ו. יתרה מכך, אם לכאורה נסבור כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אזי, עת בודקים אנו את הליך הפסקת הכהונה, אין כל ספק, כי הליך זה נעשה בניגוד לכללי המשפט המנהלי החלים על גוף מעין ציבורי, אשר המשיבה 3 נכללת ביניהם. בהחלטה בדבר הפסקת כהונתו, טעונה זימונו של המבקש לשימוע ובחינת סיום העסקתו צריכה להיעשות בתום לב ולגופו של ענין ולא מטעמים כלכליים או כפי שעלה בפני
נו לכאורה מטעמים של יריבות אישית אשר נחשפה לעינינו במהלך חקירת המבקש והמשיב 2.
ז. גם אם לכאורה היה ממש בנימוקים לקבלת ההחלטה על הפסקת הכהונה של המבקש, אזי, משהסכים המבקש להמשיך לכהן כיו"ר המכון בהתנדבות עד להכרעה בתביעה העיקרית, וכאשר המשיב 2 אינו רואה כל פגם במבקש לעצם תפקודו, כיו"ר המכון, אלא אך ורק בשאלת הסדר התמורה או הגמול או החזר ההוצאות המגיעים לו, אזי, כאשר שמים אנו במאזן הנוחות את נחיצותו של המבקש לתפקיד ואת העילות שיש בגינם לבחון אם יש להפסיק את כהונתו, הרי שבמקרה זה סבורים אנו כי לא יגרם למשיבים כל נזק באם יישאר המבקש בתפקידו.
גם אם בסופו של יום יכריע בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעביד לטובת המבקש, הרי שהנזק אם ייגרם יהיה נזק כלכלי בלבד, שלא יעלה בכל מקרה על הסכום אותו היה על המשיבה לשלם למבקש.

ח. על כן, בשים לב לכל אשר קבענו לעיל, ועת באים אנו לשקול במסגרת מאזן הנוחות באם ניתן את הסעד הזמני המבוקש ועת מאזנים אנו את האינטרסים של הצדדים עד למתן

פסק דין
סופי בתיק העיקרי, סבורים אנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, בשים לב לנזקים שיכולים להיגרם לשמו הטוב של המבקש באם תופסק כהונתו כיו"ר המכון באופן מידי מחד והעדר נזקים כלכליים לאור הצהרתו כי ישמש כיו"ר המכון עד להכרעה סופית בתובענה זו, בהתנדבותו ללא תמורה.

14. סוף דבר:
א. לאור כל האמור, מקבלים אנו את בקשת המבקש והמבקש ימשיך בתפקידו כיו"ר המכון, ללא קבלת גמול עד להכרעה בתיק העיקרי.

ב. למרות בקשות הצדדים לפסיקת הוצאות, מאחר ובין הצדדים מתנהלים מספר הליכים כמו גם עומדות בפני
בית הדין בקשות להכרעות נוספות, שאלת ההוצאות תישקל בסיומו של ההליך.
ג. בשל הדחיפות בתיק זה דיון מוקדם בכל הבקשות העומדות בפני
בית הדין יתקיים ביום 6.9.06 בשעה 10:30.

מאחר ובפני
בית הדין תלויות ועומדות בקשות לתיקון כתב תביעה, בית הדין יכריע בבקשות אלו במהלך הפגרה.
המזכירות תביא תיק זה למתן החלטה בבקשות הנוספות, ביום 1.8.06.




ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ו (11 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקס.

________________ __________________ ________________
מר פיינברג, נציג ציבור אורנית אגסי
, שופטת גב' רייכמן, נציג ציבור





001833/06בשא730 מיטל מלכה








בשא בית דין אזורי לעבודה 1833/06 עמיעד (עדי) ניב נ' אסף סלע , יחיאל לקט , קרן קיימת לישראל (פורסם ב-ֽ 11/07/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים