פסקי דין על חב' יד אל מנחת | פסקי דין על אליאס גייקוב ואח' | פסקי דין על אלי יוחנן | פסקי דין על חב' אלי יוחנן מהנדסים - הנדסה ובניה |

1703/06 בשא     19/07/2006




בשא 1703/06 חב' יד אל מנחת בע"מ, אליאס גייקוב ואח' נ' אלי יוחנן, חב' אלי יוחנן מהנדסים - הנדסה ובניה בע"מ





1. חב' יד אל מנחת בע"מ

2. אליאס גייקוב
3. ג'קי דיויד
4. אלן אליאס
5. קוויני סולטנה סלוין
בעניין:
המבקשים
ע"י ב"כ עו"ד יצחק לומברוזו
נ ג ד
1. אלי יוחנן

2. חב' אלי יוחנן מהנדסים - הנדסה ובניה בע"מ
המשיבים
ע"י ב"כ עו"ד אמיר זוהר ואח'

החלטה

לפני בקשה לדחיית תביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין, העדר עילה והשתק פלוגתא, טענות שהועלו אף בכתב ההגנה בתיק העיקרי שבו התקיים הדיון בקדם המשפט.

מהות התביעה
1. המשיבים הגישו תביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו המשיב 1, רו"ח שלמה גדי, אינו רשאי "להתייצג כבורר" (כך במקור) ו/או לקיים הליכי בוררות ו/או ליתן החלטות כבורר בכל הקשור לסכסוך בין המשיבים לבין המבקשים, בקשר עם פרוייקט בניה במלחה. כן מבוקש להחזיר לידי המשיבים ערבות בנקאית שהפקידו בזמנו בבית המשפט.

הרקע להליכים
2. ביום 14.1.97 רכשו המבקשים בשותפות עם המשיבים ממנהל מקרקעי ישראל, ארבעה מגרשים ברח' האיל בשכונת מלחה בירושלים, לצורך הקמת פרוייקט משותף. יצויין, כי במסגרת הקמת השותפות השותפים כולם פנו אל רו"ח שלמה גדי, שהיה מוכר למשיבים, שיהיה רו"ח של השותפות. שותפות הצדדים עלתה על שרטון.
ביום 12.8.99 חתמו הצדדים על הסכם הכתוב בשפה האנגלית בדבר פירוק השותפות (להלן - ההסכם).
סעיף a להסכם קבע, כי למשיבים אין כל אחריות לתשלומי מסים על כל הדירות שבפרוייקט. סעיף b ו-c להסכם קבע כי חלקם של המבקשים בשותפות הוא שווי של שש דירות, ועל המבקשים לשלם לידי המשיבים סך 110,000 $. בהסכם נקבע, כי המבקשים יקבלו שש דירות (להלן - הדירות) כנגד חלקם בשותפות. סעיף m להסכם הסמיך את עוה"ד של הצדדים לנסח הסכם זה להסכם משפטי.
סעיף l להסכם הנוגע לענייננו הסמיך את רו"ח גדי להיות הבורר (להלן - הבורר), בכל מחלוקת שתנבע מההסכם, לפרש את ההסכם, להכריע בכל בעיה שתתעורר כתוצאה מההסכם ולבצע את ההסכם. רו"ח גדי הוא נתבע 1 בתביעה העיקרית.
ביום 3.11.99 התקיימה ישיבה בנוכחות עוה"ד של הצדדים והבורר לצורך עריכת הסכם בין הצדדים. בסיומה של ישיבה זו נותרה מחלוקת בין הצדדים לגבי שחרור המבקשים מאחריות לפרוייקט וחלוקת נטל המיסים. ביום 8.12.99 ניתן

פסק דין
על ידי הבורר במחלוקת שבין הצדדים (להלן - פסק הבורר).
לאחר קבלת פסק הבורר הגישו המשיבים בקשה לבית המשפט המחוזי לפסול את פסק הבורר (ה"פ 141/00). ביום 10.4.03 אושר פסק הבורר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. כמו כן המשיבים הגישו תביעה נגד הבורר בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 2233/01). תביעה זו נמחקה ביוזמת המשיבים ולאחר המלצת בית המשפט.

טענות המשיבים כנגד הבורר
3. כעולה מן התשובה לבקשה, המפנה לכתב התביעה, טענות המשיבים (התובעים) כנגד הבורר והליך הבוררות, הן כדלקמן:

"1. עניינה של תובענה זו בנתבע 1 אשר מינה עצמו, ללא הסכמת התובעים לבורר ללא סמכות ותוך ניגוד עניינים חמור.
2. הנתבע 1, אשר היה רואה החשבון של שותפות בעיסקה בין התובעים לנתבעים 2-6, שימש לפני כ-7 שנים בורר בסכסוך בין הצדדים. החל מתחילת הבוררות טענו כלפיו התובעים כי הוא נוהג במשוא פנים וכי הוא בעל קשרים ענפים עם הנתבעים 2-6. לאחר שהתובעים לא הופיעו לדיון שזימן נתן הנתבע 1 פסק בורר במעמד צד אחד כנגדם, שאף אושר על ידי ביהמ"ש.
3. בשנים לאחר מכן ועד ליום זה משמש הנתבע 1 רו"ח של הנתבעים
2-6 ועוסק בשם הנתבעים 2-6 גם בנושאים הקשורים בבוררות. יצויין כי בתקופה זו המשיכו התובעים לטעון כלפיו ואף ניהלו כנגדו הליך בבית משפט.
4. כעת מינה עצמו הנתבע 1 מחדש לבורר לפי בקשת הנתבעים 2-6, וזאת לצורך תיקון אסור של פסק הבורר באופן אשר יפגע עוד יותר במבקשים, ואף קבע מועד לדיון לפניו.
5. במסגרת התיצגותו כבורר אף מנע הנתבע 1 שחרור ערבות בנקאית אשר הפקידו התובעים בקופת ביהמ"ש.
6. התובעים טוענים, בין היתר, כי משנתן הנתבע 1 את פסק הבורר במעמד צד אחד לפני 7 שנים, הסתיימו ותמו הליכי הבוררות וסמכותו פגה מהעולם ולכן אין הנתבע 1 מוסמך למנות עצמו מחדש לבורר ולפגוע שוב במבקשים. כמו כן יטענו כי הנתבע 1 מצוי במצב של ניגוד עניינים חמור ואינו ראוי לאמון.
7. התובעים יוסיפו ויטענו כי מאחר שהנתבע 1 לא היה רשאי להחליט בענין הערבות הבנקאית התקיימו התנאים בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש מיום 10.10.05 ושי להעביר לידם את הערבות שהפקידו בקופת ביהמ"ש".
(סעיפים 1-7 לכתב התביעה).

טענות המבקשים
4. בתביעה כנגד המשיבים ממחזרים התובעים טענות שהועלו כבר בעבר ונדחו על ידי בית המשפט בתביעתם לביטול פסק הבורר.
פסק הדין בה"פ 141/00, 108/00 מהווה מעשה בית דין, ויוצר השתק עילה והשתק פלוגתא לגבי כל טענה המועלית כנגד הבורר.
אשר לנושא שחרור הכספים, טוענים המבקשים כי על פי החלטת בית המשפט הסכום שהיה בידי הבורר הופקד בקופת בית המשפט, וכי ביום 18.10.04 דחיתי בקשה לשחררם, וכך אף על פי החלטת כב' השופט זילברטל מיום 10.10.05.

תשובת המשיבים
5. מדובר בענין חדש. התברר למשיבים כי הבורר נותן שירותים מקצועיים למי מהמשיבים.

דיון
6. ראשיתו של בין הצדדים הינו בשנת 1999 בעקבות בניית הפרוייקט. לאור סכסוך בין הצדדים, הגיעו הם להסכם פשרה, ובין היתר נאמר בו, כדלקמן:

"it is agreed by both parties that in the case of disagreement between the parties or/and their respective lawyers, in the implication of this compromise agreement, shlomo gedy c.p.a. has the solve the problem in the way he sees fit, - and interpret the agreement according to his understanding."

מכוח סעיף זה מונה נתבע 1, רו"ח גדי כבורר, והחלו הליכי בוררות, כמפורט לעיל בקצרה, ובאריכות בכתב התביעה דנן, ובבקשה ובנספחיה.

7. הבורר נתן פסק בורר, והמשיבים הגישו בקשה לבטלו. במסגרת זו דן בית המשפט (כב' השופטת מ' נאור) בכל הטענות שהעלו התובעים.

בית המשפט פסק כדלקמן:

"לא מצאתי יסוד לטענה כי הבורר לא היה ראוי לאמון הצדדים. השאלה אם החלטות נושאות חן או אינן נושאות חן בעיני צד לבוררות אינן אינדיקציה לשאלה אם פעל הבורר או לא פעל בתום לב והוא ראוי לאמון הצדדים. אין ללמוד מהחלטות שאינן נושאות חן בעיני צד לא על קנוניה ולא על משוא פנים. רו"ח גדי היה רואה החשבון של השותפות, ובשל כך נבחר לתפקיד".

ובהמשך:

"כמובן שאין באמור כדי למנוע בעד הצדדים להחזיר ביוזמתם סוגיה זו לבורר, אם יבחרו להסכים על כך גם לאחר פסק דיני זה"

וכן:

"כדי להסיר כל ספק אני מבהירה כי בכל שאר הטענות לא מצאתי ממש. המדובר, כאמור, בהליך של אישור או ביטול פסק בורר. המגמה היא, כידוע, שלא להתערב בפסק הבורר, ובוודאי לא להפוך את הליך האישור-ביטול להליך של תקיפה ערעורית".

8. הנה כי כן, בכל הקשור להסכם הבוררות ולפסק הבורר דן בית המשפט, ודחה את טענות המשיבים ודברים אלה יפים אף לטענותיהם דהיום.
כך גם לענין השתק עילה, כדברי נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, בציינה:

"בין התנאים להיווצרותו של השתק עילה מקובל לכלול גם את התנאי שפסק הדין המשמש נושא לטענת השתק ניתן לגופו של ענין... אולם דיוקם של דברים מחייב להבחין, ביחס לדרישה הנדונה, בין מקרה שבו זכה התובע בתביעתו ופסק הדין בולע את העילה המקורית לבין מקרה שבו נדחתה התביעה ופסק הדין מקים מחסום לפני תביעה נוספת בשל אותה עילה. רק במקרה השני, משנדחתה התביעה ב

פסק דין
סופי תהא משמעות לדרישה שהתביעה נדונה והוכרעה לגופה" (שם, 303).

אשר לטענות בדבר משוא פנים שנודע מאוחר יותר
9. המשיבים טוענים כי נודע להם שהבורר משמש גם כרו"ח של מי מהמבקשים.
במהלך חקירת המבקש על תצהירו, התברר שעובדה זו היתה ידועה עוד לפני מינוי הבורר.
יוצא, אפוא, שאף דין טענה זו להידחות.
אולם יתרה מזו, דין התביעה להימחק על הסף אף מן הסיבה שאין היא ההליך המתאים.
בהינתן שבית המשפט לא פסל את הבורר בזמנו, והבורר ממשיך בתפקידו, ואף נתן החלטה ביום 30.1.06 בדבר הפקדון (נספח ה' לבקשה), הרי שיש לנקוט בהליכים לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - החוק).
גם לו היתה נכונה טענת המשיבים כי הבורר קשור עם צד מן הצדדים, הרי היה עליהם לפעול על פי האמור בסעיף 11 לחוק הקובע:

"בית משפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד מהמקרים הבאים:
(1) נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים".

למעלה מן הנחוץ אוסיף, כי התובעים אינם עותרים לביטול הסכם הבוררות וכל טענותיהם נוגעות למעשה להתנהגותו של הבורר, תביעה שכאמור אין מקומה בתביעה לסעד הצהרתי.
התוצאה היא שהתביעה נדחית בזאת על הסף.

המשיבים ישאו בשכ"ט עו"ד המבקשים בסך 5,000 ₪ + מע"מ בקשה זו.

פסיקתא בתביעה העיקרית להינתן. בתוך כך צו המניעה שניתן בבש"א 755/06 מבוטל בזאת.
ניתנה היום כ"ג בתמוז, תשס"ו (19 ביולי 2006) בהעדר.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

_______________
יוסף שפירא
- שופט
1

1

בתי המשפט
בש"א 1703/06
בית המשפט המחוזי בירושלים
(ת"א 8072/06)
כבוד השופט יוסף שפירא

בפני
:
20/07/2006








בשא בית משפט מחוזי 1703/06 חב' יד אל מנחת בע"מ, אליאס גייקוב ואח' נ' אלי יוחנן, חב' אלי יוחנן מהנדסים - הנדסה ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/07/2006)