פסקי דין על עמוס בוכניק | פסקי דין על אורי סבג

6237/97 א     24/07/2002




א 6237/97 עמוס בוכניק נ' אורי סבג




בתי המשפט
א 006237/97
בית משפט השלום עכו
24/07/02
תאריך:
כב' השופט א. טובי

בפני
:
1. עמוס בוכניק

2. אסתר בוכניק
בעניין:
התובעים
ר. אבידן

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1. אורי סבג

2. בדארנה סולימאן

הנתבעים
א. שטיין
- ב"כ הנתבע 1
ע. בדארנה - ב"כ הנתבע 2
ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. העובדות

1.1 במהלך שנת 1988 החלו התובעים בונים בית מגורים בעיר כרמיאל על פי תוכניות של הנתבע מס' 1.

1.2 בשלב מתקדם של העבודה נכרת הסכם בין התובעים לנתבע מס' 2 לבניית גג רעפים לבית. העבודה כללה בניית תקרת רביץ שחוברה לקונסטרוקצית עץ אשר נבנתה מתחת לרעפים.

1.3 כשמונה שנים לאחר סיום עבודות הבניה, בחודש אוגוסט 1997, התמוטטה תקרת הרביץ שנבנתה על ידי הנתבע מס' 2. למרבה המזל לא היו בני המשפחה במקום בעת ההתמוטטות ולכן התמצו הנזקים בנזקי רכוש בלבד. בגין נזקים אלה הוגשה התביעה המונחת בפני
י.

2. טענות התובעים ועדיהם

2.1 לטענת התובעים גג הרעפים, לרבות תקרת הרביץ, נבנו על פי תכנונו של הנתבע מס' 1. נתבע זה הוא שהכיר לתובעים את הנתבע מס' 2 ואף ערך את הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים. בפועל בוצעה העבודה על ידי הנתבע מס' 2 בפיקוחו של הנתבע מס' 1.

2.2 התובע מס' 1 (להלן: "התובע") ציין בתצהיר עדותו הראשית (ת/10) כי הנתבע מס' 1 ידע שהחלל מתחת לגג הרעפים מיועד לשימוש המשפחה. לאחר שהתקרה התמוטטה, התקיימה פגישה בה השתתפו שלושת הצדדים שבמהלכה ניסו ליישר את ההדורים ולהגיע לכלל הסכמה בכל הקשור לתיקון הנזקים שנגרמו. בסופו של דבר לא צלח ניסיון זה מאחר והנתבעים נחלקו ביניהם לגבי חלקו של כל אחד מהם באחריות לארוע.

2.3 התובע המציא חוות דעת הנדסית שנערכה בידי המהנדס מר דנינו שלמה (ת/3).לפי אותה חוות דעת עולה כי התקרה בוצעה באופן הבא:

א. הותקנו קורות עץ ומרישים בניצב אליהם מעל ומתחת. המרישים מעל הקורות נשאו את הרעפים ואלה שמתחת נשאו את תקרת הרביץ.

ב. למרישים התחתונים חוברה רשת מגולוונת בעובי 0.4 מ"מ באמצעות סיכות בעובי 0.6 מ"מ. הרשת חוברה באמצעות הסיכות הנ"ל במרחקים שתי וערב.

ג. לאחר חיבור הרשת בוצע טיח בעובי של כ- 2 ס"מ.

2.4 להערכת המהנדס דנינו הסיבה לכשל נעוצה בכך שהסיכות אשר חיברו את הרשת למרישים אינן מסוגלות לשאת את העומס שנשאו, והיה צורך במחבר אחר כגון מסמרים עם הברגה על מנת להגדיל את ההתנגדות לכוחות השליפה. המומחה קבע עוד כי האחריות לנזק חלה על שני הנתבעים כיוון שהנתבע מס' 1 חייב היה לכלול בתכנון תוכנית קונסטרוקציה לגג ובנוסף לפקח על העבודה לפני התחלת ביצוע הטיח. הנתבע מס' 2 נושא באחריות מעצם ביצוע העבודה על ידו.

2.5 מטעם התובע העיד מר עאדל שלאעטה, מי שביצע את עבודות הטיח. לפי העולה מדבריו בתצהיר עדותו הראשית (ת/8), הסביר לו הנתבע מס' 1 שמתחת לגג הרעפים תיבנה תקרת רביץ וסוכם כי הנתבע מס' 2 יתקין ויחבר את הרשת הנדרשת על מנת להשלים את עבודות הטיח. לדברי העד הנ"ל, נהג הנתבע מס' 1 לבקר באתר הבניה מדי יום ביומו ולבדוק את התקדמות העבודה תוך שהוא מעיר הערות לגבי תיקונים ופרטים נוספים נדרשים. עוד הוסיף כי כל תשלום שקיבל מאת התובע נעשה רק לאחר שהנתבע מס' 1 אישר את העבודה. בסיום העבודה בדק אותה הנתבע מס' 1 ואישר את התשלום הסופי.

3. טענות הנתבע מס' 1

3.1 בתצהיר עדותו הראשית (נ/1) ציין הנתבע מס' 1 כי תפקידו היה לבצע תכנון אדריכלי וקונסטרוקטיבי של בית התובעים. תכנון זה כלל את תכנון הבית לצורך הגשת התיק לרשויות התכנון, הכנת תוכניות עבודה ופיקוח עליון. לדבריו, מעולם לא סיכם עם התובעים כי עבודתו תכלול גם פיקוח צמוד וממילא לא קיבל כל תשלום בגין פיקוח כאמור.

3.2 הנתבע מס' 1 הכין תוכניות על פי המוסכם עם התובעים, לפיהם לא נועד החלל שמעליו הותקנה התקרה לשימוש איזה שהוא. לדבריו, בעת שתכנן את הבית ואף לאחר קבלת טופס 4 לא ידע על הכוונה לנצל חלל זה ובודאי שלא תכנן קיומו.

3.3 לאחר התמוטטות התקרה בדק הנתבע מס' 1 את שארע וגילה מס' ממצאים אשר לשיטתו הביאו לקריסת התקרה - הסיכות ששימשו לחיבור הרשת על קונסטרוקציית העץ היו דקות מדי מכדי לשאת את טיח הרביץ. במקומות אחדים בתקרה נמדד טיח בעובי של עד כ- 4 ס"מ שהועמס על הסיכות הדקות ממילא והיווה את אחד הגורמים העיקריים לנפילת ציפוי הרביץ. בנוסף, בתקרת הרביץ היה קיים פתח ומסביבו הבחין הנתבע בדפיקות ומכות שנעשו על ידי כלי כבד. להערכתו, יתכן כי פעולה זו או משיכת ציפוי הרביץ על ידי אנשי מקצוע שעבדו בבית התובעים, היוו זרז לנפילת התקרה.

3.4 הנתבע ציין כי ניסה לגשר בין התובעים מצד אחד לבין הנתבע מס' 2 ומר שלאעטה מצד שני על מנת להביא לתיקון הנזקים. יחד עם זאת הדגיש כי הוא עשה כן מתוך רצון טוב לעזור לתובעים ומעולם לא נטען בכל שלב שהוא כי הוא נושא באחריות, מלאה או חלקית, לקריסת התקרה.

4. טענות הנתבע מס' 2

4.1 הנתבע מס' 2 טען בתצהיר עדותו הראשית (נ/4) כי על פי ההסכם עם התובעים היה עליו לבצע את בניית הגג בהתאם לתוכנית הנתבע מס' 1. לדבריו, נתבע זה אכן פיקח על אופן ביצוע העבודה וזו נעשתה לפי דרישתו ותחת השגחתו.

4.2 הנתבע ציין עוד שכל החומרים בהם עשה שימוש לצורך ביצוע עבודת בניית הגג לרבות העץ, המסמרים, הרשת והסיכות, סופקו לו על ידי התובעים.

4.3 עוד הוסיף כי תפקידו כלל את הכנת קונסטרוקציית העץ והמרישים שנשאו את תקרת הרביץ והנחת הרשת מתחתם בחיבור זמני. קשירת הרשת בחיבור קבע היתה מתפקידו של הטייח. לדבריו, בדיעבד הוא מדד את עובי הטיח וגילה כי זה מגיע במקומות אחדים לעובי של למעלה מ- 4 ס"מ, דבר הגורם לעומס יתר על הרשת שאינה מיועדת לשאת עומסים שכאלה.

4.4 הנתבע מס' 2 אף הפנה לכך כי הוא ביצע את תקרת הרביץ בביתן החניה, תוך שימוש באותה רשת ואותן סיכות, והתקרה לא התמוטטה. מכאן ביקש להסיק כי התמוטטות התקרה בעליית הגג ארעה בשל עליה וירידה הימנה.

5. הגורם לנפילת תקרת הרביץ - דיון וממצאים

5.1 בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, המהנדס שלמה דנינו, נקבע כי הכשל נעוץ בכוחות השליפה אשר פעלו על הסיכות שחיברו את התקרה למרישים התחתונים. להערכתו היה צורך במחבר אחר כגון מסמרים עם הברגה על מנת להגדיל את ההתנגדות לשליפה.

בחקירתו הנגדית ציין המומחה הנ"ל כי בהתאם להוראות התקן, צריך היה לחבר את הרשת באמצעות ברגים, כליבות או מסמרים.

5.2 הנתבע מס' 1 לעומת זאת טען כי לבד מהסיכות אשר לא התאימו לחיבור, נגרמה הקריסה בין היתר בשל טיח בעובי העולה על המותר.

5.3 לאחר שבחנתי את הממצאים והקביעות שהביאו בפני
י הצדדים, מצאתי להעדיף את המסקנות המפורטות בחוות דעתו של המומחה שלמה דנינו. בעדותו עשה עלי המומחה הנ"ל רושם מהימן, השיב לשאלות באופן מפורט ובהיר ועיגן את ממצאיו בהוראות התקן הרלוונטיות. התרשמתי כי מדובר באיש מקצוע מיומן, בעל ידע וניסיון.

5.4 הנתבעים לא טרחו מצדם להמציא חוות דעת מקצועית איזו שהיא שתלמד מה היו הגורמים לקריסת התקרה. עדותו של הנתבע מס' 1 לעניין זה אינה מספקת שכן מדובר בבעל דין שיש לו עניין ישיר בתוצאות הדיון. גם אם נתבע זה הינו בעל ידע מקצועי המקנה לו אפשרות להביע עמדתו ולומר את דברו בקשר לסוגיות טכניות ומקצועיות העומדות לדיון, היה עליו לדאוג להמציא חוות דעת מקצועית אובייקטיבית ככל האפשר ובלתי תלויה.

משלא עשה כן, איני רואה ליתן לעדותו, ככל שהיא מתייחסת לשאלות מקצועיות, אותו משקל שמצאתי ליתן לחוות דעתו של המומחה דנינו.

5.5 אוסיף עוד כי לא מצאתי יסוד של ממש לטענת הנתבעים לפיה נעוץ הכשל שהביא להתמוטטות התקרה, בהנחת טיח עבה מדי, כזה שאינו מתאים לתקרה שבה עסקינן.

בחוות דעתו (ת/3) ציין המהנדס דנינו כי העובי הממוצע של הטיח היה כ- 2 ס"מ. לעומת זאת, הנתבע מס' 1 ציין בסע' 11 ב' לתצהיר עדותו הראשית (נ/1) כי לאחר שבדק את הריסות התקרה נתקל בטיח שעוביו הינו בטווח שבין 2 - 4 ס"מ. הנתבע מס' 2 הוסיף קביעה משלו משציין בסע' 14 ג' לתצהירו (נ/4) כי עובי הטיח היה בנקודות אחדות אף למעלה מ- 4 ס"מ. למותר לציין כי הנתבעים לא ציינו מה היקף הדגימה שנבדקה על ידם מכלל עבודות הטיח.

גם לעניין זה ראיתי להעדיף את קביעתו של המומחה דנינו אשר קבע באופן קטגורי כי עובי הטיח לא היה 4 ס"מ כטענת הנתבעים. (ראה עמ' 5 שורה 16 לפרוטוקול הדיון מיום 15.03.01).

למעלה מן הצורך אציין כי אף אילו הייתי מגיע לכלל מסקנה כי עוביו של הטיח בנקודות אחדות היה 4 ס"מ, לא היה בכך כדי להצביע על חריגה מן התקן המותר. עיון בהוראות הרלוונטיות של מכון התקנים הישראלי (ת/7) מלמד כי עובי תקרת הרביץ יכול שיהא בין 25 - 50 מ"מ (ראה סע' 303 בפרק הדן בתקרות רביץ ת/7). גם מר דנינו אישר בחקירתו הנגדית כי התקן מאפשר עובי תקרה של עד 5 ס"מ (ראה עמ' 5 שורה 16 לפרוטוקול מיום 15.03.01). מכאן ניתן לקבוע כי בכל מקרה לא חרג עובי הטיח על המותר, גם אם עוביו היה בנקודות אחדות כ- 4 ס"מ כפי שטענו הנתבעים.

5.6 על יסוד מקבץ האמור, אני מוצא לקבוע כי קריסת תקרת הרביץ בביתם של התובעים נגרמה עקב חיבור לקוי של הרשת אשר נועדה לשאת את הטיח. החיבור נעשה באמצעות סיכות ולא כפי שהתקן מחייב ודבר זה גרם להינתקות הרשת והתמוטטות התקרה.

6. אחריות הנתבע מס' 1

6.1 לצורך הדיון בשאלת האחריות, ככל שהיא מתייחסת לנתבע מס' 1, אחלק את הדיון לאחריותו כמתכנן מצד אחד וכמפקח על עבודות הבניה מצד שני.

6.2 הנתבע מס' 1 טען כאמור כי לא תכנן כלל את הקמת תקרת הרביץ ולא ידע כי התובעים מתכוונים לעשות שימוש איזה שהוא בחלל שנוצר מתחת לגג הרעפים. לגרסתו, התוכניות התייחסו להקמת גג הרעפים בלבד.

6.3 לצורך ביסוס טענתו זו, צירף הנתבע לתצהירו את תוכניות העבודה שנעשו על ידו, מהן עולה כי אין בהן כל זכר לתקרה האמורה. דא עקא שבחקירתו הנגדית הוא נאלץ להודות כי לא צירף את כל תוכניות העבודה "זה נכון שלא הגשתי תוכניות עבודה של היסודות. יש תוכניות עבודה, קונסטרוקציה, עמודים, תקרה ואלה לא הוגשו". (ראה עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01).

6.4 גרסתו של הנתבע מס' 1, לא זו בלבד שאינה מתיישבת עם הגרסה שהעלו התובע והנתבע מס' 2, אלא שהיא עומדת גם בסתירה למסמך שהוציא תחת ידו. במה דברים אמורים ?

הסכם העבודה שנעשה בין התובע לנתבע מס' 2 נרשם בכתב ידו של הנתבע מס' 1. בחקירתו הנגדית אישר הנתבע הנ"ל את הדברים בציינו כי "את ההסכם בין בוכניק ובדארנה הם ישבו במשרדי וכתבנו אותו. הסכם זה כתוב בכתב ידי" (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 21.06.00). באותו הסכם נרשם בסעיף 1 שבו כי בניית גג הרעפים תעשה לפי תוכנית האדריכל וכי העבודה תכלול "ציפוי עץ או רשתות רביץ ע"ח המזמין עבודה ע"ח הקבלן".

6.5 הסכם זה אינו עולה בקנה אחד עם הגרסה שהעלה הנתבע מס' 1 שכן עולה הימנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הגג תוכנן על ידו וכי ידע שצפויה להבנות מתחת לרעפים תקרת רביץ או תקרה מעץ.

ההסבר שניתן על ידו כאילו סעיף זה התייחס רק לרעפים שנבנו מעל לחניה, דינו להדחות. בחקירתו הנגדית סתר הנתבע מס' 1 את עצמו משטען פעם אחת כי תקרת החניה נכללה בתוכניות העבודה ופעם אחרת כי אין תוכניות לתקרה זו. וכך נאמרו הדברים מפיו:

"לא תכננתי את תקרת הרביץ בחניה, אלא זה בוצע...
לגבי החניה אני משיב, כשאני מתכנן בית סביר להניח שאני מתכנן אותו עם טיח ולכן סימנתי שצריך לבצע טיח בתקרת החניה... בחניה ציינתי שהטיח ישב על תקרת רביץ. זה מופיע על תוכניות העבודה. אתה מבקש שאפנה אותך לתוכניות העבודה שהגשתי ואני מצביע על תוכנית הגג. לא כתוב בתוכניות שום נושא של טיח. לא צריך לרשום טיח על תוכניות".

מתשובה זו לא ניתן להבין באם תקרת הרביץ והטיח שבחניה נכללו במסגרת תוכניות העבודה, אם לאו. לנוכח הסתירה בדברי הנתבע הנ"ל ולאור העובדה שהגרסה שהעלה לעניין זה אינה עולה מלשון ההסכם, וזו עומדת בסתירה לגרסאות התובע והנתבע 2 ואינה מתיישבת עם הגיון הדברים כפי שעוד ידובר, אני קובע כי הסכם העבודה שנכרת בין התובע לנתבע מס' 2 התייחס בין היתר לביצוע תקרת רביץ מתחת לגג הרעפים של הבית כולו.

6.6 יתר על כן, עם סיום העבודה חתם הנתבע מס' 1 על בקשה לתעודת גמר (ת/12) ובה אישר כי הבניין נבנה בהתאם לתוכניות הקונסטרוקציה שנערכו על ידו. בחקירתו הנגדית טען כי עובר לחתימת טופס זה לא ביקר בחלל שמתחת לגג הרעפים. לדבריו, לצורך האישור על תעודת גמר נעשית הבדיקה בשלבים "בזמן ביצוע עם תהליך הבניה אני בודק את השלד. לאחר השלד מבצעים את גג הרעפים, אני בודק את הקונסטרוקציה של גג הרעפים, מאשר אותה מניחים את הרעפים לאחר מכן. מבחינתי, האזור הוא בדוק וסגור בשלבים של השלד". (עמ' 8 ו- 9 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01).

גרסה זו של הנתבע מס' 1 תמוהה בעיניי שכן אינה עולה עם רמת הזהירות והאחריות הנדרשת ממתכנן עובר לחתימתו על אישור בדבר ביצוע העבודה בהתאם לתוכניותיו, ואף אינה מתיישבת עם השכל הישר. הדעת נותנת כי מהנדס המתכנן בית מגורים יסייר ברחבי הבית עם גמר העבודה ובטרם יחתום על בקשה לתעודת גמר. סיור כאמור אינו הכרחי מקום שהמהנדס היה מעורב בפיקוח שוטף וצמוד במהלך כל שלבי הבניה עד לסיומה. במקרה כזה אכן לא נחוץ סיור סופי שכן מדובר במי שנכח באתר באופן שוטף ופעיל והיה מעורה בכל שלבי העבודה. כך או אחרת, איני רואה כל אפשרות שהנתבע מס' 1 יבחן ויבדוק את העבודה לצורך חתימתו על הטופס האמור, מבלי שיגלה כי נעשו עבודות לבניית תקרת רביץ מתחת לגג הרעפים.

6.7 חיזוק למסקנה זו אני מוצא בעדותו של הנתבע מס' 2 כשהשיב בחקירה הנגדית כי "אחרי שגמרתי את הבניה (של גג הרעפים - א.ט.) הנחתי את הרשת מר סבג הגיע ואישר את העבודה" (עמ' 12 שורה 23 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01). בהמשך עדותו אף ראה להדגיש "את שואלת אותי אם יתכן שהתובע הוא זה שהורה לי לבנות את תקרת הרביץ בגג המרכזי, ולא קבלתי על כך את אישורו של אורי, אני משיב שאני כבר 35 שנה במקצוע הזה. הספקתי ללמוד לא לעשות עסקאות מעבר לגבו של המפקח. אף פעם לא רקמתי עסקאות עם הלקוח ישירות מאחורי גבו של המפקח" (עמ' 13 שורה 28 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01).

אף עד התובע מר שלאעטה, מי שבצע את עבודות הטייח, אישר כי הנתבע מס' 1 נהג להגיע מדי יום לאתר על מנת לבחון את העבודה וליתן הנחיותיו והערותיו. (ראה סעיף 6 לתצהירו (ת/8).

6.8 המסקנה המתבקשת מכל האמור הינה כי העבודה של בניית תקרת הרביץ מתחת לגג הרעפים נעשתה על פי התוכניות וההנחיות של הנתבע מס' 1.

6.9 הצדדים נחלקו לגבי השאלה באם הפיקוח שנעשה על ידי נתבע זה היה פיקוח צמוד או פיקוח עליון בלבד.

אין חולקין כי הנתבע הנ"ל חייב היה בפיקוח עליון מכח הדין בתוקף תפקידו כמתכנן ועורך הבקשה לקבלת היתר הבניה. בפועל היה הנתבע מעורב בפרוייקט מעבר למתחייב מפיקוח עליון בלבד. הדבר נלמד מעדותו של הנתבע מס' 2 לפיה נהג הנתבע מס' 1 להגיע לאתר מדי בוקר לצורך פיקוח ואישור כל שלב משלבי העבודה (ראה עמ' 12 שורה 5 ו- 11 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01). כן עולים הדברים מעדותו של מר שלאעטה כמפורט לעיל.

אף הנתבע במכתבו מיום 06.07.89 (ת/13) המופנה לקבלן שביצע את עבודות בניית קירות האבן בחזית הבית אישר את היותו מפקח על העבודה. באותו מכתב ציין הנתבע כי פנייתו נעשית מתוקף תפקידו כמפקח על הבניה. מכתב זה של הנתבע שנרשם בכתב ידו אינו מתיישב עם טענתו כי הפיקוח שנעשה היה פיקוח עליון בלבד. בייחוד נכונים הדברים בשים לב לכך שמדובר בעבודות לבניית קירות אבן בחזיתות הבית, עבודות שכלל אינן קשורות לקונסטרוקציה שעליה היה מופקד הנתבע לפי טענתו.

6.10 על יסוד האמור, אני רואה לקבוע כי הנתבע מס' 1 נושא באחריות לקריסת התקרה הן מתוקף תפקידו כמתכנן ועורך תוכניות העבודה והן מתוקף חובת הפיקוח,זו המוטלת עליו על פי דין וזו שנעשתה על ידו בפועל. דומה כי לעניין זה קלעו דבריו של המומחה שלמה דנינו משציין בעדותו: "מה שלא היה בסדר בקונסטרוקציה זה שהתקרה נפלה. התקרה היתה צריכה לשאת עומסים ומישהו היה צריך לתכנן את הדברים נכון" (עמ' 3 שורה 21 לפרוטוקול הדיון מיום 15.03.01).
7 אחריות הנתבע מס' 2

7.1 אין חולקין כי הנתבע מס' 2 ביצע את הנחת הרשת וחיזוקה למרישים שמתחת לרעפים. טענתו כאילו מדובר בחיבור זמני בעוד שחיבור הקבע צריך היה להיעשות על ידי הטייח, דינה להדחות.

לעניין זה ראיתי להעדיף את גרסתו של מר שלאעטה, מי שביצע את עבודות הטיח במקום משציין כי הרשת הונחה וחוברה על ידי הנתבע מס' 2 וכי ניתן אישורו של הנתבע מס' 1 לביצוע עבודות הטיח.

7.2 גם טענתו של נתבע זה לפיה הגורם לכשל נעוץ בטיח שהיה בעובי מעבר למותר, דינה להדחות. התייחסתי בסעיף 5.5 של פסק הדין לסוגיית עובי הטיח ומצאתי כי אין בסיס לטענה שהונח טיח בעובי העולה על המותר.

7.3 הנתבע מס' 2 הציג עצמו כאיש מקצוע מנוסה, בעל ותק של למעלה מ- 35 שנה בעבודות רעפים. מתוקף ניסיונו היה עליו לדעת מה הוא סוג החיבור שבו צריך לעשות שימוש על מנת לחבר בצורה ראויה ובטוחה את הרשת הנושאת את הטיח.

7.4 לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות מצאתי כי שני הנתבעים נושאים יחד ובמידה שווה באחריות לקריסת התקרה. לפיכך, הנני בדעה כי יש לייחס לכל אחד מן הנתבעים 50% מן האחריות לארוע נשוא התביעה ולנזקים שנגרמו לתובעים בעקבותיו.

8 היקף הנזק

8.1 בחוות דעתו ת/3 ציין מר דנינו כי העלות המשוערת של פינוי ההריסות מעליית הגג ובניית תקרת רביץ חדשה מסתכמת בסך 15,000 ₪.

בפועל נשאו התובעים בתשלום סך 2,000 ₪ בלבד בעבור פינוי הפסולת וההריסות ובניית תקרת גבס חדשה. העד מטעמם מר יעקב כהן, מי שביצע את עבודות הפינוי ובניית התקרה החדשה, אישר כי הקבלה ת/1 על סך 2,000 ₪ הוצאה עבור פינוי הפסולת והקמת התקרה. (עמ' 1 שורה 4 לפרוטוקול מיום 15.03.01). סכום זה יש לציין שולם רק בעבור העבודה ואינו כולל את עלויות החומר שנדרש לביצוע.

8.2 התובעים הציגו קבלות וחשבוניות שהוצאו בעבור רכישת החומרים אשר שימשו לבניית תקרת הגבס, ואלה הסתכמו בסך 1,235 ₪ (ראה ת/2).

8.3 לא מצאתי יסוד לחייב את הנתבעים בכיסוי הוצאות הקמתה של תקרת רביץ לאחר שבמקום נבנתה תקרה מגבס, באשר לא הוצגה בפני
י ראיה של ממש לגבי כך שמדובר בבניה ארעית. מחומר הראיות שהוצג לא ניתן להסיק כי תקרת גבס פחותה באיכותה מתקרת רביץ ולא נראה לי סביר כי לאחר שהתובעים בנו את תקרת הגבס, ישובו ויהרסו אותה רק כדי לבנות תקרת רביץ דומה.

על יסוד האמור, אני קובע כי נזקי התובעים כתוצאה מפינוי ההריסות ובניית תקרה חלופית תחת זו שקרסה מסתכמים בסך 3,235 ₪.

8.4 בחוות דעתו ציין מר שלמה דנינו כי הריצוף מתחת לתקרה שקרסה ניזוק ועלות תיקונו הוערכה על ידו בסך 2,500 ₪. משנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב כי חישב את עלויות הריצוף לפי ספר דקל ובהתאם למחירי שוק מקובלים.

הנתבע מס' 1 הודה כי יתכן ונגרמו פגיעות לריצוף אם כי להערכתו לא מדובר בנזקים רציניים. (ראה עמ' 11 שורה 3 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.01).

לפיכך, אני מקבל את קביעתו של המומחה מטעם התובעים לפיה נגרמו לריצוף נזקים בסך 2,500 ₪.

8.5 לפי חוות דעתו של מר דנינו בעקבות הארוע נדרשו התובעים להחליף דלת בעלות של 1,200 ₪. גם קביעה זו מקובלת עליי מאותם טעמי שציינתי בסעיף הקודם.

8.6 בתביעתם ציינו התובעים כי נגרמו נזקים למטלטלין אחדים שהיו בעליית הגג ובכלל זאת לשטיח, שעון שבת, ארון, קרש גיהוץ, מגהץ וכיוצ"ב.

יחד עם זאת, לא הציגו חוות דעת או הערכה לעניין הנזקים שנגרמו לאותם מטלטלין. הצעת מחיר וכן חשבוניות המוכיחות רכישת פריטים כאמור, אין בהם כדי להוכיח כי אותם פריטים ניזוקו כתוצאה מקריסת התקרה.

אני קובע על דרך האומדנה כי נזקי התובעים בגין אותם פריטים מסתכמים בהערכה גלובלית בסך של 1,000 ₪.

8.7 אין חולקין כי לתובעים נגרמה עגמת נפש וטרחה בעקבות הארוע נשוא הדיון. המדובר בבית שנבנה אך זמן קצר לפני התאונה ויש לשער כי החרדה ועגמת הנפש שהיו מנת חלקם לא היו מבוטלים. אני מעריך על כן את נזקיהם הלא ממוניים בסך של 4,000 ₪.

9. סוף דבר

9.1 אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים שלהלן:

9.1.1 בגין פינוי הפסולת ובניית תקרה חדשה סך 3,235 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 01.09.97 ועד התשלום המלא בפועל.

9.1.2 בגין תיקון נזקי הריצוף סך 2,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 15.09.97 ועד התשלום המלא בפועל.

9.1.3 בגין החלפת הדלת סך 1,200 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 15.09.97 ועד התשלום המלא בפועל.

9.1.4 בגין נזקי מטלטלין סך 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 15.09.97 ועד התשלום המלא בפועל.

9.1.5 בגין נזק לא ממוני סך 4,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

9.2 כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט הכוללים את סכום האגרה ששולמה על ידם וכן את שכ"ט השמאי בסך 1,754 ₪ כמפורט בחשבונית ת/4. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל ממועד הוצאתם על ידי התובעים ועד לתשלומם בפועל.

9.3 בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד לתשלומו המלא.

9.4 הסכומים המפורטים דלעיל ישולמו על ידי שני הנתבעים באופן שכל אחד מהם ישא בנפרד בסילוק מחציתם.

ניתן היום ט"ו באב, תשס"ב (24 ביולי 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
א. טובי
, שופט








א בית משפט שלום 6237/97 עמוס בוכניק נ' אורי סבג (פורסם ב-ֽ 24/07/2002)