פסקי דין על דיסק-אין בע"מ | פסקי דין על עמותת קרן מורשת מנחם בגין | פסקי דין על מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל | פסקי דין על ברקאי בני ברוקשטיין |

1171/03 עתמ     11/01/2004




עתמ 1171/03 דיסק-אין בע"מ נ' עמותת קרן מורשת מנחם בגין,מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל, ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ




1
בתי המשפט
עת"מ 1171/03

בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
13/01/2004
תאריך:
כבוד השופט דוד חשין
, סגן נשיא
בפני
:
דיסק-אין בע"מ

בעניין:
העותרת
ע"י ב"כ ארדינסט בן נתן ושות'
, עורכי דין
נ ג ד
1. עמותת קרן מורשת מנחם בגין

2. מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל

שניהם ע"י ב"כ עו"ד מרדכי ברקוביץ ואח'

3. ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ


המשיבים
ע"י ב"כ שדות ושות'
, עורכי דין
פסק-דין

מהות העתירה
1. עתירה זו עניינה במכרז מס' 23/2003 לרכישת ציוד והרכבת מערכות אודיו וידאו למוזיאון בגין (להלן - המוזיאון), אשר פורסם על ידי המשיבה 1, עמותת קרן מורשת מנחם בגין
(להלן - הקרן), בחודש מאי 2003 (להלן - המכרז). המוזיאון נועד להוות חלק מהמשיב 2, מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל
(להלן - מרכז בגין או המרכז; הקרן והמרכז יחדיו יקראו להלן גם - המשיבים 1-2).

ביום 2.6.03 החליטה ועדת המכרזים לבחור בהצעתה של המשיבה 3, ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ
(להלן גם - ברקאי), כהצעה הזוכה במכרז, בהיותה ההצעה הזולה יותר.

בעתירה זו מתבקש בית המשפט לקבוע כי הצעת העותרת היא הזוכה במכרז; ולחלופין - כי החלטתם של המשיבים 1-2 בנוגע לתוצאות המכרז הינה בטלה; ולחלופי חלופין - כי המכרז בטל, או לבטלו.

מיהות הצדדים
2. העותרת והמשיבה 3 הינן שתיהן חברות פרטיות, העוסקות באספקת שירותים מתקדמים בתחומי התקשורת החזותית והקולית, לרבות תכנון, עיצוב, התקנה ואינטגרציה של מערכות אודיו ווידאו, תקשורת דיגיטלית ובקרת מופע למוזיאונים, מרכזי מבקרים וכיו"ב. השתיים הינן חברות מובילות ובעלות ניסיון רב ביותר בארץ בתחומים האמורים, ולפיכך, במרבית המכרזים בתחומים אלו, הן המשתתפות היחידות. כך היה גם במכרז זה, שהיה מכרז סגור בין שתיהן בלבד.

3. מרכז בגין הינו תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכח החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק ההנצחה או החוק). על פי חוק ההנצחה, פעילותו של המרכז ממומנת, בין היתר, מקציב המדינה (סעיף 38 לחוק), והינו גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (סעיף 4(ב) לחוק ההנצחה). בסעיף 22 לחוק נקבע, כי המרכז יקים בירושלים את אתר ההנצחה, שיכלול תערוכה מתמדת של מוצגים המעלה את זכר חייו, פועלו ומורשתו של מנחם בגין.

4. הקרן הינה עמותה רשומה, שהוקמה עוד בשנת 1993, אשר קיבלה על עצמה, לאחר חקיקת החוק, את התפקיד של גיוס המשאבים הדרושים לשם הקמת המשכן למרכז, הכולל בין היתר את המוזיאון, וכן את האחריות על תכנון וביצוע הבנייה.

רקע כללי
5. כאמור, בחודש מאי 2003 פורסם המכרז כמכרז סגור בין העותרת לבין ברקאי (המשיבה 3), במסגרת פרוייקט הקמת המוזיאון. דרישות המכרז השונות, כפי שנכללו בחוברת המכרז, נקבעו, נכתבו ונערכו על ידי מר דני פיכמן, יועצה המקצועי של ועדת המכרזים, שהינו אף חבר בוועדת המכרזים (להלן - היועץ הטכני או היועץ).

העותרת וברקאי נתבקשו להגיש הצעות מחיר לתכנון, אספקה, התקנה ואינטגרציה של מערכות אודיו וידאו ובקרת מופע במוזיאון, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוברת שנמסרה להן (להלן - חוברת המכרז), לרבות המיפרט הטכני המיוחד (להלן - המיפרט הטכני או המיפרט) וכתב הכמויות שנכללו בחוברת המכרז, בהתאם להבהרות שניתנו למציעים במסגרת סיור קבלנים שנערך במוזיאון, ובהתאם לתשובותיו של היועץ הטכני לשאלות הבהרה שנשאל על ידי המציעים.

חוברת המכרז כללה, כאמור, מיפרט טכני אשר במסגרתו הובהרו והוגדרו התנאים הטכניים בהם על ההצעות במכרז לעמוד, וכן פורטו הרכיבים לגביהם נדרשו המציעים להגיש את הצעתם.

עם זאת, סעיף 3 לפרק 5 (אפיון הציוד) שבמיפרט קבע מפורשות כי דפי הנתונים והדגמים שהובאו בו הם דגמים מאושרים מראש, כי ניתן להציע במקומם פריטי ציוד שווה ערך, וכי היועץ הטכני הוא "היחיד והבלעדי לקבוע האם הציוד שהוגש הוא שווה ערך אם לאו", כאשר סעיף 4 הוסיף וקבע, כי אם היועץ לא אישר למגיש ההצעה הזוכה פריט מסויים כשווה ערך, אזי יהיה הזוכה חייב לספק את הפריט הספציפי שנקבע במיפרט. כמו-כן, סעיף 5.6 סיפא לפרק 6 (בחירת הקבלן הזוכה) שבמיפרט קבע כי מגיש ההצעה רשאי לבחור "שיטת עבודה אחרת ממה שתוכנן". נזכור נא הוראות סעיפים אלה כי עוד נידרש להן בהמשך.

ביום 2.6.03, לאחר שוועדת המכרזים פסלה את חלופה ב' שהציעה העותרת בהגשה השניה - שיטת ה-vga, להבדיל משיטת הוידאו שאופיינה במכרז - מצאה הוועדה כי הצעתה השניה של המשיבה 3, שעמדה על סך 1,424,242 ₪, היא זולה יותר מהצעתה הראשונה של העותרת, שעמדה על סך 1,841,183 ₪, דהיינו, זולה יותר ב-416,941 ₪ (כ-22%). לפיכך, החליטה הוועדה כי הצעתה של המשיבה 3 היא ההצעה הזוכה במכרז (נספח י' לעתירה).

יוער, כי הצעתה השניה של העותרת (חלופת ה-vga), שעמדה על סך 1,327,171 ₪, היתה זולה יותר מההצעה הזוכה. אך הצעה זו נפסלה, כאמור, והעותרת הבהירה כי העתירה איננה מכוונת כנגד פסילה זו.

רקע דיוני
6. לאחר שנודע לה כי הצעתה לא נבחרה, ולאחר שבקשתה לקבל לעיונה את מסמכי המכרז הרלוונטיים לא נסתייעה, עתרה העותרת לבית משפט זה (עת"מ 1061/03) כי יורה למשיבים 1-2 להמציא לה את המסמכים המבוקשים (להלן - העתירה הקודמת). בתום הדיון שהתקיים ביום 22.7.03, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על מחיקת העתירה הקודמת, לאחר שהמשיבים 1-2 הודיעו על הסכמתם להמציא לעיונה את המסמכים שביקשה. כן הוריתי, כי צו הארעי שהוצא בגדר העתירה הקודמת ימשיך לעמוד בעינו עד 15 ימים לאחר המצאתם.

7. בעתירתה הנוכחית טוענת העותרת, כי בהחלטה על זכייתה של המשיבה 3 במכרז נפלו פגמים מהותיים וחמורים. בין היתר, ההצעה זכתה למרות שלא עמדה בדרישות המכרז ובתנאיו, לרבות תנאים שהוצגו על ידי המשיבים 1-2 כתנאי סף וכ"תנאים בסיסיים" (סעיף 7.1 לעתירה). בד בבד עם עתירתה, הגישה העותרת בקשה לצו מניעה זמני, שניתן במעמד צד אחד (בש"א 7881/03).

8. בתום הדיון שהתקיים ביום 27.10.03, לאחר שהמשיבים הגישו את תגובותיהם ותשובותיהם, הוריתי, לאור החומר הטכני הרב שהצדדים העמיסו על תיק בית המשפט, כי הצדדים יגישו "תמצית הטיעון העובדתי-טכני [שלא תעלה על 3 עמודים לכל צד] בדבר עמידה או אי עמידה בדרישות הטכניות של תנאי המכרז", בהוסיפי כי העותרת גם תודיע בכתב "מהן הטענות שהיא מוותרת עליהן" (עמ' 4 לפרוטוקול). עוד הוריתי, לפי בקשת העותרת, כי ייערכו חקירות נגדיות קצרות של המומחים משני הצדדים, דהיינו של היועץ הטכני, מר דני פיכמן, ושל המומחה מטעם העותרת, מר חי ברנס.

9. לאחר שהצדדים הגישו את תמצית הטיעון העובדתי-טכני, והעותרת גם הודיעה על צמצום ניכר בטענותיה, נחקרו המומחים על תצהיריהם. במסגרת חקירתו הנגדית של היועץ הטכני, הגישה העותרת לבית המשפט תמליל של קלטת שבה הוקלטה בסתר השיחה שנערכה ביום 12.8.03 בהשתתפות (בין היתר) היועץ הטכני, מר ארנון דיסקין, מנהל העותרת, ומר אבישי בן נתן, מנהל הפיתוח הטכני של העותרת (התמליל סומן ע/א).

ביום 11.11.03, בסיום חקירתו הנגדית של היועץ הטכני, קבעתי את התיק לסיכומים בכתב. כן קבעתי, בהסכמת הצדדים, כי צו המניעה הזמני יצומצם, כדי לאפשר את קידום עבודות הבינוי במוזיאון, הכל כמפורט בהחלטתי מאותו יום (עמ' 36 לפרוטוקול).

עיקרי טענות העותרת
11. בעקבות צמצום טענותיה, כמוסבר לעיל, טוענת עתה העותרת בסיכומיה לקיומם של חמישה פגמים בלבד בהצעה הזוכה. לטענתה, הצעתה של המשיבה 3 לא עמדה בחמישה תנאים מהותיים ובסיסיים שנקבעו בחוברת המכרז, והם: (1) תנאי מסך הזכוכית; (2) תנאי סיגנל הוידאו; (3) תנאי תכונות בקר המופע; (4) תנאי השליטה מרחוק; (5) תנאי ה- balanced. ודוק: בסיכומיה העותרת כבר נמנעת, ובצדק, מלכנותם "תנאי סף", כפי שעשתה בעתירתה, אלא מכנה אותם תנאים מהותיים או תנאים בסיסיים, בהצביעה על כך כי שניים מהם הוגדרו במפורש כ"תנאים בסיסיים" (תנאים (2) ו-(5)), שניים נוספים הודגשו באותיות גדולות ובולטות במיוחד (תנאים (3) ו-(4)), כאשר תנאי (1) קבע איסור מפורש וחריג להציע מוצר שווה ערך למוצר הספציפי (מסך הזכוכית) שנבחר על-ידי היועץ הטכני.

העותרת טוענת בסיכומיה, כי אי-עמידתה של הצעת המשיבה 3 בתנאים מהותיים אלה של המכרז (ולו באחד מהם), חייבה את היועץ הטכני ואת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה על הסף, וכי בהימנעותם מפסילתה פגעו בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת במכרז.

העותרת מוסיפה וטוענת, כי בהעדר תשובה טובה לטענותיה, מצאו להם המשיבים מוצא דחוק באמצעות פרשנות מאולצת, בלתי הגיונית ובלתי סבירה של תנאי המכרז, בניגוד ללשונם הברורה והמפורשת; וזאת, באמצעות נסיון לשנות בדיעבד את תנאי המכרז, ובאמצעותם של הסברים טכניים אשר אין בהם כל ממש ואשר לא מתיישבים האחד עם משנהו.

עיקרי טענות המשיבים
12. הצד השווה לטיעוני המשיבים הוא שלא נמצאו פגמים בהצעתה של המשיבה 3, למעט בעניין התנאי של מסך הזכוכית (שאינו רלבנטי יותר למכרז כפי שעוד נראה), כי החלטת ועדת המכרזים הינה סבירה ומבוססת וכי אין להתערב בשיקול דעתה.

המשיבים 1-2 מציינים וטוענים, כי מדובר במכרז סגור, מורכב ומסובך, אשר לא כלל כל תנאי סף בכל הקשור לפרטיו הטכניים המרובים ואשר נערך בין שתי חברות אשר הינן היחידות בארץ בעלות הידע והיכולת לבצע את העבודה נשוא המכרז; כי הן העותרת והן המשיבה 3 הגישו את הצעותיהן במכרז בהתבסס על המפרט הטכני שנערך על ידי היועץ, אשר דרש מילוי פרטים רבים; כי שתיהן נדרשו להגיש הבהרות להצעותיהן ולהוסיף עליהן עדכונים ופרטים נוספים; כי מורכבותו של המכרז, תנאיו והליכיו, חייבו גמישות בטיפול בהם, כפי שנעשה על ידי היועץ הטכני וועדת המכרזים; כי הללו פעלו ביושר ובשוויון, תוך שמירה על הכללים המקובלים ותוך הימנעות מפסילת מי מהצדדים בגין פריטים בהם ניתן לקבל פרטים שווה ערך, מתוך הבנה שקיימים בשוק אין ספור פריטים טכניים אשר מסוגלים לתת מענה לצרכים, ובלבד שהמערכת המושלמת תופעל באופן מלא ותקין, ותשמור על הצרכים של המשיבים 1-2 בהתבסס על התקציב שאושר לפרוייקט.

המשיבה 3 מצידה מטעימה כי ההצעה שנבחרה - הצעתה שלה - נותנת מענה מושלם לצרכי המוזיאון ועונה בדיוק למיפרט, בציינה כי היועץ הטכני, אשר מומחיותו ומקצועיותו לא הוטלו בספק, היה נמנע מלהמליץ על הצעה שאינה עונה על צרכיו של המוזיאון בהתאם למיפרט הטכני שהוא עצמו ערך. המשיבה 3 טוענת, כי על בית המשפט להעדיף את עמדתו ועדותו של היועץ הטכני על פני חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם העותרת, מר ברנס, אשר מזה שנים אינו עוסק כלל בתכנון והקמה של מערכות אודיו ווידאו, אלא מוציא לאור ועורך את מגאזין האודיו והווידאו הדיגיטלי. המשיבה 3 מוסיפה וטוענת, כי הלכה היא שבית המשפט אינו שם שיקול דעתו במקום זה של ועדת המכרזים, ובמיוחד כאשר זו מסתמכת על חוות דעתו של היועץ הטכני, שערך את המפרט הטכני וליווה את כל הליכי המכרז כיועץ וכחבר בועדת המכרזים, בהוסיפה כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעת מקצועי המופעל על ידי מומחים במסגרת תפקידם, אף אם קיימים מומחים אחרים שדעתם שונה.

עד כאן רקע ותמצית עיקרי טענות הצדדים, ומכאן - לדיון בחמשת הפגמים שהעותרת מצאה בהצעה הזוכה.

תנאי מסך הזכוכית
13. במפרט הטכני נדרשו המציעים להציע מסך זכוכית גדול מתוצרת holo pro, כאשר בהערות הוספו המילים "ללא ש"ע", דהיינו, נאסר עליהם להציע מסך אחר, שווה ערך, יהיו תכונותיו דומות למסך הנדרש ככל שיהיו (להלן - תנאי מסך הזכוכית(. המסקנה המתחייבת מכך היא, לכאורה, כי הצעתה של המשיבה 3 לא עמדה בתנאי מסך הזכוכית, כטענת העותרת. שכן, המסך שהציעה המשיבה 3 היה מדגם transvu, ולא מדגם holo pro . אלא שהדברים אינם פשוטים כולי האי. זאת, משום שבמסגרת ההבהרות שניתנו על-ידי היועץ הטכני והופצו לכל המשתתפים, קבע היועץ באופן גורף, כי "אין במפרט ולו גם פריט אחד שאין לו שווה ערך בתעשיית האודיו וידיאו. מותר להגיש שווה ערך" (נספח כ"ו לתגובת המשיבה 3; ההדגשות שלי - ד' ח').

לטענת המשיבה 3, היועץ הטכני לא סייג את קביעתו האמורה ביחס לפריט זה או אחר, ולפיכך לא היה כל פגם במסך הזכוכית מדגם transvu שהציעה, בהיותו שווה ערך.

דומה, כי בעניין פריט זה אכן נוצרה אי-בהירות. שהרי, כפי שראינו, במפרט הטכני נאסר על המציעים להציע מסך זכוכית שונה, אף אם הינו שווה ערך לזה שנקבע במיפרט. ברם, כפי שנראה מיד, אינני נדרש להכריע בעניין זה. עם זאת, אעיר, כי רק לגבי פריט זה נאסר על המציעים להציע פריט שווה ערך, בעוד שלגבי כל יתר הפריטים הותר להם מפורשות להציע פריטים שווי ערך.

על כל פנים, תנאי מסך הזכוכית חדל להיות רלוונטי, לאחר שהמשיבה 1 נאלצה לוותר על מסך הזכוכית, בין היתר, בשל הוראת יועץ הבטיחות של הפרוייקט (סעיף 8.18 לתגובת המשיבה 3, שנתמכה בתצהיר של מר רונן ברוקשטיין, המשמש כמנכ"ל שלה). לפיכך, אין לפגם תיאורטי זה כל השלכה על תוצאת פסק הדין בעתירה זו.

בטרם אפנה לדון בארבעת הפגמים האחרים שהעותרת מייחסת להצעת המשיבה 3, אציין כי בסיכומיה ערכה המשיבה טבלה להמחשת טענותיה בדבר "שינויי גרסותיהם של המשיבים, גרסותיהם הכבושות ומהימנות הקלושה של עדות פיכמן [היועץ הטכני]", וכי בתגובה לכך צירפו המשיבים 1-2 לסיכומיהם טבלאות שנועדו להראות את מה שהעותרת "לא ציינה" בטבלה שלה. אף כי טבלאות אלה (הן של העותרת והן של המשיבים 1-2), יש בהן אכן כדי להאיר ולמקד היטב את השוני בגירסאותיהם של הצדדים בעניינים הטכניים הסבוכים שבמחלוקת ביניהם, אין בכוונתי - ואף אין צורך - להידרש לגודש הפרטים (הטכניים והלא טכניים) המייגע שבהן.

תנאי סיגנל הוידאו - מוניטורים
14. בסעיף 8 לפרק 1 (מבוא ותנאים בסיסיים) שבמיפרט, צויין כי: "המוניטורים הגדולים המאופינים הם בעלי יכולת לקבל סיגנל rgbhv בנוסף לסיגנל וידאו, מכיוון שבחלקם יהיה צורך להפעיל אותם כצגים עבור עמדות מולטימדיה (שבמכרז נפרד) וחלקם יעבדו בסיגנל compsite video" (להלן - תנאי סיגנל הוידאו).

לטענת העותרת, על פי לשונו הברורה של התנאי הזה ועל פי תכליתו, המוניטורים הגדולים נדרשים לעמוד בשני תנאים מצטברים: (1) יכולת לקלוט סיגנל וידאו, בין היתר משום ש"חלקם יעבדו בסיגנל "composite video"; (2) יכולת לקלוט סיגנל rgbhv, משום ששלושה מהם ישמשו בעתיד להפעלת עמדות מחשב אינטראקטיביות. לטענתה, המשיבה 3 והיועץ הטכני הודו כי ההצעה הזוכה אינה עומדת בתנאי סיגנל הוידיאו, ולפיכך, כבר מטעם זה, צריך היה לפסול את ההצעה הזוכה, מבלי צורך להיכנס להסבריהם של המשיבים, שהינם, לטענתה, הסברים מאוחרים וכבושים הסותרים את לשונו הברורה של תנאי סיגנל הוידיאו בחוברת המכרז.

המשיבים לעומתה טוענים, בהתבססם גם על דבריו של היועץ הטכני בחקירתו הנגדית, כי לא זו בלבד שהמוניטורים הגדולים עומדים בתנאי המכרז, אלא הם אף נותנים פתרון איכותי יותר ממה שנדרש במכרז.

טענת המשיבים מקובלת עלי. שני טעמים עיקריים לכך. ראשית, אין זה מדויק לומר כי המשיבה 3 והיועץ הטכני הודו כי הצעתה של המשיבה 3 אינה עומדת בתנאי סיגנל הוידיאו. הציטוט המלא מדבריה של המשיבה 3 בסעיף 8.7 לתגובתה הוא: "המוניטורים שעליהם מלינה העותרת, אכן כוללים כניסות לסיגנל rgbhv ולא כניסות וידיאו רגילות ונחותות יותר שאין בהן צורך" (ההדגשה שלי - ד' ח'). כמו-כן, אף שבחקירתו הנגדית אישר היועץ הטכני בוודאות, כי המוניטורים שהציעה המשיבה 3 "לא כללו סיגנלים של קומפוזיט וידיאו" (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 1-3), הרי שאין לנתק את תשובתו מהדברים שאמר בסמוך לפניה ולאחריה, מהם עולה בבירור כי המוניטורים הללו כללו כניסות לסיגנל rgbhv, המהוות כניסת וידאו משופרת יותר, לעומת כניסת הוידאו הרגילה.

בחקירתו הסביר היועץ, כי במכרז נדרש שהמוניטורים יכללו שתי כניסות: כניסה אחת איכותית, המיועדת למחשב עתידי אשר ישמש כעמדה אינטראקטיבית, וכניסה שניה פחות איכותית, לקבלת סיגנל הוידיאו הנחות מהסוג של composite video (ראו עמ' 14, ש' 14-4). כן אמר בחקירתו, כי המוניטורים שהציעה המשיבה 3 כוללים שתי כניסות איכותיות (ולא רק אחת, כפי שנדרש במכרז), בהסבירו כי כניסה אחת איכותית, בעלת יכולת לקלוט סיגנל rgbhv, תשמש בעתיד להפעלת עמדת מחשב אינטראקטיבית, ובנוסף עליה כניסה שניה איכותית לקבלת סיגנל rgbhv, המהווה כניסת וידיאו לכל דבר והעולה באיכותה על כניסת הוידיאו הרגילה (composite video), הנחותה ממנה (שם, שם). העולה מדברים אלה הוא, בין היתר, כי אין כל סתירה בין דבריו של היועץ הטכני בפגישה מיום 12.8.03, לפיהם, למוניטורים שהציעה המשיבה יש כניסות וידאו (עמ' 7 לתמליל ע/א: "אני אומר שיש להם וידאו"), לבין דבריו של המומחה בחקירתו הנגדית, שהמוניטורים הללו "לא כללו סיגנלים של composite video." (עמ' 15 לפרוטוקול ש' 1-3).

כן עולה מדברי היועץ בחקירתו, כי המוניטורים שהציעה המשיבה 3 תואמים את דרישות המכרז; ובלשונו שלו: "הדבר דומה לכך שאם ביקשתי שתי כניסות במכרז, כניסה אחת איכותית ואחת פחות איכותית, וקיבלתי שתי איכותיות משני המגישים, על אחת כמה וכמה זה תואם את תנאי המכרז, זה מספק ואף טוב יותר" (עמ' 15). כלומר, שהמוניטורים מדגם pd3200, שהציעה המשיבה 3, היו לא רק שווי-ערך לאלה שנדרשו במכרז, אלא אף משופרים יותר, בבחינת "בכלל מאתיים מנה" (בבא קמא, עד עא).

שנית, במסגרת הצעתה השניה במכרז - חלופת ה-vga, להבדיל מ"שיטת הוידאו" שאופיינה במכרז - הציעה העותרת עצמה מוניטורים זהים לאלה שנכללו בהצעה הזוכה (מוניטורים מדגם pd3200), בציינה כי גם חלופה זו "מהווה פתרון מלא ושלם לצרכי המוזיאון, כפי שאופיינו בחוברת המכרז" (סעיף 39 לעתירה). יש כאן אפוא הודאה מפי העותרת עצמה כי המוניטורים האלה עונים לדרישות המכרז.

טוענת העותרת, כי לחלופה זו (vga), שנפסלה כזכור על ידי ועדת המכרזים (והעותרת לא השיגה על כך), אין עוד כל רלוונטיות לעתירה, ולכל היותר, יש בה כדי ללמד על אי השוויון בו נהג היועץ הטכני, שעה שפסל אותה והכשיר את הצעת המשיבה 3 הכוללת ציוד דומה.

אין בידי לקבל טענה זו. אמנם, כטענתה, ועדת המכרזים פסלה את הצעתה החלופית בנימוק שהציוד שהוצע בה "אינו הציוד שאופיין במכרז" (נספח י' לעתירה). ואולם, כטענת המשיבים 1-2, אי ההתאמה של הציוד בחלופה השניה לא נגעה למוניטורים האלה (pd3200), שהיועץ הטכני אישר אותם אף לעותרת והעניק גם לה את הניקוד המירבי בגינם (סעיף 7ג' לתצהיר היועץ), כי אם לשיטת ה-vga שהציעה כחלופה לשיטת כרטיסי הוידאו שנקבעה במכרז, כעולה ממכתב סיכום (מיום 29.5.03) שהוציא מנהל הפרוייקט, מר אהוד ארמוני (נספח ח/1 לתגובת המשיבים 1-2 מיום 22.9.03, סעיף 5 בעמ' 2).

כללו של דבר: על בסיס כל אחד משני הנימוקים דלעיל, אינני רואה מקום להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, שלא מצאה פגם במוניטורים שנכללו בהצעה הזוכה.

תנאי השליטה מרחוק - מוניטורים
15. פתח דבר אומר, כי הנימוק השני דלעיל יפה בעיקרו גם לדחיית טענותיה של העותרת בדבר אי עמידת ההצעה הזוכה בתנאי השליטה מרחוק. זאת, משום ששני התנאים האלה עניינם במוניטורים. אבאר.

הפרק שבתחתית עמוד 6 לחוברת המכרז מורה כי: "... כל מקרן וכל מוניטור יחובר ליציאת rs232 נפרדת וניתן יהיה לשלוט בהם בהדלקה מדורגת..., כיבוי והדלקה של מוניטורים מרחוק, ... בין אם מדובר במוניטור crt ובין אם מדובר במסמכי lcd" (להלן - תנאי השליטה מרחוק).

לטענת העותרת, לשונו של התנאי מורכב משני תנאי משנה מצטברים: תנאי המשנה הראשון דרש כי כל אחד מהמוניטורים יהיה מחובר בעצמו ישירות ליציאת 232 rsנפרדת, כלומר, שעליהם להיות בעלי כניסות 232 rs, כדי שיוכלו לקלוט מידע בסטנדרד rs232, וכי אין די בקיומן של יציאות 232 rs בבקר המופע (דהיינו, נדרשת דו-כיווניות בין המוניטור לבין בקר המופע); והתנאי השני דרש כי כל המוניטורים יהיו נשלטים מרחוק, ובכלל זה כי המוניטורים יהיו ניתנים לכיבוי ולהדלקה מרחוק. לטענתה, המוניטורים הגדולים שהוצעו על ידי המשיבה 3 אינם יכולים לקלוט 232rs, וגם אינם ניתנים לכיבוי ולהדלקה מרחוק, ולפיכך יש לקבוע כי הצעתה של משיבה 3 לא עמדה בתנאי השליטה מרחוק.

המשיבים טוענים, לעומתה, כי במפרט הטכני של המכרז לא נכללה דרישה כי המוניטורים יהיו בעלי כניסות 232rs או בעלי יכולת לקלוט 232rs, וכי הצעתה של המשיבה 3 מאפשרת שליטה מרחוק בכמה אלטרנטיבות, העונות כולן על תנאי המכרז.

גם במחלוקת זו מעדיף אני את עמדת המשיבים. אין מחלוקת כי המוניטורים שהוצעו על ידי המשיבה 3 אינם יכולים לקלוט מידע בפרוטוקול 232rs. ואולם, כטענת המשיבים, במפרט עצמו לא נכתב כי על המוניטור להיות בעלי כניסות 232rs, דהיינו לא נדרש שיהיו בעלי יכולת לקלוט סטנדרד 232rs, וגם לא נכללה במפרט דרישה למחבר מובנה בהם מסוג 232rs (כלומר, אין דרישה לדו-כיווניות). לפיכך, רשאית היתה המשיבה 3 להציע את המוניטורים מדגם pd3200 שהציעה, על אף שאינם בעלי כניסות 232rs. טוענת העותרת, כי מתוך שרטוט המערכת (שצורף כנספח ב' לסיכומיה), ניתן לראות כי נדרש שכל מוניטור יהיה מחובר בעצמו ישירות ליציאת 232rs נפרדת, שתחברו ישירות לבקר המופע. תשובתם של המשיבים לטענה זו הינה כפולה - והיא מקובלת עליי. התשובה האחת היא, כי שרטוט המערכת הינו תכנון אב בלבד להבנת העיקרון וכי המציע הזוכה נדרש לשרטוט תכנון ומפורט לאחר זכייתו, כפי שנקבע מפורשות בסעיף 12 לפרק 1 שבמיפרט הטכני (מבוא ותנאים בסיסיים). התשובה השנייה היא, כי העותרת עצמה הציעה במכרז מוניטורים ללא מחבר 232rs בגוף המוניטור. זאת, לא רק כשהציעה אותם מוניטורים (מדגם pd3200) במסגרת חלופת ה-vga, שנפסלה, אלא גם בעת שהציעה - במסגרת שתי החלופות שהגישה במכרז - כמות לא מבוטלת של מוניטורים (24 במספר) מדגם tvs ומדגם l17d, שאין להם כניסת 232rs, כפי שאישר המומחה מטעמה, מר ברנס, בחקירתו הנגדית (עמ' 7 ש' 25 עד עמ' 8 ש' 1-2; 8-12). על-כן, גם מטעם זה מנועה העותרת מלטעון, כי המוניטורים שהציעה המשיבה 3 אינם עונים על דרישות המכרז. על כגון דא נאמר: טול קורה מבין עיניך.

וזה מביא אותי לדרישה של השליטה מרחוק, שאכן נכללה במכרז. העותרת הפנתה למכתב של יצרן המוניטורים שהוצעו על ידי המשיבה 3, בו צויין כי מוניטורים אלה אינם ניתנים לכיבוי או להדלקה מרחוק. לטענתה, די בכך כדי לקבוע כי ההצעה הזוכה אינה עומדת בתנאי המכרז.

גם טענה זו אין בידי לקבל. ראשית, כפי שכבר נוכחנו לדעת, בהצעתה החלופית הציעה העותרת עצמה מוניטורים זהים. והנה, כאשר הטיח זאת היועץ הטכני בפני
המנכ"ל שלה: "אתה גם כן עובד על מוניטור כזה", הגיב המנכ"ל: "כי אני שולט דרך ה- vga" (עמ' 9 לתמליל ע/א). משמע, כי גם העותרת לא ראתה כל פגם בהצעת שיטת שליטה אחרת מזו שאופיינה במכרז. אמנם, הצעתה של העותרת לשליטה מרחוק באמצעות טכנולוגיית ה- vga (טכנולוגיית מחשב במקום טכנולוגיית וידאו) הוצעה במסגרת הצעה חלופית כוללת, שנפסלה על ידי הוועדה, אך די בעצם העובדה שהעותרת לא ראתה מניעה לקיים את דרישת השליטה מרחוק בדרך אחרת מזו שנקבעה במכרז, כדי לבחון את יכולתה של המשיבה לעשות כן באמצעות הציוד שהציעה במכרז, כמערכת משולבת ומתואמת העונה על דרישות המכרז.

בסעיף 7ג' לתצהירו, שכותרתו "המוניטורים הגדולים", ציין היועץ הטכני כי "קיימת תאימות מלאה בין כל רכיבי המערכת שהציעה המשיבה 3 כולל מוניטורים. הסעיף מאושר". בחקירתו הנגדית הסביר היועץ הטכני כי ניתן לקיים את דרישת השליטה מרחוק במוניטורים גם באמצעות נגן הוידאו, באומרו כי קיימים מוניטורים שיש להם תכונה מובנית בתוכם, המאפשרת להדליקם בבוקר ולכבותם בערב, "שזה בעצם מה שנדרש במכרז זה, כל מה שעליך לעשות זה להדליק ולכבות את נגן הווידאו שלך שמחובר אליהם ולא צריך לחברם פיזית ל-אר.אס 232" (עמ' 19 ש' 2-3). המומחה המחיש את דבריו בדוגמא מתחום המחשב האישי המוכרת לכולנו: "כמו למשל אם מדליקים מכבים מחשב אישי, אם המסך תמיד מודלק, הרי שהדלקת המחשב תפעיל את המסך וכיבוי המחשב תחשיך את המסך" (שם, ש' 5-6).

העותרת איננה חולקת, למעשה, על האפשרות לשלוט במוניטורים מרחוק באמצעות נגן הווידאו כאמור. היא רק טוענת כי לא זו השיטה שנדרשה במכרז וכי השיטה הזו הועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית של היועץ הטכני. אין אני מוצא ממש בטענות אלו. כזכור, מסמכי המכרז איפשרו להציע שיטת עבודה אחרת מזו שאופיינה במכרז, ואינני רואה כל סיבה לפרש אפשרות זו על דרך הצמצום, לפיה היא איננה חלה על שיטות השליטה במוניטורים. כמן-כן, העובדה כי אפשרות השליטה באמצעות נגן הווידאו צויינה לראשונה בחקירתו הנגדית של היועץ, איננה אומרת כי מדובר בגרסה חדשה או כבושה, שהרי כבר בתצהירו ציין היועץ כי קיימת תאימות מלאה בין כל רכיבי המערכת שהציעה המשיבה 3 - כולל המוניטורים - ואין חולק , כאמור, כי שיטת השליטה הזו עובדת.

תנאי בקר המופע
16. הפרק בתחתית עמוד 6 לחוברת המכרז, שכותרתו "הדגש לגבי בקר המערכת...", מורה בזו הלשון: "מודגש בזאת כי הצעת המגיש תכלול בקר מופע שבו יש: 48 פורטים 232 rs ו-48 חיבורי o/i הבנויים כ- relays לזרם עד am75 (להלן - תנאי בקר המופע). בסעיף 36 לכתב הכמויות שבחוברת המכרז, המתייחס לפריט של בקר המופע, צויין "1" (בעמודת "הכמות").

לטענת העותרת, על פי פרק זה שבתנאי המכרז, נדרשו 48 פורטים (יציאות) בבקר המופע. לטענתה, הבקר מדגם +16v שהציעה המשיבה 3 כולל רק 16 פורטים, ואילו הבקר מדגם e2mp שהציעה כולל רק 2 פורטים. לפיכך, ומאחר שבסעיף 36 לכתב הכמויות שהגישה המשיבה 3, צויין במפורש "1" ביחס לשני הדגמים שהציעה, המסקנה הנובעת מכך היא, לדבריה, כי הצעת המשיבה 3 כוללת לכל היותר 18 פורטים (16+2); וגם אם תמצא לומר כי הבקר מדגם e2mp כולל 6 פורטים (כטענת המשיבים), גם אז יימצא כי הצעת המשיבה 3 כוללת רק 22 פורטים (16+6), בעוד שבמכרז נדרשו כאמור 48 פורטים. לכן, כך העותרת, יש לקבוע כי ההצעה הזוכה אינה עומדת בתנאי בקר המופע.

לעומתה טוענים המשיבים, בהסתמכם על חוות דעתו של המומחה מטעם העותרת ועדותו, כי אין מניעה "לשרשר" בקרים כדי להגיע ל-48 פורטים כנדרש. לטענתם, שרשור זה יכול להיעשות על ידי הוספת בקרים או מכשירים או כרטיסים, או באמצעות "קופסאות הרחבה". המשיבים 1-2 אף טענו שבמכרז לא נדרש כי בבקר המופע יהיו "48 פורטים", כי אם "עד המספר הנקוב של הפורטים".

אפתח בטענה האחרונה של המשיבים 1-2, שהועלתה לראשונה בעדותו של היועץ הטכני, שנשאל "אבל דרשת 48 פורטים", והשיב: "עד 48" (עמ' 20 ש' 18-19). ייתכן כי יימצא מי שיאמר שהסעיף במכרז הדן בבקר המופע יצר אי בהירות בעניין מספר הפורטים הנדרש על פיו, באשר ברישא לסעיף נקבע מפורשות כי הדרישה היא לבקר "שבו יש 48 פורטים", ואילו בסיפא צויין "הפעלת דלתות, מסכים, שאטרים, וכל רכיב אחר במוזיאון עד למספר הנקוב של הפורטים הוא חלק מסעיף זה" (ההדגשה שלי - ד' ח'). ואולם, לאור העובדה שלא רק העותרת אלא גם המשיבה 3 הבינה כי מדובר בדרישה "לספק 48 פורטים" (סעיף 3 לסיכומיה), נראה לי כסביר יותר לפרש את הדרישה הזו של המכרז כדרישה לבקר מופע שיש בו 48 פורטים, כהבנת העותרת והמשיבה 3 גם יחד.

אשר לטענת "השרשור" של בקר המופע (על ידי הוספת בקרים או מכשירים או כרטיסים או "קופסאות הרחבה"), יש לומר שניים אלה. ראשית, כטענת העותרת, בכתב הכמויות שהגישה המשיבה אין כל זכר לשרשור, כמו-גם לאמצעים הנוספים שבאמצעותם יבוצע השרשור (שהרי המשיבה 3 ציינה בהצעתה "1" בעמודת הכמות), כאשר האמצעי של "קופסאות ההרחבה" הועלה לראשונה בסיכומי המשיבים, והעותרת מתנגדת להעלאתה המאוחרת, ובצדק, באומרה כי מדובר בטענה עובדתית חדשה. שנית, המומחה מטעם העותרת אומנם ציין בחוות דעתו כי "בתיאוריה ניתן לשרשר מספר בקרים" (שם סעיף 19 לחוות דעתו), כאשר בחקירתו הנגדית אף הבהיר כי שרשור של מספר בקרים "הוא אפשרי", באשרו "שישנם מוזיאונים שעובדים בשיטת שרשור בקרי מופע יותר מ-48", אך הוא חזר ואמר כי לענייננו האפשרות הזו היא תיאורטית "משום שבמכרז זה לא הופיע" (עמ' 10 ש' 4-12). בהדבק דברים זה גם אומר, כי לא מקובלת עליי טענת המשיבים לפיה הצעתה של העותרת מורכבת אף היא ממספר מכשירים. שכן, הצעת העותרת הינה למעשה תוכנה על גבי מחשב אחד ("1") מדגם pc רגיל, שאינו מצריך הוספת מכשירים כלשהם או ביצוע שרשור כדי להגיע ל-48 הפורטים הנדרשים במכרז. על-כן, ועל אף שבקר המופע שהציעה העותרת איננו הדגם שאופיין ואושר מראש במפרט הטכני, אלא אושר כשווה ערך, הרי הוא עונה על תנאי בקר המופע (ואיש אינו חולק על כך).

העולה מכל האמור, כי הצעתה של המשיבה 3 אינה עונה על דרישת בקר המופע שבמכרז, משום שבבקר שהציעה (+16v) אין 48 פורטים כנדרש. חרף זאת, לא ראיתי לפסול את הצעתה בשל כך. הנימוק לכך נעוץ בעובדה שהבקר שהציעה הינו בדיוק הדגם שאושר מראש במפרט הטכני - "לפי אפיון +16v" (נספח ג לתגובת המשיבים 1-2, עמ' 22, עמודת הדגם). בנסיבות אלו, וכאשר העותרת עצמה מציינת (על סמך עיון במיפרט באתר האינטרנט של היצרן), כי הדגם הזה - שאושר מראש - אינו מאפשר לחבר לבקר המופע כרטיסי הרחבה בכמות מספקת כדי להגיע ל-48 פורטים כנדרש (סעיף 6 לתמצית טענותיה העובדתיות-טכניות), אינני סבור כי יהא זה צודק או הוגן לזקוף זאת לחובת המשיבה 3 ולהכשיל את זכייתה במכרז עקב כך. מוסיפה שם העותרת וטוענת (בסעיף 7), כי כדי להגיע ל-48 פורטים בהסתמך על דגמי מופע בקר המופע שהוצעו, יש להוסיף שני בקרי מופע נוספים (ובסה"כ 4 בקרים), אשר אינם נזכרים בהצעת המשיבה 3. אכן, בהצעה הזוכה לא צויינו בקרים נוספים, מעבר למה שהוצע בה, וגם לא נזכרה אפשרות השרשור. ואולם, לאור העובדה שהגורם לאי התאמת דגם בקר המופע שהוצע על ידי המשיבה 3 נעוץ בראש ובראשונה ביועץ הטכני, שאיפיין ואישר מראש את הדגם הזה במפרט הטכני, כאמור, ולאור העובדה שהפתרון של השרשור הוא אכן אפשרי, כפי שציין ואישר המומחה מטעם העותרת עצמה, אינני רואה מקום לפסול את הפתרון הזה על אף שלא נזכר בהצעתה של המשיבה 3, שהסתפקה בהצעת הדגם המאושר.

תנאי ה- balanced
17. בסעיף 9 לפרק 1 (מבוא ותנאים בסיסיים) שבמפרט הטכני נדרש כי: "כל חיבורי האודיו מהמקורות אל המגברים יהיו balanced".

לטענת העותרת, לשונו של תנאי זה הינה ברורה: חיבורי האודיו נדרשים להיות balanced כבר מן המקורות (קרי - מן הנגן), ולפיכך נדרש בהכרח כי הנגן יכלול יציאת balanced. לטענתה, נגני הווידאו שהציעה המשיבה 3 אינם בעלי יציאות balanced, וגם אינם כוללים יציאות rgbhv, שהינו הסיגנל הנדרש, לדבריה, לצורך העבודה עם המוניטורים שהציעה המשיבה 3. אציין, כי העותרת מעלה כאן טענות נוספות, אך אינני רואה צורך להידרש להן.

המשיבים חולקים על טענותיה של העותרת וטוענים, בין היתר, כי הנגנים שהציעה המשיבה 3 עונים על תנאי ה - balanced, כמו-גם על הדרישה שיהיו בעלי יציאות rgbhv.

גם במחלוקת טכנית זו, מעדיף אני את טענות המשיבים. כדי שלא להוסיף ולהאריך את יריעתו של

פסק דין
זה, שעיקרו במחלוקות על מידת התאמתם של פריטי פריטים טכניים שונים לדרישות השונות שנכללו במכרז, אומר בקצרה את הדברים הבאים: ראשית, הדגם של הנגנים שהמשיבה 3 הציעה, נגן 4mvd מתוצרת alcom mcbride, הוא הדגם שאושר מראש במכרז (ראו פריט 20 לכתב הכמויות), ולפיכך חל כאן, בהתאמה, מה שכבר אמרתי לעיל בהקשר לכך. שנית, לנספח כ"ב לתגובת המשיבה 3 (מכתב מיום 1.6.03) צורף אישור בכתב של היצרן כי קיימת גירסה של הנגנים מהדגם האמור עם יציאות balanced. שלישית, אישור זה של היצרן (פרוספקט) הומצא לפי דרישתו של היועץ הטכני, שדרש אישור בכתב, ולאחר שהומצא לו, כאמור, אישר את דגם נגן הווידאו המצויין בו (עמ' 26, ש' 1-6). רביעית, היועץ הטכני גם דחה את טענת העותרת כי לפי הפרוספקט, אין לדגם האמור יציאות של rgbhv (שם, ש' 8-12).

סיכומו של דבר
לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי להתערב בתוצאות המכרז. לא מצאתי כי החלטת ועדת המכרזים פוגעת בשיוויון או בתחרות ההוגנת. המשיבה 3 זכתה במכרז בהיות הצעתה ההצעה הזולה ביותר. המשיבה 3 לא זכתה בשל כך שהציעה מערכת נחותה מזו שנדרשה במכרז, ולא נתקיים כאן "טענו בחיטין והודה לו בשעורין". עקב מורכבותו הטכנית, התאפיין המכרז ב"רקמות פתוחות", באפשרו גמישות הן בהצעת פריטים שווי ערך והן בהצעת שיטות עבודה אחרות. עפ"י אלה גיבשה המשיבה 3 את הצעתה הזוכה, והעמידה מערכת שלמה ומתואמת. ועדת המכרזים מצאה כי מערכת זו עונה לדרישות המכרז ולא נמצאה לי סיבה להתערב בהחלטתה.

סוף דבר
העתירה נדחית וצו הביניים מבוטל בזה. העותרת תשלם למשיבה 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בנסיבות העניין, ולאור חריגתם המשמעותית של המשיבים 1-2 מהיקף הסיכומים בכתב (23 במקום 9 עמודים, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט), אין צו להוצאות בין העותרת לבינם (וראו גם החלטתי מיום 11.12.03). מנגד, לאחר שעיינתי בתגובתם של המשיבים 1-2 (מיום 15.12.03) לא ראיתי מקום להטיל עליהם הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל חריגתם מהיקף הסיכומים.
ניתן היום יז בטבת (11.1.04) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים וגם תודיעם טלפונית.
______________
דוד חשין
, סגן נשיא








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1171/03 דיסק-אין בע"מ נ' עמותת קרן מורשת מנחם בגין,מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל, ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/01/2004)