פסקי דין על פיליפ מרק גנון | פסקי דין על גי קוריאל שמעון | פסקי דין על מרטין נינה קוריאל | פסקי דין על רשם המקרקעין נתניה | פסקי דין על משרד האוצר - מס שבח מקרקעין נתניה |

2272/05 בשא     24/02/2005




בשא 2272/05 פיליפ מרק גנון נ' גי קוריאל שמעון,מרטין נינה קוריאל,רשם המקרקעין נתניה,משרד האוצר - מס שבח מקרקעין נתניה




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא002272/05

בתיק עיקרי: א 001090/05
בפני
:
כב' השופט יהודה זפט

תאריך:
24/02/2005



בעניין:
פיליפ מרק גנון



ע"י ב"כ עו"ד
יואלה בלחסן

המבקש

נ ג ד


1. גי קוריאל שמעון

2. מרטין נינה קוריאל

ע"י ב"כ עו"ד יעקב אגרסט


3. רשם המקרקעין נתניה

4. משרד האוצר - מס שבח מקרקעין נתניה


המשיבים



משיבים פורמליים

החלטה

לפני בקשה לאסור על המשיבים בצו מניעה זמני לעשות דיספוזיצה בבית הידוע כגוש 6668 חלקה 1080 ברחוב וינגייט הרצליה (להלן: "הבית") עד למתן פסק הדין בתביעת המבקש בתיק אזרחי 1090/05 ל

פסק דין
האוכף על המשיבים חוזה למכירת הבית שנכרת בינו ובין המשיבים.

העובדות דלקמן אינן במחלוקת:
ב-28.5.04 נחתם בין בעלי הדין חוזה מכר (נספח א לבקשה) לפיו התחייבו המשיבים למכור למבקש את הבית בסכום של 976,000 דולר (להלן: "החוזה").
על פי האמור בסעיף 8.2 לחוזה סכום של 100,000 דולר שולם במעמד חתימת החוזה, וסכום של 876,000 דולר היה על המבקש לשלם בתוך 30 יום, כלומר עד 27.5.04.

למרות תזכורות והתראות רבות, עד היום הזה לא שילם המבקש את הסך 876,000 דולר או אף חלקו (המבקש טוען כי שילם לאחר החתימה 25,000 דולר נוספים, טענה המוכחשת על ידי המשיבים. המבקש לא תמך טענתו זו במסמך כלשהו (למחלוקת זו אין חשיבות לענייננו).

אין איפוא חולק על כך שהמבקש היפר את התחייבותו החוזית לשלם את יתרת התמורה בסך 876,000 דולר עד 27.6.04.

לאחר ההפרה הוסכם כי המבקש ישלם את היתרה בצירוף 100,000 דולר פיצויים עד 15.10.04, ולאחר מכן עד 26.10.04, אולם המבקש שב והיפר את התחייבויותיו (ראה נספחים א-ז לתשובה, מסמכים אותם נמנע המבקש מלצרף לבקשתו, עניין אליו אשוב בהמשך).

ב-28.11.04 חתמו המבקש והמשיב על 2 מסמכים, המבקש על נספח ז לבקשה, והמשיב על נספח ח לבקשה.
ממסמכים אלה עולה כי הוסכם בין הצדדים כי בנוסף לסך של 650,000 דולר אותם יקבלו המשיבים באמצעות הלוואה מבנק כנגד שעבוד הנכס, ישאר חוב של 300,000 דולר, שהמשיבים נאותו לפרוס אותו כדלקמן: 200,000 דולר עד סוף יוני 2005 ו-100,000 דולר עד סוף אוגוסט 2005
מסמכים אלו הושמדו בפגישה בביתם של המשיבים ב-3.12.04, אולם העתקם נשמר אצל המבקש.
בנספח ח לבקשה, ניכר בעליל תיקון הספרה 3 במספר 300,000 דולר והפיכתו ל-2, היינו 200,000 דולר.

לטענת המבקש הוסכם בינו ובין המשיב כי המבקש ישלם למשיבות פיצויים על ההפרה בסך 100 אלף דולר וחוזה המכר יעמוד בעינו, אלא שבמוצאי שבת 4.12.04 התקשר המשיב למבקש והזמינו לביתו, ושם הופתע לשמוע שהמבקש דורש פיצוי נוסף של עוד 100 אלף דולר, בניגוד למסמכים עליהם חתמו המבקש והמשיב ב-28.11.04, נספחים ז ו-ח לבקשה, נספח יב לבקשה.
ב-7.12.04 שלח המבקש הודעה בדבר ביטול החוזה, נספח יב לבקשה.

גירסת המשיב שונה. לפי גירסת המשיב החוזה בוטל במכתבו של בא כוחו לבא כח המבקש
ב-20.10.04, נספח ח1 לתשובה, ולאחר מכן בא כח המשיב הביע נכונות לחזור מהודעת הביטול כנגד הגדלת פיצוי ב-100 אלף דולר נוספים, כך שיעמוד על 200 אלף דולר, והמבקש הסכים לכך, ואף הושגה הסכמה על דרך התשלום: 650 אלף דולר מיד, שיתקבלו באמצעות הלוואה אותה יטול המבקש מהבנק כנגד שיעבוד זכויותיו על פי חוזה המכר, והיתרה תשולם בשני תשלומים:
200 אלף דולר עד סוף יוני 2005 ו-100 אלף דולר עד סוף אגוסט 2005.

למבקש נשלחה טיוטה של תוספת לחוזה ששיקפה את ההסכמות, נספח יא לתשובה, אלא שהמבקש לא היה מוכן לחתום על הנוסח המוצע, והחזיר נוסח מתוקן משלו, ובו הפיצוי עמד על 100 אלף דולר (נספח י לבקשה), ועל רקע זה הוזמן והופיע המבקש בבית המשיב במוצאי שבת 4.12.04, ובפגישה זו בהסכמה הדדית קרע המשיב את 2 המסמכים מ-28.11.04 שנספחים ז ו-ח הם העתקם, לאחר שהמבקש הצהיר בפני
ו כי אין בידו העתק של מסמכים אלה.

ב-22.12.04 שוגר למבקש מטעם המשיבים מכתב המציג את השתלשלות העניינים ומבהיר כי המשיבים דבקים בביטול העיסקה (נספח יב לתשובה).

דיון

א. א. נקיון כפיים

את בקשתו לצו מניעה זמני הגיש המבקש ב-17.1.05, כאשר הסעד התבקש במעמד צד אחד. בבקשתו הציג המבקש את גירסתו, תוך שהוא מודה אמנם כי לא עמד בהתחייבותו לשלם את יתרת התמורה בסך 876 אלף דולר עד 27.6.04, ומציין את ההסכמה בדבר תשלום פיצוי בסך 100 אחלף דולר, אולם המבקש נמנע, ללא ספק ביודעין, מהצגת שלל מסמכים המתעדים את הפניות הרבות של בא כח המשיבים לבאת כח המבקש, ואת התנאים בהם הותנתה ההסכמה למחול על ההפרה תמורת פיצוי בסך 100 אלף דולר.

את שהושמט מהבקשה, צירפו המשיבים לתשובתם. בין המסמכים שהשמטתם ראוי במיוחד לציון נספח ה לתשובה, מכתב מ-29.8.04 בו מתנים המשיבים את הסכמתם למחול על ההפרה כנגד פיצוי בשיעור 10% מהתמורה, בכך שהתחייבות בכתב לתשלום הפיצוי תמסר לבא כח המשיבים עד 1.9.04, והפיצוי יחד עם מלוא יתרת התמורה, ישולמו עד 15.10.04, ונספח ו לתשובה, מ-22.9.04, בו מודיעה באת כח המבקש כי המבקש הודיע לה כי הוא מוכן לשלם את יתרת התמורה והפיצויים המוסכמים עד 15.10.04.

מסמך חשוב אחר שהושמט על ידי המבקש מבקשתו הוא נספח ח1 לתשובה בו מודיע בא כח המשיבים לבאת כח המבקש על ביטול סופי ומוחלט של החוזה, ביטול שיתבטל רק אם המבקש ישלם למשיבים את כל חובו בסך 976 אלף דולר עד 26.10.04.

מסמך חשוב נוסף אשר הושמט על ידי המבקש בבקשתו הוא נספח יב לתשובה, מ-22.12.04, בו מגולל בא כח המשיבים את גירסת המשיבים באשר להשתלשלות העניינים ומודיע כי המבקשים דבקים בביטול החוזה.

ועוד. המבקש צירף לבקשתו כחלק מנספח י את הטיוטה המתוקנת מ-3.12.04 של התוספת לחוזה, אך נמנע מהצגת הטיוטה כפי שנשלח לבאת כוחו, ללא התיקונים, ובכך העלים מידיעת בית המשפט את העובדה, שבטיוטה שנשלחה לבאת כוחו צויין כסכום הפיצוי הסך של 200 אלף דולר (לאחר שישולמו 650 אלף דולר מהכספי הלוואה בנקאית כנגד שעבוד זכויות המבקש על פי החוזה) והתמורה תוקנה בהתאם מ-426 אלף דולר ל-326 אלף דולר.

לא פחות חמורה מכל אלה העובדה שבנספח ח לבקשה, העתקו של מסמך בחתימת המשיב מ-28.11.04, נעשה זיוף על ידי שינוי הספרה 3 בסכום 300 אלף דולר לספרה 2, כשהדעת נותנת (בלי לקבוע מסמרות) שהדבר נעשה על ידי המבקש כדי להתאים את המסמך לגירסת המבקש.

אכן המבקש טוען כי התיקון בוצע על ידי המשיב, אולם סבירותה של גירסה זו מפוקפקת בעליל, שכן התיקון הינו בניגוד לאינטרס של המשיבים, בעוד שהוא מתאים אתה סכום לגירסת המבקש, כשכאמור תיקון מקביל נעשה בטיוטת התוספת לחוזה מ-3.12.04, ושם אין חולק שהתיקון נעשה (ובזכות) על ידי המבקש.

בתי המשפט נלאו מלחזור ולהתריע על חובתו של מבקש סעד זמני, וביתר שאת מבקש הסעד במעמד צד אחד, לבוא לבית המשפט בנקיון כפיים, כשבגדרה של חובה זו הצגת מלאה של כל העובדות והמסמכים הנוגעים לבקשה, לרבות אלו שהרלבנטיות שלהם אינה וודאית (ראה ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ' דן הינדי ואח', פ"ד מד(4) 545, עמ' 554-553; רע"א 8113/00 דפנה שפר ו-2 אח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, תק-על 2001(2), 435, עמ' 438; ברע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165, 168).
כפי שהראיתי, בענייננו נכשל המבקש כשלון חרוץ בקיום חובה זו, בהציגו תמונה חלקית ביותר, ובהמנעותו מהצגת מסמכים רבים חשובים ורלבנטיים שרק את חלקם פירטתי לעיל, ואין לי ספק שאין מדובר בהשמטה מקרית. תוכנם של המסמכים שהמבקש בחר שלא לצרפם מעיד כי להשמטה סיבה אחת בלבד, חשש שהצגתם תגרום להמנעות ממתן הצו במעמד צד אחד.

לפני מקרה קיצוני של הגשת בקשה לסעד זמני בחוסר תום לב, מהחמורים שנתקלתי בהם בתקופה המאוד ארוכה בה אני יושב על מדין.
התגובה הראויה על התנהגות כזו היא דחיית הבקשה.

ב. ב. סיכויי המבקש לזכות בתביעתו

המבקש היפר את החוזה הפרה יסודית. ההסכמה למחול על ההפרה הותנתה בתשלום יתרת התמורה והפיצויים המוסכמים עד 26.10.04, והמבקש התחייב בכתב לעמוד בכך והיפר גם את התחייבותו זו.
לאחר הפרה זו הסכים המבקש ב-28.11.04 בכתב להעמיד את הפיצוי על ההפרה על סך של 200 אלף דולר, תוך פריסת היתרה עד אוגוסט 2005, ולאחר מכן התכחש להסכמתו וסירב לחתום על טיוטת התוספת לחוזה שביטאה את ההסכמה.

נמצא שהודעת ביטול החוזה ניתנה כדין, ומכאן שסיכויי המבקש להצליח בתביעתו אפסיים.

לאור מסקנתי זו אינני רואה צורך להדרש לשאלת מאזן הנוחות.


הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

מוצע למבקש להסכים כי בכפוף לזכותו לבקש רשות ערעור על החלטתי ולתוצאות הליך כזה אם ינקט, עתירתו תדחה ללא צו נוסף להוצאות.
באת כח המבקש תתייחס בכתב להצעה עד 20.3.05.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום ט"ו ב אדר א, תשס"ה (24 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.


י. זפט, שופט



















בשא ועדת ערר מס שבח 2272/05 פיליפ מרק גנון נ' גי קוריאל שמעון,מרטין נינה קוריאל,רשם המקרקעין נתניה,משרד האוצר - מס שבח מקרקעין נתניה (פורסם ב-ֽ 24/02/2005)