פסקי דין על גרנות יוסף עו"ד | פסקי דין על טימיאנקר גבי עו"ד | פסקי דין על היכל השלג והקור | פסקי דין על אמפל תעשיות (ישראל) | פסקי דין על מורג שיווק חקלאי | פסקי דין על נטליס | פסקי דין על בן עמי אפרת | פסקי דין על בן עמי יריב |

43547/04 א     10/08/2006




א 43547/04 גרנות יוסף עו"ד, טימיאנקר גבי עו"ד נ' היכל השלג והקור בע"מ, אמפל תעשיות (ישראל) בע"מ, מורג שיווק חקלאי בע"מ, נטליס בע"מ, בן עמי אפרת, בן עמי יריב




1
בתי המשפט
א 043547/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10/08/2006
תאריך:
כב' השופטת חנה ינון

בפני
:

1 . גרנות יוסף, עו"ד
2 . טימיאנקר גבי, עו"ד
בעניין:
התובעים
עו"ד יוסף גרנות
ע"י ב"כ:
נ ג ד
1 . היכל השלג והקור בע"מ

2 . אמפל תעשיות (ישראל) בע"מ

3 . מורג שיווק חקלאי בע"מ

4 . נטליס בע"מ

5 . בן עמי אפרת

6 . בן עמי יריב

7 . בן עמי מוריה
8 . בן עמי רונית
9 . עליחני שרי
10 . עליחני סעיד
11 . עליחני תמי
12 . עליחני אריאן
13 . עליחני ברברה אן
14 . עליחני שרון
15 . שמיר זהבה

הנתבעים
עו"ד דוד ששון
- נתבעים 1-14 ע"י ב"כ :
עו"ד

אמיר איבצן
- נתבעת 15 ע"י ב"כ:
פסק דין
1. 1. זוהי תובענה ע"ס של 1,028,000 ₪ שעניינה דרישה לתשלום שכר טירחת עורך-דין.

רקע עובדתי

2. 2. התובעים, עורכי דין במקצועם, נתנו שירותים מקצועיים בתחום הנדל"ן על פי חוזה לשכר טירחה מיום 30.11.95 אשר נקשר עם הנתבעת מס' 1.

(להלן: "הסכם שכר הטירחה").

3. 3. לטענתם, קיבלו שכר חלקי מן הנתבעים בסך של 290,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ בלבד בעוד שמגיע להם סכום נוסף של 942,307 ₪ .

4. 4. הנתבעים גורסים כי שכרם של התובעים שולם במלואו ע"י "חברת לוקי בניה ופיתוח בע"מ" על פי המוסכם בהסכם בעל פה אשר החליף ההסכם לשכר הטירחה דנא שנערך בין הצדדים.

(להלן: "חברת לוקי").
דיון

5. 5. מטעם התובעים העיד התובע מס' 2 עו"ד

גבי טימיאנקר בתצהירו ת/3 כי בשנת 1995 פנו אל משרדם הנתבעת מס' 1 והשותפים בה, לאמור, הנתבעים מס' 2 - 4, כדי שיינתן להם ייעוץ מקצועי בכל הקשור להליכי אישור תוכנית בנייה פת/במ/3/2003.

(להלן: "התוכנית").

6. 6. התוכנית כללה שטח של כ - 190 דונמים באיזור פתח תקווה, אשר הכיל חלקות וגושים רבים.

7. 7. ייעוד המקרקעין בתוכנית היה באותה עת לתעשיה ומטרתה היתה שינוי הייעוד למגורים.

8. 8. מטעם הנתבעים פעל מר יורם בן עמי אשר היה מיופה הכח ובעל זכות החתימה אצל הנתבעים מס' 5-14.

9. 9. לעדותו, על התובעים היה לקבל שכר טירחת עורך דין בגין שני נושאים אשר בהם טיפלו:
א. א. הנושא הראשון - אישור התוכנית ומתן תוקף לה בספטמבר 1999.
ב. ב. הנושא השני - אישור בנייה על מגרש מס' 2023 המתייחס לבניין בן 16 קומות ובן 66 דירות.

הטיפול בנושא הראשון -שכר בשיעור 0.75% משווי הפרויקט.

10. 10. הטיפול באישור התוכנית כלל בדיקה בזכויות במקרקעין לגבי מגרש לבנייה מס' 2021, וכן הצגת חוות דעת שמאי מקרקעין, ישיבות ודיונים עם היזמים, עם השמאים מטעם הבעלים, עם אדריכל התוכנית ועם עורכי הדין של היזמים.

11. 11. לאחר משא ומתן של כשנתיים, תוקנו הוראות התוכנית באופן שהנתבעים קיבלו את מגרש מס' 2023 בו הותרה בנייה של בניין בן 66 יחידות דיור ו - 1,090 מ"ר שטח מסחרי.

12. 12. להטבת תנאי התוכנית הוגשה התנגדות ביום 13.11.97 אשר הניבה, לאחר דיונים וישיבות עם הנוגעים בדבר ועם מהנדסת העיר פתח-תקווה, מספר שינויים אשר בעקבותיהם התאפשר אישור התוכנית - וזו קיבלה תוקף בחודש ספטמבר 1999.

הטיפול בנושא השני - שכר בשיעור 1.5% משווי הפרויקט

13. 13. נערכו בדיקות שונות לביצוע עסקת הבנייה - והנתבעים בחרו לבצע "עסקת קומבינציה" עם חברת "לוקי בנייה ופיתוח בע"מ".

14. 14. לאחר שהחלו בטיפול בנושא השני, החליטו הנתבעים לשחררם מהמשך הטיפול בפרוייקט - ונענו לדרישת הקבלן עימו התקשרו בהסכם הקומבינציה על פיה עורכי הדין של האחרון יטפלו בשיווק דירות הפרוייקט וברישום הבניין כבית משותף. הנתבעים הודיעו להם על החלטתם לשחררם מהמשך הטיפול בפרוייקט בסמוך לאחר חתימתם על הסכם הקומבינציה - והובטח להם ע"י הנתבעים כי שכרם לא יפגע עקב זאת.

15. 15. לדידם, זכאים הם, על פי חוזה הצדדים, לקבלת מלוא שכר הטירחה בשיעור של 1.5% בצירוף מע"מ משווי הפרוייקט - וכן כי ישולם שכרם בגין הטיפול בעסקת הקומבינציה עצמה ובנושא מס שבח עד לאותה עת.

השכר אשר שולם

16. 16. הסכמה להסדר לעניין הטיפול בנושא השני היתה מותנית בכך שבראש ובראשונה, לאחר שהתוכנית קיבלה תוקף, ישלמו הנתבעים השכר המוסכם בגין הנושא הראשון בשיעור של 0.75% בצירוף מע"מ משווי הפרוייקט.

17. 17. בשנת 1997 רכשו הנתבעים מס' 5-15 את חלקה של הנתבעת מס' 4בשותפות - ובהתאם לכך הוגשו ביום 15.2.00 לאחר דיונים רבים וישיבות ההצהרות למשרדי מס שבח בדבר עסקת הקומבינציה.

18. 18. כל אלה נעשו בנפרד ביחס לכל אחד מן הנתבעים, למעט הנתבעת מס' 4, אשר מכרה זכויותיה, כאמור, ולרבות עבור הנתבעת מס' 15, אשר חתמה אף היא בעצמה על ההצהרה והשומה העצמית למס שבח אשר הכינו התובעים עבורה.

19. 19. לאחר הגשת השגות למשרדי מס שבח הושג הסדר פשרה עם מנהלו ביום 10.9.01 על פיו הוצאו שומות מס שבח מתוקנות.

20. 20. הוסכם עם הנתבעים כי חישוב שכר הטירחה לעניין 0.75% בצירוף דמי מע"מ יעמוד על סכום של 111,000$ בצירוף דמי מע"מ.

21. 21. למרות נכונות התובעים לקבל שכר מופחת בגין הטיפול בנושא הראשון - לא מיהרו הנתבעים לשלם שכרם - ורק בחודשים יוני - יולי בשנת 2001 נתקבלו שני תשלומים על חשבון שכר הטירחה המוסכם בסך כולל של 290,000 ₪ בצירוף מע"מ.

22. 22. יתרת השכר לא שולמה עד היום, ועל פי שווי הפרוייקט אשר הוערך ע"י השמאי מר אשרת שאול, בחוות הדעת ת/2, שווי יחידת דיור ממוצע הינו 220,000$ , כולל מע"מ, ועל כן יתרת השכר המגיעה להם מתוך 111,000$ בהפחתת הסכום אשר שולם הינה בסך כולל של 221,657 ₪.

23. 23. אשר לעסקת הקומבינציה, סבורים הם כי שוויה על פי ההסכם עם שלטונות מס שבח הינו בסך של 8,600,000 ₪ - ועל כן בגין הנושא השני מגיע להם שכר ראוי בשיעור של 1% בסכום של 86,000 ₪.

24. 24. בנוסף, דורשים הם שכר בגין הטיפול במס שבח בשיעור של 7.5% מהמס השנוי במחלוקת המהווה הסך של 4,887,012 ₪ - ועל כן מגיע להם סכום נוסף של 430,000 ₪ - ובסך הכל בעת הגשת התביעה מגיע לתובעים, לדידו, הסך של 942,307 ₪.

25. 25. מטעם הנתבעים העיד מר יורם בן עמי בתצהירו נ/4 כי שימש כנציג הנתבעת מס' 1 - ואולם לא פעל בשמם של הנתבעים 5-15 - וכי הוא עצמו אינו צד להסכם שכר הטירחה וכי כל השירותים ניתנו לנתבעת מס' 1 בלבד ולא ליתר הנתבעים.

26. 26. הנתבעת מס' 4 היוותה שותפות מוגבלת בנתבעת מס' 1 ומכרה ביום 11.3.97 את חלקה בנתבעת מס' 1 לנתבעים 5-15 במסגרת "הסכם למכירת זכויות בשותפות."

27. 27. הנתבעת מס' 4 אומנם חתמה על הסכם שכר הטירחה - אולם לא העבירה לנתבעים מס' 5-15 זכויות או חובות בפרוייקט.

28. 28. לגוף העניין, התובעים לא היו אמורים לטפל בנושא הת.ב.ע הרלוונטי אשר טופל ע"י חברת "עץ לבוד בע"מ".

29. 29. כמו כן, בסעיף 3 להסכם שכר הטירחה צויין כי במקרה של מימוש המקרקעין על דרך עסקת קומבינציה, ישולם שכר בשיעור של 1.5% משווי הדירות אשר יוותרו בידי הנתבעת מס' 1.
להלן לשון סעיף 3 להסכם שכר הטרחה:

"אם תעשה עסקת קומבינציה, הרי לגבי דירות הבעלים (להבדיל מדירות הקבלן) שלא תמכרנה, אלא תושכרנה, לגבי דירות אלה יעמוד שכר עו"ד

על חודש דמי שכירות בתוספת מע"מ. לגבי דירות בעלים שלא תמכרנה ולא תושכרנה, לא יקבלו עו"ד

כל שכר טרחה.
לגבי דירות שתמכרנה ו/או תושכרנה יכול שכ"ט להיות משולם ע"י רוכש/שוכר הדירה או ע"י הבעלים, לפי החלטת הבעלים".
30. 30. כן לא נקבע בהסכם שכר הטירחה ביצוע תשלום למועד מסויים ואף לא צויין כי אין על התובעים לקבל שכר מהקבלן בעסקת הקומבינציה באמצעות רוכשי הדירות.

31. 31. הנתבעת מס' 1 לא מסרה לתובעים מראש כל טיפול בכל העניינים הקשורים לעסקת הקומבינציה אלא היתה רשאית להפסיק ההתקשרות עימה בכל עת או להימנע מלמסור לביצוע ע"י התובעים כל אחד מן השירותים הקשורים לעסקת הקומבינציה.

32. 32. גובה שכר הטירחה לא תלוי היה בהיקף עבודתם ולא הותנה בהצלחה כלשהי, אולם שכרם קשור היה , לדבריו, לעליית שוויו של הפרוייקט שאז זכאים היו לשכר גבוה יותר.

33. 33. לעדותו, הסכם שכר הטירחה הוחלף ב"הסכם חדש" על פיו בוטל ההסכם הקודם בעל-פה ולאחר מכן הוסכם כי התובעים יקבלו 0.75% מתוך תמורת מכירת הדירות - כאשר הסכמי המכר יבוצעו ע"י עורך הדין עמי דרדיקמן ז"ל.

34. 34. לא מוכחש על ידו כי התובעים נתנו לנתבעת מס' 1 שירותים "בהיקף לא מבוטל" - אולם מספר הדירות אשר אושרו לבנייה לא נבע ממאמצים שהשקיעו שכן התובעים לא טיפלו כלל בתב"ע הרלבנטית.

35. 35. לעדותו, הצדדים הסכימו כי עבור עבודת התובעים לרבות עיסוקם במס שבח, ישולם שכר ראוי בשיעור של 0.75% מתוך תקבולי מכירת הדירות - ושכר זה מוכנים היו לשלם.

36. 36. הנתבעת מס'1 התקשרה בשנת 1999 בהסכם קומבינציה עם "חברת לוקי", ומר ישראל נבו, בעליה, ביקש שהטיפול בעיסקה למן אותו שלב ואילך יבוצע ע"י עורך דינו, מר דרדיקמן ז"ל, אשר נפטר לאחר מכן.

37. 37. בין התובעים לבין חברת לוקי הושג הסכם חדש, למיטב ידיעתו, על פיו הסכם שכר הטירחה בוטל, והוסכם כי התובעים לא יטפלו בחוזי מכר עם רוכשי הדירות - וטיפולם יהא אך ורק לעניין מס השבח.

38. 38. כן הוסכם כי שכר התובעים ישולם ע"י "חברת לוקי" מתקבולי מכירת הדירות - ולא מן הנמנע, לעמדתו, כי אכן הוסכם על שכר בשיעור של 0.75% מן התמורה שתתקבל עבור הדירות בסכום מוערך של 111,000$, כפי שטוען עו"ד

טימיאנקר.

39. 39. כן העיד כי הוסכם שהשכר ישולם ישירות ע"י "חברת לוקי" - ולא ע"י רוכשי הדירות עצמם.

40. 40. מאחר שהבנייה התאחרה, היה בהסכם חדש זה יתרון רב בהקדמת תשלום שכר התובעים, בלא שנמכרה ולו דירה אחת, הסכם אשר היטיב ביותר עם התובעים.

41. 41. בעדותו, חולק הוא כי יש ליישם מחדש את הסכם שכר הטירחה - מה גם שהסך של 290,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ שולם במלואו ע"י "חברת לוקי" על פי ה"הסכם החדש".

42. 42. שאר הנתבעים לא שילמו דבר - ולא היה עליהם לשלם דבר.

43. 43. עם פטירת עו"ד

דרדיקמן, נתבקשו התובעים לטפל במכירת הדירות - אולם סירבו לכך, מטעמים שלהם, תוך עמידה על ההסכם הישן.

44. 44. עם הצטרפות השותפים החדשים והגדלת מספרם הורחב ביותר אף הטיפול במס שבח - ואולם עיקר הטיפול נעשה ע"י עורך הדין ורואה החשבון מר אחו פרנק, אשר מונה לצורך זה.

45. 45. אגב ביטול הסכם שכר הטירחה התברר כי "חברת לוקי" הצליחה לרשום במרמה הערת אזהרה על זכויות הנתבעת מס' 1 במקרקעין - והתובעים לא נקטו זהירות ראויה באי החתמת "חברת לוקי" על ייפוי כח בלתי חוזר לביטולה - דבר שגרם לחלוף 3 חודשים עד למחיקתה ולעיכוב הבנייה.

46. 46. כן העיד מטעם הנתבעים מר ישראל נבו, מנהל "חברת לוקי" , בתצהירו נ/5, כי לאחר חתימת חוזה הקומבינציה שוחררו התובעים מהייצוג - ובמקומם נתן שירותיו עו"ד

דרדיקמן ז"ל אשר נפטר ממחלה קשה בסוף שנת 2001.

47. 47. עוד העיד כי למרות שסוכם עם התובעים כי עו"ד

דרדיקמן יגבה מרוכשי הדירות שכר טרחה ויעביר מחציתו לידיהם, למרות סיכום זה, דרשו התובעים לקבל שכר מיידית, ללא קשר למכירת הדירות, בסכום מוערך של 100,000 $ ואף סירבו לטפל במכירתן במקום עו"ד

דרדיקמן שחלה.

כן העיד בתצהירו על נסיבות תשלום הסך של 290,000 ₪ כדלקמן:

"עוד כאשר היה חולה, פניתי ישירות למשרד עוה"ד וכן באמצעות אחרים (אמי פלנט למשל), על מנת שמשרד עוה"ד יאות להמשיך ולטפל בעסקה על פי ההסכם המקורי, כלומר שמשרד עוה"ד ימשיך לתת שירותים משפטיים עד לשלב של מכירת הדירות וביצוע הסכמי המכר, כנגד תשלום של 1.5% מתמורת הדירות, אותם יקבל מהדיירים. משרד עוה"ד סירב לקבל על עצמו את העבודות באותו שלב ובייחוד לאור מחלתו של עו"ד

דרדיקמן, דרש משרד עוה"ד לקבל את כספו בלא להמתין למכירת הדירות. משרד עוה"ד לא הביע כל עניין בהמשך מתן השירותים כנגד תשלום נוסף.

התנהל מו"מ בו השתתפתי גם אני. כיוון שמשרד עוה"ד היה מעוניין בהקדמת התשלום, היה ברור כי יש להפחית מהסך שהוסכם, בשלב עסקת הקומבינציה (0.75%), סכום המשקף את הקדמת התשלום. בסופו של דבר סוכם כי ישולם למשרד עוה"ד 70,000 $ בתוספת מע"מ ובכך יבואו תביעות המשרד לידי סיום. אני הסכמתי לשלם את הסכום למשרד עו"ד

יוסי גרנות באופן ישיר.

למיטב הבנתי, תשלום הסך הנ"ל בא כדי לסלק את כל תביעות משרד עוה"ד בקשר לפרויקט. לא ידוע לי על שכר טרחה נוסף שמשרד עוה"ד היה אמור לקבל מגורמים אחרים.

ההסכם טמן בחובו יתרון עצום מבחינת משרד עוה"ד והוא כי המשרד קיבל למעשה את מלוא שכר טרחתו מראש.

לוקי שילמה למשרד עוה"ד 290,000 ₪ בתוספת מע"מ המהווים את מלוא השכר המוסכם. זכור לי כי פנו אלי ממשרד עוה"ד ותיאמו את שער הדולר שעל פיו צריך לשלם. אני שילמתי לפי הסיכום. לא קיבלתי כל דרישה להשלים את שכר הטרחה וראיתי את העניין כסגור".

(ראה: סעיפים 9-13 לנ/5).

48. 48. כן העיד מר אמי פלנט שסייע במשא ומתן עם התובעים בתצהירו נ/3 כי לא דובר על תשלום לתובעים ע"י הנתבעת מס' 1 - אלא שזה ישולם ע"י רוכשי הדירות, ישירות מתקבולי מכירת יחידות הדיור .

49. 49. עוד סוכם כי התובעים יקבלו שכרם מ"חברת לוקי" בשיעור של 0.75% מערך הפרוייקט - ועל פי תחשיב הגיעו הצדדים לסכום מוסכם של 111,000$ בתוספת דמי מע"מ.

50. 50. סכום זה כלל הטיפול במס שבח - שכן השכר עליו הוסכם היווה יותר מ - 0.75%.

51. 51. ההסכם ביטל ההסכם הקודם על פיו על בעלי הקרקע לשאת בתשלום - ובמהלך פגישה עם התובעים בה נכח הוא וכן נכח מר יורם בן עמי הוסכם על הפחתת השכר ועל מתן הנחה - כך שהסכום אשר ישולם יעמוד על סך של 80,000$ בלבד.

52. 52. למרבה הצער, "חברת לוקי" לא השכילה לעמוד אף בחיוב זה שכן שילמה סך של 290,000 ₪ בתוספת דמי מע"מ - אך לא שילמה כל הסכום בסך של 111,000$.

53. 53. לאחר עייני בראיות הצדדים, בתצהיריהם על נספחיהם ובחקירותיהם הנגדיות, הרי שמקבלת אנוכי כמהימנה עדות עדי הנתבעים דנן על פיה, בדיעבד, הסכימו התובעים לקבל כל שכרם מ"חברת לוקי", קבלן עסקת הקומבינציה, ולא מבעלי המקרקעין, כפי שאכן נעשה בפועל עת קיבלו התובעים הסך של 290,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ כשכרם.

54. 54. כן מהימנה עלי עדותם ומעדיפה אני אותה על עדות התובעים כי הוסכם על שכר מלא בשיעור של 111,000$ - בלא "הנחה" - סכום אשר מקובל כמוסכם אף אליבא דעדות התובע מס' 2.

55. 55. אף על פי החוזה בין בעלי הקרקע לבין הקבלן - הרי שהאחרון הוא אשר אמור היה לשאת בתשלום שכר הטירחה לעורכי הדין, כפי שארע.

56. 56. משבוששה "חברת לוקי" מלהשלים השכר המוסכם - הוגשה התביעה דנא - אולם עד כה לא שילמו הנתבעים כל תשלום בעבר שכן לא נדרשו לעשות כן בפועל ע"י התובעים, אשר העידו בהתנהגותם כי הסכימו לחבות החדשה.

לעניין זה התייחסו המלומדים ד' פרידמן ונ' כהן בספרם "חוזים", כרך ג', בעמ' 27 כדלקמן:

"הצדדים חופשיים כמובן לבטל את החוזה או לשנותו. פעולות אלה, כמוהן ככריתת החוזה, מושתתות על הצעה וקיבול, שהרי צד אחד איננו חופשי לשנות את תנאי החוזה ללא הסכמת הצד האחר. נעשה השינוי כראוי, הרי הוא מחייב את הצדדים ככל חוזה אחר.
כשם שחוזה יכול להיכרת בהתנהגות כך ניתן גם לשנותו בדרך זו."

כן נאמר בדברי הנשיא שמגר בע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ. גזית הדרום בע"מ ואח', פ"ד מו(4) 41 , בע' 36, כדלקמן:

"כאשר מדובר בשינוי חוזה כתוב על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, מן הדין שהתנהגות הצדדים לחוזה תשקף את גמירת הדעת לסטות מהוראות החוזה... תירגומה המעשי של הדרישה, כי כוונת הצדדים לסטות מהחוזה תבוטא בבירור... יהיה, בחוזים מסוג זה, קיומו של דפוס התנהגות מתמשך לו שותפים שני הצדדים. רק דפוס כזה, במובחן מהתנהגויות אקראיות אשר אין בינן חוט מקשר, יכול לבסס את המסקנה כי הצדדים התכוונו שלא לקיים את החוזה כפי שהוסכם מלכתחילה ביניהם...".

57. 57. ועוד, אף שקיים הסכם בכתב מיום 30.11.95 בין התובעים לנתבעים, לו היתה "חברת לוקי" משלימה השכר, לא היתה, מן הסתם, התביעה מוגשת כלל ועיקר.

יתר על כן, עו"ד

טימיאנקר בחקירתו הנגדית המפורטת לא הכחיש, למעשה, קיום הסכם חדש - אף שחזר וטען כי עקב אי מילויו המלא והשלם חזרו התובעים לדרישות שמקורן בחוזה הכתוב:

"ש: אתה אמרת קודם שחוץ מההסכם נספח ג' לא נערך שום הסכם.
ת: אמרתי שהסכם שכר טרחה
ש: בנושא שכר הטרחה
ת: בנושא הסכם בינינו לבין הנתבעים שעליו אני סומך את התביעה, הוא הסכם נספח ג'.
ש: אז אתה לא אומר שלא היו עוד הסכמים, אתה רק אומר שזה ההסכם שעליו אתה סומך את התביעה. אני לא הצלחתי להבין את זה ממך.
ת: אני לא מכיר שום הסכם נוסף שנערך מעבר להסכם הזה.
ש: למרות שאתה בתצהיר שלך אומר בפירוש שבשלב מסוים הסכמתם לתת הנחה על ה- 111 אלף דולר.
ת: אתה שוב מניח בשאלות שלך הנחות לא נכונות. יש הבדל ואני לא צריך להסביר לך כמשפטן, יש הבדל בין זה שאנחנו מוכנים לתת הנחה בתנאים מסויימים ושהצד השני לא מקיים את התנאים, אנחנו מודיעים להם- שאין יותר הנחה. לבין הסכם. לא היה פה שום הסכם.
ש: אז בוא תגיד לי מה היו התנאים.
ת: הייתה פה הסכמה, ואנחנו מודים בה.
ש: בוא תגיד לי מה הסכום שהסכמתם לקבל תוך 60 או 90 יום.
ת: אבל לא סיימתי את התשובה.
ש: אבל אמרת את זה הרבה פעמים, מה הסכום שהסכמתם לקבל תוך 60 עד 90 יום? מה הסכום?
ת: אני אענה לך רק אם אני אענה על השאלה הנוספת.
ש: לא, אני מבקש שתענה לי לענות.

כב' השופטת: אדוני יסיים את תשובתו ויענה

ת: זה מה שאני מבקש. בשום שלב לא היה הסכם אחר או נוסף מלבד הסכם שכר הטרחה נספח ג'. אני חוזר ואומר, היו הסכמות שלנו שהיו מותנות בתנאים, הם לא עמדו בתנאים ואנחנו הודענו להם מפורשות, הרבה זמן לפני הגשת התביעה שההסכמות האלה לא קיימות. עכשיו לשאלה שלך לפי מיטב זכרוני, ההנחה שהיינו מוכנים לתת על ה- 3.4% לא על כל שכר הטרחה, רק על ה- 3.4%, על ה-111 אלף דולר.

עו"ד

ששון: תודה. קיבלתם 70 אלף דולר?
ת: מתוך זה קיבלנו מה שכתוב בהסכם, זה נדמה לי 290 אלף ₪.
ש: 70 אלף דולר.
ת: למיטב זכרוני זה 69 אלף דולר.
ש: 69,750 .
ת: בסדר, אם היית אומר כ- 70 הייתי אומר- כן.
ש: אז עכשיו בגלל שלא שילמנו לכם 10 אלפים דולר, אתה רוצה עכשיו 111 ועוד 111 או לחילופין, ז"א ביחד 222 אלף דולר, עוד 150 אלף דולר, זה מה שאתה רוצה?
ת: שוב, השאלה שלך מנוסחת בצורה שמניחה הנחות לא נכונות.
ש: למה אתה כל הזמן נותן ציונים לשאלות שלי? תענה לשאלה שלי, אתה רוצה עכשיו אחרי שאתה הסכמת לקבל 80 אלף דולר...
עו"ד

גרנות: גברתי, הוא לא עונה לו.

עו"ד

ששון: אחרי שאתה הסכמת לקבל 80 אלף דולר וקיבלת רק 70 אתה אומר עכשיו: אני רוצה עכשיו עוד 150. זה מה שאתה אומר. לא עשית עוד עבודה נוספת מעבר לכך. אחרי שעשית כבר את כל העבודות והסכמת לקבל 80 וקיבלת רק 70, אתה רוצה עכשיו עוד 150. אתה יכול להסביר את זה?
ת: אני לא יכול להסביר משהו שמניח בשאלה שלך שהוא לא נכון, אני תובע, אנחנו תובעים בכתב התביעה, ע"פ ההסכם נספח ג', ולפי ההסכם הזה, אנחנו זכאים אחרי שביצענו את כל הטיפול בתב"ע, אחרי שביצענו, לא רק התחלנו לטפל בשלב השני של העסקה, אלא עשינו את עסקת הקומבינציה וטיפלנו בכל מס השבח, אנחנו זכאים ל- 1.5% פלוס מע"מ, משווי הפרויקט כמו שהצגנו.
ש: אבל אחרי זה היה הסכם אחר. שאתה מקבל 80 אלף דולר, זה היה אחרי סיום כל העבודות?
ת: כל ההנחות שחברי מניח, ואני הסברתי את זה לאורך כל הדרך, רק הוא ממשיך להניח אותן, שהיה הסכם אחר אחרי החתימה על נספח ג' או הסכם נוסף, אני הסברתי שהן הנחות לא נכונות. לא היה הסכם כזה, ולא היה שום דבר.
היה כמו שהסברתי, שרות שלהם שנתנו להם והיינו מוכנים לתת הנחה מסוימת בתנאים מסוימים, הם לא עמדו בתנאים האלה ולכן הודענו להם שאנחנו לא עומדים עוד מאחורי ההנחה הזאת, זה הכל."

[ראה פרוטוקול עמ' 65, שורות 5-28; עמ' 66, שורות 1-27; עמ' 67, שורות 5-22].

58. 58. אף מר בן-עמי אושש עניין זה בחקירתו הנגדית כדלהלן:

"ש: אז הוא בוטל. נכון שבמקום ההסכם נספח ג' שבוטל יש הסכם חדש, נכון?
ת: שלך עם לוקי.
ש: נכון, אבל נכון שיש הסכם חדש?
ת: כן, היה הסכם.
ש: חדש.
ת: אני לא זוכר אם הוא היה בע"פ או בכתב, אבל היה הסכם חדש.
ש: הסכם חדש שגם ביטל את ההסכם נספח ג' נכון?
ת: כן.
ש: נכון שההסכם החדש שאני עוד לא יודע אם הוא היה בע"פ או בכתב, תכף נברר, בין לוקי לגרנות, והכוונה לעו"ד

, בין לוקי לגרנות.
ת: לוקי- זה ישראל וגרנות
ש: כן, ישראל נבו וגרנות, ההסכם הזה שנעשה בין ישראל בלוקי עם גרנות, אתה לא צד לו נכון?
ת: נכון.
ש: האם ההסכם בין לוקי לגרנות הוא בכתב או בע"פ?
ת: מאחר ואני לא הייתה מעורב בהסכם הזה לא הייתי
צד להסכם, אני באמת לא זוכר להגיד לך, אם הוא
היה בכתב או בע"פ."

[ראה פרוטוקול עמ' 99 שורות 8-28].

59. 59. "חברת לוקי" ומנהליה לא נתבעו דכאן ע"י התובעים, דבר שאינו מאיין זכותם לעשות כן בעתיד, לעניין השלמת השכר, כפי שהוסכם, בכל הנוגע לנושא הראשון.

60. 60. אשר לדרישה לתשלום שכר עבור הנושא השני, קובע סעיף 2 להסכם שכר הטירחה כדלקמן :

"שכ"ט עוה"ד יהיה כמפורט להלן: הצדדים מבהירים כי שכה"ט ישולם לעוה"ד בכל מקרה לרבות במקרה שבו יחליטו הבעלים כולם או חלקם, כי עו"ד

אחרים ימשיכו ליתן להם טיפול משפטי בשלב זה או אחר.
יחד עם זאת רשאים הבעלים, במועד סמוך לאחר אישור התכנית ובתנאי שעוה"ד לא החלו עדיין בטיפול משפטי כמפורט בסעיף 1ב. לעיל, לשחרר את עוה"ד מהמשך הטיפול המשפטי כנגד תשלום 0.75% + מע"מ, משווי המכירה כולל מע"מ של כל הדירות שניתן יהא לבנות על המקרקעין לאחר אישור התכנית".
החלו עוה"ד את טפולם כמפורט בסעיף 1ב. יעמוד שכרם על שעור של 1.5% + מע"מ משווי המכירה (כולל מע"מ) של כל הדירות שאמורות להבנות על המקרקעין, כפוף לאמור בסעיף 3 להלן".

61. 61. אף לו דרוש היה לילך ולפעול על פי חוזה זה, זכות הנתבעים היתה להפסיק עבודת התובעים בכל הנוגע למימוש המקרקעין על דרך עסקת קומבינציה ושיווק הדירות - וכך אומנם נעשה על ידם וע"י "חברת לוקי" עם מנותה את עו"ד

דרדיקמן המנוח ז"ל לתפקיד זה.
ועוד, עם פטירתו של מר דרדיקמן, הוצע לתובעים לטפל במכר הדירות, ברם, הללו לא הסכימו לכך, דבר אשר סתם הגולל על גביית שכר טרחה באשר לנושא השני.

62. 62. התובעים טענו עוד לשכר ראוי לאור עבודה שלדידם בצעו והביאו חוות דעת לעניין זה מטעם עו"ד

יהושע קליינמן, ברם, מקום שפועלים הצדדים ע"פ חוזה או הסכם שבעל פה- לא ניתן לפסוק שכר ראוי.

63. 63. לעניין זה נקבע בע"א 136/92 ביניש עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז (5) 114, עמ' 128-129, כדלקמן:

"זאת ועוד: כבר הוסבר לעיל שבאין הסכם שכר החל על מקרה פלוני, נדרש בית המשפט לקבוע את שיעורו של השכר "שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה", כאמור בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973. קביעה זו נעשית באמצעות חילופי מכתבים בין הצדדים, על פי לשון הכתוב או המשתמע מהם".

64. 64. מן הטעמים לעיל, נדחית התביעה.

בנסיבות אלה, יישא כל צד בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים ותשלח להם בדואר רשום.
ניתן היום 10.8.06 בהעדר הצדדים.

חנה ינון
, שופטת








א בית משפט שלום 43547/04 גרנות יוסף עו"ד, טימיאנקר גבי עו"ד נ' היכל השלג והקור בע"מ, אמפל תעשיות (ישראל) בע"מ, מורג שיווק חקלאי בע"מ, נטליס בע"מ, בן עמי אפרת, בן עמי יריב (פורסם ב-ֽ 10/08/2006)