פסקי דין על לוי אברהם | פסקי דין על לוי בתיה | פסקי דין על שני מרדכי | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

28777/00 א     14/08/2006




א 28777/00 לוי אברהם, לוי בתיה נ' שני מרדכי, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




35
בתי המשפט

א 028777/00
בית משפט השלום חיפה
14/08/2006
תאריך:
כב' השופטת ב. בר - זיו

בפני
:

1 . לוי אברהם

2 . לוי בתיה

בעניין:
התובעים
עו"ד תגר דרור

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . שני מרדכי

2 . הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

3 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
הנתבעים
עו"ד אהרנסון שמואל
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובע מס' 1 (להלן "התובע"), יליד 23.4.60, הגיש נגד המשיבים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 24.12.97. התובעת מס' 2 הינה אשתו של התובע. הנתבעים מודים בחבותם לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה והמחלוקת בין הצדדים נסובה סביב גובה הנזקים. הנתבעים כופרים בזכות התובעת לפיצוי.

2. התאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע והוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

3. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע שברים מרובים באגן ובירך וקרע בצינור השופכה. התובע אושפז בבי"ח בלינסון עד 10.2.98 ובמהלך אשפוזו עבר ניתוחים לשחזור השברים ולהתקנת קטטר בשופכה. בהמשך, אושפז התובע בבי"ח לוינשטיין למשך שלושה שבועות. במשך תקופה ממושכת היה התובע מוגבל בהליכה. כשנה לאחר התאונה החל התובע להלך בעזרת מקל.
4. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות בשעור של 100% עד ליום 1.1.99 ובהמשך, נכות צמיתה כדלקמן:

25% נכות אורטופדית.
30% נכות אורולוגית.
10% נכות נפשית.

הועדה הפעילה את תקנה 15 בחלקה, באשר לנכות האורטופדית בלבד.

5. ד"ר פרבר מונתה כמומחית בתחום השיקום. התובע התלונן בפני
המומחית על כאבים בפרק הירך השמאלית, המקרינים לאורך כל הרגל, על קשיים בהליכה ממושכת, אין אונות וסיוטי לילה. בחוות דעתה מיום 25.11.02 קובעת ד"ר פרבר כי התובע נזקק לטיפול רפואי ותרופתי ועזרה במשק הבית (עצמאי בפעילות היומיום). באשר לעבודה היא קבעה כי:

"מוגבל בעבודה הדורשת מאמץ גופני, הליכה או עמידה ממושכת.
אינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת כנהג משאית, אך יכול לעבוד בנהיגה ללא צורך בהרמת משאות, למשל, כנהג הסעות.
בכל מקרה, דרושה הערכה של המכון לשיקום מקצועי על מנת למצוא עבודה המתאימה להשכלתו, כישוריו והגבלותיו".

6. עובר לתאונה עבד התובע, כאמור, כנהג משאית.
לטענת התובע, בשים לב למהות פגיעתו, כישוריו והכשרתו הוא איבד כמעט לחלוטין את כושר ההשתכרות, אין לו סיכויים להשתלב בשוק העבודה ויש להעמיד את נכותו התיפקודית בשעור קרוב ל- 100%.

7. מנגד טענו הנתבעים כי הנכות הרלבנטיות לתפקודו של התובע הינה הנכות האורטופדית בלבד וכי יש להעמיד את הנכות התפקודית על 25% בלבד.

8. אין ספק כי הפגיעה האורטופדית ממנה סובל התובע הינה קשה והתובע מוגבל בעבודה הדורשת מאמץ גופני. גם הנכויות בתחום הפסיכיאטרי והאורולוגי יש בהן כדי להשפיע על כושר עבודתו של התובע, גם אם באופן חלקי. אני סבורה גם כי התובע לא עשה מאמצים כנים להשתלב בשוק העבודה וכי הוא הפריז בתאור מגבלותיו ואולם מצב שוק העבודה יש בו כדי להשפיע באופן ניכר על סיכויי התובע למצוא עבודה במגבלותיו.

9. בשים לב לאמור , אני מעמידה את נכותו התפקודית של התובע על 60%. יחד עם זאת, בשים לב לעברו הרפואי והעובדה כי רק לאחר שנה החל התובע להלך בעזרת מקל, אני סבורה כי יש לראות בתובע כנעדר כושר עבודה לחלוטין עד 1.1.2001.

10. עובר לתאונה היה שכרו הממוצע של התובע 7,437 ₪ (בהתאם לפרוט שהובא בהרחבה בסיכומי הנתבעים). התובע , בסיכומיו, אינו חולק על עובדה זו, אך טוען כי שכרו האחרון אינו רלבנטי וכי היה סיכוי כי היה מתקדם בסולם השכר והיה מגיע להכנסה של למעלה מ- 10,000 ₪.

11. גרסת התובע נדחית על ידי. בשים לב לגילו ולשכרו לאורך תקופה עובר לתאונה וקרבתו לשכר הממוצע במשק, אני מסכימה כי יש לראות בשכר בפועל - 7,437 ₪ - בסיס לחישוב נזקיו של התובע.

12. בהתאם לאמור, נזקי התובע בגין אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות מסתכמים כדלקמן:

לתקופה ממועד התאונה עד 1.1.2001 -
7,437 ₪ x 36 = 267,732 ₪.
לתקופה מ- 1.1.2001 ועד 1.8.06 -
7,437 ₪ x 60% x 5 שנים ו- 7 חודשים = 298,967 ₪.
לעתיד - עד גיל 67 -
7,437 ₪ x 60% x 186.79 = 833,494 ₪.

13. לא הובאו ראיות באשר להפסד הפנסיה שנגרם לתובע. מאידך, אין ספק כי במהלך עבודתו עובר לתאונה נעשו על ידי מעבידו הפרשות לפנסיה.

בנסיבות אלה , אני מעמידה את נזקו של התובע בגין הפסד פנסיה על 100,000 ₪.

14. אין חולק כי לאחר התאונה נזקק התובע לעזרה מוגברת מצד ג' (בני משפחתו). מאידך, בהמשך (כפי שנקבע על ידי ד"ר פרבר), התובע עצמאי בתפקודו היומיומי ורק נזקק לעזרה במשק הבית. בנסיבות אלה אני מעמידה את הפיצוי בגין עזרת צד ג' על סכום של 3,000 ₪ לחודש למשך שנתיים ממועד התאונה (כאשר לקחתי בחשבון בקביעה זו גם את העובדה שבמשך תקופה מסוימת התובעת מס' 2 כלל לא עבדה ) ו- 500 ₪ לחודש מ- 1.1.2000 ואילך.

בהתאם, מסתכמים הנזקים כדלקמן:

3,000 ₪ x 24 = 72,000 ₪.
500 ₪ x 6 שנים ו- 7 חדשים = 39,500 ₪
לעתיד - 500 ₪ x 260 = 130,000 ₪.

15. ד"ר פרבר קבעה בחוות דעתה כי רצוי שהתובע יגור בדירה בקומה נמוכה. כיום מתגורר התובע בדירה בקומה ראשונה, אליה עליו לעלות 20 מדרגות והוא הצהיר כי הדבר גורם לו קשיים וכאבים. התובע הגיש חוות דעת מומחה באשר לעלויות הנדרשות להתקנת מעלית בבית בו הוא מתגורר והתאמת האמבטיה לצרכיו.

איני מסכימה עם גרסת הנתבעים כי הדירה עונה על הגדרת "קומה נמוכה", כאשר בשים לב לנכותו של התובע ומגבלותיו, טענותיו בענין מגבלותיו נראות לי סבירות. גם הפתרון שננקב על ידי המומחה מטעם התובע ועלויות הביצוע נראות לי סבירות. בשים לב לאמור, אני מעמידה את הפיצוי בגין התאמת דיור על סכום של 98,000 ₪.

16. באשר להוצאות נסיעה - אין חולק כי לבני משפחתו של התובע נגרמו הוצאות נסיעה לביקורו במהלך שהותו באשפוז ובטיפולים. מאידך, עסקינן בתאונת עבודה והתובע זכאי לכיסוי הוצאות נסיעה מהמוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה - אני פוסקת לתובע בגין הוצאות נסיעה סכום גלובלי של 10,000 ₪.

17. הוא הדין באשר להוצאות הרפואיות, שמרביתן מכוסות על ידי קופת חולים והמוסד לביטוח לאומי. על פי עדותו וחוות דעתה של ד"ר פרבר , נזקק התובע לכדורי ויאגרה שעלותם אינה מכוסה . מאידך, לא הובאו ראיות בדבר העלות הריאלית שמוציא התובע בגין כדורים אלה.
בנסיבות אלה אני מעמידה גם את הפיצוי בגין הוצאות רפואיות על סכום גלובלי של 25,000 ₪.

18. בגין נזק שאינו ממוני זכאי התובע לפיצוי בסכום של 134,356 ₪ (כנטען בסיכומי התובע).

19. סה"כ נזקי התובע מסתכמים איפוא בסכום של 2,009,049 ₪.

20. אני מסכימה עם גרסת הנתבעים כי התובעת מס' 2 אינה זכאית לפיצוי במסגרת תובענה זו (כאשר חרף זאת לקחתי בחשבון את נזקיה במסגרת נזקי התובע, כאמור לעיל).

21. על פי חוות דעת אקטוארית שהגישו הנתבעים מסתכמות גמלאות המוסד לביטוח לאומי שהתובע קיבל ועתיד לקבל בסכום של 1,779,300 ₪. בנוסף, שולמו לתובע תשלומים תכופים בסך 37,389 ₪. סכומים אלה יש לנכות מסה"כ נזקי התובע.

22. התוצאה -
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכום של 192,360 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשעור של 13% מהסכום הנ"ל ומע"מ.
הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעות בא כוחו, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
23. הנתבעים ישאו ביתרת האגרה.

המזכירות תשלח עותקי פסק הדין לב"כ הצדדים.

היום כ' באב, תשס"ו (14 באוגוסט 2006).
________________
ב. בר-זיו, שופטת








א בית משפט שלום 28777/00 לוי אברהם, לוי בתיה נ' שני מרדכי, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/08/2006)