פסקי דין על המערערת: הלסקו ישראל בע"מע"י ב"כ עו"ד ש' עדהמשיבים: 1. אלי גל און ז"ל 2. שמעון גל און 3. צביה גל און 4. אליסקודנט בע"מע"י ב"כ עו"ד י' אפרתערעור על החלטת בית הדין ה... | פסקי דין על המשיבים: 1. אלי גל און ז"ל 2. שמעון גל און 3. צביה גל און 4. אליסקודנט בע"מע"י ב"כ עו"ד י' אפרתערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט מ' נחתומי - אב בית הדין

732/80     07/02/1995




דבע 3-216/נד הלסקו ישראל בע"מ נ' אלי גל און ז"ל,שמעון גל און,צביה גל און,אליסקודנט בע"מ




(פד"ע כח 171)

בבית-הדין הארצי לעבודה

דיון מס' נד/3-216
השופטים: כבוד הנשיא גולדברג

כבוד השופטת פורת

כבוד השופט נויגבורן

נציג עובדים : פרנקל
המערערת: הלסקו ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ש' עד
המשיבים: 1. אלי גל און ז"ל

2. שמעון גל און

3. צביה גל און

4. אליסקודנט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד י' אפרת
ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט מ' נחתומי - אב בית הדין, ה"ה גולדבך וירא-יה - נציג ציבור, תב"ע נד/782-12).

פסק דין
הנשיא גולדברג
:

1. לפנינו ערעור לאחר נטילת רשות (דב"ע נד/134-9) על החלטתו של בית הדין האזורי, שחייב את המבקשת "לשלם להם [למשיבים] הוצאות בסך הערבות הבנקאית שהופקדה על ידה בסך 40,000 ₪".

2. העובדות הצריכות לענייננו, כפי שפורטו בהרחבה על ידי בית הדין האזורי הן:

(א) המבקשת הגישה תביעה כספית נגד המשיבים ובמקביל בקשה לצו זמני שעניינו הגבלת חופש עיסוקם;

(ב) ניתן צו ארעי בבקשה;

(ג) בית הדין האזורי קיים מספר ישיבות ובסופן ביטל את הצו הארעי ונתן צו זמני המגביל את המשיבים פחות, במידה משמעותית, ממה שהתבקש.
3. וזו לשונה המלא של ההחלטה נשוא הבקשה:

"משהוגשה הבקשה, לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, כפי שהוגשה, על סעדיה הנרחבים, ומשחלף פרק הזמן הניכר שחלף, נוכח הדיונים שנתמשכו, משהגענו למסקנה כי יש ליתן צו מניעה זמני מוגבל כנ"ל בלבד, ברור כי נגרם נזק של ממש למשיבים עד שלב זה ויש לכן להיענות לבקשת ב"כ המשיבים ולחייב את המבקשת לשלם להם הוצאות בסכום הערבות הבנקאית שהופקדה על ידה, בסך 40,000 ₪".
4. טענות המערערת הן כי לא היה מקום לחייבה בהוצאות בסכום כה ניכר, ולחלופין - גם אם מדובר בפיצוי שנגרם למשיבים הרי שבית הדין לא היה מוסמך לפסוק את הסכום האמור, כל סכום אחר, מבלי ששמע ראיות לנזק שנגרם.

בא כוח המשיבים טען כי עולה מחלקה האופרטיבי של ההחלטה (כפי שהובאה לעיל) כי מדובר בסכום כולל לכיסוי הנזק וההוצאות גם יחד, וכי בית הדין היה מוסמך לפסוק כאשר פסק לאור החומר שהיה בפני
ו. חלופית טוענים המשיבים, כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי שיפסוק את הסכום הנאות אחרי שישמע את טיעוני הצדדים.

5. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועניינו בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידם, הגענו למסקנה כי דינו של הערעור להתקבל בין אם מדובר בפסיקת הוצאות בלבד ובין אם מדובר בפסיקת סכום הכולל את נזקיהם של המשיבים והוצאות המשפט גם יחד.

6. אשר להוצאות המשפט: הסכום שנפסק, 40,000 ₪, עולה בכמה מונים על סכומי ההוצאות אותם נוהגים בתי הדין לעבודה להטיל בבקשות מסוג זה. אף בתי המשפט, ששיעורי ההוצאות הנפסקים על ידם גבוהים הרבה מאלה שנפסקים על ידי בתי הדין, אינם פוסקים סכומים כה גבוהים בבקשות לצווי מניעה זמניים.

זאת ועוד, יש לזכור כי בענייננו לא היתה הבקשה לצו זמני מופרכת מיסודה ולראיה, חלקה התקבל, וזאת מבלי להתייחס לשאלה אם חלקה הארי או המיזערי.

7. מקריאת אותו קטע אופרטיבי של ההחלטה בשלמות עולה כי קרוב לוודאי כרך בית הדין האזורי את ההוצאות שנגרמו למשיבים יחד עם הנזק שנגרם להם.

אם אכן כך עשה בית הדין האזורי הרי שפעל שלא כדין.

ההלכה בסוגיה זו, כפי שסוכמה בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-ע"א 732/80 ארנס ואח' נ' "בית אל-זכרון יעקב", פ"ד לח(2) 645, בעמ' 663-664) היא:

"ד. ייאמר, כי ההתחייבות והערבות חובקות גם את ההסכמה לנטילת הסמכות ולסדרי הדין הבאים, היינו, כי הצד, לטובתו ניתנו ההתחייבות והערובה, רשאי יהיה לבחור באחד מאלה, הכול, כמובן, בכפיפות לשיקול דעתו של בית המשפט, כאמור בפיסקאות (1) ו-(2) להלן:

(1) לבקש מבית המשפט, שנתן את הצו, שישמע, אם ירצה בכך, ראיות בעניין הנזק שנגרם למי שניתן לגביו הצו, כדי לקבוע את שיעור הפיצויים, בהם יחויב הצד השני לפי התחייבותו (בדומה להסדר החל בשיפוט הפדראלי בארצות הברית מכוח הוראותיה של תקנה 65-1 של ה-federal rules of civil procedure), ולהורות על השימוש בערבות או בערובה לכיסוי הפיצויים, כולם או מקצתם, לפי המקרה.

יוער כאן, כי מובן הוא, שבית המשפט לא יוכל להורות על תשלום פיצויים העולים בשיעורם על סכום ההתחייבות או הערבות או הערובה, לפי המקרה (אם הוגבלו), שהרי אינו דן אלא בהפעלת התחייבות או ערבות שניתנה לבית המשפט, בגבולותיהן כפי שתוחמו בהחלטה, אשר מכוחה הן נוצרו.

(2) לבקש מבית משפט שלערעור לבחור בחלופה נוספת היא החזרת התיק לערכאה הראשונה, כדי שזו תקיים את ההליך למימוש ההתחייבות והערבות, שניתנו לבית המשפט שלערעור.

(3) לחלופי חלופין, למסור את העניין להכרעה בהתדיינות נוספת ונפרדת על יסוד ההתחייבות שניתנה בבית המשפט, אשר היא שתהווה את עילת התביעה ואשר במסגרתה יוכח הנזק. בעקבות בחירה בחלופה זו, בית המשפט, שנתן את הצו, אינו צריך לבטל את ההתחייבות או את הערבות או הערובה, אלא יש לראותן כתקפות עד להכרעה בהתדיינות האמורה.

ה. לעניין הקשר הסיבתי ושיעור הנזק יפעילו בתי המשפט בכל אחת מן החלופות, בדרך ההיקש, את אמות המידה שגובשו, בסוגיה הקרובה לנושא שלפנינו, היינו בדיני הנזיקין.

אך מובן, שניתן יהיה לפשט את ההסדרים ולהבהיר כל הכרוך במקור המשפטי של סמכות החיוב, אם הנושא ימצא בעתיד ביטויו הממצה בדרך החקיקה".
דברים אלה יפים גם שעה שהערכאה הדיונית היא זו הסבורה שיש לפצות את הצד שניזוק כתוצאה מצווי מניעה שנתן.

א' וינוגרד, בספרו צווי מניעה (תשנ"ג) (בעמ' 220) מביע את הדעה כי את הדיון יש לקיים באותו תיק עצמו, לאחר שהמבקש יגיש בקשה מתאימה.

8. לכל הדעות ברור כי גם חילוט ערובה צריך שיעשה אחרי שמיעת ראיות בדבר הנזק שנגרם.

כמו כן חשיבות רבה לשאלת הניסוח של כתב הערובה והתנאים שנקבעו בה לחילוטה המלא או החלקי לטובת מי שלהבטחת נזקו ניתנה (א' וינוגרד, בעמ' 221; ע"א 732/80 הנ"ל).

9. סוף דבר - הערעור מתקבל.

סכום ההוצאות הראוי בבית הדין האזורי דומה לזה אותו היינו פוסקים בערעור זה ולכן ישא כל צד בהוצאותיו בשתי הערכאות.

למען הסר ספק אין ב

פסק דין
זה כדי למנוע מהמשיבים לנקוט בדרך הנאותה לשיפוי נזקיהם.
ניתן היום, ז' באדר א' תשנ"ה (7.2.1995).









דבע בית הדין הארצי לעבודה 3-216/נד הלסקו ישראל בע"מ נ' אלי גל און ז"ל,שמעון גל און,צביה גל און,אליסקודנט בע"מ, [ פד"ע: כח 171 ] (פורסם ב-ֽ 07/02/1995)