פסקי דין על בן אליהו דוד | פסקי דין על אשרוב עודדה | פסקי דין על רייס אילנה | פסקי דין על ב.ר.א.ה. חברה להשקעות וניהול | פסקי דין על בנק איגוד לישראל בע"מ

14507/03 בשא     20/03/2005




בשא 14507/03 בן אליהו דוד,אשרוב עודדה,רייס אילנה,ב.ר.א.ה. חברה להשקעות וניהול בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא014507/03

בתיק עיקרי: א 001873/03
בפני
:
כבוד השופט יהודה זפט
- סגן נשיא
תאריך:
20/03/2005



בעניין:
1 . בן אליהו דוד

2 . אשרוב עודדה

3 . רייס אילנה

4 . ב.ר.א.ה. חברה להשקעות וניהול בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
גיא ושות'

המבקשים

נ ג ד


בנק איגוד לישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
דוד לוי

המשיב

החלטה

המבקשים שיעבדו ב-2.6.99 לטובת בנק איגוד לישראל בע"מ
(להלן: "הבנק") את זכויותיהם בחנות ובמחסן ברעננה (גוש 6580 חלקה 600 תת חלקה 5 ו-6) להבטחת חובות מכל סוג המגיעים מהמבקשים ו/או מחברת בית האשלים יפו 1995 בע"מ (להלן: "החברה") עד לסך של
-.400,000 ₪.
מניותיה של החברה הוחזקו במועד הרלבנטי ליצירת השיעבודים בידי מבקשת 4 – ב.ר.א.ה חברה להשקעות וניהול בע"מ.

ב-20.7.99 שיעבדו המבקשים לטובת הבנק את זכויותיהם בקרקע חקלאית, גוש 7786 חלקה 5.

ב-3.10.00 פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא (מדרגה ראשונה) על החנות והמחסן, לגביית חוב החברה לבנק שעמד אז על 516,524.28 ₪.

ב-17.7.03 הגישו המבקשים תביעה נגד הבנק בה תבעו להצהיר כי אינם ערבים לחוב החברה וכי הבנק אינו רשאי לעשות כל שימוש בשעבוד החנות, המחסן והאדמה החקלאית הנזכרים לעיל.

לפני בקשה לסעד זמני כנגד המשך הליכי המימוש.

דיון

א. א. ביסוד התובענה והבקשה טענת המבקשים כי משיבה 4 מכרה ב-2.11.00 את מניותיה בחברה ליורם חסידים ודוד מרציני, והמכירה לוותה בהנחה לפיה יופטרו המבקשים מערבותם, ועל יסוד הנחה זו נקשר ההסכם למכירת המניות.

לטענת המבקשים הנחה זו התגבשה והתבססה על סמך שיחות שניהל מבקש 1 עם מר צ'צ'קס מנהל המחלקה העיסקית בבנק והפקידה שטיפלה בחשבון.

עוד טוענים המבקשים כי לאחר מכירת המניות נקשר ב-24.4.02 הסכם חדש בין הבנק לחברה, כשבעל המניות החדש, יורם חסידים, צורף כערב, ואילו מבקשים 1-3 נדרשו אף הם לחתום אך סירבו.

הבנק מכחיש את טענות המבקשים מכל וכל.

ב. ב. טענת המבקשים בדבר ויתור הבנק על השיעבודים דנן אינה נתמכת במסמך כלשהו, ולחלוטין לא מתקבל על הדעת שהמבקשים הסכימו עם הבנק על הפטר מערבותם לחובות החברה והפטר המשכנתאות, ולא דאגו לתיעוד ההסכמה במסמך.

כדי לקדם אפשרות של טענות בדבר הסכמה בעל-פה בדבר הפטר השיעבודים הוסכם בסעיף 13 לשטרי המשכנתא כי:

"הבטחון הניתן לבנק בזה יהיה בלתי תלוי בכל בטחון אחר שהבנק קיבל או יקבל מהחייבים ו/או עבורם ולא ישפיע על כל בטחון אחר כזה ולא יושפע ממנו וישמש בתור בטחון חוזר לכל הסכומים האחרים שהחייבים יהיו חייבים לבנק בכל סניפיו בכל אופן אחר שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, ויעמוד בתוקפו המלא עד שהבנק ימסור לממשכנים הצהרה חתומה על ידי הבנק ששטר משכנתא זה בטל ומבוטל".

המבקשים אינם טוענים כי אי פעם ניתנה להם הצהרה בכתב כאמור בסעיף 13 סיפא.

ג. ג. המבקשים לא צירפו לבקשתם את חוזה מכירת מניות מבקשת 4 בחברה, והדעת נותנת שאילו הוסכם שם על הפטר המבקשים מערבותם לבנק והפטר המשכנתאות, היה המסמך מצורף לבקשה. ההנחה היותר סבירה היא שההסכם אשר הוזכר בבקשה לא צורף מפני שאינו תומך בגירסת המבקשים.

ד. ד. אפילו היו המבקשים ומר חסידים כוללים בהסכם ביניהם תנאי בדבר שחרור המבקשים מערבותם והפטר המשכנתאות, לא היה בהסכם כזה כדי לפגוע בזכויות הבנק כל עוד לא נתן הבנק את הסכמתו לשחרור הערבים ולהפטר המשכנתאות.

ה. ה. המבקשים צירפו לבקשה הסכם מ-24.4.02 בין אילן אליעזר ויורם חסידים והבנק בקשר עם פרעון החוב לבנק, ורואים מסמך זה כתומך בגירסתם, באשר בעמוד האחרון של ההסכם הושאר מקום לחתימתו של מבקש 1, ומבקש 1 לא חתם.
המבקשים רואים במסמך זה את מה שאין בו.

ראשית, המסמך לא נחתם על ידי הבנק. שנית, המסמך גופו מפריך את גירסת המבקשים, שהרי צויין בו במפורש כי השיעבודים יעמדו בתוקפם.

לאור האמור לעיל באתי לכלל מסקנה כי המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית לכאורית מניחה את הדעת לביסוס סיכויי זכיה בתביעתם.

ו. ו. המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן הצו, שכן הצו דרוש להגנה על זכויות הקניין של המבקשים, ואילו הבנק לא ינזק ממתן הצו שכן שווי הבטחונות עולה בהרבה על סכום החוב.
גם טענה זו אינה מקובלת עלי.

נושא הבקשה נכסים מסחריים, חנות ומחסן, המבקשים שיעבדו נכסים אלו ממשכנתה ראשונה, ובכך חשפו את קניינם לסיכון הנובע מהשיעבודים.
משכנתה נועדה להעמיד לרשות בעליה אמצעי יעיל לגביית חובו ללא עיכובים מיותרים, ומתן הצו יפגע ללא סיבה ראויה בזכויות הבנק לממש את זכויות הבנק כבעל משכנתה.

היה ולמרות האמור לעיל יזכו המבקשים בתביעתם, לא צפוי קושי בהוכחת גובה הנזק או במימוש כל סכום שייפסק למבקשים כפיצוי על הפסדם במימוש השיעבודים.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקשים, במאוחד ובנפרד, ישלמו למשיב הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך -.2,000 ₪.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום ט' ב אדר ב, תשס"ה (20 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.


השופט יהודה זפט
- סגן נשיא
















בשא בית משפט מחוזי 14507/03 בן אליהו דוד,אשרוב עודדה,רייס אילנה,ב.ר.א.ה. חברה להשקעות וניהול בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/03/2005)