פסקי דין על גבאי אברהם | פסקי דין על גבאי יוסף | פסקי דין על גולד חומרי מיקוי ומדללים |

92539/06 בש     22/08/2006




בש 92539/06 מדינת ישראל באמצעות המחלקה המשפטיתוהמחלקה לתיקים מיוחדים נ' גבאי אברהם, גבאי יוסף, גולד חומרי מיקוי ומדללים




1
בתי המשפט

בש 092539/06
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
בתיק עיקרי:פ 40210/06

22/08/2006
תאריך:
שופטת: אמסטרדם יהודית

בפני
:
מדינת ישראל באמצעות
המחלקה המשפטית
והמחלקה לתיקים מיוחדים

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1 . גבאי אברהם

2 . גבאי יוסף

3 . גולד חומרי מיקוי ומדללים
המשיבים
החלטה
א) א) פתח-דבר

1. בפני
בקשה למתן סעדים זמניים ברכוש עפ"י סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") ביחד עם סעיף 36ו'(א) לפק' הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

2. כתב-האישום בת.פ. 40210/06 מייחס למשיבים ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות על חוק הבלו על דלק, ועבירות על חוק מע"מ.
על פי הנטען בכתב-האישום, המשיבים השתמשו בדלק מסוג נפטא שלא על פי צורכי הפטור מתשלום בלו, מכרו את הנפטא לגורמים שונים לצורך מהילת דלק, והוציאו חשבוניות מס כוזבות כדי להסתיר את השימוש האמיתי בנפטא. הנפטא וסכום הבלו שנחסך מהווים "רכוש אסור" על פי חוק איסור הלבנת הון.
המשיבים עשו איפוא על פי הנטען בכתב-האישום פעולות ברכוש אסור בסכום של 22,852,854 ₪.

כתב-האישום כולל בקשה עפ"י סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון לחילוט רכוש המשיבים ורכוש חב' שיא אנרגיה בע"מ ח.פ. 51384030 (להלן: "חב' שיא"), כמפורט בנספח ה', וזאת לאחר הרשעת המשיבים בדין.

3. בתאריך 10.7.05 הורה בימ"ש שלום ברמלה ( צו 3954/05) על הקפאת חשבונותיהם של המשיבים (וכן של בני משפחתם ששמם פורט בבקשה) בכל תאגיד בנקאי וקופות גמל.
כמו כן הוקפא חשבונה של חב' שיא, מס' 34238 בבנק הפועלים סניף 234, זאת עפ"י סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-1969.
בהמשך ובהסכמת הצדדים נקבע בתאריך 7.11.05 כי הכספים שהוקפאו ע"י בית המשפט בהחלטתו מתאריך 10.7.06 יופקדו בתוכנית פק"מ חודשית.

4. בתאריך 20.7.06 נעתר ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט רוזן) לבקשת המבקשת עפ"י סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם סעיף 36ו'(א) לפק' הסמים המסוכנים, והורה במעמד צד אחד למתן סעדים זמניים ברכוש המשיבים וחב' שיא כמפורט בנספח ב'1, וזאת עד לקיום דיון במעמד הצדדים שיתקיים תוך 10 ימים.

5. בהתאם להוראת ביהמ"ש, נקבע דיון במעמד הצדדים לתאריך 30.7.06.

6. בתאריך 26.7.06 עתרו ב"כ הצדדים לביהמ"ש לדחות את מועד הדיון, וזאת נוכח היקף החומר בו עליהם לעיין.
הוסכם בין הצדדים כי הצווים הזמניים יוותרו בתוקפם עד לקיום הדיון בבקשה, וכן הוסכם כי לא תבוצענה כל דיספוזיציות במצבה של חב' שיא וברכוש המפורט בנספח ב'1 לבקשה, עד למועד הדיון.
הדיון נדחה ע"י השופט התורן (כב' השופט ז' כספי) לתאריך 7.8.06 .

7. בתאריך 7.8.06 התקיים דיון בפני
מותב זה (בהיותו שופט תורן), וזאת בנוכחות ב"כ המבקשת - עו"ד אמיר ועו"ד רוזין, משיבים 1 ו-2 ובא-כוחם - עו"ד ברון, והטוענים לזכות: גב' מזל גבאי - רעייתו של משיב 1 באמצעות עו"ד אליגון, יעד חב' לדלק בע"מ -(להלן: "חב' יעד"), באמצעות באת כוחה עו"ד גזית, וכן חב' סטוקטון אויל בע"מ באמצעות בא כוחה עו"ד סרג' וולינר.

ב) ב) טיעוני ב"כ המבקשת

8. ב"כ המבקשת עותרת לביהמ"ש בבקשה דנן להורות על עיקול נכסים השייכים למשיבים כמפורט בסעיפים 1 ו-2 לנספח ב'1 של הבקשה.
לטענה, משיבים 3-1 במועדים שונים העבירו בתקופת ביצוע העבירות נשוא כתב-האישום בת.פ. 40210/06, סך של 3,295,158 ₪ לחברת שיא שהינה חברה פרטית המוגבלת במניות, אשר הוקמה ע"י משיבים 1 ו-2 בסוף חודש דצמבר 2000.

ב"כ המבקשת עותרת לביהמ"ש להורות על עיקול מניות משיבים 1 ו-2 כמפורט בסעיף 3 לנספח ב'1, וכן להורות על מינוי מנהל זמני לחב' שיא, שלו יוקנו סמכויות כמפורט בנספח ב'2 מבלי שתשלל מהמשיבים החזקה וסמכויות הניהול. כמו-כן מבוקש מתן צוים כמפורט בנספח ב'3.
עוד מתבקש ביהמ"ש ליתן צווי עיקול ו/או שיעבוד לרכושה של חב' שיא כמפורט בסעיף 4 לנספח ב'1.

ב"כ המבקשת טוענת, כי קיים חשש סביר, שהמשיבים בעצמם או באמצעות אחרים יבצעו פעולות בנכסים שלהם ושל חב' שיא על מנת להבריחם או להעלימם, או יפעלו בדרכי תחבולה ליצירת חובות שירוקנו את חב' שיא, ובכך תסוכל אפשרות חוקית של חילוט רכושה בעתיד.
לתימוכין בטענתה, הצביעה ב"כ המבקשת על כך, שיומיים לפני הגשת כתב האישום - בתאריך 18.7.06, שיעבדו משיבים 1 ו-2 את מניותיהם בחב' שיא לטובת חברת "סטוקטון אויל" וחב' יעד.

עוד טוענת ב"כ המבקשת, כי משיב 1 הוזמן לחקירה במע"מ, אך התחמק מהחקירה, ומכאן יש להסיק לגבי התנהגותו ושיתוף הפעולה שלו בעתיד.

ב"כ המבקשת הגדירה הפעולות דלעיל כ"הברחת נכסים" או למצער "העדפת נושים", והדגישה כי נוכח זכות השימוע שהוקנתה למשיבים, עמדו באי-כוח המבקשת בקשר רצוף עם סנגוריהם דאז של המשיבים (פרופ' ליבאי ואח"כ עו"ד ברזילי) והעבירו אליהם את חומר הראיות כמו גם את טיוטת כתב האישום. אשר על כן לדבריה, היתה ידועה למשיבים, כוונת המבקשת להגיש כתב-אישום נגדם, וכן היה ידוע להם שניתנה אורכה להקפאת חשבון הבנק של חב' שיא עד 20.7.06.

לאור כל האמור לעיל, טענת המבקשת כי פעולותיהם של משיבים 1 ו- 2 בהעברת הכספים ובמניות הינם פועל יוצא של כתב-האישום נגדם.

באשר לעלות שכר המנהל הזמני - באת כוח המבקשת עתרה לבית המשפט שהוצאה זו תשולם מרווחי חב' שיא, ולדבריה, אם בסופו של ההליך הפלילי לא יורה בית המשפט על חילוט רכושה של חב' שיא - תשפה המדינה את חב' שיא בסכום ששולם למנהל הזמני.

עוד ציינה ב"כ המבקשת, כי אשתו של משיב 1 הגישה תביעת גירושין בתאריך 31.7.06, ועל אף שידעה כבר בתאריך 24.7.06 כי ניתן צו עיקול לטובת המדינה) על בית מגורי בני הזוג (בתאריך 20.7.06, היא התעלמה מכך בבקשתה לבית המשפט לענייני משפחה ראשל"צ (ראה המסמך במ/1), ולא הזכירה כי ניתן כבר צו בעניין זה במעמד צד אחד לטובת המדינה.

ב"כ המבקשת הוסיפה וציינה כי משאית נושאת מס' רישוי 36040500 הרשומה על שם משיבה 3 (לגביה ניתן צו עיקול בתאריך 20.7.06), נצפתה בתחום הרשות הפלישתינאית בחזקת מאן דהוא בשם טארק בדראן - תושב הרשות הפלשתינאית.

טיעוני ב"כ המשיבים

10. ב"כ המשיבים ציין כי איננו מתנגד לרישום עיקול על מניות המשיבים בחב' שיא, אלא שלטענתו, אין ליתן כל סעד זמני אחר ביחס לרכושה של חב' שיא, באשר חברה זו איננה מואשמת בביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון. טענה זו רלבנטית הן לכלי הרכב המפורטים בסעיף 2(א-ג) לנספח ב'1, והן לרכוש המפורט בסעיף 4 לנספח ב'1 הכולל נכס מקרקעין, משאית ונתמך שבבעלות חב' שיא.

ב"כ המשיבים הוסיף וציין, כי אינו מתנגד למתן צו לתפיסת המשאית הרשומה ע"ש משיבה 3 באשר לטענתו משאית זו נמכרה ע"י חב' שיא לפני תקופה ארוכה, אך הבעלות לא הועברה עם שם הרוכש בשל בעיות פרוצדורליות הקשורות לאישור קצין בטיחות לרכב.

לטענת ב"כ המשיבים, אין להשתמש במונחים "הברחת רכוש" או "העדפת נושים", כפי שנעשה ע"י ב"כ המבקשת, שכן חב' שיא איננה חברה חדלת פרעון. לדבריו, מניות המשיבים בחב' שיא שועבדו לטובת חב' יעד וחב' סטוקטון אויל במסגרת מתן בטוחות לחובה של חב' שיא לנושיה.

באשר לסעד המבוקש - מינוי מנהל זמני בחב' שיא, טען ב"כ המשיבים בטיעוניו בעל-פה כי מדובר בסעד דרקוני בעל משמעויות מרחיקות לכת, שאין לתיתו בקלות ראש, באשר יש בו פגיעה קשה בקניינם של מרשיו. מתן הסמכויות המבוקשות יאפשר למבקשת לנהוג בחב' שיא - מנהג בעלים, על כן לדבריו, יש לנקוט בסעדים פחות דרמטים כגון: העברת מאזן בוחן של חב' שיא מדי רבעון לעיונה של המבקשת, וחתימה של המשיבים על התחייבות שלא יגדילו את המשיכות הכספיות מעבר לסכומים הנמשכים כיום.
ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי ניתן גם לכונן מנגנון אחר, (שלא פורט על ידו למעט ההצעה דלעיל), שיאפשר לדעתו למבקשת פיקוח נאות על הפעילות העיסקית בחב' שיא.
בהמשך לטיעוניו בעל-פה, הוגשה בקשה מטעמו בכתב בתאריך 21.8.06, ולפיה, לאחר שב"כ המבקשת אפשרה לו (רק לאחר הדיון שהתקיים בתאריך 7.8.06), לעיין בהצעותיהם של מנהלים זמניים המוצעים על ידה. התברר לו כי עלות הוצאות שכר המנהל הזמני נעה בין 24,000 ₪ ועד 40,000 ₪ לחודש. הוצאה זו תהווה לדבריו, גידול של 80% בהוצאות שכר המנהלים בחברה, וחב' שיא לא תהא מסוגלת לשאת בעלות זו, ועל כן עתר לכך, שאם יקבע מנהל זמני תשא המבקשת בעלות זו.

מפי ב"כ המשיבים אף עלתה טענה פורמלית, ולפיה הבקשה נשוא הדיון אמנם נחתמה ע"י פרקליט מחוז כנדרש עפ"י חוק איסור הלבנת הון, אלא שתיקון טעות הסופר בהתייחס למספרי גוש וחלקה המתייחסים לנכס המקרקעין של משיב 2 לא נחתמה ע"י פרקליטות המחוז, ועל כן אין להתייחס לנכס זה.
עוד טען ב"כ המשיבים, כי ב"כ המבקשת הרחיבה בע"פ את נימוקי הבקשה מעבר למה שנרשם בבקשת פרקליטת המחוז.
ב"כ המשיבים אף התנגד להצגת קלסר מסמכים בפני
בית המשפט מאחר ולטענתו, הם לא נכללו בבקשה.

אקדים ואומר, כי אינני תמימת דעים עם ב"כ המשיבים.
על ב"כ המבקשת להוכיח לבית המשפט כי קיימת זיקה בין המשיבים לרכוש עליו מתבקש הטלת העיקול, ולצורך כך עליה להצביע בפני
ביהמ"ש על הראיות התומכות בבקשתה. ברם, אין עליה לפרט את התשתית הראייתית הלכאורית בנוסח הבקשה עצמה. זאת ועוד, תיקון "טעות סופר" המופיעה בבקשה שאינה חתומה על ידי פרקליטת המחוז, ומתייחס למספר גוש וחלקה, אין בו כדי לאיין סמכות בית המשפט לקבל הבקשה להטיל עיקול על דירת משיב 2, ולציין את מספר הגוש והחלקה הנכונים עפ"י המסמכים שהוצגו בפני
בית המשפט.
ג) ג) טיעוני הטוענים לזכות

טיעוני אשת משיב 1

11. גב' מזל גבאי - רעייתו של משיב 1 הגישה נגדו תביעת גירושין בתאריך 31.7.06, ובתביעתה כרכה גם ענייני הרכוש המשותף.
בא-כוחה - עו"ד אליגון מתנגד להטלת עיקול מטעמה של המבקשת על דירת המגורים בה מתגוררת מרשתו בצוותא עם משיב 1, ולדבריו מדובר בבני זוג הנשואים מזה 14 שנים, אשר להם 4 ילדים, והאשה זכאית למדור לה ולילדיה בבית כולו ולא במחציתו.

מתצהירה של אשת משיב 1, עולה כי בית המגורים בו היא מתגוררת עם משיב 1 בראשל"צ, נרכש מתמורת דירה אחרת שנמכרה בחולון, בצירוף הלוואות מהבנק, וכן סכום נוסף בסך 60,000 $. הדירה איפוא, כך לטענת ב"כ אשת משיב 1, לא נרכשה מכספים בלתי חוקיים.
זאת ועוד, לטענת עו"ד אליגון, בבעלות משיב 1 נכסים רבים נוספים, ודי בהטלת עקול עליהם לטובת המבקשת. הוא הדגיש כי אינו עומד על עיקול מניותיו של משיב 1 בחב' שיא.

המצהירה - גב' גבאי נחקרה בחקירה נגדית, ומחקירתה עלתה טענתה כי אינה מעורבת בעסקי בעלה - משיב 1. היא אישרה כי קיבלה בתאריך 24.7.06 אסופת מסמכים שנשלחה אליה מהמבקשת כולל הבקשה דנן, אך סברה לדבריה, שהם קשורים לבעלה, על אף שהיא היתה הממוענת. על כן לטענתה, מסרה אותם מסמכים למשיב 1 אחרי שחתמה על אישור קבלתם, מבלי שעיינה בהם, ואף לא מסרה על קיומם לעורך דינה.
עוד לדבריה, תצהירה המצורף לתביעתה לבית משפט לענייני משפחה נוסח ע"י בא-כוחה, ותכלית התצהיר להביא לכך, שהיא תזכה למחצית מנכסי בעלה בהיותה אשתו במהלך התנהלות אותם עסקים.

מתצהירה של גב' גבאי, כמפורט בסעיף 6 למסמך במ/1 עולה:
"למיטב ידיעת המבקשת, חלק מעסקיו של המשיב אינם באים לידי ביטוי ברישומים. זאת ועוד, המשיב אמר למבקשת כאילו הסתבך בעסקים, ויש בדעתו להעביר זכויותיו ברכוש אשר על שמו לזולתו" (הדגשה לא במקור).

כמו כן ראה בסעיף 8:
"קיים חשש רציני ביותר כי המשיב יבריח את הזכויות והרכוש המפורט לעיל...".

בחקירתה הנגדית התכחשה אשת משיב 1 לאמור לעיל בטענה, כי "אינני יודעת ..... ואינני זוכרת" (עמ' 21 שורות 5-6 ושורות 13-14),

באשר לטענת משיב 1 כעולה מתמליל הקלטת חקירתו, ולפיו סכום של 100,000 $ מכספי העבירה הושקעו בדירה, השיבה אשתו, כי היא תמהה על דברי בעלה, שהרי ... "גם אדם שהוא אשם לא יגיד את זה" (עמ' 22 שורה 20).

עוד לדברי אשת משיב 1, היא מבקשת להמשיך ולהתגורר בביתה עד לגירושיה, ולאחר הגירושין ברצונה לקבל את חלקה - ולמצער מחצית מהבית.
יוער כי מדובר בבית בן שלושה מפלסים, בשטח בנוי של 268 מ"ר, שבו 9 חדרים, מטבח וחדרי שירות הניצב על מגרש בשטח 316 מ"ר ברח' קנטרוביץ 1 ראשל"צ (ראה סעיף 14 לכתב התביעה במ/2) שנרכש בתאריך 2.2.05 על פי חוזה הרכישה שצורף לתביעה תמורת סך של 500,000$.

בתצהירה פירטה אשת משיב 1 את סכומי הכסף שעמדו לרשות בני הזוג בעת רכישת הבית: סך 237,500 $ בגין מכירת דירה קודמת בעיר חולון; שתי הלוואות מבנק הפועלים בסך 1,100,000 ₪ ו-294,060 ₪, וסכום נוסף שהיה דרוש להשלמת מחיר רכישת הבית בסך 60,000$ אשר מומן לטענתם, מ"הלואות מקרובי משפחה" (סעיף 13 לתצהירה), בסעיף 18 לתצהיר ציינה כי "לרכישת הבית לא הושקעו כל כספים הנובעים מכספי עיסקאות בעלי בתקופה הרלבנטית".

בח.נ. נשאלה אם יתכן והסכום הנוסף של 60,000$ שולם מכספי העבירות, ועל כך השיבה בהתחמקות "לא התעניינתי, לא חשבתי שאגיע לחקירה כזו" (עמ' 22 שורה 22).
כאמור, מחקירת משיב 1 עולה כי השקיע ברכישת הבית סך של 100,000$ מכספי העבירות.

טיעוני ב"כ חב' יעד

12. באת-כח חב' יעד - עו"ד גזית, ציינה שחב' יעד היא ספק הדלק העיקרי של חב' שיא. לטענתה, שיעבוד 50% ממניות משיבים 1 ו-2 לטובת מרשתה בתאריך 10.7.06 נעשה על מנת להבטיח את חובה של חב' שיא לחב' יעד העומד על סכום העולה על 4 מיליון ₪. לדבריה, אף הכסף שנתפס בחשבון חב' שיא, והוקפא בצו בית המשפט בסך של כ- 760,000 ₪ הינו חלק מתשלום החוב שהיה אמור להיות משולם לחב' יעד.
עוד הוסיפה ואישרה ב"כ חב' יעד לשאלת ביהמ"ש, כי הבטוחה שנדרשה ע"י חב' יעד (שיעבוד מניות המשיבים) נדרשה עבור חוב קודם בגין אספקת דלק (ראה פרוטוקול עמ' 18 שו' 18-19), אך מדובר בחוב אמיתי.

ב"כ חב' יעד הוסיפה וציינה, כי היא לא עיינה בחומר הראיות שנאסף נגד המשיבים, ואף לא נמסרו לעיונה הצעות בדבר מינוי מנהלים זמניים, ומכל מקום, בהיות חב' יעד הנושה העיקרי של חב' שיא, היא מבקשת כי ינתן משקל לדעתה לעניין מינוי מנהלים זמניים, וזאת, לאחר שתעיין בהצעות שהוגשו ע"י ב"כ המבקשת. לדבריה, אם שכ"ט המנהל הזמני ישולם מרווחיה של חב' שיא, משמעות הדבר כי יתווסף נושה לחב' שיא, וזאת בטרם שולם חובה של חב' שיא לנושים הקודמים.
טיעוני ב"כ חב' סטוקטון אויל

13. בא-כוחה של חב' סטוקטון אויל - עו"ד וולינר, התנגד למינוי מנהל זמני בחב' שיא, וזאת
מאחר ומינוי זה יגרום לדבריו לקשיים בניהול החברה, באשר יהיה צורך להציג בפני
המנהל הזמני כל שיק, ולפרט כל פעולה בטרם בוצעה. עוד הוסיף, כי התנגדותו למינוי מנהל זמני נובעת מההוצאות הכרוכות בכך. לדבריו, חב' סטוקטון אוויל הלוותה לחב' שיא חצי מיליון דולר, וחובה של חב' שיא לחב' סטוקטון אויל עומד כיום על סך של 650,000$.

ד י ו ן

המסגרת הנורמטיבית

14. בשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, ועל תכליתו נאמר:
"המלחמה בהלבנת הון תורמת לניקוי האורוות, מטהרת את האויר, ומשנה את האווירה במדינות שנרתמו להשגת מטרה זו, והעושות כל מאמץ להלחם בהלבנת הון. חילוט כספים שנתפסו בידי העבריינים שנתפסו בקלקלתם תתרום לייבוש ביצת הפשע".

בע.א 9796/03 חביב שם טוב ואח' נ' מ"י תק-על 2005 (1) 2099 (עמ' 2112) התייחס כב' השופט חשין לתכליתו של החילוט:
"לודא כי חוטא לא יצא נשכר, כי בילעו הבלתי חוקי של אדם יוצא מפיו, ולהודיע את העוברים על החוק ואת העבריינים בכח, שיעשה הכל כדי שלא יתקיים בהם הפסוק כי דרך רשעים צלחה. לתת לרשע רע כרישעתו פירוש הוא לענייננו, כי פירות עץ העבירה לא יוותרו בחיקו של העברין".

15. סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון העוסק בחילוט רכוש בהליך פלילי קובע בזו הלשון:
"הורשע אדם לפי סעיפים 3 או 4, יצווה ביהמ"ש, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחלט רכוש מתוך רכושו של הנדון בשווי של רכוש שהוא:
1) 1) רכוש שנעברה בו עבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך.
2) 2) רכוש שהושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך..." (הדגשה לא במקור).

חוק איסור הלבנת הון קובע כי ניתן לממש את צו החילוט לא רק מן הרכוש הקשור לעבירה גופה, אלא אף מרכוש אחר כשר וחוקי, שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה. קרי: הרחבה של סמכות החילוט מעבר לנכסים הקשורים בעבירה או שהושגו בעבירה כלשונה של פק' הסמים המסוכנים.
דא עקא, שלצורך חילוט רכוש אחר של נאשם בשווי דומה של הרכוש שהושג בעבירה יש להוכיח את הזיקה בין הנאשם לרכוש.
בענין זה אין נפקא מינה אם הנאשם מוגדר כבעל הזכויות הפורמליות ברכוש, ודי בכך שיש לו שליטה או חזקה באותו רכוש.
ראה: ב"ש (ת"א) 91030/03 מ.י. נ' מאיר דוד בן בלס (פורסם במאגר נבו).

16. אם רכושו של הנאשם ביום מתן צו החילוט אינו מספיק לצורך מימוש הצו במלואו, רשאי ביהמ"ש לצוות על מימוש הצו מתוך רכושו של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או שהעביר אליו ללא תמורה, אך ביהמ"ש לא יעשה כן לגבי רכוש שהועבר לאותו אדם לפני ביצוע העבירה (סעיף21(ג) לחוק איסור הלבנת הון).
על המבקשת לשכנע את ביהמ"ש בהתבסס על ראיות שהושגו בחקירה, כי התקיימו התנאים המאפשרים את חילוט הרכוש, ונטל הראיה מוטל איפוא על כתפיה של המבקשת את החילוט.

17. כדי להבטיח שלא יעשו פעולות להברחת נכסים, קבע סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מנגנוני פעולה המאמצים מנגנונים קיימים בפקודת הסמים למתן צווים זמניים. ראה לשונו של סעיף 36 ו (א):

"הוגש כתב-אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי ביהמ"ש עפ"י בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי מניעה, צוי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (להלן בסעיף זה - צו זמני)"...

לאור לשון הסעיף כמפורט לעיל, צודק ב"כ המשיבים בטענתו, כי קיימת הדרגתיות במסגרת הסעדים שפקודת הסמים העמידה, וזאת בקורלציה לסדר הכרונולוגי שבו מופיעים הסעדים בסעיף 36ו'(א) לפק' הסמים.
ראה בענין זה בש"פ 7715/97 שושנה חג'ג' נ' מ"י ו-5 אח', פ"ד נב (1) 14:

"לא בכדי נקבע בסעיף 36ו'(א) כי הצו הזמני שביהמ"ש רשאי לתת בענין זה הוא למתן ערבויות, צוי מניעה, צוי עיקול או הוראות בדבר סעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט.
"לא בהכרח יש לנקוט בדרכים הנ"ל לפי סידרן, אולם בסדר הבאתן יש אינדיקציה למידתיות שאותה ראה המחוקק לנגד עיניו.
הפגיעה ברכושו של אדם ע"י נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקנינו, ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חילופיים להבטחת אותה תכלית, כך יש לעשות בהשארת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך יש לעשות עפ"י עקרון המידתיות המקובל עלינו".
ראה גם ב"ש (ירושלים) 4697/05 מ"י נ' מרדכי אילוז, תק-מח 2005 (3) 2523 עמ' 2531.

בשלב הדיוני של עתירה לקבלת סעדים זמניים יש לבחון אם ישנה תשתית ראייתית מספקת העשויה להצדיק, כי בשלב גזה"ד יורה ביהמ"ש על חילוט סופי.

ומן הכלל אל הפרט:

18. (א) מוסכם על ב"כ המשיבים כי לענין הבקשה שבפני
קיימת תשתית ראייתית כנגד
המשיבים.

ב"כ המשיבים אינו מתנגד כי ירשם עיקול על רכוש המשיבים - דירת משיב 1 בכפוף לזכויות אשתו, וכן ירשם עיקול על דירת משיב 2.
הוא אף אינו מתנגד כי ירשם עיקול על מניות המשיבים בחב' שיא. יחד עם זאת לטענתו, אין לשעבד את רכושה של חב' שיא, שלא הואשמה בעבירה על חוק איסור הלבנת הון, ואין למנות לה מנהל זמני מטעם המבקשת, וזאת בהתייחס לנכס המקרקעין, המשאית ונתמך הדלק, וכן מכוניות שהן בבעלת חב' שיא אשר לטענתו, נרשמו על שם משיבים 1 ו- 2 על פי הסדר עם רשויות מס הכנסה.

19. 19. בחינת חומר הראיות שנאסף נגד המשיבים מגלה זיקת המשיבים לרכוש כדלקמן:

א) משיב 1 מתגורר כאמור עם אשתו בבית שפרטיו אוזכרו לעיל, ברחוב ליאוניד 1 ראשל"צ.
כפי שכבר צויין, מתמליל ההקלטה בין משיב 1 והחוקר ליאור נחמני ממע"מ עולה כי משיב 1 הודה שהשקיע מכספי העבירה סכום של 100,000$ ברכישת הבית (שנרכש כאמור בחוזה המכר בתאריך 2.2.05).
אין מחלוקת לכאורה כי אשת משיב 1 זכאית למחצית הזכויות הרשומות בבית בו היא מתגוררת עם משיב 1.
מחקירתה הנגדית עלה כי היא מבקשת להמשיך ולהתגורר בבית זה, ועל כן אין בהטלת עיקול על מחצית הזכויות בבית לטובת המבקשת כדי לפגוע בזכותה ובזכות ילדיהם המשותפים של בני הזוג להמשיך ולהתגורר בבית.
ב) ב) על פי הרישום בלשכת מרשם המקרקעין, משיב 2 הוא בעל הזכויות בדירה ברחוב מעגל השלום 17 ראשל"צ (גוש 5096 חלקה 4).
משיב 2 מתגורר בדירה ברחוב קצרין 36 ראשל"צ.
בהודעתו מתאריך 26.7.06 טען משיב 2 כי הדירה בה הוא מתגורר ברחוב מעגל השלום 17, ראשל"צ היא בבעלותו, והדירה ברחוב קצרין היא בבעלות אביו.
ראה דבריו:
"ש: מי סגר את החוזה על הבית הזה ברחוב קצרין 36 ראשל"צ.
ת: הבית הזה אבא שלי קנה אותו מיד שניה, הוא זה שסגר החוזה, אני לא יודע ממי קנה, הוא זה ששילם על הבית, והוא זה שגר בו. אני אין לי שום קשר לנכס הזה" (שם עמ' 2 שו' 34-30).

באשר לטענה כי נכס זה רשום על שמו, ציין:
"ש: איך אתה מסביר שנכס זה היה רשום על שמך?
ת: לא היה רשום אף פעם על שמי. הטעות היא אצלכם".
(שם עמ' 2 שו' 36-35).

בהמשך חקירתו מסר:
"...אני אומר שזה נכס שאני קניתי מחב' דנקר, ואני מתגורר בו כעת עם משפחתי. אני שילמתי על הנכס הזה לחב' דנקנר" .
(שם, עמ' 2 שו' 42-40).

לאור כל האמור לעיל, קיימת זיקה בין משיב 2 הן לדירה ברחוב מעגל השלום 17 ראשל"צ עפ"י רישום הזכויות בלשכת מרשם המקרקעין, והן לדירה ברחוב קצרין עפ"י הודאתו בחקירה.
יוער, כי אביו של משיב 2 - רפאל (רפי) גבאי שעל שמו רשומה הדירה ברחוב קצרין 36 ראשל"צ, זומן על ידי המבקשת לטעון בעניין צו העיקול שהיא מבקשת להטיל על הנכס. (ראה מזכרו של כהן אביב מתאריך 6.8.06 שעה 15:30), אך אביו של משיב 3 לא התייצב לדיון.

מתעודת עובר ציבור שנערכה ע"י אלקה צוקרמן מתאריך 19.6.06 עולה זיקה בין משיב 1 וכלי הרכב:
כלי רכב מס' 1460660 ומס' 1465260 - שניהם רשומים ע"ש משיב 1. רכב מס' 6040500 רשום ע"ש משיבה 3.

הזמנת משיב 1 לחקירה

20. משיב 1 זומן לחקירה לתאריך 1.8.06. עקב טענתו כי אינו מכן להחקר בט' באב - נדחתה חקירתו לתאריך 6.8.06.
בתאריך 6.8.06 בשיחה בין החוקר אביב כהן למשיב 1, בסמוך לשעה 10:00, אישר משיב 1 לחוקרו כי הוא בדרכו למשרד החקירות.
משלא התייצב לחקירה, התקשר אליו החוקר כהן בסמוך לשעה 12:00, אך משיב 1 לא השיב לשיחת הטלפון.
במועד הנ"ל בסמוך לשעה 13:00 שוחח החוקר אביב עם מזכירתו של משיב 1, שאמרה לו כי משיב 1 נמצא במשרד, ויצור עמו קשר.
משיב 1 לא יצר כל קשר עם חוקרו, ואף לא התייצב לחקירה.
ב"כ המשיבים תמה על "הסדר המופתי" כדבריו, במזכרים שנערכו על ידי החוקר כהן, בעניין זה יש רק לברך על כך שחקירה המתנהלת כסדרה, ונערכות תרשומות כנדרש.
באשר לרכוש חב' שיא

20. 20. משיבים 1 ו- 2 הינם בעלי 85% ממניות חב' שיא. חב' סטוקטון אויל הינה בעלת 15% ממניות חברה זו.
א) א) תחנת התידלוק בראשל"צ

21. מתמליל חקירת משיב 1 עולה הודאתו כי רכש מכספי העבירה בסכום כולל של 500,000$ את תחנת התידלוק שברחוב לזרוב 7 ראשל"צ גוש 6097 חלקה 73 המהווה את הנכס העיקרי של חב' שיא.
לאור האמור בסעיך 21(ג) לחוק איסור הלבנת הון, רשאי בית המשפט ליתן צו על רכושו של אחר שהנאשם מימן את רכישתו, ובלבד שהמימון נעשה לאחר ביצוע העבירה.
החוזה בין צבי צרפתי ובניו חברה לבניין וקבלניות (1983) בע"מ לבין חברת שיא הוא מתאריך 24.6.04. העבירות נשוא כתב-האישום בוצעו החל משנת 2004.
אשר על כן, ניתן להטיל עיקול לטובת המבקשת על תחנת התידלוק.

ב) ב) באשר למשאית ולנתמך הדלק נשוא סעיף 4(ב) ו- (ג) לנספח ב'-

22. כלי רכב אלו רשומים על שם חברת שיא, ולא על שם המשיבים. לא הוכח כי הם נרכשו בכספי העבירה, ועל כן לא ניתן להטיל עליהם עיקול כמבוקש ע"י המבקשת.

ג) ג) באשר למניות משיבים 1 ו - 2 בחב' שיא ששועבדו לטובת חב' יעד.

23. מעדות בעליה ומנהלה היחיד של חב' יעד - מר יעקב בן יקר, עולה כי חב' יעד משמשת ספקית לתחנת הדלק בראשל"צ שבבעלות חב' שיא, וזאת על בסיס תשלום שבועי, והאשראי הקבוע עמד עד למעצרו של משיב 1 על סך של 700,000 - 600,000 ₪.
בתחילת יולי 2005, לאחר שנעצר משיב 1, והוקפא חשבון הבנק של חב' שיא, נוצרה בעיה בקשר לתשלומים של חב' שיא לחב' יעד.
במהלך השנה "הופשר" חשבון הבנק, אך נותר חוב של חב' שיא לחב' יעד.
מהודעת מר בן יקר עלה כי בתקופה האחרונה לאחר שהתברר לו כי המשיבים לא יגיעו להסדר עם רשויות המס, וכנראה יוגש נגדם כתב-אישום, החל מו"מ בינו לבין משיב 1 כיצד ניתן להקטין את חובה של חב' שיא לחב' יעד.
בתאריך 15.6.06 הוציאה חב' יעד מכתב לחב' שיא, ולפיו אם עד לתאריך 30.6.06 לא ישולם החוב ו/או לא יומצאו בטחונות הולמים לתשלומו - תופסק אספקת הדלק.
משיבים 1 ו-2 הציעו בתחילה (בתאריך 22.6.06) שיעבוד 30% ממניותיהם בחב' שיא לטובת חב' יעד, וכשההצעה בהיקפה המוצע נדחתה ע"י חב' יעד - העלו הצעתם ל-50% ממניותיהם. הצעה זו התקבלה, ונחתם הסכם בתאריך 10.7.06.

24. אין מחלוקת כי שיעבוד מניות משיב 1 ו- 2 הוא בגין חשבון עבר של חב' שיא לחב' יעד, וכן על מנת להבטיח המשך אספקת דלק לתחנת התדלוק בראשל"צ.
העד בן יקר ציין בהודעתו את הסיבה לשעבוד המניות לטובת חב' יעד -

"הערכתי שיש שוני בגישה של הרשויות כלפי שיא, שלא רק שלא נקבל את הפקדון של חב' שיא שמוקפא בחשבון הבנק..."

וכן:
"שיא אנרגיה היא לקוח בסיכון גבוה, שהוגש נגדו כתב-אישום"
(ראה הודעתו עמ' 3 שורה 52).

מהאמור לעיל עולה, כי שעבוד מניות משיבים 1 ו- 2 לטובת חב' יעד היה פועל יוצא מידיעת הצדדים כי בכוונת המבקשת להגיש כתב-אישום נגד המשיבים.

שעבוד מניות משיבים 1 ו- 2 לטובת חב' סטוקטון אויל

25. מהראיות לכאורה שהוצגו בפני
בית המשפט במהלך הדיון בבקשה דנן עולות תמיהות בקשר לאישיותה המשפטית של חב' סטוקטון אויל המחזיקה 15% ממניות חב' שיא.

טענת משיב 1, בעלי מניותיה של חב' סטוקטון אויל הרשומה במקלט מס ב"איי הבתולה" הינה קבוצת משקיעים צרפתיים, שאינם מוכרים לו.
לדבריו, הוא היה מעוניין בהשקעות כספיות בחב' שיא, ועל כן פנה לעו"ד סרג' וולינר שייצג קבוצת משקיעים צרפתיים המעוניינים כביכול להשקיע בחב' שיא. עו"ד וולינר, כך לטענת משיב 1, ערך את כל הבירורים, והעסקה נסגרה מולו כנציג המשקיעים.
דברי משיב 1 מופרכים בהודעת עו"ד וולינר אשר טען, כי משיב 1 פנה אליו על מנת שיקים חברה במקום בו קיים מקלט מס. משיב 1 יזם כאמור את הקמת חברת סטוקטון אויל, ואף שילם את שכר טרחתו של עוה"ד. עוד לדברי עו"ד וולינר, משיב 1 אף טען בפני
ו, שהוא העביר לצורך הקמת החברה כסף אישי לחו"ל, אך לא הציג בפני
ו אישור על העברת הכסף.
בנוסף טען עו"ד וולינר, כי הוא ביקש ממשיב 1 להכיר את המשקיעים הצרפתיים, אך הלה לא הציגם בפני
ו.

26. תימוכין בטענת עו"ד וולינר, כי משיב 1 הוא שיזם את הקמתה של חברת סטוקטון אויל, עולה מהודעת רו"ח אבי דואק המשמש רואה-החשבון של חב' שיא. לפי הודעתו, משיב 1 פנה אליו ובקש ממנו שיכין עבורו עבודה על היבטי מס במקלט מס באיי הבתולה.

מינוי מנהל זמני

27. ב"כ המבקשת עותרת לבית המשפט להורות על מינוי מנהל זמני, שכן לטענתה, אין דרך אחרת לוודא כי משיבים 1 ו- 2 - מנהליה היחידים של חב' שיא לא ירוקנו את החברה מנכסים באופן שיסכל חילוטם העתידי של הנכסים.
מנגד, ניצבים אינטרסים של חב' יעד וחב' סטוקטון אויל. הראשונה שהינה נושה של חב' שיא חוששת שיכולתה לקבל תשלום החוב תפגע אם ישולמו סכומי ניהול למנהלים זמניים.
השניה - חב' סטוקטון אויל אף היא מלינה מפי ב"כ על ההוצאות הצפויות ועל הקשיים שיווצרו בניהול חב' שיא אם ימונה מנהל זמני.

28. בבוא בית המשפט לנקוט בצעד של מינוי מנהל זמני עליו לשקול מחד גיסא הצורך להבטיח כי בבוא יום החילוט יוותר רכוש בר-השגה, ומאידך גיסא, לפעול על פי עקרון המידתיות, ולצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה בזכות הקניינית.
אשר על כן, על בית המשפט לבחון אם קיימות חלופות אחרות הפוגעות פחות ויכולות לשרת את התכלית שלשמה נתפס הרכוש.
הצעתו של ב"כ המשיבים כי יוכן מאזן בוחן לחב' שיא מדי רבעון אין בה כדי להבטיח אי- ריקון חב' שיא מנכסיה, ויש בה משום "סגירת דלת האורווה לאחר בריחת הסוסים".

29. בבוחני את התשתית הראייתית הלכאורית, אני מוצאת כי יש טעם בטענת ב"כ המבקשת, כי רק בשל הגשת כתב-האישום נגד המשיבים, הציעו משיבים 1 ו- 2 לשעבד מניותיהם בחב' שיא לטובת חב' יעד, שהרי קודם לכן סופק דלק מבלי לבקש כל בטוחה מהם, וזאת אפילו לאחר הקפאת חשבון חב' שיא ע"י בית המשפט, וכפי שנוהגת חב' יעד בעסקיה המסחריים עם חברות אחרות.
בענין זה יש הלימות עם דברי עו"ד וולינר בהודעתו מתאריך 18.7.06 לפיה, משיב 1 פנה אליו ונועץ בו, (מס' שבועות לפני מסירת ההודעה) לאחר שטען בפני
ו כי יש לו בעיות עם רשויות המס. עו"ד וולינר יעץ לו לשעבד את מניותיו בחב' שיא לטובת חב' סטוקטון אויל כי המדינה עלולה לבקש מינוי כונס נכסים זמני למניותיו.
מהאמור לעיל עולה כי שיעבוד מניות משיבים 1 ו- 2 הן לטובת חב' יעד והן לטובת חב' סטוקטון אויל היה פועל יוצא מהצפי של משיבים 1 ו- 2 להגשת כתב-אישום נגדם, ורצון להמנע ממינוי מנהל זמני (או כונס נכסים כדברי עו"ד וולינר) שיפעל בחב' שיא.

לאור כל המקובץ לעיל, ולאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים והטוענים לזכויות, אני קובעת כדלקמן:

א) אני מורה על מתן צו עיקול רכוש משיבים 1 ו-2 בנכסים שיפורטו להלן, ורישום הערת אזהרה לטובת המבקשת בכל מקום בו רשומים הנכסים לרבות לשכת מרשם המקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, רשם החברות, ורשם המשכונות:

1. 1. על 50% מהזכויות בנכס מקרקעין ברחוב קנטרוביץ 17 ראשל"צ, גוש 5098 חלקה 40 תת-חלקה 2, הרשום ע"ש משיב 1 ואשתו מזל גבאי.
2. 2. על נכס מקרקעין ברחוב קצרין 36 ראשל"צ, גוש 5435 חלקה 168, הרשום ע"ש אבי משיב 2, מאחר ולטענת משיב 2 הנכס נרכש על ידו.
3. 3. על נכס מקרקעין רחוב מעגל השלום 17 ראשל"צ, גוש 5096 חלקה 4, ע"ש משיב 2 .

כמו כן ניתן צו מניעה האוסר על ביצוע שינוי במצב המבני של הנכסים, איכלוסם, ו/או עריכת כל שינוי בדיספוזיציה של הנכסים לרבות שיעבודם, מכירתם, העברת זכויות בתמורה או שלא בתמורה, והעברת החזקה בהם לאחרים.

ב) אני מורה על עיקול כלי הרכב שיפורטו להלן, ורישום עיקול עליהם במשרד הרישוי, ברשם המשכונות, וכן הוצאת פוליסת ביטוח לטובת המבקשת:
1) 1) רכב טויוטה נושא מספר רישוי 1460660 רשום ע"ש משיב 1.
2) 2) רכב טויוטה נושא מספר רישוי 1465260 רשום ע"ש משיב 1.
3) 3) משאית נושאת מס' רישוי 6040500 רשומה ע"ש משיבה 3.

באשר למניות משיבים 1 ו- 2 ששועבדו לטובת חב' שיא

ג) ניתן בזה צו המורה על עיקול מניות משיבים 1 ו- 2 לטובת המבקשת, ורישום הצו ורשם החברות ורשם המשכונות כמפורט להלן:
5000 מניות ע"ש משיב 1 בחב' שיא, ו-4900 מניות חב' שיא ע"ש משיב 2.

באשר לרכוש חב' שיא

ד) ניתן בזה צו עיקול על תחנת תידלוק הניצבת ע"ג מקרקעין בראשל"צ גוש 6097 חלקה 73 ע"ש חב' שיא, ועיקול זכויות לא רשומות של המשיבים. הצו ירשם בלשכת רשם המקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, רשם המשכונות, ורשם החברות.
אם יושכר הנכס הנ"ל - יופקדו דמי השכירות מהנכס בחשבון שיפתח בהתאם להוראות ועל פי התנאים שיקבעו על ידי ביהמ"ש.

ה) הכספים שהועברו ע"י המשיבים לחב' שיא בסך 764,927,53 ₪, ומוחזקים כיום במסגרת פק"מ חודשי כמפורט בסעיף 4(3) לנספח ב'1 ישארו בחשבון הפק"מ בשלב זה עד להחלטה אחרת בענין מינוי המנהל הזמני.

ו) כרטיסי האשראי, אם קיימים, מטעם חב' שיא לטובת המשיבים - יבוטלו, ולא יונפקו כרטיסי אשראי אחרים לטובת המשיבים מטעם חב' שיא, וזאת עד להחלטה אחרת בענין מינוי המנהל הזמני.

באשר למינוי מנהל זמני -

30. לאחר שבחנתי טיעוני ב"כ המבקשת וב"כ המשיבים, וכן טיעוני ב"כ הטוענים לזכות, נראה כי אין מנוס, על אף הפגיעה הקניינית, ממינוי מנהל זמני לחב' שיא, וזאת נוכח הנסיבות שנוצרו בחברת שיא, שאין בה הפרדה ממשית בין בעלי המניות בחברה והשולטים בה, והעברת מניות משיבים 1 ו- 2 בחב' שיא לחברות יעד וחב' סטוקטון אויל בסמוך להגשת כתב האישום נגד המשיבים, וכן לאור דבריו של משיב 1 לאשתו כי בכוונתו להעביר זכויותיו בנכסיו לאחרים, והתחמקותו מהתייצבות לחקירה, כמו גם ההיקף העצום של כספי העבירה כעולה מכתב האישום נגד המשיבים. כל אלה מקימים חשש ממשי להעברת כספים ו/או רכוש אחר מחב' שיא, דבר שיביא לסיכול האפשרות לחילוט עתידי על ידי המבקשת - אם יאושר על ידי בית המשפט.
יש להבטיח כאמור את רכושה של חב' שיא תוך ניהול מקצועי של החברה, ושמירה על נכסיה.
ברם, מאחר וההצעות הספציפיות של מנהלים זמניים שהוצעו על ידי המבקשת לא הועברו בעוד מועד לעיון ב"כ המשיבים ובאי כוח הטוענים לזכות, אני סבורה כי צודק ב"כ המשיבים בטענתו, שיש לקבוע ישיבה נוספת במהלכה תבחן העלות הכספית כמו גם אפשרות להגיע להסדר מוסכם אחר על ידי ב"כ הצדדים.

אשר על כן, אני קובעת מועד דיון נוסף לדיון בשאלת מיהות המנהל הזמני שיקבע לחב' שיא, ובעקבות ההכרעה בענין זה אקבע גם מה ייעשה בכספים המופקדים כיום בחשבון פק"מ.

נדחה לתאריך 3.9.06 בשעה 10:00.

עד למועד הנ"ל ישאר הצו הזמני שניתן ע"י כב' השופט רוזן בעניין הקפאת הסכום המופקד בחשבון פק"מ על שם חב' שיא.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ המבקשת - עו"ד אמיר, ב"כ המשיבים - עו"ד ברון, ובאי כוח הטוענים לזכות - עו"ד אליגון, עו"ד גזית ועו"ד וולינר.

ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ו (22 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים
יהודית אמסטרדם,
שופטת
אתי








בש בית משפט מחוזי 92539/06 מדינת ישראל באמצעות המחלקה המשפטיתוהמחלקה לתיקים מיוחדים נ' גבאי אברהם, גבאי יוסף, גולד חומרי מיקוי ומדללים (פורסם ב-ֽ 22/08/2006)