פסקי דין על לוי יצחק | פסקי דין על לוי אסתר | פסקי דין על חסון מ.ש. תעשייה 1993 | פסקי דין על שלמה בן עמי |

2678/02 א     04/09/2006




א 2678/02 לוי יצחק, לוי אסתר נ' חסון מ.ש. תעשייה 1993 בע"מ, שלמה בן עמי בע"מ




1
בתי המשפט

א 002678/02
בית משפט השלום נצרת
בתיק עיקרי: 002678/

04/09/2006
תאריך:
כב' השופטת שטרית יפעת

בפני
:
1 . לוי יצחק
, ת.ז 5493179
2 . לוי אסתר
, ת.ז 6808731
בעניין:
תובעים
גור דני
ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . חסון מ.ש. תעשייה 1993 בע"מ

2 . שלמה בן עמי בע"מ
נתבעות
עו"ד נוף-אוסטפלד איילת

ע"י ב"כ
פסק דין

מבוא:
התביעה המקורית:

1. התביעה המקורית (להלן: "התביעה"), עניינה תביעה כספית בגין ליקויי בנייה אשר על פי הנטען, נמצאו בדירה שבבעלות התובעים המקוריים (להלן: "התובעים"), אשר נרכשה מאת הנתבעים המקוריים (להלן: "הנתבעים").

2. בזמנים הרלוונטיים לנטען בתביעה זו, היו התובעים בעלי הזכויות בדירה המצויה ברח' ההדסים 7/6 בעפולה (להלן: "הדירה"), אשר נבנתה על ידי הנתבעים.

3. בזמנים הרלוונטים לנטען בתביעה זו, היו הנתבעות מס' 1 ו-2 חברות בע"מ, אשר בזמנים הרלוונטים לתביעה היו קבלני בנייה ובין היתר בנו את הדירה ומכרו אותה לתובעים.

4. בכתב התביעה המקורי, הופיע שלמה בן עמי, בעליה של הנתבעת מס' 2, כנתבע מס' 3 ונכלל על הנתבעים. אולם, בדיון שהתקיים ביום 11.2.03, הוא נמחק מכתב התביעה, כך שהתביעה מתייחסת עתה לנתבעות מס' 1 ו-2 בלבד (להלן: "הנתבעות"), וכך גם

פסק דין
זה.

5. בין התובעים לבין הנתבעות נחתם ביום 1.5.06 חוזה מכר באשר לדירה, לפיו התחייבו הנתבעות לבנותה ולהקימה כדירת מגורים בעלת 5 חדרים (להלן: "ההסכם").

6. במהלך חודש יולי 1997, נמסרה הדירה לתובעים כמתחייב על פי ההסכם.

7. על פי הנטען, לאחר קבלת הדירה, התברר לתובעים כי ישנן בדירה נזילות חמורות, ורצפת הדירה ספוגה במים. כמו כן התברר כי, מים חודרים לדירת השכנים אשר נמצאת מתחת לדירה (להלן: "דירת השכנים").

8. לטענת התובעים, כתוצאה מנזקי הרטיבות יש לבצע בדירה תיקוני אינסטלציה, החלפת ריצוף, ועבודות נגרות לתיקון נזקים בריהוט. כל הנזקים הנ"ל הם עילת התביעה שבפני
י.

התביעה שכנגד:
9. ביום 21.1.03 הוגשו על ידי הנתבעות כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד, אשר מהם עולה כי לטענת הנתבעות, מקור הרטיבות הנו בהתקנה לקויה של צינור הניקוז למזגן מפוצל בסלון הדירה. לטענת הנתבעות, צינור זה הונח על ידי התובעים ומכאן, שכל הנזקים שנגרמו לדירה, נגרמו באשמת התובעים.

10. בכתב התביעה שכנגד, עותרות הנתבעות לחייב את התובעים בעלות הבדיקות שנעשו בדירה, לשם איתור הנזילות. לטענת הנתבעות, היות ונזקי הרטיבות כאמור, נגרמו באשמת התובעים, יש להשית עליהם את ההוצאות שנגרמו לנתבעות בגין הבדיקות שנאלצו לעשות בדירה וההוצאות הנלוות לביצוען.

חוות דעת מומחים מטעם הצדדים:
11. מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של אינסטלטור מומחה, מר חנן כץ (נושאת תאריך 27.1.02), ממנה עולה כי מעל ל-60% מנפח דירת התובעים רווי במים וחול רטוב, דבר הגורם נזק למשקופים ולריהוט הבית. לדידו, הרטיבות נובעת ממספר גורמים:
האחד, היות החול הרטוב כלוא מתחת לריצוף, דבר הגורם להתפוררות של הטיח ולנשירת הצבע מהקירות.
השני, קיימת בחדרי השירותים נזילת מים מברז מיקסר של המקלחת, וכן ישנה חדירת מים בין חיבורי הריצוף הקרמי שאינם אטומים כראוי בחומרי איטום.
כן ישנה רטיבות מתחת למערכת העיסוי ואין איטום ברצפה בין קופסאות הביקורת. כן קבע כי, במקלחת קיימת נזילת מים בברז מיקסר מים חמים.
עוד נקבע כי האגנית רוויה במים המחלחלים לקומה מתחת.

12. לדידו של מר כץ, מאחר ולא ניתן לייבש את החול הרטוב בכל הדירה באמצעים המקובלים, הוא ממליץ לפרק את הריצוף בכל חדר, ולהניח מחדש על מצע חול יבש או חדש וכן קבע כי יש לתקן את הצנרת בכל המקומות שצוינו בחוות דעתו.
כן קבע כי, הכיפוף הנמצא במטבח אינו תקין ולפיכך יש לפרקו ולבצע מחדש. כן קבע כי יש לפרק ולהתקין מחדש את דוד החשמל וזאת עם צנרת מתאימה, וכן קבע כי יש לפרק ולהתקין מחדש את קופסת הביקורת בשירותים.

13. ביום 18.3.03 הוגשה חוות דעת נוספת מאת האינסטלטור מר כץ, וזאת מטעם התובעים, שכותרתה "חוות דעת מקצועית לביצוע תיקון צנרת". בחוות דעת זו מציין מר כץ כי ביום 15.3.03, ביקר בדירת התובעים ובדק את סיבות הרטיבות הקיימת בקיר הסלון הגובל במרפסת. בחוות דעתו קבע מר כץ כי, המזגן המוצב במקום מחובר עם צינור ניקוז לקופסת ביקורת בלתי רגילה ובלתי פעילה. הצינור המחבר לדידו, אינו מאושר להובלת מים. אשר על כן קבע מר כץ כי, התקנת צנרת הניקוז הנוכחית גורמת לנזקים, וזאת עקב רשלנות הקבלן. שכן, הצנרת זורמת לרצפה ולא לניקוז ראוי בעת הפעלת המזגן, ויוצרת נזק למשקופים שנרקבו עקב ספיגת המים, דבר הגורם נזק ורטיבות גם לקומה השנייה.

14. מטעם הנתבעות הוגש תצהיר עדות ראשית של קבלן האינסטלציה מר יעקב קלימי (להלן: "קלימי") אשר הצהיר כי הוא זה שביצע את עבודות האינסטלציה בדירה, והינו מומחה בתחום זה. מר קלימי הצהיר כי בקיץ 2001 הוזמן לדירה בעקבות תלונת התובעים על רטיבות בדירתם ובדירת השכנים. מר קלימי ערך מספר בדיקות. עוד עולה כי, בחודש ספטמבר 2001 מר קלימי ערך בדירה בדיקה מקיפה, אשר הראתה כי בניגוד למצב של נזילה בצנרת, הרי שבמצב בו כל הברזים בדירה סגורים, לא קיימת תנועה של שעון המים, עובדה המצביעה על כך שאין נזילה בצנרת.

15. כמו כן, בוצעה בחודש ספטמבר 2001 בדיקת לחץ אטמוספרי בצנרת, אשר אמורה להצביע על כל נזילה במערכת ככל שזו קיימת. גם בדיקה זו העלתה כי אין כל נזילה בדירה.

חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש:
16. בהמשך לדיון אשר התקיים בפני
כב' השופטת נדאף ביום 17.6.04 ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס מר אוזיאס שמטניק (להלן: "המומחה"), כדי שזה יחווה דעתו בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שפורט לעיל.

17. כן נקבע בין היתר, כי המומחה יחווה דעתו בשאלה העובדתית, ככל שהדבר ניתן, האם הונחו צינורות ניקוז מתחת לרצפת הסלון בביתם של התובעים, מי הניח אותם ומתי הונחו.

18. ביום 17.11.04 התקבלה חוות דעת המומחה. עיון בחוות הדעת מלמד כי, המומחה ביקר בדירה ובדירת השכנים וכן סקר את כל האזור והשטח הרלוונטי. עוד עולה כי, המומחה בדק את האטימות בין הקרמיקה בכל הדירה, ומצא כי האטימות הנה תקינה, ואינה מאפשרת חדירת מים.

19. עוד עולה כי, המומחה בדק את האטימות בין קופסאות הביקורת לרצפה בדירה, וגם שם לא נמצאה אפשרות לחדירת מים. כן עולה כי, בבדיקה שנערכה במערכת הניקוז של המזגן המפוצל בדירה, התברר כי, חיבור הניקוז נעשה שלא על פי התקן ואינו מתאים למלא את תפקידו, כמו כן נמצא כי הוא אינו מבוצע בדומה לשאר החיבורים בדירות האחרות.

20. עוד מציין המומחה כי, על פי תצהירו של האינסטלטור, שהנו קבלן המשנה של האינסטלטור, לא הוא זה שביצע את חיבור הניקוז. כמו כן מציין המומחה כי, על פי התרשמותו, טיב העבודה בחיבור המדובר אינו מתאים לצורת העבודה ואיכות הביצוע של האינסטלטור (ראה עמ' 5 לחוות הדעת). בחוות דעתו מציין המומחה כי, הוא עיין בכל המסמכים הרלוונטים אשר הונחו בפני
ו.

21. מחוות דעת המומחה עולה כי, באשר לשאלה מי הניח את צינורות הניקוז מתחת לרצפת הסלון בדירה, לדידו העבודה שבוצעה בצנרת ניקוז המזגן אינה תואמת את שאר עבודות האינסטלציה בדירה, ונראה שלא הייתה במסגרת התחייבויות הקבלן לרוכשי הדירה. לדידו, הקבלן היה מחויב להכנת צנרת למזגן מרכזי, ואכן הניח צינור ניקוז מרכזי בכל הדירות, בהתאם להתחייבותו. עוד הוסיף המומחה וקבע כי, חיבור ניקוז המזגן המפוצל לניקוז מי הגשם במרפסת, אינו מקובל כלל וחורג מהכללים. באשר לשאלה מתי הונחו צינורות הניקוז קובע המומחה כי על פי התרשמותו, נעשתה הפעולה לפני ריצוף דירת התובעים, ולפני מסירתה לידי הדיירים.

הסדר דיוני:
22. ביום 8.12.05, ניתנה החלטה אשר נתנה תוקף להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב ויינתן

פסק דין
על סמך סיכומי הצדדים והחומר הקיים בתיק. עוד הוסכם בין הצדדים כי אין בויתור על חקירות העדים, משום הסכמה לקבילות התצהירים אשר הוגשו ו/או הודאה בתוכן התצהירים, וכי כל צד שומר על מלוא טענותיו וזכויותיו בעניין זה.

23. לאור האמור לעיל, פסק הדין ניתן אפוא על סמך חומר הראיות הקיים בתיק ביהמ"ש, חוות הדעת, תצהירי עדות ראשית אשר הוגשו מטעם הצדדים וסיכומי הצדדים בכתב. כפי שפורט לעיל, הצדדים ויתרו על חקירות עדים בתיק זה, כמו גם חקירות מומחים, לרבות המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש.

טיעוני התובעים:
24. התובעים טוענים כי, מי שהתקין את התשתית למערכת המיזוג המיני מרכזית, במקרה דנן הנתבעות, התקין גם את צנרת הניקוז למזגן המפוצל שבסלון הדירה. כן הפנו התובעים לחוות דעתו של המומחה באשר לשאלה מתי הונחו צינורות הניקוז. המומחה סבר כי הפעולה נעשתה כאמור, לפני ריצוף הדירה ולפני מסירתה לידי הדיירים. בהקשר זה טוענים התובעים, כי לא מתקבל על הדעת שאנשי מקצוע מטעם התובעים יעבדו בדירה, ירימו את הריצוף בסלון, יניחו צינורות ויחזירו את הריצוף - כל זאת מבלי שהנתבעות ידעו על כך, ובשעה שהדירה נמצאת בשלבי בנייה.

25. עוד ציינו התובעים כי, סעיף 14 להסכם אוסר על התובעים לבצע שינויים בדירה עד לקבלתה, מבלי לקבל את אישור המוכר, הנתבעות, כאשר למוכר הזכות הבלעדית להסכים או לסרב לביצוע השינויים והוא זה שאף יבצע את אותם שינויים.

26. הוסיפו וציינו התובעים כי, משהודו הנתבעות בקיום הליקוי, ומשהודו כי הקימו את התשתית למזגן המיני מרכזי הרי שטענת הגנתן הינה טענה מסוג הודאה והדחה, ולפיכך נטל ההוכחה רובץ לפתחן. עוד ציינו התובעים כי, ישנו חוסר אמינות בגרסאות הנתבעות ששונו מפעם לפעם. כך טענו בכתב ההגנה כי, מקור הנזילה הנו כתוצאה מהצפת הדירה בכמות מים מופרזת, בעוד שבכתב ההגנה המתוקן זנחו הנתבעות את טענתן זו, וטענו כי לא הן התקינו את צינור הניקוז הנמצא מתחת לרצפת הסלון, צינור אשר הותקן באופן לא תקין והוא הגורם לרטיבות ולנזקים.

27. לטענת התובעים, כנגד טענותיהן המשתנות של הנתבעות, קיימת טענת התובעים אחידה ועקבית, לפיה הם ו/או מי מטעמם לא הניחו כלל את צינור הניקוז מתחת לרצפת הסלון. לטענת התובעים, שינוי גרסאות הנתבעות כפי שפורט לעיל מהווה הרחבה ושינוי חזית אסורים, ומשכך דינם להידחות.

28. כן טענו התובעים כי, בעקבות הנזק אשר נגרם לדירה בשל הנזילות, ייאלצו התובעים להחליף ולהתקין מחדש את צנרת הניקוז שהותקנה באופן כושל על ידי הנתבעות. כן יהא צורך בהחלפת כל החול הרטוב בדירה, שכן בהתאם לחוות דעתו של מר כץ, כפי שפורטה לעיל, למעלה מ-60% משטח החול בדירה רווי מים, והנו חול רטוב. כמו כן טענו התובעים כי יש להחליף את כל הריצוף בדירה, ועל פי חוות דעתו של מר כץ, עלות התיקונים הללו עומדת על סך 62,500 ש"ח.

29. עוד טוענים התובעים כי, נגרמו נזקים לריהוט אשר עלות תיקונו הנה בסך 2,800 ש"ח וזאת בהתאם להצעת מחיר שצורפה.

30. הוסיפו וציינו התובעים כי, לאור הצורך בביצוע התיקונים הללו, הם יזדקקו לדיור חלופי לתקופה של כ-3 שבועות לפחות, אשר עלותו מסתכמת בסך 10,000 ש"ח. וכן טענו לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 25,000 ש"ח.

31. לאור כל האמור לעיל, עתרו התובעים לקבלת תביעתם ולדחיית התביעה שכנגד, וחיוב הנתבעות בפיצוי התובעים בגין כל הנזקים שנגרמו להם, כמפורט לעיל.

טיעוני הנתבעות:
32. הנתבעות ראו לציין את העובדה כי, גם לאחר שהם הגישו כתב הגנה מתוקן והעלו חזית מנוגדת לזו של התובעים, לפיה מקור הרטיבות בדירה הנו בהתקנה לקויה של צינור ניקוז למזגן מפוצל בסלון שבדירה, עדיין נותרה החזית המקורית של התובעים ולא הוגש כתב תשובה. מששלל המומחה בחוות דעתו אפשרות של בעיות איטום כסיבה לרטיבות, ואף קבע להפך, כי סיבת הרטיבות הנה כטענת הנתבעות בשל צנרת הניקוז למזגן המפוצל, היה על התובעים לפעול בדרך של תיקון כתב התביעה, בהתאם לקביעת חוות הדעת, דבר שלא נעשה.

33. עוד טענו הנתבעות כי, משלא הוכחו כלל בעיות איטום בדירה, כטענת התובעים, ומשלא הוכח קיומו של "כשל מבני", הרי לאור העובדה כי שתי הסיבות אשר לטענת התובעים היוו את המקור לנזקים הוכחו כבלתי נכונות, הרי שדין התביעה להידחות.

34. הוסיפו הנתבעות וטענו כי, לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין בעיות איטום נטענות וכשל מבני, לבין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם.

35. הנתבעות הפנו למפרט הטכני אשר מצורף להסכם המכר שנחתם בין הצדדים, ממנו עולה כי, התחייבות הנתבעות לא כללה בשום אופן התקנת צנרת ניקוז למזגן מפוצל בסלון הדירה, אלא אך ורק הכנה לצנרת למיזוג מיני מרכזי. מכאן, קמה לדידן החזקה כי, כל עבודה שבוצעה שלא על פי המפרט הטכני, או הסכם המכר, וממילא לא שולם בגינה דבר, לא בוצעה על ידי הנתבעות.

36. עוד הפנו הנתבעות לתצהירו של מר קלימי, אשר הנו קבלן האינסטלציה שליווה את פרויקט הבנייה והצהיר בתצהירו כי לא הוא ולא מי מטעמו ביצע את עבודות התקנת צנרת הניקוז למזגן המפוצל מתחת לרצפת הסלון שבדירה.

37. הנתבעות הפנו עוד לעובדה כי, המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש לא הצליח להשיב לשאלה מי הניח את הצנרת הרלוונטית, ואף לא קבע זהות כללית, דהיינו האם היה זה מי מטעם התובעים או מי מטעם הנתבעות. הוסיפו וטענו הנתבעות כי, התובעים התעלמו באופן מוחלט בתצהיריהם מן השאלה מי ביצע אצלם את עבודת התקנת המזגן המפוצל עצמו, עבודה שלדידן אין מחלוקת לגביה כי לא בוצעה על ידי הנתבעות או מי מטעמן, אלא על ידי מי מטעם התובעים.

38. כן ציינו הנתבעות את העובדה, כי לא צורף תצהיר מטעם התובעים של מתקין המזגן, דבר אשר היה מעיד על כך שלא היה בתצהירו של מתקין המזגן כדי לתמוך בטענות התובעים כי הצנרת הותקנה על ידי הנתבעות.

39. עוד טענו הנתבעות כי, משוויתרו התובעים על הצגת שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש ואף על חקירתו הנגדית, הרי שהן השאירו את חוות דעתו נטולת מענה בשאלות המהותיות ביותר עבורם.

40. באשר לשאלת הנזק, טענו הנתבעות כי, התובעים לא הוכיחו נזקים אף בסדר גודל נמוך בהרבה מסכום התביעה הנטען על ידם. כן טענו כי, באשר לרכיב הנזק שעניינו ירידת ערך הדירה, הרי שבעניין זה לא הוגשה חוות דעת שמאי מקרקעין, ולפיכך לא עלה בידי התובעים להוכיח רכיב נזק זה. זאת ועוד, לעניין נזקי הריהוט, טענו הנתבעות כי לא הוגשה בעניין זה כל חוות דעת שמאי. הגשת הצעת מחיר מאת נגר, אין בה כדי להחליף הערכת שמאי. עוד טענו כי אין בהצעה זו משום קביעת מומחה נדרשת באשר לליקויים שנמצאו והקשר הסיבתי בינם לבין הליקוי הנטען.

41. באשר להחלפת הריצוף בכל הבית - בעניין זה הפנו הנתבעות לתצהירו של מר קלימי ולעולה ממנו. ב"כ הנתבעות ציינה כי, בביקור שנערך על ידה בדירה יחד עם מר חסון מטעם הנתבעות והמומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, נראתה התאמה מלאה בין הריצוף במטבח לבין המרצפות שהושלמו. באשר לשאלת ייבוש החול, הפנו הנתבעות להבדלים בין שתי חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים, שניתנו על ידי מר כץ. עוד טענו הנתבעות כי בעניין זה, יש להעדיף את חוות דעתו של מי שבדק אחרון מבחינה כרונולוגית את נושא רטיבות החול בדירה, דהיינו מר קלימי, אשר הצהיר בסעיף 14 לתצהירו, כי בחלוף חודש כאשר נבדק החול מתחת לאריחים שהוסרו, נמצא כי החול החל להתייבש בהדרגה.

42. הוסיפו וטענו הנתבעות כי, הזכות להחליף ריצוף בכל הדירה, רק בשל כך שהוסרו ארבע או שש מרצפות בודדות, אינה קיימת כלל על פי דין, ועל פי כל היגיון סביר.

43. עוד טענו הנתבעות כי, לדידן, מסקנות התובעים בסיכומיהם אינן עולות בקנה אחד עם חוות הדעת של מר כץ, שהוגשו מטעמם, וזאת מן הנימוקים המפורטים בסיכומיהם של הנתבעות.

44. באשר לטענת התובעים לקבלת פיצוי בגין דיור חלופי - בעניין זה טוענות הנתבעות כי, הצורך בדיור חלופי בכלל והיקפו בפרט, כלל לא הוכחו. לדידן, אין זה מתקבל על הדעת כי יאושר לתובעים פיצוי בגין דיור חלופי בשל 4-6 מרצפות שיש לפרקן או להחליפן, כאשר בעת הגשת התצהיר כבר תוקנו המרצפות ואין כל התייחסות לכך בתצהיר התובעים. עוד הוסיפו וטענו כי, ממילא גם הצורך בדיור חלופי ככל שהיה רלוונטי לנזקי התובעים - היה טעון הוכחה על ידי מומחה, אשר ייקבע את משך ביצוע העבודות הנדרשות, ואת קיומו של כורח להעדר מן הבית באותה עת, דבר שעל פניו נראה בלתי סביר בנסיבות העניין, וממילא לא הוכח.

45. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש, טוענות הנתבעות כי הערכת הפיצוי בגין רכיב זה כנטען על ידי התובעים הנה בלתי מציאותית ויש מקום להעריכו באופן יחסי לנזקים, אם בכלל.

דיון:
46. לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש מצאתי אותה ראויה, יסודית, מקיפה ושיש לה על מה שתסמוך. המומחה נתן את חוות דעתו לאחר שביקר בדירת השכנים, ועיין בכל המסמכים הרלוונטיים. חוות דעתו אף לא נסתרה, בין בדרך של חקירתו בבית המשפט ובין בדרך של הצגת שאלות הבהרה. לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, מצאתי אותה ראויה, ולפיכך אני רואה לסמוך עליה ולאמצה.

חזית המחלוקת
47. למקרא סיכומי הצדדים וכתבי טענותיהם, עולה כי אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי כל הנזילות בדירה והנזקים שנגרמו בגינן, מקורם בהתקנה לקויה של צנרת הניקוז של המזגן המפוצל הנמצאת מתחת לרצפת הסלון בדירה (להלן: "צנרת הניקוז"). ראה בעניין זה סעיפים 5-6 לסיכומי התובעים, חוות דעתו (השנייה) של מר כץ אשר הוגשה מטעם התובעים ואשר צורפה הן לתיק ביהמ"ש והן לסיכומיהם בכתב. כן ראה סעיפים 11 יב, 11 יג לכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעם הנתבעות וכן ראה עמ' 1 לסיכומי הנתבעות.

48. אולם, למען הזהירות אציין כי גם אם הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת המקור והסיבה לנזילות שנמצאו בדירת התובעים, הדבר הוכרע ונקבע בחוות דעת המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש אשר כאמור, נמצאה על ידי ראויה וראיתי לסמוך עליה ולאמצה. די אם אשוב ואפנה בעניין זה לאמור בעמ' 5 לחוות דעת המומחה, סעיפים 3.01.04, 3.01.05 - המדברים בעד עצמם. כן ראה את האמור בעמ' 6 לחוות דעת המומחה.

49. לאור כל האמור לעיל עולה אפוא כי, אכן זוהי חזית המחלוקת בין הצדדים, וכן הוכח בפני
י כי צנרת הניקוז כפי שהוגדרה ופורטה לעיל היא הסיבה לנזילות ולרטיבות שנמצאו בדירה.

50. כפי שפורט לעיל, לטענת התובעים, צנרת זו הותקנה על ידי הנתבעות או מי מטעמן, ולפיכך דין תביעתם להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות, בעוד שלטענת הנתבעות צנרת הניקוז הותקנה על ידי התובעים או מי מטעמם, ומשכך אין לנתבעות אחריות לנזקים הנטענים, ולפיכך דין התביעה המקורית להידחות, ודין התביעה שכנגד להתקבל.
51. בטרם אזדקק לשאלה מי אחראי להנחת צנרת הניקוז, מן הראוי לציין כי עיון בכתב התביעה המקורי מעלה כי, התובעים טוענים לקיומו של כשל מבני ולקיומן של בעיות איטום חמורות, המהווים ליקויי בנייה חמורים ואשר הם הסיבה שבגינה נגרמה בעיית הרטיבות בריצוף ומעליו, אשר גרמה אף לדליפת המים לדירת השכנים, וכן לנזקים הנטענים בכתב התביעה.

52. גם לאחר שהנתבעות תיקנו את כתב הגנתן ברשות ביהמ"ש, והעלו במפורש חזית מנוגדת לפיה מקור הרטיבות הנו בהתקנה לקויה של צנרת הניקוז למזגן המפוצל בסלון, עדיין נותרה החזית המקורית, ולא תוקן כתב התביעה. כפי שפורט לעיל, המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש קבע מפורשות בעמ' 5 לחוות דעתו (סעיפים 3.01.02 ו-3.01.03), כי הוא בדק את האטימות הרלוונטית בכל המקומות בדירה ולא נמצאה אפשרות לחדירת מים. מכאן, כי בעיות איטום אינן הסיבה לרטיבות שנמצאה בדירה, נהפוך הוא, כפי שפורט לעיל, המומחה מצא כי סיבת הרטיבות נעוצה בצנרת הניקוז למזגן המפוצל.

53. משכך, ומשלא הוכחו כלל בעיות איטום כסיבה לרטיבות ולנזילות בדירה, ומשאלו נשללו על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש, ומשלא הוצג על ידי התובעים כל "כשל מבני" אחר אשר נטען באופן סתמי וכוללני, ממילא לא הוכחה טענת התובעים בעניין הקשר הסיבתי שבין בעיות איטום לכאורה, לבין הנזק שנגרם להם. משכך, לא הוכחה תביעתם ולו מן הטעם הזה דין התביעה להידחות. יחד עם זאת, ניתן להניח בדוחק לטובת התובעים כי הביטוי "כשל מבני" המוזכר בסעיף 10 לכתב התביעה, כולל בחובו גם התקנת צנרת ניקוז לקויה.

מי אחראי להנחת צנרת הניקוז למזגן המפוצל?
54. כפי שפורט לעיל, בכדי לתת מענה לשאלה זו מונה מומחה מטעם ביהמ"ש אשר קבע בהקשר זה בעמ' 6 לחוות דעתו כדלקמן:
"לסוגיית מי הניח את צינורות הניקוז מתחת לרצפת הסלון בביתם של התובעים. לדעת הח"מ, העבודה שבוצעה בצנרת ניקוז המזגן אינה תואמת את שאר עבודות האינסטלציה בדירה ונראה שלא הייתה במסגרת התחייבויות הקבלן לרוכשי הדירה. הקבלן היה מחויב להכנת צנרת למזגן מרכזי ואכן הניח צינור ניקוז מרכזי מכל הדירות בהתאם להתחייבותו. חיבור ניקוז המזגן לניקוז מי הגשם במרפסת אינו מקובל כלל. חורג מהכללים."

בהמשך קובע המומחה כדלקמן:
"לסוגיית מתי הונחו צינורות הניקוז. על פי התרשמות הח"מ נעשתה הפעולה לפני הריצוף בדירה ולפני מסירתה לידי
הדיירים. "

55. מהאמור לעיל עולה כי, המומחה לא נתן תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה מי הניח את צנרת הניקוז, ואף לא קבע זהות כללית בשאלה האם היה זה מי מטעם הנתבעות או מי מטעם התובעים. עוד ערך המומחה השוואה באשר לטיב העבודה, צורת העבודה ואיכות הביצוע בין העבודה הרלוונטית לבין יתר העבודות שבוצעו בדירה, וכן ערך השוואה בין אופן חיבור הניקוז בדירה לאופן החיבור המקביל בדירות השכנים האחרות בבניין. בעניין זה, קבע המומחה בעמ' 5 לחוות דעתו כי חיבור הניקוז אינו מבוצע בדומה לשאר החיבורים בדירות האחרות, וכן התרשם כי טיב העבודה בחיבור המדובר אינו מתאים לצורת העבודה ואיכות הביצוע של האינסטלטור שביצע את שאר העבודות בדירה מטעם הנתבעות.

56. המומחה אמנם קבע בחוות דעתו כי להערכתו בוצעה התקנת צנרת הניקוז לפני הנחת הריצוף בדירת התובעים ולפני מסירתה לידי התובעים. אולם, בכך אין די כדי להרים את נטל ההוכחה המונח לפתחם של התובעים שעה שהמומחה קבע כאמור כי ישנה אי התאמה בין אופן ביצוע התקנת צנרת הניקוז הרלוונטית בדירה, לבין שאר עבודות האינסטלציה בדירה ואף תוך עריכת השוואה לעבודות האינסטלציה בדירות האחרות שבבניין.

57. בהקשר זה, ניתן להניח הנחות מספר באשר לאופן ולמועד בו הונחה צנרת הניקוז שלא על ידי הנתבעות. כך לדוגמא, ניתן להניח כי בטרם הונח הריצוף בדירה, ביצעו התובעים או מי מטעמם בהסכמת הנתבעות את הנחת צנרת הניקוז הרלוונטית. בהקשר זה, ניתן להניח הנחות נוספות ורבות, אשר מטבע הדברים יכול ותהיינה סותרות זו את זו. אולם, על סמך הנחות אלו, לא ניתן לקבוע כי התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם.

58. כאמור, חוות דעתו של המומחה לא נסתרה, הן בדרך של הצגת שאלות הבהרה והן בדרך של חקירתו בבית המשפט. במצב דברים כגון זה, הרי שאין בפני
ביהמ"ש ראייה ותשובה באשר לשאלת זהות מתקין צנרת הניקוז הרלוונטית, ומשכך לא עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם לגופה.

59. לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובעים להרים את נטל ההוכחה אשר הונח לפתחם ומשום כך דין תביעתם להידחות, וכך אני מורה.
התביעה שכנגד:
60. כאמור, בתביעה שכנגד, עותרות הנתבעות (המקוריות) לקבלת שיפוי מלא בגין הוצאות הבדיקות וההוצאות הנלוות לביצוען, אשר נגרמו להן וזאת כאמור בעטיים של התובעים, אשר התקינו את צנרת הניקוז. בהקשר זה, טוענות התובעות לרכיבי הנזק כפי שפורטו בסעיף 11 יד על כל סעיפי המשנה שבו, בתביעה שכנגד.

61. כאמור, לשם הוכחת התביעה שכנגד, על הנתבעות להוכיח ולהרים את נטל ההוכחה המונח לפתחם, לפיו התובעים המקוריים או מי מטעמם הם אלה שהניחו את צנרת הניקוז למזגן המפוצל, אשר גרמה לרטיבות, לנזקים שבגינם, ולהוצאות שנגרמו בשל כך לתובעות שכנגד.

62. נוכח כל הניתוח שפורט לעיל, בשים לב לקביעת חוות דעת המומחה, היפה גם כאן, ובשים לב לגרסאות העובדתיות השונות, כעולה מתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם הצדדים, ומשלא נחקרו עדים בתיק זה כמו גם לא נחקר המומחה, הרי שבית המשפט נעדר יכולת להכריע מי הוא זה שהניח את צנרת הניקוז ובשל כך גרם לרטיבות ולנזקים שנגרמו לשני הצדדים בגינם.

63. במצב דברים זה, משבית המשפט לא יכול לקבוע מי הוא זה שהניח את צנרת הניקוז, הרי שלא עלה בידי הנתבעות להוכיח ולהרים את נטל ההוכחה המונח לפתחן, לפיו התובעים המקוריים הם אלה שעשו כן. משלא הוכח כי התובעים הם אלה שהניחו את צנרת הניקוז, ממילא אין מקום לחייבם בשיפוי הנתבעות בגין הנזקים שנגרמו להן בשל כך, כפי שפורט לעיל.

64. נוכח כל האמור לעיל, ומשלא עלה בידי הנתבעות להוכיח את התביעה שכנגד, דינה להידחות וכך אני מורה.

65. סופו של יום, מאחר ושני הצדדים לא הרימו את נטל ההוכחה המונח לפתחם, הרי שדין שתי התביעות להידחות.

66. משנדחו שתי התביעות הדדית, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום י"א באלול, תשס"ו (4 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

יפעת שטרית, שופטת
002678/02א 116 איילת בלייר








א בית משפט שלום 2678/02 לוי יצחק, לוי אסתר נ' חסון מ.ש. תעשייה 1993 בע"מ, שלמה בן עמי בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/09/2006)