פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ | פסקי דין על מלון צליינות נצרת | פסקי דין על אלי בר בטחון |

2977/02 בשא     03/11/2002




בשא 2977/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מלון צליינות נצרת בע"מ,אלי בר בטחון בע"מ




22
בתי המשפט
בשא002977/02
בבית המשפט המחוזי בנצרת
03/11/2002
תאריך:

כב' השופט אברהם אברהם

בפני
:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בעניין:
המבקש

נ ג ד
1. מלון צליינות נצרת בע"מ

2. אלי בר בטחון בע"מ
המשיבות
החלטה

1. המבקש נושה במשיבה מס' 1 (שבבעלותה בית מלון מפואר בנצרת), משום הלוואה שנתן לה. ההלוואה הובטחה באיגרת חוב, ונפרעה בתשלומים רבעוניים. תשלום הרבעון האחרון (ספטמבר 2002) לא נפרע. החברה המחזיקה במרבית מניותיה של המשיבה נקלעה לקשיים, ונכנסה להליכי פירוק. מכאן באה בקשת המבקש (שהוגשה ביום 30.10.2002) לכוף את איגרת החוב. בד בבד עם הגשת הבקשה ביקש המבקש ליתן צו כינוס זמני. מטרתו המרכזית של הצו הזמני - לעצור את כוונת המשיבה לשכן בתוך בית המלון עובדים זרים המיועדים לגירוש מן הארץ. כוונה זו עמדה להתממש ביום 1.11.2002. משום כך נתתי צו כינוס זמני במעמד המבקש בלבד, והוריתי על דיון במעמד הצדדים ביום המחרת, משמע 31.10.2002. והדיון אמנם נתקיים ביום 31.10.2002, ובמהלכו צורפה לדיון, לפי בקשתה, מי שהתקשרה בחוזה עם המשיבה (או עם חברת הניהול של בית המלון) לשיכון העובדים הזרים המיועדים לגירוש (שם החברה - אלי בר בטחון בע"מ
, היא המשיבה 2), משום החשש כי היא עשוייה להיפגע מתוצאות הדיון. בסופו של דיון החלטתי לבטל, מחד, את צו הכינוס הזמני שנתתי ביום 30.10.2002, ואסרתי, מאידך, על שיכונם של המיועדים לגירוש בבית המלון עד להחלטה בבקשה לאכיפת החוב. משום שהחוזה לשיכון המגורשים בבית המלון עמד להיכנס לתוקפו תוך מספר שעות, נתתי את החלטתי מייד עם סיום הדיון, ומשום השעה המאוחרת הבטחתי ליתן את טעמי ההחלטה בהמשך. וכך אנסה לעשות בשורות אלה.

2. משום דחיפות הזמנים, ועל מנת ליתן בידי מי מבעלי הדין בסיס להשיג על החלטתי לפני ערכאת הערעור, אתן את טעמי ההחלטה בקיצור רב.

3. תחילה אציין, כי אנו מדברים על בקשה ליתן צו זמני. משום כך על המבקשת להראות זכות לכאורה לקבל את מבוקשה בתובענה העיקרית (משמע זכותה לאכיפת איגרת החוב); אחר כך עליה להצביע על הדחיפות שבמתן הצו בטרם תידון בקשתה לאכיפת איגרת החוב.

4. אין חולק, כך נדמה, כי למבקשת זכות לאכיפת החוב, ולו משום כך שהתשלום של הרבעון האחרון של ההלוואה לא שולם. בכך הראתה המבקשת זכות לכאורה.

5. לא כאלה הם פני הדברים ביחס לדחיפות הבקשה, ככל שהדברים נוגעים למתן צו הכינוס הזמני כמות שנתתיו במעמד המבקש ביום 30.10.2002. הדחיפות הבודדה היא במניעת כניסתם של המיועדים לגירוש אל תוך בית המלון. אם יסוד זה, חשש זה, לא יתקיים עוד, כי אז אין עוד כל טעם ראוי אחר ליטול את מושכות ניהול בית המלון מידי המשיבה. העובדה לבדה, שהיא (או חברת הניהול של בית המלון) ראתה להתקשר עם המשיבה 2 בהסכם לשיכון המגורשים המיועדים מבלי ליטול את רשותו של המבקש (בניגוד להוראה מפורשת שבאיגרת החוב) אין בה די כדי ליטול מידיה את ניהול המלון לאלתר, בטרם יתקיים דיון בבקשה לאכיפות איגרת החוב. בשולי הדברים אציין, כי בחומר שהונח לפניי אין כדי לשכנע בטענת המבקש, כאילו חברת הניהול גנבה כספים מן המלון. על כן אין בטענה זו כדי לבסס את הדחיפות שבמתן הצו.

יוצא איפוא, את צו הכינוס הזמני, שנתן, הלכה למעשה, את ניהול בית המלון לידי נציגי המבקש לאלתר, יש לבטל, וכך עשיתי.

6. מאידך, דחיפות קיימת בסוגיה האחרת, משמע מניעת מימוש הכוונה לשכן בבית המלון את המיועדים לגירוש. תחילה אציין את המוסכם על בעלי הדין, המעשה נעשה בניגוד להתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה באיגרת החוב, כגון שלא להשכיר את בית המלון או כל חלק הימנו בלא לקבל את הסכמת המבקש. המבקש הביע בפני
י חשש, כי המעשה המיועד עלול לגרום נזק בלתי הפיך לבית המלון, בין נזק פיזי ובין נזק למוניטין, והרי נכס זה מהווה את הבטוחה להחזר ההלוואה. נזק פיזי - ראשית על שום שבדעת המשיבות להפוך אגף אחד של בית המלון לבית סוהר ממש, והדבר כרוך, מן הסתם, בעריכת שינויים מתאימים; ושנית על שום החשש, שמא האסירים שישוכנו באגף זה יסבו לו נזקים פיזיים, וגם בכך אין לי להרחיב, ודומה שהמשיבות נכונות להסכים לטענה זו, אלא שהן משיבות לה באומרן, כי המשיבה 2 התחייבה ליתן ערבות בנקאית בסכום שיכסה כל נזק פיזי, העשוי להיגרם לבית המלון. ואמנם, דברים אלה משכנעים לכאורה. אלא שלא כך הוא ביחס לנזק העשוי להיגרם למוניטין של בית המלון, שעתה הוא בעל מוניטין של מלון מפואר, והפיכת אגף שלו למכלאה לעובדים זרים המיועדים לגירוש עשויה לפגוע בשמו הטוב. השתכנעתי על פני הדברים, אף אם לכאורה, כי נזק בלתי הפיך עשוי שייגרם לבית המלון, אם לא תיעצר העסקה מבעוד מועד. לעניין זה אציין, אינני סבור (כפי שסבורות המשיבות), כי את הוכחת הנזק למוניטין יש לעשות בחוות דעת של מומחים. אין לי צורך בכימותו של הנזק שייגרם למוניטין של בית המלון. לא כאן טמונה הבעיה. נהיר בעיניי, כי הפגיעה בשמו של בית המלון, שיהפוך למכלאה, גם אם בחלקו, וגם אם באגף שתהא לו כניסה נפרדת, תהיה פגיעה קשה. לא הכניסה הנפרדת היא הבעייתית, לא השאלה אם אורחי המלון רואים את האסירים היא החשובה, כי אם הידיעה שבבית המלון קיים אגף המשמש בית סוהר היא החשובה בעיני אורח פוטנציאלי. ואת כל הדברים הללו אני עשוי להבין לפי שיקול הדעת שלי, בלי שאצטרך לחוות דעת של מומחה, ודאי לא בשלב מוקדם זה של ההתדיינות, ולצורך ההחלטה בבקשה ליתן צו זמני. יוצא, הנזק העשוי להיגרם לבית המלון, ומכאן - לבעל הבטוחה (קרי המבקש), עולה על הרווח שצופות לו המשיבות ממימושה של העסקה. הנזק לבית המלון עשוי שיהא בלתי הפיך. מאידך דמי השכירות שיתקבלו מהשכרתו לשב"ס (באמצעות המשיבה 2) לתקופת זמן מוגבלת אמנם יגדילו את "תפוסת המלון", השרוי במצוקת אכלוס מאז אירוע אוקטובר 2000, אלא שאלה אינם עומדים ביחס לפגיעה האפשרית בבית המלון כבית מלון מפואר. מאזן הנוחות נוטה, איפוא, לטובת המבקש.

7. מכל אלה סברתי, כי יש לקבל את החלק בבקשה ליתן צו כינוס זמני, שביקשה לעצור את העסקה לשיכון המיועדים לגירוש. כאמור מעלה, את הדרך לעצירת העסקה כפי שביקש אותה המבקש (קרי על ידי מתן צו כינוס זמני) לא קיבלתי. די לי בהוראה לעצור את העסקה, וכך עשיתי.

8. את טענותיהן של המשיבות, שעיקרם חוסר תום ליבו של המבקש בהגשת הבקשה, והשיהוי בהגשתה, לא ראיתי לקבל. חוסר תום לב אין כאן, משקיים חשש אמיתי לפגיעה במוניטין של בית המלון, המהווה את הבטוחה שניתנה למבקש להחזר ההלוואה. וגם שיהוי בהגשת הבקשה לא ראיתי. שמענו מפיו של נציג המבקש, כי לא ידע על העסקה אלא בשבוע או בעשרת הימים האחרונים, ומששמע עליה - נרעש מאוד לשימעה.

9. טענה אחרת עמדה למשיבות, והיא מתיחסת לזכותו של הבנק לבטל עסקאות שנכרתו בין המשיבה 1 לבין צד שלישי (המשיבה 2), העשוי להינזק נזק רב מעצירת העסקה. אין אני תמים דעים עם המשיבות גם בסוגיה זו. אני סבור, כי ההתחייבות שנתנה המשיבה 1 למבקש באיגרת החוב נותנת בידו זכות לעצור את ההתקשרות. אני סבור, כי גם אלמלא אותה התחייבות מפורשת באיגרת החוב זכאי היה המבקש לעצור את העסקה, על שום החשש מפני הפגיעה בנכס המשועבד, כפי שזכאי היה לבקש מניעתו של כל מעשה, העשוי לפגוע בבטוחה שניתנה לו להחזר ההלוואה.

10. מכל הדברים הללו החלטתי את שהחלטתי בתום הישיבה מיום 31.10.2002, משמע ביטול צו הכינוס הזמני שנתתי יום קודם לכן, ואיסור על המשך כל פעילות, שנועדה לקדם את העסקה בדבר שיכונם של העובדים הזרים המיועדים לגירוש בבית המלון.

11. בהמשך לאותה החלטה - אני מורה למבקש להפקיד התחייבות עצמית לשיפויין של מי מהמשיבות על כל נזק שייגרם להן כתוצאה מהחלטתי זו, אם תידחה תובענתו העיקרית, תופסק או תתבטל מכל טעם אחר. הוא יפקיד את ההתחייבות עד יום 6.11.2002, שאם לא כן יפקע הצו הזמני.
12. אני קובע דיון בבקשה לאכיפת החוב ליום 20.11.2002 שעה 12:00.
ניתנה היום כ"ח בחשון, תשס"ג (3 בנובמבר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אברהם אברהם
, שופט

002977/02בשא054 בהלול-גור אִיתַי








בשא בית משפט מחוזי 2977/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מלון צליינות נצרת בע"מ,אלי בר בטחון בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/11/2002)