פסקי דין על אלמונית | פסקי דין על אלון רז | פסקי דין על אורלי לוי |

13662/04 א     29/06/2006




א 13662/04 אלמונית נ' אלון רז, אורלי לוי




בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו א 013662/04
בפני
: כב' השופטת חנה ינון
תאריך: 29.6.06
בעניין: אלמונית
(צו איסור פרסום)
ע"י ב"כ עו"ד א. רוזנברג

התובעת

נ ג ד

1. אלון רז

ע"י ב"כ עוה"ד שחר ונגלר

2. אורלי לוי

ע"י ב"כ עוה"ד פ.פריצקי

הנתבעים
פסק דין
1. זוהי תובענה על סך של 500,000 ₪ אשר הוגשה בגין טענה ללשון הרע.

רקע עובדתי

2. התובעת והנתבע מס' 1, הינם בני זוג בעבר אשר קיימו יחסי קרבה, לאחר שהכירו במקום עבודתם המשותף.

3. הנתבע חיבר ספר בשם "זה לא את זה אני", אשר הוצא לאור ע"י הנתבעת מס' 2, בו צויינו, על פי הנטען, פרטים אישיים על יחסיו עם התובעת אודות יחסי הקרבה ביניהם, וכן על אופייה ומיזגה של התובעת - אשר היה בהם, כנטען, כדי לבזותה, לביישה ולהשפילה.

דיון

4. מטעם התובעת, אשר בחרה שלא להגיש תצהיר משלה, הוגשו תצהירי שלושה עדים.
להלן, תצהירה של הגב' מיכל אביטן - ת/2 אשר העידה במסגרתו כדלקמן:

"את הנתבע אלון רז
הכרתי בהיותו כבן 24 - 25 כשהיה חבר של התובעת...

מערכת היחסים בין אלון רז
ו... נמשכה כ- 3 שנים לערך.

... הינה בת העדה המרוקאית ומוכרת ככזו.

מקום מגוריה של ... הינו העיר חולון".

5. כן העידו באופן זהה העדות - הגב' שירי לוי בתצהירה ת/2 וגב' מאיה שגב בתצהירה ת/3, כדלהלן:

"אני מכירה את ... משנת 1997.

ידעתי שאלון רז
שירת במחוז וש... היתה חברה שלו.

לפני כשנתיים כשהייתי עם מספר חברים שחלקם שוטרים בחוף הים, מישהו, שאיני מכירה אותו, החזיר, את הספר שכתב אלון רז
. ביקשתי ממנו לתת לי את הספר לקרוא.

כשהגעתי לקטע בו סיפר אלון רז
על החברה שהיתה לו שלוש שנים, מרוקאית שגרה דרומית ליפו, הבנתי מיד שהדברים כתובים על ... לאור הפרטים האלה.

באותו יום הגעתי לעבודה במשמורת לילה, ניגשתי לחברה של... ושאלתי אם ... יודעת שכתוה עליה בספר.

היא שתקה ולא הגיבה".

6. הנתבע העיד בתצהירו נ/1 כי אין כל קשר בין המתואר בספר לבין חברתו לשעבר, והספר לא נסוב כלל אודותיה ואודות יחסיהם בעבר וכי אינו ספר אוטוביוגרפי.

7. העדות והנתבע חזרו על עדותם בחקירותיהם הנגדיות - לאמור, עדות התובעת חזרו על עדותן כי מקריאת הספר הסיקו שהמדובר בתובעת - והנתבע הכחיש נמרצות כי התכוון אליה בספרו.

8. מקריאת הספר כולו, המחזיק 118 עמודים, עולה כי אלה הקטעים המתייחסים, כנטען, לתובעת:

בגיל 24 או יותר נכון קרוב לגיל 25 יצאתי עם מישהי שלוש שנים. ואם אתם חושבים שלהיות שבוי בסוריה זה נורא, אז יש לי חדשות בשבילכם - אני סבלתי יותר. אז לאחר הסכמי השלום עם מצרים, ירדן והפלשתינים - קיבלתי חנינה ועזבתי אותה. אחרי שלוש שנים, שבהן נהניתי קצת, סבלתי הרבה, קיבלתי אחלה מציצות, עשינו הרבה סקס, רבנו הרבה יותר, התכסחנו, קיללנו - ואז זהו! תמה לה מערכת היחסים הארוכה ביותר שחוויתי מעודי".

(ראה: עמ' 21 לספר).

ובהמשך נכתב כדלהלן:

"התחלנו להזדיין על בסיס קבוע, אלוהים נכנס לתמונה ושילם לנו - היא נכנסה להיריון. חברה שלי הקודמת שמעה את זה, ופה עלי לציין שהאקסית שלי היתה מרוקאית והיא גרה דרומית ליפו (תיקחו מפה), בחורה עצבנית מאוד, מה שהעמיד את חיי בסכנה תקופה לא קצרה. כן, אני יודע שאני פשוט מטומטם אבל אין מה לעשות, זה יותר חזק ממני".

(ראה: עמ' 22 לספר).

9. אף שקטעים אלה מהווים, לדעתי, "ז'אנר ספרותי" נועז ומיני, ויתכן שבוטה ואף גס, המאפיין את כל דפי הספר, הרי שלמעט אני קטעים קצרים אלה, אין עוד אזכורים כלל לגבי הקשר בין הצדדים.

10. נראה הוא, כי המילים "יצאתי עם מישהי שלוש שנים" ו- "פה עלי לציין שהאקסית שלי היתה מרוקאית והיא גרה דרומית ליפו (תיקחו מפה), בחורה עצבנית מאוד, מה שהעמיד את חיי בסכנה תקופה לא קצרה" - אין בהן זיהוי מספיק של התובעת כך שכל הקורא את הספר יאמר בליבו כי המדובר בה.

11. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, קובע בסעיף 1 לו כדלקמן:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

וכן סעיף 3 לו קובע כדלקמן:

"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במשירין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".

12. בענייננו, אין לומד כי יש זיהוי של ממש לגבי זהותה של "החברה", לא בשמה ולא בתפקידה, ובמקום מגורים בארץ ובהשתייכות לעדה מסויימת לא סגי. על כן, לא ניתן לומר כי הספר בא לבזותה או להשפילה מחמת זאת שאין בתיאורים הללו להצביע על מאן שהוא מסויים.

המלומד א' שנהר בספרו "דיני לשון הרע", בעמוד 123, , מתייחס לסוגיית זיהוי "הנפגע" מלשון הרע באומרו:

"פרסום יכול להיות עילה להליך על פי חוק איסור לשון הרע, רק אם הוא מייחס לשון הרע לאדם מסויים או לאנשים מסוימים. האדם שאליו מתייחסת לשון הרע נקרא בחוק "הנפגע". כאשר לא ניתן ללמוד מהפרסום מהי זהות המושמץ, לא ניתן יהיה להגיש תביעה או כתב אישום בגין אותו פרסום. כך למשל, דחה בית המשפט תביעת דיבה שהגישה רקדנית, אשר תשלום שלה הופץ על גבי כרטיס ברכה. בית המשפט פסק בעניין זה, כי לא ניתן לזהות מהתצלום מי היא הרקדנית המופיעה בו, ולפיכך - לא יכולה להיות לתובעת עילה".

(ההדגשה אינה במקור - ח.י.).

13. הספר הופץ בחנויות ונרכש באופן וולונטרי, ולא למיודעי או מכרי הצדדים דווקא, והקורא המקרי אינו אמור לדעת כלל מי הדמויות אשר בספר, לרבות אזכור אנשים שונים אחרים אשר מערכות יחסים עימם מתוארות בין דפיו.

14. אשר על כן, לא ראיתי לחייב את הנתבע באחריות להוצאת לשון הרע.

15. אשר למעמד הנתבעת מס' 2, המוציאה לאור, הרי שבסעיף 2 להסכם הינה לנתבע מיום 20.4.02, נקבע כדלקמן:

"המחבר מצהיר בזאת שהוא נושא באחריות מלאה על כל התוכן שמופיע בו כולל שם הספר ועטיפתו. המחבר יהיה אחראי כלפי אורלי לוי
בשל כל תביעה שתוגש נגדה, אם תוגש, ע"י צד שלישי כלשהו בקשר לפגיעה או להפרה של זכויות יוצרים בגין פרסום הספר הנ"ל. הוא יפצה את אורלי לוי
על נזק, הפסד או הוצאה שייגרמו לה בשל כל תביעה כאמור".

16. אשר על כן, אין הנתבעת מס' 2 נושאת באחריות לקיום לשון הרע, או לפיצוי בגינה, אף אם קובעת הייתי שיש בדברים האמורים משום לשון הרע.

אשר על כן - נדחית התביעה.
התובעת תישא בהוצאות כל אחד מן הנתבעים, בסך של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן בהעדר הצדדים היום - 29.6.06.
____________
חנה ינון
, שופטת








א בית משפט שלום 13662/04 אלמונית נ' אלון רז, אורלי לוי (פורסם ב-ֽ 29/06/2006)