פסקי דין על אדוארד חדאד | פסקי דין על אסף כהן | פסקי דין על טלי ביאליסטוק כהן |

2249/04 א     28/09/2006




א 2249/04 אדוארד חדאד נ' אסף כהן, טלי ביאליסטוק כהן




1
בתי המשפט
א 002249/04 מאוחד עם
ת.ק. 1455/04
בית משפט השלום עפולה
28/09/2006
תאריך:
כב' השופט יוסף בן חמו
- ס.נשיא
בפני
:

אדוארד חדאד
, ת.ז. 20524476
בעניין:
התובע
עו"ד שחברי מחמוד

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . אסף כהן
, ת.ז. 31931017
2 . טלי ביאליסטוק כהן
, ת.ז. 25148958

הנתבעים
עו"ד סוסן דוד

ע"י ב"כ
פסק דין
בפני
תביעה ותביעה שכנגד בעקבות ביצוע עבודות שיפוץ בדירת הנתבעים. התובע הינו קבלן שיפוצים ורעפים. הנתבעים הזמינו אצלו עבודות שיפוץ בדירתם. לנתבעים היו טענות לגבי איכות העבודה ועל כן, הגישו תביעה בגין ליקויי בניה במסגרת תביעות קטנות. התובע הגיש נגדם תביעה לתשלום בגין יתרת חוב עבור עבודות השיפוצים. הדיון בשני התיקים אוחד.

העובדות:
במהלך חודש אוגוסט בשנת 2003 חתמו הצדדים על הסכם עבודה לביצוע עבודות שיפוץ בדירה שבבעלות הנתבעים [להלן: "הסכם העבודה"].
על פי ההסכם כללו השיפוצים- עבודות חשמל ואינסטלציה, עבודות גבס, בניית פרגולות, תיקוני טיח, תיקון ריצוף, חיפוי קרמיקה ומדרגות, הריסת קירות קיימים ובניית חדשים ועוד.
סוכם כי עבודת השיפוץ תתבצע על פי תוכנית שהוצגה לתובע. עוד סוכם כי סכום העבודה כולל הרכבת חלונות צרפתיים בכל הבית, ואם לא יורכבו החלונות הצרפתיים, יופחת סך של 8,000 ₪.
סוכם כי תחילת ביצוע עבודת השיפוץ תחל ביום 20.8.03 וסיום העבודה יהא כחודשיים וחצי לאחר מכן. הסכום הכולל עבור עבודת השיפוץ נקבע לסך של 99,000 ₪.
טענות התובע:
תוך כדי ביצוע עבודות השיפוץ ביקשו הנתבעים מהתובע לבצע תוספות ושינויים רבים נוספים, כגון התקנת מדפים נוספים, התקנת תנור סולר, ריצוף בכניסת הבית, ארבע נקודות חשמל נוספות לחלונות, הרכבת חלון בחדר הורים כאשר התריס הוא תריס חשמלי, הרכבת חלונות אלומיניום בדירה ורשתות, יציקת שלוש חלונות, 45 נקודות חשמל, שבעה חלונות חשמל בקומה השנייה, בניית שתי שידות גבס ועוד. שינויים אלה היו כרוכים בעלויות כספיות נוספות [להלן: "השינויים"].
התובע התנו את ביצוע העבודות והשינויים הנוספים בתשלום נוסף וכן הודיעו שהדבר יגרום לעיכוב במועד סיום העבודות. הנתבעים הודיעו כי הם מתחייבים לשלם את העלויות הנוספות וכי ישלמו בהתחשבנות הסופית.
ביום מסירת הדירה, לאחר שנסתיימה עבודת השיפוץ, נותר לתשלום, על פי ההסכם, סך של 20,000 ₪ [ ובהתבסס על חשבוניות וקבלות] וכן, סך של 57,500 ₪ עבור התוספות והשינויים.

עם סיום העבודות נעשתה בדיקה של העבודות שבוצעו. הנתבעים ביקשו לתקן ליקויים שונים, מסרו לתובע שיק על סך 10,000 ש"ח והצדדים חתמו על הסכם לפיו תיקון הליקויים יושלם עד ל- 25.3.04 והשיק שנמסר לתובע יפרע רק לאחר השלמת ביצוע התיקונים, עם יתרת התמורה.
התובע טוען שביצע את התיקונים ומבקש מביהמ"ש לחייב את הנתבעים בתשלום חובם.

טענות הנתבעים:
בשל חוסר מקצועיותם של התובע ומגבלות שהתעוררו במהלך ביצוע העבודות היה צורך בביצוע שינויים. התובע לא נקבו בסכום כלשהו עבור ביצוע עבודות השינויים וכן לא נמסרה הצעת מחיר כלשהי. בהסכם העבודה סוכם כי המחיר שנקבע בהסכם הוא עבור ככל ביצוע העבודות הדרושות במסגרת השיפוץ.
השינויים והתוספות הנטענים נעשו במקום עבודות אחרות עליהן הוסכם כך שלא הייתה כל סיבה לאיחור במועד השלמת ביצוע העבודות.
האיחור בסיום העבודות גרם לנתבעים נזקים רבים, מאחר ונאלצו לפנות את הדירה בה התגוררו בשכירות. הנתבעים האריכו את תקופת השכירות למשך חודש נוסף אחד בלבד מאחר ושוכרים אחרים אמורים היו להיכנס להתגורר בדירה. לאחר מכן, ובלית ברירה, עברו הנתבעים לדירתם עוד בטרם הסתיימו עבודות השיפוץ ולפני שהותקנו בדירה החלונות והדלתות.
לטענתם, התובע לא דרשו את הסכומים הנטענים בתביעתם, בזמן ביצוע העבודות, אלא רק לאחר שקיבלו את מכתבם של הנתבעים, מיום 23.5.04, בדבר הליקויים שבדירה.
הנתבעים טוענים כי שילמו לתובע סך של 87,500 ₪ אולם עבור חלק מהסכום ששולם לא הוצאו חשבוניות וקבלות. יתרה מכך, רק לאחר שהחל הסכסוך בין הצדדים העבירו התובע חשבוניות וקבלות שהוצאו במרוכז ובאופן רטרואקטיבי. עבור סך של 15,000 ₪, ששולם לתובע במזומן, לא התקבלה אצל הנתבעים חשבונית מס וקבלה.
עוד טוענים הנתבעים כי התובע תמחר את השינויים בעלויות מופרזות ומוגזמות.
הנתבעים טוענים כי הסכם העבודה לא היה מפורט דיו, לא פורטו בו כל העבודות עליהן סוכם מאחר ונתנו אמון מלא בתובע. כמו כן, סוכם כי כל תוספת ו/או שינוי צריכים להיות מאושרים על ידי הנתבעים וכי לא הוצג אישור שכזה. לטענתם, די בכך כדי לתמוך בגרסתם.
התובע טענו בפני
הם כי יש צורך ברכישת חומרים לסיום העבודה, ועל כן התנו את ביצועה במתן שיק על סך של 10,000 ₪. לאחר דין ודברים סוכם כי פירעון השיק יותנה בהתחייבות התובע לסיום העבודה ותיקון ליקויים עד ליום 25.3.04. התובע לא עמדו בהתחייבותם, לא השלימו את העבודות וגם פרעו את השיק. בהמלצת בא כוחם נמנעו הנתבעים מלבטל את השיק.
הנתבעים טוענים לליקויים שונים בדירה כדוגמת, מערכת חשמל שאיננה תקינה, מתגי חשמל אינם תקינים ואינם פועלים כראוי כך שהפעלתם מלווה בזמזום תמידי, דלת הזזה לא הוחלפה, עבודות גבס חסרות והגינה ומערכת ההשקיה מלאים בפסולת. כמו כן עבודות עליהן סוכם לא בוצעו.
הנתבעים הגישו כנגד התובע תביעה קטנה על סך של 17,000 ₪. הדיון בתיק התביעה הקטנה אוחד יחד עם תביעה זו. הנתבעים מבקשים כי ביהמ"ש יורה על דחיית התביעה נגדם וכי יחייב את התובע בפיצוי עבור הליקויים בדירה והאיחור בסיום עבודת השיפוץ.
המחלוקת:
שתי המחלוקות העיקריות הן האם סוכם על תשלום כולל או שיש לשלם בנפרד על השינויים, ומהו הסכום ששילמו הנתבעים לתובע.

דיון ומסקנות:
בהסכם העבודה קבעו הצדדים כי התובע יבצעו עבור הנתבעים עבודות שיפוץ וציינו חלק מהן. בהסכם נקבע כי "לא מדובר ברשימה סופית וייתכנו שינויים במהלך הבנייה אשר יהיו מקובלים על אדוארד" [ התובע ]... "רשימה זו הינה כללית ולא מיועדת לפרט את כל מהלך העבודה ופרטי העבודה".
נראה, לכאורה, על פי האמור בהסכם כי פירוט העבודות הינו כללי ומהווה את הבסיס להתקשרות הצדדים.
התובע טענו כי הם ביצעו שינויים בדירה, בשונה מהמוסכם, על פי הוראת הנתבעים.
התובע העיד בפני
ביהמ"ש ואמר כי לא נכתב הסכם כלשהו בדבר השינויים בדירה והתוספות מאחר והוא אינו נוהג לעשות כך "אני עובד 15 שנה בגן נר, עשיתי עבודות ל- 20 אנשים כמוהו עבודות. אני בחור ישר ועשיתי עבודות בלי חתימות" [פרוט' מיום 15.11.05 ע"מ 11 שו' 1-2].
התובע אמר בעדותו כי איחר במסירת הדירה לנתבעים, אולם האיחור נבע כתוצאה מהשינויים אותם נדרש לבצע [פרוט' מיום 15.11.05 ע"מ 13 שו' 24-25]. לאח ר שהסתיימה העבודה נפגש עם הנתבעים ואלו מסרו לו רשימת ליקויים והתנו את יתרת התשלום בתיקון הליקויים [פרוט' מיום 15.11.05 ע"מ 14 שו' 7-9]. התובע העיד כי כל השינויים והתוספות נעשו ביוזמת הנתבעים או ביוזמתה של המהנדסת מטעמם [פרוט' מיום 15.11.05 ע"מ 16 שו' 13]. התובע העיד כי ביצע את כל העבודות עליהן הוסכם "כל מה שהתחייבתי לעשות עשיתי, לא יכול להיות שיש עבודות גבס שלא ביצעתי".

מטעם הנתבעים העידה הגב' מנדלר מריאנה שהייתה מעצבת הפנים של דירת הנתבעים. הגב' מריאנה העידה כי היא ליוותה את עבודות השיפוץ אולם בסיום העבודה לא נכחה ולא ראתה את הדירה [פרוט' מיום 4.5.06 ע"מ 23 שו' 14-16 ושו' 18-19].

הנתבע 1 העיד גם הוא באשר לשינויים שנערכו בדירה ואמר כי לאחר שנערכו התוכניות הוחלט להסב חלונות רגילים לחלונות חשמליים "עשינו תוכניות עם חשמל לחלונות חשמליים, אחרי התוכניות ביקשנו להפוך חלונות שלא היו בתוכנית המקורית ביקשנו להסב אותם מחלונות רגילים לחלונות חשמליים. זה לא כל החלונות בבית. החלונות שהוסבו לבקשתנו הם 8 מרגיל לחשמלי" [פרוט' מיום 4.5.06 ע"מ 25 שו' 18-21]. בכתב התביעה הקטנה ציין הנתבע 1 כי 10 חלונות הוסבו ונשאל לפשר ההבדל. הנתבע 1 השיב כי לאחר בדיקה שלו ושל מעצבת הפנים גילה כי טעה וכי הוסבו 8 חלונות בלבד.

הנתבע העיד כי הוא לא שילם עבור תוספות אלה מאחר ויש לקזז את עלות הסבת החלונות מהנזקים שנגרמו לו "התוספת הנ"ל נחשבת ומחושבת בכתב התביעה שלי, מופיעה לפי הפירוט והיא אמורה להתקזז מול מה שאני תובע. פיזית לא שילמתי עבור התוספות הללו" [פרוט' מיום 4.5.06 ע"מ 26 שו' 15-16].

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות שבפני
נראה כי הצדדים חתמו על הסכם עבודה לפיו סוכם על ביצוע עבודות שיפוץ. לאחר תחילת ביצוע העבודות נדרשו התובע לערוך מספר שינויים בדירה. לא מקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה שינויים כדוגמת הסבת החלונות הרגילים לחלונות חשמליים כלולה בהצעת המחיר הראשונית שניתנה על ידי התובע ועל בסיסה נחתם הסכם העבודה. סביר להניח כי הצעת המחיר הראשונית היתה שונה לו היה מדובר בסוד שונה של חלונות. יחד עם זאת נראה כי התובע שגה, לעיתים, בקריאת התוכניות והדבר גרם לשינוים.

הנתבעים טענו לליקויים שונים בדירה, אולם לא צירפו ראיה כלשהי, כדוגמת חוות דעת מומחה, התומכת בטענתם זו. הנתבעים לא צירפו חוות דעת שמאי שיכול היה להעריך ובכך לחזק את טענתם באשר לליקויים באשר לאופיים, סוגם ומספרם.
כלל ידוע הוא בפסיקה כי הימנעות מהבאת ראיה יכולה לפעול לרעה וכי התנהגות שכזו, בהעדר הסבר סביר ואמין פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכין היא מקימה חזקה שבעובדה לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע "בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה" [ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים, פ"ד מד (1) 239, ע"א 50/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד, 4, 596 ,ע"א 296/82 ישעיה נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר פ"ד מ, 3, 303: "הלכה היא כי הימנעות מהבאת עד או מחקירה נגדית לסתירת גרסה עובדתית שהובאה, כמוה כקבלת גרסה עובדתית זו על-ידי הצד שכנגד"; וכן י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1391; ולאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, לעניין זה, מיום 24.1.2006 בע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' סאטא אטיאס].

התובע העיד כי לאחר מסירת הדירה נדרש לבצע תיקון ליקויים שונים ותשלום בסך 10,000 ₪ הותנה בכך. לדבריו הוא תיקן ליקויים אלה.
עדותו של התובע הותירה, באופן כללי, רושם אמין ומהימן.

אין בעדותה של עדת ההגנה, הגב' מריאנה, כדי לסייע לגרסת הנתבעים, שכן לדבריה סיימה את עבודתה עוד בטרם הסתיימה עבודת השיפוץ ולא ראתה את הדירה לאחר מכן.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות, וכפי שציינתי לעיל, נראה כי התובע סטה מתוכניות הבניה והעיצוב, לעיתים מכורח הנסיבות ולעיתים בשל טעות בהבנת התוכניות או קריאתן. טעויות אלה הביאו למצב בו נדרשו הנתבעים לשנות את תוכניות הבניה ועיצוב. אמנם, הליקויים לא הוכחו אך הוכח כי הנתבעים נדרשו לשנות את תוכניות הדירה. אשר על כן נראה לי נכון וראוי לפצות את הנתבעים בגין כך.

לעניין זה העידה העדה מריאנה שאמרה כי היא ערכה תוכניות בהתאם לתוכנית אדריכלית של הבית וכי התובע טעה בתכנון ובקריאת התוכניות [פרוט' מיום 4.5.06 ע"מ 22 ש' 25 וע"מ 24 ש' 7-9]. דוגמה לכך היא נתנה באשר לארון האמבטיה בחדר הילדים וציינה כי בפועל נבנה ארון העשוי בטון וזאת למרות שבתוכניות צוין אחרת.

מאחר ואין בראיות שהוצגו כדי לבסס חישוב מדויק וספציפי של הנזק, נראה לי נכון וראוי לחייב את התובע בפיצוי הנתבעים בסכום גלובאלי. הואיל וכך אני מחייב את התובע לשלם לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪.

באשר לשינויים הנטענים:
הנתבע העיד כי בוצעו שינויים בחלונות הבית כך שחלונות הוסבו לחלונות חשמליים. אין מחלוקת כי הסבה שכזו מצריכה נקודת חשמל נוספת, מנוע חשמלי, מנגנון וכפתור.

נראה כי בפועל אכן התבקשו התובע לבצע שינויים בדירה.

באשר ליתר השינויים הנטענים לא הובאה חוות דעת או ראיה כלשהי. התובע יכולים היו להציג חוות דעת מומחה באשר לשינויים הנטענים. התובע טענו כי עלות השינויים הינה סל של 57,500 ₪. סך כל התשלום עבור השיפוץ הינו 99,000 ₪. בסופו של דבר לא הורכבו חלונות צרפתיים ועל כן, ולפי ההסכם, יש להפחית סך של 8,000 ₪. לפיכך, סך כל עלות השיפוץ, על פי ההסכם, הינה סך של 91,000 ₪.

נראה כי הסכום הנתבע הינו מופרז ומוגזם וחסר פרופורציה ביחס לעלות השיפוץ הכוללת.

הואיל וכך נראה לי נכון וראוי לקבוע פיצוי גלובאלי באשר לעלות השינויים.

הואיל וכך, ובהתחשב במכלול השיקולים ובעובדה כי לא צורפו חוות דעת, הן באשר לליקוים הנטענים והן באשר לשינויים הנטענים סביר בעיני לקבוע כי עלות השינויים בדירה הינה 25,000 ₪.

באשר לתשלום חוב בהתאם להסכם העבודה:
הנתבעים טענו כי שילמו לתובע סך של 87,500 ₪.

לתיק ביהמ"ש צורפו קבלות וחשבוניות כדלקמן:
קבלה מס' 271 מיום 31.10.03 ע"ס 30,000 ₪;
קבלה מס' 275 מיום 31.10.03 ע"ס 20,000 ₪;
קבלה מס' 284 מיום 1.3.03 ע"ס 10,000 ₪;
קבלה מס' 281 מיום 31.12.03 ע"ס 12,000 ₪;

על פי הקבלות שצורפו נראה כי הנתבעים שילמו לתובע סך של 72,000 ₪. דהיינו היתרה הינה סך של 19,000 ₪.
הנתבעים העידו כי הם שילמו לתובע סך של 15,000 ₪ נוספים, אולם לא קיבלו קבלה או חשבונית על כך ומתוכם שולם סך של 2,500 ₪ ישירות למר איברהים סולימאן - איש מקצוע מטעמם של התובע.

הנתבעים לא צירפו כל ראיה באשר לטענתם זו, באשר לתשלומים הנוספים הנטענים, הטענה הינה כללית פרט לטענה בדבר תשלום סך של 2,500 ש"ח לאיברהים סולימאן.

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התאריכים המופיעים על גבי הקבלות אינם רציפים, ישנן שתי קבלות הנושאות את אותו תאריך [31.10.03 בסכום כולל של 50,000 ₪] אך אין די בכך כדי לקבוע שהנתבעים אכן שילמו סכומים נוספים. אני קובע שהנתבעים שילמו רק סכום נוסף של 2,500 ש"ח למר איברהים סוליאמן.
הנתבעים שילמו, אם כן, סך של 74,500 ש"ח [72,000 כמפורט בקבלות + 2,500 ש"ח לאיברהים].
הנתבעים חייבים לשלם לתובע את ההפרש על פי ההסכם [91,000 ש"ח פחות 74,500] 16,500 ש"ח. כמו כן, חייבים הנתבעים לשלם עבור העבודות הנוספות סך של 25,000 ש"ח, ובסה"כ 41,500 ש"ח.
מתוך סכום זה יש להפחית את הסך של 10,000 ש"ח המגיע לנתבעים. היתרה לתשלום 31,500 ש"ח.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 31,500 ₪, תוך 30 יום, מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום ו' בתשרי, תשס"ז (28 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

______________
יוסף בן חמו
, שופט
ס.נשיא
002249/04א 115 ליאור ממן








א בית משפט שלום 2249/04 אדוארד חדאד נ' אסף כהן, טלי ביאליסטוק כהן (פורסם ב-ֽ 28/09/2006)