פסקי דין על תנעמי אבנר | פסקי דין על כהן בני | פסקי דין על מאור מאיה | פסקי דין על אברהם מאיה | פסקי דין על בועז מאור |

58775/03 א     28/09/2006




א 58775/03 תנעמי אבנר, כהן בני נ' מאור מאיה בע"מ, אברהם מאיה, בועז מאור




1
בתי המשפט
א 058775/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28/9/2006
כב' השופטת מארק - הורנצ'יק דליה

בפני
:
1 . תנעמי אבנר

2 . כהן בני
התובעים
נ ג ד
1 . מאור מאיה בע"מ

2 . אברהם מאיה

3 . בועז מאור
הנתבעעים
בשם התובעים - עו"ד גיא פן

בשם הנתבעים - עו"ד אפרים פאר

פסק דין
מבוא.

1. מרכיב חשוב בתפקודה של כל מספרת נשים או מספרת גברים היא - המגבת. עניינו של

פסק דין
זה ב"מגבת הפלא" - היא מגבת הדוחה כל כתם של צבע שיער או חמרים כימיקליים אחרים בהם נעשה שימוש במספרה לצרכי טיפול בשיער.

2. השאלה העובדתית והמשפטית אשר תעמוד במרכזו של פסק הדין היא האם הציגו הנתבעים בפני
התובעים מצגי שווא באשר לתכונותיה של "מגבת הפלא", פרי פיתוחו של הנתבע 3, אשר כל כתם יורד ממנה, וניתן לעשות בה שימוש בחומרים כימיקליים מבלי שתוכתם או תתבלה.

3. בפסק הדין תבחנה השאלות - האם הנתבעים אשר התקשרו עם התובעים בהסכמים לייצור ושיווק מגבת הפלא; האם הפרו הם את ההסכמים; ולבסוף - האם על הנתבעים לשלם לתובעים או למי מהם את הסכום של 2,200,000 ש"ח, ובגין מה.

הצדדים

4. התובע 1, אבנר תנעמי, הוא איש עסקים ישראלי, בעל אזרחות בריטית, שמקום מושבו בלונדון. התמחותו - בעסקי שיווק בינלאומיים בתחום הטלקומוניקציה, ולאחר שפרש מעסקיו אלה, החל לעסוק בעסקים פרטיים בתחום הנדל"ן בלונדון.

5. התובע 1, הכיר את התובע 2, בני כהן, במהלך עסקיו בתחום הטלקומוניקציה, מול חברת הבזק-ביט הישראלית, בעת שהאחרון שימש כסמנכ"ל הנדסה ופיתוח באותה חברה. התובע 2, בני כהן, הוא בעל נסיון רב בסחר בינלאומי, אותו רכש בין היתר בתפקידיו בחברת תדיראן ובחברת בזק ביט. במועדים הרלוונטיים לתובענה, פרש התובע 2 מכל עיסוקיו, והיה פנוי להתקשרויות עסקיות מסוגים שונים.

6. הנתבע 2, אברהם מאיה
, איש עסקים ישראלי שצלחה ידו בעקר בתחומי הבנייה, בהם הוא מעסיק בין השאר את בנו, יובל מאיה, הקים בשותפות עם הנתבע 3, בועז מאור
, את החברה הנתבעת 1, ושניהם בעלי השליטה בחלקים שווים בה. הנתבע 3 הוא מי שפיתח את המוצר - "מגבת הפלא".

7. את הנתבע 2, אברהם מאיה
ובנו יובל, הכיר התובע 2, בני כהן, בבית הכנסת, אשר הוקם על ידי אביו המנוח של התובע 2, ברחוב מימון בפתח תקוה. הנתבע 2, אשר בנו נפל בשירותו בצה"ל, הגיע לבית הכנסת עם בנו יובל, במשך שנה, לאמירת "קדיש" שלוש פעמים ביום, ואף תרם תרומות כספיות ניכרות לבית הכנסת, ובנו יובל אף סייע בשיפוץ בית הכנסת, ללא תמורה, להנצחת שמו של הבן הנופל, באופן שנוצרה מערכת יחסים ידידותית בין משפחת מאיה לבין התובע 2.

טענות התובעים

8. התובעים, התקשרו בשני הסכמים עם הנתבעים, לשיווק והפצה של "מגבת הפלא", לאחר שלטענתם הנתבעים הציגו בפני
הם את מגבת הפלא כמגבת אשר כל כתם יורד ממנה, היא עמידה בפני
חומרים כימיים שונים, לרבות כלור ואקונומיקה, איננה משנה מידותיה, גוון וצבע אף לאחר 300 מחזורי כביסה.

9. טוענים התובעים כי הנתבעים ערכו בפני
התובע 2 מספר מצגות בפועל, המלמדות על תכונותיה של מגבת הפלא, וכן הציגו מצגים בכתב באמצעות מסמכים שונים, המעידים על תכונותיה של מגבת הפלא.

10. גירסת התובעים היא בתמצית, כי לאחר שהתובע 1 החל בשיווקן של המגבות בלונדון, התגלו בעיות ותלונות באשר למגבות, כי המגבת אינן עומדות בתכונות עליהן הצהירו הנתבעים.

11. לטענת התובעים, התלונות שהתקבלו - נגעו לכך שכתמים שהיו על המגבת - לא ירדו לאחר השהייה של 24 ו-48 שעות; כתמים של שמן פָּרָפִין לא ירדו מהמגבות; לא ניתן להשתמש בכלור במכונות הכביסה, עקב חשש לפגיעה בחלקים מכניים של מכונות הכביסה, ועל כן - אין כל נפקות למצגות לפיהן - "מגבת הפלא" העשויה מכותנה, עמידה בפני
חומרים כימיים כנטען.

12. מוסיפים התובעים וטוענים כי הם העבירו לנתבעים את התלונות שהתקבלו, וביקשו למצוא להן פתרונות.
לטענת התובעים- לא ניתנו פתרונות נאותים לבעיות שהועלו, ובמקום זאת הנתבעים "משכו זמן" - עד הגיע המועד לסיום ההסכמים, ואז שלחו לתובע 2 הודעה בדבר סיום ההסכמים, בעוד התובעים מצידם ממשיכים ועומדים בהתחייבויותיהם לייצור המגבות, תוך המתנה לתשובות הנתבעים ולשווא. את נזקיהם אומדים התובעים בסכום של 1,650,000$, אולם לצרכי אגרה העמידו את תביעתם על סך של 2,200,000 ש"ח בלבד.

טענות הנתבעים

13. הנתבעים עומדים על טענתם כי "מגבת הפלא" היא מוצר ייחודי, העומד בכל הקריטריונים, ונרכש ע"י מספרות רבות בארץ ובחו"ל. לטענתם - הכשלון השיווקי והעסקי שארע הוא כישלונם של התובעים, הנובע מחוסר היכולת השיווקית שלהם.
מכל מקום, טוענים התובעים - אין כל ממש בתובענה, לאחר שלא הציגו מצגי שווא, ואף לא הפרו את ההסכם עם התובעים או מי מהם.

המצגות והליך המו"מ

14. ביום 21.5.2001, כאשר התבקש יובל מאיה לשגר למנכ"ל חברת nef nef ביוון, דוא"ל ובו הצעת מחיר המתייחסת למגבת הפלא, פנה לתובע 2, וביקש את עזרתו בניסוח.
פנייתו של יובל מאיה לתובע 2 נעשתה כאמור על בסיס ההיכרות הקרובה בין המשפחות מבית הכנסת, וידיעתו של יובל מאיה כי התובע 2 מצוי היטב בהליכי הסחר הבינלאומי.
בדרך זו, התוודע התובע 2 למוצר "מגבת הפלא", כאשר יובל מאיה מעדכן אותו בעיקר תכונותיו, ואף בקיומה של הנתבעת 1, שהיא הגוף העסקי שהוקם לצרכי קידום המסחר בה. (סעיף 2 לתצהירו של יובל מאיה).

15. התובע 2 אשר באותה עת, כאמור, היה מחוסר תעסוקה (עמ' 80 שורות 7-5), מצא עצמו נלהב מן הפוטנציאל המסחרי הגלום באותה מגבת פלא, לא רק כמוצר מגבת למספרות, אלא כמוצר בר פיתוח לבגדי תינוקות דוחה כתמים וכיו"ב אפשרויות. הוא פנה וביקש מיובל מאיה להרחיב בנושא, וגילה בו התעניינות רבה.

16. התובע 2 שב ופנה ליובל מאיה, וביקש לשכנעו כי הוא האיש המתאים לשיווק המוצר עקב ניסיונו בסחר בינלאומי. תשובתו של יובל מאיה היתה כי הנתבעת 1 מצויה במגעים עם חברות מאנגליה ויוון, וכן עם ארגון הספרים האיטלקי. התובע 2 שב וביקש מיובל מאיה לקבל את הזיכיון לשיווק המגבת.

17. בין בעלי הדין התעוררה מחלוקת עובדתית של ממש בשאלת המצגות והבדיקות שנערכו ל"מגבת הפלא" טרם התקשרות הצדדים בהסכם. נבחן אפוא על פי העדויות, האם הנתבעים הציגו מצגים בפני
התובעים באשר למגבת ותכונותיה, ומהם אותם מצגים.

18. על פי עדותו של בני כהן, נערכה בביתו על ידי יובל מאיה מצגת תכלית ראשונה כאשר הוא שופך על מגבת רגילה ועל מגבת הפלא כלור. המגבת הרגילה. הצבע שלה - דהה, הצבע נאכל, ואילו מגבת הפלא נותרה ללא שינוי, הצבע שלה לא דהה. (עמ' 98 שורה 19).

19. המצגת השניה. התקיימה מצגת תכלית נוספת בחצרי החברה, כאשר יובל מרח על מגבת הפלא גריז מגיר שמן מנוע ושמן בישול. גם כאן התוצאה היתה מדהימה - מגבת הפלא נותרה ללא שינוי לאחר שטיפה. (עמ' 104 שורה 21-26).

20. המצגת השלישית התקיימה בחצרי הנתבעת 1 ואז הוצג לבני כהן נושא החמצון ונושא הצבע. מגבת הפלא לאחר שטיפה לא שינתה צבע או צורה. (עמ' 104 שורה 27 - עמ' 105 שורה 1).

21. בשלוש המצגות הללו צפה התובע 2, בני כהן, באופן פעיל. (עמ' 105 שורה 7).

22. התובע 2 העיד כי ביצע בחודש יולי 2001 ניסוי אחד בעצמו בביתו. הוא נטל את מגבת הפלא, ובביתו שפך עליה שמן, קטשופ ושוקולד, שטף את המגבת מתחת לברז מים - ולא נותרו כתמים כלל. (עמ' 107 שורה 18-27).

23. התובע 2 ביצע את הבדיקה בעצמו, לאחר המצגות שבוצעו בפני
ו על ידי הנתבעים. תוצאת הבדיקה שערך בעצמו יש בה כדי להוסיף על המצגות שביצעו בפני
ו יובל מאיה ובועז מאור
ולבסס את טענת הנתבעים כי לא נתגלו כתמים על מגבת הפלא.

24. לאחר הבדיקה שערך בני כהן בביתו, נפגש עם בועז מאור
וביקש ממנו לקבל פרטים טכניים כתובים. בועז מאור
העביר לידי בני כהן דף הוראות שימוש ת/4; דף הסבר על הנתבעת 1 ועל מגבת הפלא - סומן ת/1.5; ודו"ח מכון התקנים -
ת/1.7.

25. בדף הוראות השימוש מצוין כי מגבת הפלא עמידה בפני
אקונומיקה, כלור, כימיקלים, חומרי סילסול וחומרי הבהרה. לכן כתמים טורדניים של צבע ניתן להסיר על ידי שימוש בחומרים כימיים, ללא חשש לפגיעה במגבת. (ת/4).

26. בדף ההסבר על החברה ועל מגבת הפלא, מצוין כי מדובר במוצר יחודי, וכי המגבת עומדת ב-300 מחזורי כביסה, וכי ניתן לייצר מן הבד לא רק מגבות, אלא גם בגדים לדוגמא.

27. דו"ח מכון התקנים מאפריל 2001, ת/1.7, נערך לבקשת הנתבעים והוא מעיד כי המגבת עומדת בתקן ת"י 629 - מגבות ארוגות.

28. מר בני כהן נטל את המסמכים הללו לביתו על מנת לעיין בהם. (עמ' 109 שורה 4), כשנשאל אם נועץ במישהו ביחס למסמכים הללו- השיב בחיוב (עמ' 109 שורה 7) ואף השתכנע מתכונותיה של מגבת הפלא, ובלשונו:
"השתכנעתי, התפעלתי, השתכנעתי, ראיתי שיש פה מוצר משהו מעניין, ולראייה היתה מכונת כביסה שם בתוך החברה למטה במרתף ועשו שם נסיונות". (עמ' 109 שורה 17).

29. המצגים בקשר למגבת הפלא היו רק כלפי בני כהן, התובע 2.
אדגיש: בפני
התובע 1 לא הוצג כל מצג. ועל כך אין חולק.

30. בחודש אוגוסט 2001 יצר בני כהן קשר טלפוני עם התובע 1, אבנר תנעמי בלונדון, ותאר בפני
ו את מגבת הפלא כמוצר שיווקי מעניין ,בד מאוד מיוחד "ממש פטנט מהמם" (עמ' 115 שורות 1-4, עמ' 176 שורות 21-26).
בניסיון לעניין את התובע 1, התובע 2 ביקש מיובל מאיה לקבל מספר מגבות לדוגמא, על מנת לשלוח אותן לתובע 1. ואכן, נשלחו מספר מגבות לדוגמא לתובע 1 באנגליה. התובע 2 גם שלח לתובע 1 את המסמכים שקיבל, דהיינו, את דף הוראות השימוש ודו"ח מכון התקנים. (עמ' 115 שורה 12).

31. "מצגת התכלית" היחידה שהיתה בפני
התובע 1 היו דבריו של התובע 2: "הוא אמר זה באמת מרשים העניין הזה, ממש כשאתה רואה את זה, זה וואו, זה לא יאומן. הוא אומר זה לא רק שזה עומד בצבע של הסַפָּר, קח אקונומיקה, קח מגבת רגילה, קח את המגבת הזו שפוך ותראה. חכה שתי דקות. ראיתי את זה, וואו, המגבת הרגילה נהייתה לבנה תוך רגע... זה הרשים, אפילו הראיתי את זה לאשתי, אמרתי תגידי ראית דבר כזה? היא אמרה: פנטסטי. כן. זה עושה את העבודה. זה עומד בתקנים. ככה זה התחיל לעניין אותי". (עמ' 176-177).

32. התובע 1 ביקש אימות, הוא שאל את התובע 2 אם כל הבדיקות נבדקו, וזה השיב שכן (עמ' 116 שורה 18-24).
"ש. אז הוא כן שאל אותך אם הוא נבדק?
ת. שאל, אמרתי שכן".

33. על פי עדות התובע 2, התובע 1 ביצע מספר פעולות לבדיקה עצמאית משלו: הוא פנה לרשתות של ספרים ולספרים בלונדון, הציג בפני
הם את מגבת הפלא וביקש לקבל משוב, חיזוק, התקשר לחברים שלו.

34. עדות התובע 1 היא כי בעצמו - עיין במסמכים, אם כי לא ביצע בדיקות או נסיונות בעצמו. על פי עדותו הסתמך על בני כהן שהוא קיבל מצגת של התובעים (עמ' 179).

35. לאור העובדה שהתובע 1 העיד כי הוא איננו מצוי כלל בענף הטקסטיל כי אם בטלקומוניקציה, הוא נשאל:
"ש. לא חשבת כאיש עסקים במעמדך, ללכת ולקחת את המגבות, עם המסמכים שקיבלת, עם הוראות השימוש וללכת למכון תקנים בריטי? לומר להם תעשו לו בדיקה, תנו לי דו"ח.
ת. למה? למה יעלה דעתי בכלל לעשות את זה?
ש. לא עלה בדעתך? אין צורך?
ת. לא" (עמ' 182 שורה 3-8).

36. הוכח בפני
כי התובע 2 הסתמך על מצגי הנתבעים, ולא ערך בדיקות מקיפות משל עצמו, ואילו התובע 1 - כלל לא ביקש ולא נערכו בפני
ו מצגות כלשהן על ידי הנתבעים או מי מהם, והוא סמך על דברי חברו, מר בני כהן, ועל התייעצות חברית שערך אצל ספרים בלונדון. אבחן כעת את השאלה- האם המצגים של הנתבעים בפני
התובע 2 היו נכונים. האם עלה בידי התובעים או מי מהם להוכיח כי - כטענתם- כי "מגבת הפלא" לא עומדת בתכונות אשר הוצגו לתובעים על ידי הנתבעים. האם אכן כל כתם יורד מ"מגבת הפלא"? האם "מגבת הפלא" אינה מאבדת מתחושתה וצבעה לאחר מספר רב של מחזורי כביסה? האם ניתן להשתמש בחומרים כימיים לצורך הסרת כתמים מן המגבת.

37. להוכחת טענתם כי מגבת הפלא לא עמדה בתכונות שהוצגו לתובעים נסמכים התובעים על 3 דו"חות אשר בוצעו לבקשתם על ידי מכון התקנים הישראלי: דו"ח מס. 5627; דו"ח מס. 5629 ודו"ח מס. 2477.

38. בפני
בית המשפט הובאה למסירת עדות על 3 הדו"חות של מכון התקנים, הגב' מרים הר לב, ראש ענף טקסטיל במכון התקנים, אומר מדי כי הפגמים הרבים שנפלו, הן בדו"חות עצמם ולאור עדותה של הגב' מרים הר לב, משקלם הראייתי של כל שלוש הדו"חות משקל אפסי. אבאר טעמי.

39. נטל ההוכחה המוטל על התובעים הוא להוכיח כי מגבת הפלא איננה נושאת כל כתם לאחר כביסתה בהתאם להוראות היצרן ת/4.

40. הוכח כי באף אחת מן הבדיקות שביצע מכון התקנים, לא בוצעה הבדיקה על פי הוראות היצרן. העדה מרים הר לב העידה ביושרה כי מכון התקנים לא קיבל את דף הוראות היצרן, ת/4. (עמ' 16 שורה 3-7).

41. משהבינה העדה הגב' מרים הר לב כי פגם משמעותי נפל בבדיקה שנעשתה במכון התקנים אשר לא ביצע אותה על פי הוראות היצרן, מיהרה היא לתקן את עדותה- והעידה כי הוראות הכביסה של היצרן היו מצומצמות למגבת הפלא עצמה, "וכאשר ביצענו את תהליכי הכביסה - הן נעשו על פי אותן התוויות", אולם לא יכלה להעיד על כך מידיעה אישית שכן לא היא אשר ביצעה את הבדיקות של מגבת הפלא.

42. התובעים לא הציגו בבית ביהמ"ש את מגבת הפלא אשר לה מוצמדת תווית עם הוראות כביסה, וניסיונם להציג "מגבת פלא" חדשה בדיון שאליה הוצמדה תווית הוראות כביסה במהלך חקירתה הנגדית של העדה, נדחה (עמ' 109-108) מכאן - שאין בפני
ביהמ"ש "מגבת הפלא" שאליה מוצמדת תווית הוראות כביסה.

43. 43. העידה מרים הרלב, כי בעצמה - לא ביצעה איזה מן הבדיקות המופיעות בדוחות, היא לא רשמה אותן, היא לא העתיקה מתוך ניירות עבודה מה היו הבדיקות, מה היו התוצאות ולמעשה אין לה כל קשר לדוחות למעט שצירפה חתימתה כמנהלת, והצהרתה כי זו חוות דעתה אשר אף נושאה לא נרשם.

44. העדה מרים הרלב לא ידעה להשיב אם פעולת הבדיקה שערך מכון התקנים הייתה בהתאם להוראות היצרן (עמ' 19 שורות 7 ואילך). העדה איננה יכולה להעיד אם הבדיקה נעשתה במכון התקנים על גבי אותה מגבת פלא או לא. (עמוד 23 שורות 20-13) כך גם לא יכלה הגב' הרלב להעיד איזה מינון של חומרים כימיקלים בהוראות השימוש יש צורך להכניס להסרת הכתמים, וכמה מאלה עשתה התובעת שימוש.

45. בדו"ח מכון התקנים, אשר סומן כמוצג ת/6א', צוין כי הוספה תוספת כלור 250. העדה נשאלה מי קבע את מינון תוספת הכלור, ותשובתה הייתה הלקוח, קרי התובע 2 (עמוד 24).

46. העדה מרים הרלב נשאלה אם בתווית המוצמדת למגבת - הוראות הכביסה של היצרן לדעתה לא נרשם כלור 250 - לא ידעה להשיב; כך גם לא ידעה להשיב מה הייתה כמות הכלור שהוכנסה בבדיקה הראשונה.

47. גם על שיעור מעלות החום של כביסת מגבת הפלא בבדיקות מכון התקנים, לא ידעה העדה להעיד "אני מעיינת בדו"ח עצמו, אחרי 24 שעות נקראו תוצאות של 90 מעלות, ואחרי 48 שעות נקראו תוצאות של 60 מעלות פלוס כלור ואין כלל תוצאה של 90 מעלות" (עמ' 23 שורות 18-13).

48. העדה גב' הרלב אף לא יכולה הייתה להעיד מהו סוג החומר של מגבת הפלא, והעידה כי מגבות עשויות בדרך כלל ממאה אחוז כותנה (עמ' 26 שורות 22-12).

49. את משקל המגבת, לא שקל הבודק בטרם הבדיקה, אלא נרשם בדו"ח משקלה לפי הצהרתו של התובע 2 בפני
ו, ואף על פי כן נקבע בדו"ח מכון התקנים כי לאחר הכביסה ירד משקל המגבת "בכ-100%". העדה גב' הרלב מאשרת בעדותה כי העובדה שהמגבת לא נשקלה בטרם ביצוע הכביסה מהווה כשל מבחינת הדופטיקה (עמוד 28 שורות 2-1).

50. על פי עדות הגב' הרלב לא ברור מהו מספר מגבות הפלא שנבדק. בדו"ח 5629 של מכון התקנים נרשם כי התקבלו 6 מגבות פלא עם סימון: ואילו בדו"ח 2479, נרשם כי "נתקבלו ע"י המזמין בנוסף שלוש מגבות", אלא שבתעודת המשלוח לא נמצאו 9 מגבות או 3 מגבות מאותו תאריך בו נמסרו המגבות. (עמ' 33). ובהמשך עדותה - משהבינה כי הדברים אינם מתיישבים, העידה כי איננה יכולה לומר מהו מספר המגבות שנבדק בכל דו"ח (עמ' 35). ואם ספק היה בליבי - איזה משקל יש להעניק לחווה"ד של הגב' הרלב משקל של חוו"ד, הרי ספק זה הוסר - כשהעידה הגב' הרלב כי התייצבה ערב מתן עדותה בבית המשפט במשרדי ב"כ התובעים אשר הכינה עמה את עדותה. העדה אף לא ידעה לומר אם מגבת הפלא שלגביה נערך דו"ח מטעם הנתבעים - זהה למגבת שביחס אליה נערך דו"ח התובעים (עמוד 48).

51. ההתרשמות הכללית שלי מן העדה גב' מרים הרלב הייתה כי עדותה הייתה מוטה לטובת התובעים, עד כדי טשטוש אותם סימנים דקים של אמת.

52. בתחילת חקירתה הראשית ביקשה העדה, גב' הרלב, להעיד כי הנתבעים פנו אל מכון התקנים ואל העדה, וביקשו חוו"ד בקשר למגבת הפלא, לאחר שהתביעה הוגשה (עמ' 8 שורות 14-12, עמ' 9 שורה 9). בחקירה הנגדית - ניסתה תחילה לומר כי מדובר בדו"ח מכון התקנים מ-2004 שהוזמן ע"י הנתבעים בקשר ל"חלוק מגבת שחור" משמעותה של עדות זו - שהנתבעים לכאורה, מסתירים את הדו"ח שאיננו לטובתם - ובכך מתחזקת לכאורה טענת התובעים.

53. ולא היא.
עד מהרה - חזרה בה גב' הרלב והעידה כי אין המדובר בדו"ח של מוצר מגבת ולא בחלוק מגבת שחור, אלא במוצר אחר - סתם "חלוק שחור". ואכן הדברים התאמתו עם הצגת מכתבה של העדה מיום 24.1.06. נ/4 - כי המדובר ב"חלוק שחור" שאיננו עשוי מבד מגבת. די בניסיון זה של העדה כדי להסיר מכלל עדותה את אמונו של ביהמ"ש. לעדותה של הגב' הרלב ע"פ הכשרתה ומעמדה המקצועיים ניתן היה לייחס משקל של עדות טכנית אובייקטיבית, דא עקא שהיא שכשלה בעדותה, בכל מבחן.
לפיכך - לא ראיתי לייחס לעדותה של מרים הרלב כל משקל. אני אף קובעת כי על פי עדותה לא ניתן כל משקל ראייתי לדוחות מכון התקנים שהציגו התובעים לאחר שהוכח כי הבדיקות במכון התקנים היו בדיקות פגומות ולא בוצעו בהתאם להוראות השימוש של היצרן, כאמור בהסכם בין הצדדים, עליו אעמד בהמשך.

54. לעומת עדותה של הגב' הרלב מטעם התובעים, העידו הנתבעים מטעמם את מר איב יגאל אטל, ספר צמרת תל - אביבי ותיק, בעל מספרה ברחוב ז'בוטינסקי פינת דיזנגוף, ובעל ניסיון רב של 18 שנים בצביעת והבהרת שיער נשים בארץ ובחו"ל וטיפול במגבות במספרה.

55. עדותו של איב אטל הייתה עדות קוהרנטית, אוטנטית ואמינה - "עדות מן השטח" כלשונו. על פיה, במסגרת עבודת המספרה, נעשה שימוש במגבות רגילות אשר כתוצאה משימוש בחומרים של צבע, הבהרת שיר וסלסול, המגבות הוכתמו בכתמים שלא ניתן להורידם בכביסה, ולכן הייתה תחלופה גבוהה של מגבות, ובעלות יקרה.
מעיד מר אטל ואומר ללא כחל וסרק - באמצעות מגבת הפלא, נפתרו כל הבעיות: כל הצבע והחומר הכימי אשר נשפך לנמרח על המגבת במהלך העבודה - ניתן להורדה באמצעות כביסה במכונת כביסה רגילה, והמגבת נשארת נקייה כפי שהייתה קודם, וצבעה נשאר, כפי שהיה, חרף החומרים הכימיים שנשפכו עליה.

56. בועז מאור
, הנתבע 3, פנה אל מר אטל והציג בפני
ו את מגבת הפלא, ערך בפני
ו תצוגה של מריחת חומרים כימיים על המגבת, השארתה ושטיפתה. המצגת הייתה בבחינת פלא עבור מר אטל בלשונו "יש פה קטע - סוף הדרך, חזק, נס כימי. לקחתי את המגבת והתחלתי להתעלל בה. אמרתי - לא יכול להיות. אני שם הבהרה, יומיים, מחמם, מכבס, מוציא צבעים, קורע, הורג - המגבת מתנהגת כמו מגבת לבנה" (עמ' 31 שורות 5-1).

57. ובהמשך:
"עשרים וארבע שעות אני בדקתי את המגבת, הרי המגבת הזאת, הכוח שלה, שההבהרה לא מורידה את הצבע של המגבת. זה ה"וואו" ההבהרה לא מורידה את הצבע מהמגבת. כלומר, שמים הבהרה - 24 שעות, 48 שעות היא תתפרק אחרי 200 שעות, אם נשים באקונומיקה הצבע לא ירד. אני יכול לכבס באקונומיקה מכיוון שהצבע של המגבת - לא יורד, הצבע שנצבע - כן יורד, כי הוא לא עומד באקונומיקה, ואז היא חוזרת להיות חדשה. אני ניסיתי צבע הבהרה חומרי מספרה. אני הלכתי למספרות עם המגבת מרוב התלהבות.

58. ולבסוף:
"שלחתי מכתב לנתבעת 1 ביום 20.10.03, ובו ציינתי את שביעות רצוני מהמגבת, תוך הדגשה שהמגבת מהוותה פיתרון לבעיות שהיו קיימות, והעובדה שהמגבת שומרת על מידותיה, וגוונם המקורי וכתמי הצבע הוסרו לחלוטין. חברי למקצוע, ואף הוא בין ספרי הצמרת הידועים בישראל, שוקי זיקרי, אף הוא העלה בכתב את שביעות רצונו מאיכות המגבת של הנתבעת 1 מאז שנת 2000". (נספח ג' לתצהיר איב אטל.) (עמ' 35-31 לפרוטוקול).

59. נוסף על עדותו של מר איב אטל העיד מטעם הנתבעים מר אייל אזולאי העוסק בשיווק הנתבעת 1, כי בטרם החל בעבודת השיווק, חזה במצגת של שפיכת אקונומיקה על מגבת הפלא אשר נשארה כפי שהייתה.
עוד העיד כי ביוון, קיים פגישות בחסות שגרירות ישראל ביוון, לשיווק מגבת הפלא ברשת מספרות "ניקולס", מהגדולות ביוון - והמוצר נמצא תקין לחלוטין. (תצהיר עדותו סעיפים 6 ו-10).

60. בביהמ"ש, נחקר אייל אזולאי על הדברים, ועדותו לא נסתרה. אותן מצגות שנעשו בפני
בני כהן - נעשו גם בפני
אייל אזולאי. (עמ' 17-16); מר אזולאי העיד שהוא נסע לחו"ל לשווק את מגבת הפלא, ביוון, גרמניה וארה"ב והצטייד בחומר כתוב (פרוטוקול עמ' 44-41).

61. גם בועז מאור
, הנתבע 3 מעיד בחקירתו כי ביצע הדגמות בפני
רוכשים פוטנציאליים (עמ' 111); בועז מאור
אישר כי הציג את דו"ח מכון התקנים של הנתבעים ללקוחות פוטנציאליים, והתגאה בתוצאותיו. (עמ' 151)

62. הנה כי כן - המצגים שנתנו על ידי הנתבעים, לפיהם ניתן לעשות שימוש בחומרים כימיים להסרת הכתמים ממגבת הפלא - לא נסתרו בדבר.

63. טענת התובעים כי המציג לפיו ניתן לעשות שימוש בכלור במכונת כביסה - לא הוכחה. כך גם לא הוכחה טענת התובעים לפיה אחרי מספר מחזורי כביסה שינתה מגבת הפלא את צבעה או כי הפכה להיות מעט קשיחה ועם כידור על פני המגבת, או כי הכתמים לא הוסרו ממגבת הפלא בכביסה על פי תהליך הכביסה המופיע הדף הוראות הכביסה.

תלונות הלקוחות

64. טענתם של התובעים כי התקבלו תלונות מלקוחות, אשר בפני
הם הציג התובע את מגבת הפלא - לא הוכחה כלל ועיקר. טענת התובעים כי לקוחותיהם התלוננו כי הכלור אינו מסיר את הכתמים; כי הכתמים אינם מוסרים לאחר השהייה של 24 או 48 שעות, לא הוכחו כלל. התובעים לא הציגו אף מכתב תלונה אחד של מי מן הלקוחות. (עמ' 126 שורות 19-17).

65. התובעים לא הציגו אף מכתב, פקס או הודעת - דוא"ל כי לקוחותיהם פנו אי פעם במהלך 2002 או במועד כלשהו לתובעים או לנתבעת 1 או למי מהנתבעים, בתלונה כלשהי. (סעיף 4.18 לתצהירו של בועז מאור
).

66. תלונות של לקוחות מציגים התובעים אך ב-6 מכתבים שכתב התובע 1 לתובע 2.
משקלן של ראיות אלה כשמשקל הנוצה. וכי - ניתן לייחס להתכתבות פנימית שבין התובע 1 לתובע 2 משקל משמעותי כמשקלן של תלונות בכתב?.
העדרן של תלונות אוטנטיות בכתב של לקוחות ממעיטות מערכן של טענת התובעים בדבר קיומן של תלונות הלקוחות.

67. יובל מאיה העיד ואישר את טענות התובעים כי מר בני כהן פנה אליו ואמר לו שיש בעיה להוריד שמן פרפין ממגבת הפלא (עמ' 67 שורות 18-15) יובל העביר תלונה זו לאיש הטכני בנתבעת 1, בועז מאור
, שבעדותו אישר כי פנה לייצרן של שמן פרפין וביקש לבדוק אלו חומרים כימיקלים יכולים להסירו. עובדה זו אין בה כדי לקבוע כי המצג לפיו כל כתם מחומרים המשתמשים בהם במספרה לטיפול בשיער - יורד ממגבת הפלא, איננו מצג נכון. תכליתה של מגבת הפלא, כפי שהוכח - היא לשרת את צורכי המספרה בטפול בשיער. המצגים בדבר הסרת כתמי הבהרה וחומרים כימיים בהם עושים שימוש במספרה, לא נסתרו.

68. התובעים לא הוכיחו כי במספרה, ולצורכי טיפול בשיער, נעשה שימוש בשמן פרפין שהוא חומר מרכך לעור, ומשמש קוסמטיקאיות, פדיקוריסטיות ומניקוריסטיות בלבד.

69. התובעים טענו כי העובדה שבדף הוראות כביסה מתוקן שהוציאו הנתבעים - מוצג ת/1.6 שונה לפתע הנושא של שימוש באקונומיקה, לעומת דף ההוראות הכביסה הראשון, מוצג ת/1.5, בעקבות תלונות התובעים בדף ההוראות החדש ת/1.6 נכתב: "אין להשהות את המגבת באקונומיקה מעבר ל-15 דקות מבלי לכבס אותה". מקובלת עלי טענת התובעים כי השינוי הזה בדף הוראות הכביסה של הנתבעת 1 חל עקב התלונה שהגיע מן התובע 1 אשר השהה את המגבת לילה שלם באקונומיקה וגילה כי המגבת אינה עמידה לאקונומיקה אלא מתפוררת.
ההוראה כי אין להשהות את המגבת באקונומיקה מעבר ל-15 דקות היא במקומה, שכן לעולם אין להשהות כל חפץ שהוא באקונומיקה למשך לילה שלם. כך גם נדחית טענת ההשהיה של מגבת הפלא ל-48-24 שעות שכן בעדותו בביהמ"ש חזר בו אבנר תנעמי מן הטענה ובלשונו: "מה זה סייקלין? ת. מחזוריות... אבל כבר לא הערנו על הנושא הזה". מכאן שהטענה בנושא של השהיה איננה יכולה להתקבל

70. לסיכום פרק זה, אני קובעת כממצא כי המצגים שנתנו הנתבעים לתובעים לא התגלו כמצגי שווא. הוכח כי כל כתם, הבהרה או של חומרים כימיקלים בהם עושים שימוש במספרות לצורכי טיפול בשיער - יורד ממגבת הפלא; לא הוכח כי המגבת מאבדת מתחושתה לאחר מספר קטן של מחזורי כביסה; לא הוכח כי אי אפשר לעשות שימוש בכלור במכונת כביסה ואף לא הוכח כי בתהליך של השהייה של 24 או 48 שעות הכתמים לא יורדים. על כן המצגים לא התגלו כמצגי שווא.

ההסכמים בין הצדדים וטענת הפרתם על ידי הנתבעים:

71. כפי שציינתי לעיל בני כהן, התובע 2, הודיע לנתבעת 1 באמצעות המנהל, בועז מאור
, בחודש אוקטובר 2001 כי מצא משווק למגבות באנגליה - אבנר תנעמי, התובע 1.

72. בני כהן, הכין את ההסכם שבין הנתבעת 1 (בשמה הקודם "מאור ב.טרייד בע"מ") לבין בני כהן, התובע 2. ההסכם בין הנתבעת 1 לבין התובע 2 נחתם ביום 31.10.01 (ת/2).
בני כהן גם הכין את ההסכם שבין הנתבעת 1 לבין אבנר תנעמי, התובע 1, (עמוד 121 שורה 7). אבנר תנעמי חתם עם הנתבעת 1 על ההסכם בלונדון ביום 5.11.01 (ת/3).

73. בהסכם עם בני כהן, נקבע כי הנתבעת 1 ובני כהן הסכימו לשתף פעולה לקידום מכירות מוצרי הנתבעת 1. כן נקבע בהסכם כי הנתבעת 1 היא בעלת פטנט ייחודי לא רשום על בסיס כותנה 100%, והבדים אינם נושאים כל כתם לאחר כביסתם על פי הוראות היצרן. עוד נכתב בהסכם כי בשלב זה מדובר במגבות וחולצות טריקו. מר בני כהן מונה על פי ההסכם לטפל ולנהל את המכירות והשיווק של מוצרי החברה והוא קיבל בלעדיות לאירופה ואנגליה.

74. ההסכם קובע את העמלה שיקבל בני כהן מתוך המכירות שיתבצעו באמצעותו ההסכם קובע את תקופת ההסכם והוא בנוי בצמידות לכמויות הנדרשות למכירה. כך נקבעה לבני כהן תקופת בלעדיות של חצי שנה עבור מכירה של 75,000 יחידות מגבת. נקבעה תקופה נוספת של חצי שנה עבור מכירה של 250,000 יחידות נוספות. התקופה השלישית הנוספת של חצי שנה היא עבור מכירות נוספות של 500,000 יחידות מגבת.

75. כן נקבע כי במשך תקופת עבודתו יהיה רשאי לבצע מכירות וכל דרך עסקית לקידום המכירות ובלבד שלא יהיו מנוגדי אינטרס aa ו/או לקוחות חדשים אשר לא שייכים לאזור אחריות aa ולא פנו לחברת mm בעבר (mm - הנתבעת 1 ו- aa - חברה בבעלות אבנר תנעמי, התובע 1). סעיף 3 להסכם קובע את תוקפו תוך הפניה ליעדי מכירות כפי שנקבעו בהסכם עם מר תנעמי וסעיף 4 להסכם קובע מהי הפרת ההסכם ומהו הפיצוי בגין ההפרה:
"4.1 והיה וכהן בני
מין לא יעמוד במשימות המפורטות בסעיף 3, תבוטל הסמכתו למנהל מכירות ושיווק.
4.2 והיה ומכל סיבה אשר אינה מהסיבה המפורטת בסעיף 4.1 ואשר תבוטל הסמכתו של כהן בני
מין, תשלם החברה לכהן בני
מין סכום פיצוי חריג בגין הפרת ההסכם ופיצוי על העמלות בסכום של 75,000 דולר אמריקאי".
לשון אחר - אם החוזה יבוטל, הגם שבני כהן עמד במשימות, רק במקרה כזה תשלם הנתבעת 1 לבני כהן סכום פיצוי חריג בגין הפרת ההסכם ופיצוי על העמלות.

76. בהסכם עם אבנר תנעמי, נקבע כי הוא יהיה המפיץ המורשה והבלעדי לאנגליה ואירופה בשלב זה (שאר העולם על פי התפתחות עסקית). כן נקבע כי תוקפו של ההסכם לחצי שנה מיום חתימתו. סעיף 12.3 להסכם קובע פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם בסך של 500,000 דולר אמריקאי.
על פי ההסכם רכש מר אבנר תנעמי מן הנתבעים 75,000 מגבות בסכום כולל של 120,000 דולר אמריקאי.

77. אני דוחה את טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שהציגו מצגי שווא באשר לתכונות המגבת ואשר נכללו בהסכמים עם שני התובעים. לא הוכח כטענת התובעים כי הנתבעים הציגו בפני
התובעים - מצגי שווא.
78. טוענים התובעים כי הפרת ההסכם הייתה עקב תלונות מלקוחות של מר תנעמי באשר למגבת (עמוד 213 שורות 26-13) שהחלו להגיע, לטענתו, כבר מתחילת הדרך וכי הנתבעים משכו את הזמן, ולא נתנו תשובות ופתרונות לבעיות שהועלו, עד אשר חלפה התקופה של 6 חודשים ואז שלחו הנתבעים הודעה על ביטול ההסכם למר כהן. לטענת התובעים, בהסכמים עם 2 התובעים, מודגשות התכונות המיוחדות של המגבת ,כלומר, עמידה במצגים הייתה תנאי בלתו אין בהסכמים בין הצדדים. טוענים התובעים כי משלא נתנו פתרונות לבעיות הרי בכך הם הפרו אך את המועדים הקבועים בהסכמים בין הצדדים שכן - כל עוד לא ניתנו תשובות לא ניתן לשווק את המגבות. לטענתם - משלא נתנו הנתבעים פיתרונות לא יכלו התובעים לעמוד ביעדי המכירות ועל כן ההודעה על ביטול ההסכם מהווה קיום של הסכם בחוסר תום לב, בהמשך להעדר תום הלב אשר בלט כבר בשלב המו"מ, כאשר הנתבעים נתנו לתובעים מצגי שווא באשר לתכונות המגבת. הטענה נדחית.

79. עיון בהסכם ת/2 מעלה כי נקבעה בו מערכת יחסים שבין הצדדים, תוך קביעת תפקידו של התובע 2 והתחייבויות של התובע 2 כלפי הנתבעת 1 לעמוד במשימה של כמויות מכירה ובכפוף לכמויות - נגזרת התקופה של ההסכם.
בהסכם ת/2 אין הצהרות ו/או התחייבויות באשר לתכונות מגבת הפלא מצד הנתבעת 1 כלפי התובע 2. ההסכם עוסק בשיתוף פעולה בין הצדדים וקובע כי הנתבעת 1 היא בעלת הפטנט הלא רשום, זאת מאחר והצדדים ביצעו בדיקות וניסויים במשך חודשים ועל כן נקבע בהסכם כי הבדים אינם נושאים כל כתם לאחר כביסתם על פי הוראות היצרן.

80. הוראות היצרן, ת/7 קובע הוראות יצרן למספרות, ומסמך זה מהווה הראייה כי תכלית מגבת הפלא לפתור את בעיית הכתמים במגבות המשמשות במספרה, כתמים הנוצרים עקב שימוש רב שנעשה בחומרי הבהרה, צבעי שיער וחומרי ניקוי הנמצאים במספרה, והסוד הינו בשיטת הצביעה המיוחדת למגבת. הקשרים המולקולאריים שמהם מרכב צבע המגבת הם כה חזקים שכמעט ואין חומר כימי המסוגל לפרקם. בהמשך המסמך יש הוראות שימוש אשר יש להקפיד ולבצע.

81. בעדותו אישר בני כהן כי הוא ביצע את כל הבדיקות בביתו והודיע זאת גם לתובע 1 וכי לאחר כל הבדיקות הגיע למסקנה כי מדובר במוצר ייחודי.
התובע 2 העיד כי גם התייעץ עם גורמים שלישיים, עובדה המנתקת את טענת ההסתמכות של התובעים והיוצרת הסתמכות על גורם אחר. התובע 2 התחמק ונמנע מלפרט בפני
ביהמ"ש על אותה התייעצות.
משכל הבדיקות שנעשו הצליחו, הגיע גם התובע 2 למסקנה שהמגבת אינה נושאת כתמים לאחר כביסתה על פי הוראות היצרן, ועסקינן במספרות בלבד, עקב השימוש בחומרים הקיימים במספרות.

82. ההסכם שבין הנתבעת 1 לתובע 2 תוחם את המחלוקת - כאשר ההסכם ת/2 עם דף ההוראות היצרן ת/7 מבטאים באופן ברור את אומד דעתם של הצדדים כי כתמים שנמרחו על מגבת הפלא במספרה, מהחומרים הנמצאים במספרה, לא נשארים לאחר ביצוע כביסה כמצוין בדף ההוראות. שני מסמכים אלה מצביעים על אומד דעת הצדדים כי עסקינן במספרות בלבד. כך העיד גם התובע 1, אבנר תנעמי, כי בטרם חתימת ההסכם לאחר שקיבל את המסמכים והמגבות לדומא, הלך לספרים בלונדון, הלך לרשתות של ספרים בלונדון ובדק.

83. טענת התובעים לפיה הנתבעים הפרו ההסכם בשל מצגי השווא, כביכול, איננה מתיישבת אף עם לשונו של ההסכם ת/2 ואף לא עם לשונו של ההסכם ת/3. על פי תנאי ההסכם הנתבעת 1 היא בעלת פטנט שאינו רשום לגבי מגבת הפלא שאינה נושאת כתמים במספרות מחומרי מספרה לאחר ביצוע הכביסה ע"פ הוראות היצרן. על כן כל טענה בדבר מצג או התחייבות של הנתבעת 1 בעניין הסרת כתמים לאחר השהיית המגבת ל-48-24 שעות, או בשימוש בשמן פרפין או בעיה של שימוש בכלור במכונת כביסה, היא טענה שאין בה כדי להפר איזה הצהרה או התחייבות שניתנו בהסכם.

84. הנתבעים הוכיחו כי התובעים הם שלא עמדו בתנאי ההסכם, לא ביצעו מכירות בכמויות הנדרשות ועל אף שקיבלו אורכה של 6 חודשים מעבר לתקופה של 6 חודשים הראשונים, ולפנים משורת הדין, וגם בה לא עמדו במשימת כמויות המכירה, לא ניתן היה לאפשר מן הבחינה העסקית לתובעים בלעדיות ללא כל מכירות (עמוד 148 שורות 23-20).
לפיכך ביום 31.10.02, נשלחה הודעת ביטול וסיום ההסמכה לבני כהן, התובע 2, אשר גם הודיע על כך לתובע 1 (נספח ה' לתצהיר בועז מאור
).

85. באופן תמוה התובעים לא הגיבו כלל למכתב ביטול ההסכם. התובעים לא מחו, לא העירו, ולא התנגדו לו, ולמעשה התעלמו ממנו. רק בחלוף 4 חודשים, ביום 11.2.03, קיבלו הנתבעים את טיוטת כתב התביעה על סך 1,650,000 דולר. משלא הציגו התובעים כל אסמכתא של ממש לטענתם שכביכול הלקוחות מתלוננים על כי מגבת הפלא איננה עומדת בציפיות, הרי שאי הצגת אסמכתאות בדבר התלונות על ידי לקוחות ממש ובזמן אמת חשפה את התובעים להפרת הסכם עם הנתבעת 1 או לסיום ההסכם, הואיל והמכירות לא בוצעו. בזמן אמת, עם קבלת הודעת ביטול ההסכם מעת הנתבעים, התובעים לא המציאו כל מכתב של בעיה או תלונה אמיתית של לקוח, אלא פנו למכון התקנים והזמינו דוחות אשר כאמור קבעתי כי הם אינם רלבנטיים לענייננו.

86. אם ספק היה בליבי בדבר מהימנותן של טענות התובעים כי הנתבעים הפרו את ההסכם, הרי שזה הוסר אף נוכח העובדה שהתובעים לא מילאו אחר חובתם להציג את דוגמת מגבת הפלא כמוצג בפני
ביהמ"ש - המגבת עם התווית של הוראות הכביסה, זאת בנוסף להעדר מכתבים על בעיות או תלונות על ידי לקוחות פוטנציאליים ובהעדר חוו"ד מומחה אשר ביצעה בדיקות של המגבת בהתאם להוראות ת/7.

87. על מנת להתגבר על העדר מתן הודעות בכתב של לקוחות על בעיות שהועלו לטענת התובעים טענו התובעים כי התובע הוא מנהל בחברת הנתבעת 1. טוענים התובעים "אם מר בני כהן היה מנהל בחברה הרי כל תלונה שהועברה אליו על ידי מר תנעמי ניתן לראות בה כתלונה שהועברה לחברה גופה..." הטענה נדחית משום שינוי החזית, שהיא טענה חדשה - כי התובע 2 הוא מנהל בחברה הנתבעת 1, והן משום שכשלעצמה, היא טענה שלא הוכחה כלל.

88. יתר על כן, התובע 1 הזמין כמתחייב על פי ההסכם הזמנה ראשונה של 75,000 יחידות ביום 7.12.01, אשר בוצעו ב-3 משלוחים בהפלגה באוניה - בתאריכים 6.2.02, 3.2002 ו-4.2002 (סעיף 4.13 לתצהירו של בועז מאור
). התובע 1 התחיל לשווק את המגבות מייד בחודש פברואר 2002. בסוף חודש אפריל - 25.4.02, הגיע התובע 1 לארץ וקיים פגישה עסקית עם הנתבעת 1 ומנהליה בפ"ת, סיכום הפגישה הועלה על הכתב, בכתב ידו של התובע 2 (ת/1.15) ובו מדובר על שביעות רצון מהמוצר, שביעות רצון של התובע 1 מקצב המכירות ותגובות הלקוחות (סעיף 4.14 לתצהיר בועז מאור
).
מכאן שתלונות הלקוחות ת/1.8 שהועלו במכתבים של אבנר תנעמי מיום 18.4.02, 25.4.02, 7.6.02, 24.6.02, 8.7.02 ו-13.8.02 תמוהים עוד יותר נוכח שביעות הרצון שמגלה התובע 1 בביקורו בישראל בדיוק במועד שבו כתב את מכתב התלונות כי הכתמים לא הוסרו לאחר השהיה של 24 או 48 שעות, ו-6 ימים לאחר שכתב את המכתב כי תלונה שהגיע מלקוחות באנגליה או בספרד לפיה הכתמים לא מוסרים לאחר שימוש בכלור.
סתירה מהותית זו לא יושבה במשפט. על כן אינני מקבלת את טענת התובעים כי מייד עם התחלת השיווק התקבלו תלונות והאמור בתצהירי התובע 1 ובתצהיר התובע 2 בסעיף 4.3 ו-4.4 עומדים בסתירה מוחלטת לאמור במסמך ת/1.15 - סיכום הפגישה שהתקיימה בארץ ביום 25.4.02. לו היה אמת בטענת התובעים אין ספק שהנושאים היו עולים בפגישה ואף נרשמים במסמך ת/1.15.

89. אין כל יסוד לטענת התובעים שכביכול הנתבעים הציגו מצג מטעה או כי המוצר אינו בהתאם לתנאי ההסכם או כי הנתבעים הפרו הפרה כלשהי של החוזה. התובעים הם שהפרו את ההסכמים הואיל ולא עמדו בייעדי המכירות כפי שנקבעו בהסכם עם מר תנעמי. אינני מקבלת את הטענה כי לא הייתה כל אפשרות לתובעים לעמוד ביעדים שהועמדו בהסכם עם מר תנעמי עקב אי מתן תשובות ופיתרונות על ידי התובעים לבעיות שהועלו שכן כאמור, לא הוכח כי התובעים התלוננו או הביאו בפני
הנתבעים תלונה כלשהי שעיכבה את הליכי השיווק על ידם.

הנזקים הנתבעים:

90. מר בני כהן העיד והסביר את סכום הנזק הנתבע על ידו כסכום נזק באומדנה. לטענתו המשכורת שלו הייתה בסדר גודל של 6,000 דולר "עשיתי חשבון שזה המשכורת האחרונה שלי הייתה ברוטו, אמרתי אני צריך פה שנת אדם של עבודה שלי מסיבית בנושא של שיווק כמובן... אני לוקח את זה ברוטו כי זה כולל מה שנקרא תנאים סוציאליים וביטוח מנהלים וקרן השתלמות וכיוצא בזה וההוצאות שיש לי טלפוניה ונסיעות וכיוצא בזה". עדות זו אינה נתמכת במסמך או בחוו"ד כלשהי. האומדנה שבה - איננה מבססת נזק ממוני. כך גם לא היה בידי התובע 2 להציג כל מסמך או אסמכתא, קבלה או חשבונית מס בדבר הוצאות נסיעות לחו"ל להן טען, שהייה במלון ואפילו תרשומת לגבי שעות עבודה או הוצאות לא יכול היה להציג בפני
ביהמ"ש. במילים אחרות, לא זו בלבד שלא ניתן הסבר של ממש לסכום שנתבע כנזק ממון על ידי התובע 2 אלא שאף לא הוכח הסכום באסמכתא כלשהי.

91. גם התובע 1, מר תנעמי, הפליג בעדותו בתיאור סכומי הנזקים שנגרמו לו מבלי שהציג אף לא מסמך אחד ראייה, אסמכתא, חשבונית או קבלה בדבר ההוצאות או ההפסדים שנגרמו לו לטענתו.

92. משכך, בחרו התובעים בסיכומיהם לטעון כי הנזקים שנגרמו מגיעים כדי "סכום הפיצוי המוסכם". כך בסעיף 318, בעמוד 38 לסיכומי ב"כ התובעים, נאמר כי מר בני כהן נתן הסבר לסכום שנקבע כפיצוי מוסכם, העומד ביחס ישר לזמן ולמשאבים שהשקיע כדי להיכנס לעסק של המגבות. בסעיף 319 מציין ב"כ התובעים כי מר תנעמי הסביר כיצד הנזקים שנגרמו לו מגיעים כדי סכום הפיצוי המוסכם, כשהעיד שמרקס & ספנסר התכוונו להזמין ממנו 2.25 מיליון מגבות, אולם מרגע שהנתבעים לא נתנו לו פיתרון לבעיות שהועלו - לא יכלה העסקה לצאת לפועל. למעשה, בסיכומיהם זנחו התובעים וויתרו על כל הטענות שהעלו כנגד הנתבעים בגין נזקים ישירים, הפסדי הכנסות, הכל כפי שפורט בסעיף 8 לכתב תביעתם.
אין בכתב התביעה, תביעה לפיצוי מוסכם אלא לפיצוי בגין נזק ישיר והפסדי הכנסות בלבד.

93. למעשה, בסיכומיהם שינו התובעים את חזית הטענות ביחס לסעד המבוקש, בכך שטענו כי על הנתבעים, אשר הפרו את ההסכמים עם התובעים לשלם לתובעים את הפיצויים המוסכמים הקבועים בכל אחד מן ההסכמים. בהתאם לכתב התביעה שהוגש על ידי התובעים - בחרו הם לא לתבוע על פי הפיצוי המוסכם אלא תביעת פיצויים רגילים והוכחת נזק. התובעים לא תבעו על פי סעיף 15 א' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970, אלא בחרו בנתיב על פי סעיף 10 לאותו חוק, שעל פיו התנהל כל ההליך המשפטי. על כן, משלא הוכיחו התובעים את הנזק הישיר או את הפסדי ההכנסות להן טענו בסעיף 8 לכתב התביעה, זנחו טענתם זו כמו גם את טענתם לפיצויי הסתמכות בסעיף 7.1 לכתב התביעה - ובמקום זאת טענו בסיכומים לפיצוי מוסכם, הרי נדחית הטענה בהיותה שינוי חזית הטענות שאין לקבלה.

94. לא זו אף זו - כלל הוא כי צד אינו זכאי לפיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים רגילים.
הבחירה בידיו אם לתבוע את הפיצוי המוסכם ללא הוכחת שיעור הנזק או - את הפיצוי המלא לאחר הוכחת שיעור הנזק.
ראה: ערעור אזרחי 2981/92, י. כהן נ' צמד פדי' נ(2) עמוד 879 מפי כבוד השופטת דורנר.

95. במקרה של תביעה לפיצויים מוסכמים שנקבעו בשל ראשי נזק מסוימים - זכאי התובע לתבוע בנוסף לפיצויים המוסכמים, פיצויים רגילים בעבור ראשי נזק שלגביהם לא נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים.
ראה: בפסה"ד של כבוד השופטת דורנר לעיל.

96. בענייננו אין ההסכמים ת/2 ו-ת/3 קובעים "פיצויים מוסכמים" בגין ראשי נזק מסוימים. כתב התביעה של התובעים לא נתבעו היה פיצויים מוסכמים, הגם שבסיפא לסעיף 8 לכתב התביעה בפרק פירוט הנזקים ציינו הם גם את סעיף הפיצוי המוסכם. על פי הוראות סעיף 15 ב' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) אין התובעים רשאים לתבוע פיצויים מוסכמים ונזקים ישירים. לפיכך בחרו התובעים על פי כתב התביעה, כאמור, לתבוע את נזקיהם הישירים והפסדי ההכנסות בלבד. לא רק נוסח כתב התביעה מציין כי התובעים בחרו שלא לתבוע פיצויים מוסכמים אלא בחרו בהוכחת כל הנזקים שנגרמו להם לטענתם. גם בתצהירי העדות הראשית של התובעים חוזרים הם על זכותם להיפרע בגין נזקים ישירים ו/או הפסדים שנגרמו להם בשל כך. כך מעיד בסעיף 6.6 לתצהיר עדותו הראשית התובע 2, ואין הוא מציין כלל ועיקר כי הוא תובע פיצוי מוסכם.
כך גם בתצהיר עדותו הראשית של התובע 1. בסעיף 6.6 לתצהיר עדותו הראשית טוען הוא כי עקב מעשי או מחדלי הנתבעים שינה את מצבו לרעה, לרבות בשל הסתמכותו על התחייבויות ו/או הבטחות ו/או מצגי הנתבעים ועל כן הוא זכאי להיפרע בגין נזקים ו/או הפסדים שנגרמו לו בשל כך. גם התובע 1 אינו מציין כי הוא מבקש ותובע רק פיצוי מוסכם. בסעיף 8 לתצהיר התובע 1 ובסעיף 8 לתצהיר התובע 2 מציינים הם באופן זהה כי חרף זכותם לתבוע את הסכום של 1,650,000 דולר הם מעמידים את סכום התביעה בסכום נמוך יותר מטעמי אגרה.

97. התובעים אינם טוענים שהם תובעים לצורכי אגרה פיצוי מוסכם. להיפך. התובעים שניהם מצהירים כי הם תובעים בגין נזקיהם ולכן לא ניתן בסתירה לכתב התביעה, בסתירה לתצהירי העדות הראשית של התובעים, בסתירה לעדויות התובעים בביהמ"ש לתבוע בסיכומים פיצויים מוסכמים.

98. המסקנה היא כי התובעים בעצמם הגיעו למסקנה כי לא הוכיחו ולא הציגו כל ראייה לנזקים שנטענו על ידם ולפיכך החליטו לעתור בכתב הסיכומים בסתירה לכתב התביעה, לסעד שאינו קיים בכתב התביעה - לפיצוי מוסכם.

99. כסעד חלופי, בסעיף 334 לסיכומיהם מבקשים התובעים פיצויים רגילים למקרה וביהמ"ש לא יקבל את התביעה לפיצוי מוסכם. חלופה זו אינה מתיישבת עם ההלכה כי לא ניתן לבקש מביהמ"ש סעד חלופי של פיצויים רגילים לפיצוי מוסכם.

100. העולה מכל המקובץ כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם.
התביעה נדחית.
אני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות המשפט בסך של 7,500 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל לכיסוי הוצאות ישירות של הנתבעים, לרבות הקלדות, נסיעות, טלפונים, שכר בטלת עדים וכיוצא בזה.

101. בנוסף - אני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות שכ"ט עו"ד הנתבעים בסך של 25,000 ₪ בצירוף שיעור המע"מ, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית כחוק מיום מתן פסה"ד ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ז (28 בספטמבר 2006) במעמד הצדדים

מארק - הורנצ'יק דליה
, שופטת








א בית משפט שלום 58775/03 תנעמי אבנר, כהן בני נ' מאור מאיה בע"מ, אברהם מאיה, בועז מאור (פורסם ב-ֽ 28/09/2006)