פסקי דין על אבו רמילה מיסאא | פסקי דין על אבו רמילה סמיא | פסקי דין על בן חמו יצחק | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח |

3690/01 א     11/10/2006




א 3690/01 אבו רמילה מיסאא, אבו רמילה סמיא נ' בן חמו יצחק, אליהו חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 003690/01
בבית משפט השלום בירושלים
11/10/2006
תאריך:
כב' השופטת עירית כהן

בפני
:
1. אבו רמילה מיסאא

2. אבו רמילה סמיא

בעניין:
התובעות
ש.ז. פונדמינסקי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. בן חמו יצחק

2. אליהו חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
י. בייניש ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

1. 1. התובעות, שתי אחיות, נפצעו בתאונת דרכים שאירעה ביום 2.10.98.
2. 2. בין הצדדים אין מחלוקת ביחס לכיסוי הביטוחי ולחבות הנתבעים לפצות את התובעת 1 על נזקיה. קיימת מחלוקת בשאלה האם התובעת 2 נפגעה בתאונה והאם היא זכאית לפיצוי. אתייחס להלן לכל אחת מהתובעות.
אבו רמילה מיסאא

המומחים הרפואיים
3. 3. ד"ר קורן לובצקי מונתה לשמש כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.
בחוות דעת מיום 1.5.03 קבעה המומחית כי לתובעת נכות בגובה 5% בגין כאבי ראש וסחרחורות שניתן לקשור לחבלת הראש בתאונה.
מחוות הדעת עולה כי התובעת אובחנה עוד קודם לתאונה כסובלת מאפילפסיה.
עקב בעיות התנהגות המליצה המומחית להפנות את התובעת ליעוץ פסיכיאטרי.
4. 4. בעקבות המלצתה של ד"ר קורן לובצקי, מונה ד"ר דניאל מאיר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.
בחוות דעת מיום 25.7.04 קבע ד"ר מאיר כי לתובעת נכות בגובה 10% בשל התמונה הקלינית, ההרטבה הלילית שלאחר התאונה והירידה בלימודים. לפי חוות הדעת, נכות זו מצטברת לנכות בתחום הנוירולוגי.
בתשובה לשאלת הבהרה שנשאל על ידי ב"כ הנתבעים הבהיר המומחה כי התמונה הקלינית של מיסאא מעידה על כך שהשינויים בהתנהגותה וההרטבה הלילית הם תוצאה של התאונה, ותמונה זו מתווספת למחלת האפילפסיה ממנה סבלה התובעת עוד לפני הפגיעה, וכן לתמונה הנוירולוגית עליה הצביעה ד"ר לובצקי (תשובה מיום 18.4.05).
מחוות הדעת של ד"ר מאיר עולה כי אין סימנים בתר טראומטיים והתמונה היא של נערה עצובה ומדוכאת ללא קשר לתאונה. המומחה מוסיף כי אביה של התובעת גם הוא מדוכא ומטופל מזה שנים בידי פסיכיאטר.
5. 5. ד"ר קינן מונה כמומחה בתחום האורטופדי. בחוות דעת מיום 7.1.05 קבע ד"ר קינן כי לתובעת נכות בגובה 10% בתחום האורטופדיה בגין כאבי גב תחתון, הגבלה בכיפוף הגב קדימה. חוות דעת זו ניתנה בעקבות בדיקה חוזרת של התובעת, וזאת לאחר שביום 9.7.02 קבע ד"ר קינן כי התובעת הנה בתהליך פעיל של גדילה וצמיחה גופנית ולכן העניק לה נכות זמנית בלבד.
6. 6. הנכות הרפואית המשוקללת של מיסאא היא בגובה 23%.
העדויות
7. 7. התובעת לא העידה בפני
. אביה, אבו רמילה מוחמד, נתן תצהיר עדות ראשית מטעמה. לפי תצהירו:
"מאז התאונה ובגינה בתי סובלת מכאבים ורגישות בגב, באגן וברגליה. כן היא סובלת ממגבלות קשות בהליכה. עוד היא סובלת מכיפוף בגבה.
בגין כל האמור, בתי איננה יכולה להשתתף בשיעורי ספורט בבית הספר, והיא מתקשה בכל פעילות מאומצת" (סעיף 10 לתצהיר).
עוד הצהיר האב:
"בנוסף, מאז התאונה וכתוצאה ממנה בתי סובלת מכאבי ראש, בחילות, סחרחורות והתקפים של איבוד הכרה. כאבי הראש והסחרחורות מוחמרים בעיקר בעת פעילות פיזית וגם עקב כך בתי מוגבלת ומתקשה בכל מאמץ ופעילות פיזית" (סעיף 11 לתצהיר).
וכן:
"עוד מאז התאונה וכתוצאה ממנה בתי סובלת מבעיות ושינויים בהתנהגות, מהרטבות ליליות, נדודי שינה, סיוטים, פחדים, מצב רוח ירוד, ירידה בלימודים, התפרצויות והסתגרות. למעשה מאז התאונה בתי הפכה ילדה עצובה וסגורה והיא ממעטת לשחק עם חברות, איננה עוזרת בבית ומתפרצת אפילו על הילדים הצעירים במשפחה" (סעיף 12 לתצהיר).
8. 8. האב מוסיף כי מאז התאונה ובגינה החמיר מצב מחלת האפילפסיה של התובעת, אולם טענה זו אינה מעוגנת בחוות הדעת הרפואיות.
גובה הנזק
כאב וסבל
9. 9. אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל על בסיס 23% נכות ו- 9 ימי אשפוז, בצירוף ריבית מיום התאונה.
עזרת צד ג'
10. 10. מתצהירו של האב עולה כי התובעת אושפזה למשך 9 ימים ולאחר מכן שוחררה הביתה עם המלצות רפואיות להליכה עם הליכון, לדריכה חלקית והמשך מעקב רפואי (סעיף 5 לתצהיר), בתקופה בה השתמשה בהליכון היא הייתה מרותקת למיטה, סבלה מכאבים עזים ותפקודה היה לקוי ומוגבל ביותר (סעיף 6 לתצהיר).
מחוות הדעת הראשונה של ד"ר קינן עולה כי התובעת נשארה בבית שלושה חודשים לאחר האשפוז.
11. 11. בגין העזרה המוגברת של בני המשפחה בתקופה הסמוכה לאחר התאונה, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסך של 4,500 ₪. הסכום נכון ליום פסק הדין ואין להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית.
הוצאות
12. 12. התובעת קיבלה טיפול במרפאות בית החולים ובמסגרת קופ"ח (סעיף 7 לתצהיר האב). לפי תצהירו של האב נזקקת התובעת לטיפול תרופתי (סעיף 7 לתצהיר) אולם הוא לא ידע לפרט את סוג התרופות.
בגין הוצאות בעבר, כולל נסיעות לבתי החולים ולקופת חולים, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסך של 1,500 ₪. הסכום נכון ליום פסק הדין ואין להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית.
הפסד השתכרות
13. 13. מיסאא, ילידת 22.11.91. היא הייתה בת 7 ביום התאונה והיא בת 15 כיום.
14. 14. ההלכה לגבי קטינים שטרם הגיעו במועד התאונה לגיל בגרות, ואשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו, היא כי יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק (ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח', תק-על 2005(3) 3932; ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' ש. אייגר (קטין) ואח' וערעור שכנגד פ"ד מה(1) 580; רע"א 311/85 אפריאמוב קטין ואח ' נ' גבאי ואח' פ"ד מב(3) 191).
בעניין רים אבו חנא נבחנה השאלה מהי הסטטיסטיקה אשר בה יש לעשות שימוש כאשר באים לקבוע את השכר הממוצע שיילקח בחשבון והאם יש לנקוט בסטטיסטיקה קבוצתית, תוך בדיקת האוכלוסייה שאליה שייך הקטין, והמסקנה הייתה כי יש להתחשב בשכר הממוצע במשק, אשר משקף את מבחר האפשרויות שהיה פתוח בפני
הקטין.
כפי שכתב כב' השופט ריבלין בעניין רים אבו חנא: "על הנתון הזה לאצור את מבחר הסיפורים הפתוחים בפני
ילד בישראל - כל ילד, מכל מין, מוצא, גזע ודת."
עוד נפסק בעניין רים אבו חנא:
"ראיות ואינדיקציות לגבי הנפגע הקטין יאפשרו לסתור את החזקה בדבר השכר הממוצע במשק - לכאן או לכאן - רק במקום בו יש להן משקל רב והן מלמדות בהסתברות גבוהה כי הקטין אמנם היה משתלב בעתיד במקצוע מסוים (או, לחלופין, כי היה מתקשה למצוא לו מקום בעבודה מכניסה). אכן, בנטיות, כישורים ושאיפות בעלמא לא בהכרח סגי" (עניין רים אבו חנא הנ"ל).
15. 15. התובעת מתגוררת בכפר עקב. למשפחת התובעת תעודת זהות ישראלית (עמוד 7 לפרוטוקול).
מעדות האב עולה, אמנם, כי לתובעת שלוש אחיות אשר שלושתן עקרות בית, נשואות ומטופלות בילדים (עמוד 5 לפרוטוקול), אמה אינה עובדת ואחיותיו של האב עבדו עד רק עד שנישאו (עמוד 6 לפרוטוקול), אולם כאשר נשאל האב ביחס למכלול הנשים שהוא מכיר בכפר עקב, הוא השיב:
"חלק עובדות וחלק לא, יש חלק שאחרי שהן מתחתנות הן ממשיכות לעבוד" (עמוד 6 לפרוטוקול).
אין בעדות זו של האב כדי להוות ראיות ואינדיקציות אשר יש בהן כדי לסתור את החזקה בדבר השכר הממוצע כבסיס לקביעת הפסד ההשתכרות בעתיד.
16. 16. יחד עם זאת, מהראיות עולה כי התובעת סובלת מאפילפסיה, ללא קשר לתאונה, ולפי עדות האב המחלה החמירה לאחר התאונה. מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי התובעת נערה עצובה ומדוכאת, ללא קשר לתאונה. נתונים אלה יש לקחת בחשבון בעת פסיקת הפיצוי בגין הפסד השתכרות. כן יש לקחת בחשבון את העובדה שהתובעת בחרה שלא להעיד, למרות שהיא בת 15 כיום וכן את ההשלכות התפקודיות של הנכויות שנקבעו בתחום הנוירולוגי ובתחום הפסיכיאטרי על תפקודה של התובעת, כאשר להערכתי, הנכות בתחום הנוירולוגי איננה תפקודית במלואה.
17. 17. השכר הממוצע במשק, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד היום על 7,784 ₪. מס ההכנסה שיש לנכות משכר זה הנו 810 ₪. השכר נטו אשר ישמש בסיס לפיצוי הנו 6,974 ₪.
תחשיב אקטוארי המבוסס על השכר הממוצע במשק, נכות בגובה 23% עד הגיע התובעת לגיל 65 (מקדם היוון ל- 47 שנה: 302.1707) עם היוון כפול לשלוש שנים (מקדם היוון: 0.9151) מגיע לסכום של 443,538 ₪.
בהתחשב בנתונים שפורטו לעיל, בהתחשב במחלת האפילפסיה ובמצבה הנפשי של התובעת, אשר אינו קשור לתאונה, כמו גם בהתחשב בכך שבהרטבה הלילית אין כדי לפגוע בתפקודה של התובעת בעבודתה, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין הפסד השתכרות בסכום של 300,000 ₪.
אבו רמילה סמייה
18. 18. סמייה ילידת 11.10.84. היא הייתה בת 15 ביום התאונה והיא בת 22 כיום.
19. 19. בתצהיר העדות הראשית הצהירה סמייה כי בתאונה היא נפצעה בחלקי גוף שונים, ובעיקר חבלת ראש וחרדה קשה (סעיף 3 לתצהיר). בחקירה הנגדית היא השיבה כי מהמכה של הרכב היא הופלה הצידה והרכב משך את מייסא (עמוד 8 לפרוטוקול).
גרסה זו של סמייה איננה מתיישבת עם הגרסה שהיא מסרה במשטרה, כפי שזו מופיעה בהודעתה, אשר הוגשה וסומנה נ/1. במשטרה מסרה סמייה כי המכונית פגעה אך ורק במייסא. ביחס למעורבות שלה היא אמרה במשטרה כי:
"כתוצאה מהפגיעה של אחותי אני נבהלתי מאוד ובאותו יום בלילה נגשתי למ.ד.א. נבדקתי וקיבלתי כדורים" (שורות 26 - 27 להודעה).
במסמך הרפואי שנערך על ידי ט.ר.מ. ביום התאונה נרשם: "תגובת חרדה קשה עד לחולשה ---- ואי יכולת לעמוד" (נספח א' לתצהירה של סמייה). אין אזכור לפגיעת גוף, והדבר מתיישב עם הגרסה כפי שנמסרה במשטרה.
20. 20. אני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה סמייה לא נפגעה בתאונה, ומאחר ולא מתקיימים ביחס אליה התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' דינה דהאן, פ"ד מד(3) 397) אין היא זכאית לפיצוי.
סיכום
21. 21. על הסכומים שנפסקו למייסא יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ.
בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות המשפט בהן נשאה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום כל הוצאה.
22. 22. מאחר ומייסא הנה קטינה, יופקדו כספי הפיצויים, לאחר ניכוי שכ"ט עוה"ד והוצאות המשפט, בחשבון על שם מייסא, עם הוראה לבנק שאין לעשות שימוש בכספים לפני הגיע התובעת לגיל 18, ללא אישור בית המשפט.

ניתן היום י"ט בתשרי, תשס"ז (11 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

עירית כהן
, שופטת









א בית משפט שלום 3690/01 אבו רמילה מיסאא, אבו רמילה סמיא נ' בן חמו יצחק, אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/10/2006)