פסקי דין על מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ | פסקי דין על יהודית בסודי

10139/02 בשא     01/08/2002




בשא 10139/02 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' יהודית בסודי





1. מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ

ח.פ. 51-224024-3
2. מתאים לי חנויות (1997) בע"מ
ח.פ. 51-245072-7
בעניין:
המבקשות
חיים סאמט

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
יהודית בסודי
ת.ז. 53028999

המשיבה
אריאל שימקביץ

ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. הבקשה והרקע להתדיינות

בקשה זו שעניינה בקשה לצו זמני המוגשת במסגרת תביעה עיקרית שעניינה צו על תעשה קבוע המופנה כנגד המשיבה הינה המשך להחלטה קודמת שניתנה ע"י בימ"ש זה במסגרת בש"א 9705/02 מיום 24.7.02. בתמצית, מדובר בבקשה ליתן צו שמשמעותו הפסקה של הסכם עם המשיבה, שהיא זכיינית ומפיצה של מוצרי המבקשות. בבקשה הקודמת שהוגשה נטען במבוא לבקשה כי מדובר בבקשה המוגשת בטרם תוגש תביעה למינוי בירור. ביהמ"ש נתן החלטה מפורטת ובה ציין כי על פי המצב המשפטי צודקות המבקשות בעצם בקשתם לסעד העיקרי המבוקש. אלא שבבקשה שהוגשה בבש"א 9705/02 נפל פגם והוא אי משלוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 16 וסעיף 8 לחוק הבוררות. לכן, ורק מטעם זה נדחתה הבקשה.

המבקשות תיקנו את הפגם במובן זה שחזרו בהן מבקשתם העתידית למינוי בורר, וזאת בשים לב להתנגדות המשיבה למינוי בורר, והגיעו תביעה עיקרית בבימ"ש זה שעניינה בקשה לצו לא תעשה קבוע המופנה כנגד המשיבה וביחד עם התביעה הגישו בקשה לסעד זמני הזהה לחלוטין לבקשה שנדונה במסגרת בש"א 9705/02.

ביום 30.7.02 הופיעו ב"כ הצדדים בפני
וטענו טיעוניהם. למעשה, ובשים לב להחלטה שניתנה בבש"א 9705/02, היה בטיעוני ב"כ המשיבה משום ערעור, במובן המהותי אם כי לא במובן הדיוני, על החלטתו הקודמת של ביהמ"ש. לטענת ב"כ המשיבה לא שקל ביהמ"ש נכון ולא איזן כראוי בין הנזקים שיגרמו למשיבה אם ינתן צו זמני כמבוקש ובין הנזקים העלולים להיגרם למבקשות אם לא ינתן צו. טיעוניו מפורטים בפרוטוקול ביהמ"ש ואין צורך לחזור עליהם.

ב"כ המשיבה חוזר על טיעוניו כנגד מתן צו זמני וב"כ המבקשות מבקש מביהמ"ש לאמץ, למעשה, את האמור בהחלטה שניתנה בבש"א 9705/02 ככל שהדבר נוגע למצב המהותי במחלוקת שבין הצדדים.

בהתאם, ולמען הסדר, אחזור על הדברים שכבר נכתבו בהחלטה הקודמת שהם יפים גם לענין החלטה זו.

2. הבקשה:

בקשה זו לצו מניעה זמני מוגשת ע"י המבקשת שהיא רשת להפצת אופנה למידות גדולות, כנגד המשיבה, שהיא בעלת זכיון למכירת מוצרי "מתאים לי" באזור חדרה. המבקשת עותרת ליתן צו מניעה כנגד המשיבה כדלקמן:

2.1 למכור ו/או להציע למכירה מוצרים של המבקשות בכל מקום ובפרט בחנות מספר 228 בקניון חדרה.

2.2 להציג לצדדים שלישיים מצג כלשהו על פיו היא פועלת בשיתוף עם המבקשות ו/או עומדת לה זכות כלשהי למכור מוצרים של המבקשות ו/או לייצגן ו/או לפעול כזכין שלהן.

2.3 לעשות שימוש בקניין הפיזי ו/או הרוחני של המבקשות ובכלל זה במוצרים הפיזיים, בשם, בסימן המסחרי, בלוגו, באביזרים הלוגיסטיים ובלקוחות המבקשות.

2.4 להפריע למבקשות ו/או מי מטעמן לקדם את ענייניהן על פי שיקול דעתן הבלעדי, לרבות שיווק ו/או מכירת ו/או ניוד ו/או אחסון מוצרי המבקשות בכל מקום ובפרט בחנות מספר 228 בקניון חדרה.

3. הרקע הכללי:

המבקשות (להלן: "מתאים לי") הינן רשת אופנה לבגדים לבעלות מידות גדולות. בשנת 1992, כשהייתה הרשת עוד בשלבי הקמה, נחתם הסכם בין הבעלים לבין המשיבה (להלן: "בידוסי") לפיו ניתן לבידוסי הזיכיון לשווק את אפנת רשת "מתאים לי" באזור חדרה. עד שנת 2000 מכרה הגב' בידוסי את אפנת "מתאים לי" בחנות ברח' הרברט סמואל בחדרה.

ביום 3/2/2000 נחתם הסכם (להלן: "הסכם השכירות") בין האחים רויכמן, בעלים של מרכז קניות הידוע בשם "קניון חדרה", חברת הניהול של אותו קניון ובין חברת "מתאים לי". על פי ההסכם הושכרה חנות שמספר 228 בקומה א' של אותו קניון לחברת "מתאים לי". על פי סעיף 7 להסכם הנ"ל אמורה רשת מתאים לי לפתוח את החנות מיד עם מועד החתימה על ההסכם, כאשר על פי סעיף 8 להסכם תוקף הסכם השכירות ל24- חודשים. ל"מתאים לי" ניתנה אופציה להארכת הסכם השכירות לתקופה של 24 חודשים נוספים מתום תקופת השכירות הראשונה.

להסכם השכירות צורף כתב ערבות עליו חתמה הגב' בידוסי, כערבה לכל חיובי השוכר, חברת מתאים לי, כלפי האחים רויכמן וחברת הניהול. הגב' בידוסי חתמה בשולי כל עמוד של חוזה השכירות עצמו, ביחד עם החותמים כצדדים להסכם.

בין לבין נתגלו מחלוקות ממחלוקות שונות בין "מתאים לי" לבן הגב' בידוסי. מתאים לי טוענת כי הגב' בידוסי הפרה את חיוביה כלפי "מתאים לי" על פי הסכם הזיכיון. אשר על כן מוגשת לבימ"ש זה תביעה עיקרית שעניינה הפסקת הקשר שבין המבקשות למשיבה וביחד עם התביעה העיקרית הוגשה בקשה זו. כפי שפורט במבוא להחלטה היה הסכם בוררות שנוי במחלוקת בין הצדדים. בעבר ביקשו המבקשות לקיים את הליך הבוררות. ואולם בשים לב להתנגדות המשיבה לקיום הליך הבוררות החליטו המבקשות על הגשת התביעה כתביעה אזרחית בביהמ"ש.

4. הפסקת הסכם זכינות - המצב המשפטי:

למעשה, נתחלפו היוצרות בהליך זה שבפני
. בדרך כלל נתקלים בתי המשפט במצב בו מפסיק יצרן או משווק את הזכיון שנתן לזכיין והזכיין פונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני כנגד הפסקת הזיכיון, תוך שהוא מבקש צו מניעה כנגד הפסקת הזיכיון.

ההלכות שנפסקו בעניין מצב זה של ביטול חד צדדי של הסכם זיכיון הינן חד משמעיות, ונגזרות מהלכות דומות שנפסקו בעניין הפסקת יחסי עבודה בין מעסיק לעובד. הכלל הוא שלא ניתן לאכוף הסכם זיכיון בניגוד לרצונו של של היצרן ו/או בעל הזכויות בנכס שהעניק את הזיכיון. לכל היותר זכאי בעל הזיכיון כמשווק, מוכר, מפיץ וכד' לפיצוי מתאים, אם בוטל ההסכם הזיכיון עימו ללא צידוק ו/או ללא התראה של זמן סביר מראש. ואולם לא ניתן לחייב את בעל הזכויות/יצרן/ספק להמשיך את ההתקשרות עם בעל הזיכיון/המשווק. קשר עסקי זה מחייב יחסי אמון ומשהופר אמון ואחד הצדדים אינו מעוניין עוד בקיום הקשר לא ניתן לאכוף את המשך קיומו של הקשר. לזכות הצד הנפגע מהפסקה חד צדדית של הקשר עומד הסעד של תביעת פיצוי מתאים בגין הנזקים שנגרמים לו. ראה:

ע"א 442/85 , משה זוהר ושות' נ' מעבדות טרבנול (ישראל), פ"ד מד(3), 661;
ע"א 9046/96, פרידה בן ברוך נ' תנובה-מרכז שיתופי לשיווק , פ"ד נד(1), 625, עמ' 633-634;
ע"א 2850/99 , שמעון בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ ו5- אח', תק-על 2000(3), 2072;

על הלכות אלו חזר בית המשפט גם בכל עת בה ביקש בעל זכיון, במסגרת בקשה לסעד זמני, לאכוף על יצרן/משווק שהקנה בעבר את הזיכיון את המשך הזיכיון, זאת כאשר ביקש היצרן/משווק לבטל באופן חד צדדי את ההתקשרות עם בעל הזיכיון. ראה:
רע"א 2430/91, טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון ו3- אח' , פ"ד מה(4), 225, עמ' 229-230;
רע"א 5284/95, ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה נ' של סוכנויות, תק-על 95(3), 767.
רע"א 3031/97, ארז שיווק והפצת נ' ש. שמיע בע"מ ואח', תק-על 97(2), 746, עמ' 748;
רע"א 1868/98, רחל סייג נ' המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי, תק-על 98(2), 440;
ת"א (באר-שבע) 7318/99, קריאטיב סולושנס בע"מ נ' ltd daw technologies , תק-מח 99(3), 987;
בש"א (חיפה) 5268/00, החברה ליבוא ויצוא נ' tobacco exporters, תק-מח 2000 (2), 9220, עמ' 9221.

ניתן, אם כן, לראות שעל פי ההלכה הפסוקה אין הזכיין זכאי לאכוף את המשך הזיכיון על נותן הזיכיון ותרופתו הינה בסעד של פיצוי מתאים, אם הופר עמו הסכם הזיכיון שלא כדין ו/או ללא התראה של זמן סביר מראש.

5. טענות המבקשת בענין נזקיה וההלכות החלות על סעדים זמניים:

על אף ההלכות הבוררות שפורטו לעיל כבר בהחלטה קודמת, החלטות אשר קבעו דין מיוחד לענין סעדים זמניים שעניינם הפסקת הסכם זכיינות, במובן זה שניתן סעד זמני של הפסקת הסכם זכיינות גם אם זהה הוא לסעד הסופי, חוזר ב"כ המשיבה על טעוניו בענין האיזון שבין נזקי המבקשות לבין נזקי המשיבה וכן חוזר על טעוניו בענין ההלכות הרגילות בנוגע לסעדים זמניים. ב"כ המשיבה חוזר על טעוניו בענין שיהוי המבקשות, חוסר ניקיון כפיים ומאשים אותן בניצול מצוקה של המשיבה תוך ניסיון להפעיל עליה לחץ במו"מ שיסדיר את תנאי הפסקת הקשר. בכל הנוגע לנזקיה של המשיבה מציין בא כוחה כי המשיבה התחייבה לתשלום משכנתא ומשמעות הפסקת הקשר וגדיעת מקור פרנסתה הינו העדר יכולתה לשלם את המשכנתא וכתוצאה מכך עלולה היא להינזק עקב הליכי שיינקטו כנגדה ע"י בנק למשכנתאות.

למעשה, ועל אף שלא נאמר הדבר במפורש, מאשר ב"כ המשיבה כי לא תהיה לה הגנה של ממש כנגד התביעה העיקרית שבת"א 642/02. אלא שמבקש הוא כי לא ינתן סעד זמני וזאת כדי שתקופת ניהול המשפט בתיק העיקרי תשמש כתקופת התארגנות של המשיבה ותנוצל לצורך הסדרת תנאים כספיים מתאימים להפסקת הקשר החוזי שבין הצדדים.

סבור אני, בכל הכבוד, כי אין בידי בימ"ש לקבל את טענותיו של ב"כ המשיבה. אין מקום במקרה זה כאשר על פניו אין למעשה למשיבה טענת הגנה ראויה לאפשר לה לנצל את התמשכותו של הליך משפטי אך ורק לצורך הפעלת לחץ על המבקשות במסגרת ניהול המו"מ. כפי שצוין בכל ההלכות שפורטו לעיל הסעד לא תהיה זכאית המשיבה הינו, לכל היותר, סעד של פיצוי כספי. המשיבה לא תהיה זכאית לאכוף את המשך הסכם הזכיינות. בהתאם אין מקום ליתן החלטה במסגרת סעד זמני שעניינה אכיפת הסכם זכיינות וזאת כאשר הסעד הסופי הצפוי הינו ביטול הסכם הזכיינות, וזאת אך ורק כדי ליצור למשיבה תנאים נוחים יותר לניהול מו"מ.

6. החלת העקרונות דלעיל על המחלוקת שבפני
:

בשים לב לכל האמור לעיל סבור אני כי כך גם המצב המשפטי בכל הנוגע למחלוקת שבין אפנת "מתאים לי" לגב' בידוסי. לגב' בידוסי אין זכות לאכוף על "מתאים לי" את המשך הזיכיון. יצוין לעניין זה כי במסגרת הדיון בבקשה זו לא בקשו הצדדים לחקור שוב את המצהירים. ואולם שמעתי את המצהיר מטעם "מתאים לי", הבעלים מר אברהם מלכה, ואת הגב' בידוסי במסגרת הדיון בבקשה הקודמת. שניהם הגישו לבית המשפט תצהירים ונחקרו על תצהיריהם. מאחר והתצהירים החדשים זהים לעיקרם לתצהירים בבקשה הקודמת שנדונה בפני
לפני זמן קצר ראיתי את האמור בעדויותיהם שם כאילו נאמרו הדברים גם לצורך הדיון המחודש בפני
. יצוין כי במסגרת הדיון הנוכחי הוסיפה המשיבה את טעוניה בענין חוב המשכנתא בו היא חבה. ב"כ המבקשת לא ביקש לחקור אותה בענין זה ובהתאם ראיתי טעון זה כעובדה שאינה שנויה במחלוקת. יחד עם זאת לא היה בכך כדי לשנות את המסקנות.

לא ארחיב בניתוח עדויותיהם ואומר רק כי מהעדויות עולה כי יש לכאורה תשתית לטענות "מתאים לי" כנגד הגב' בידוסי. תשתית ראייתית זו נתמכת גם בראיות ובהם צ'קים חתומים ע"י הגב' בידוסי שניתנו לספקים ולא כובדו ע"י הבנק. ואולם גם אם נצא מתוך הנחה כי לגופו של עניין צודקת הגב' בידוסי ואפנת "מתאים לי" מתעמרת בה ללא צידוק, גם אז תהיה תרופתה בפיצויים להם תהיה זכאית ואין היא יכולה לאכוף על אפנת "מתאים לי" להמשיך בקשר הזכינות עמה.

במקרה זה שבפני
אכיפת המשך קשר הזכינות בין הגב' בידוסי לאפנת "מתאים לי" תגרום לאפנת מתאים לי נזק העולה על זה שיגרם לגב' בידוסי אם ינותק הקשר. ל"מתאים לי" צפויים להגרם נזקים ארוכי טווח שענינם מוניטין, קשר עם ספקים וקשר עם לקוחות. הנזק שיגרם לגב' בידוסי הוא, לכל היותר, נזק של אבדן הכנסה לה הייתה צפויה מהסכם הזכינות. נזק זה ניתן לפיצוי כספי, אם יוכח כי הסכם הזיכיון הופר ללא צידוק וללא התראה של זמן סביר מראש.

יצוין לענין זה כי במסגרת תביעת הפיצוי שתוכל הגב' בידוסי להגיש יהיו גם נזקים שיגרמו לה, אם יגרמו, כתוצאה מהפסקת תשלומי משכנתא. מדובר לכאורה בנזק שעל אפשרות גרימתו הודיע הגב' בידוסי למבקשות ואם יוכח כי התנהגות המבקשות היוותה בפועל מעשה שיש בו כדי להוות גרם הפרה של חוזה המשכנתא בין הגב' בידוסי לבנק למשכנתאות תהיה זכאית היא לפיצוי בהתאם. ואולם בענין זה עוד רחוק המועד וכמובן שיהיה עליה להוכיח את תביעתה.

יצוין גם כי על פי הסכם השכירות של חנות 228 בקניון חדרה ערבה הגב' בידוסי לכל חיובי "מתאים לי" על פי הסכם השכירות, עד לתום תקופת השכירות, לרבות תקופת הארכת הסכם השכירות. ערבות זו נחתמה כאשר הצדדים צפו שהגב' בידוסי היא זו שתפעיל את החנות בהיותה הזכיין של אפנת "מתאים לי" באזור חדרה. משיתבטל קשר הזכינות על חברת "מתאים לי" לדאוג לשחרור הגב' בידוסי מחיוביה כערבה על פי ההסכם ולחילופין יהיה עליה להפקיד בטחונות מתאימים שיבטיחו כי הגב' בידוסי לא תינזק מהיותה הערבה לאפנת "מתאים לי" על פי הסכם השכירות.

7. סיכום וסעדים:

אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה כדלקמן:

א. ניתן בזאת צו מניעה כמבוקש בבקשה.
ב. הצו יהיה בתוקף בכפוף ורק לאחר שיופקדו ערבויות להבטחת נזקי המשיבה כדלקמן:
בגין הנזקים העלולים להיגרם למשיבה עקב הפסקת הסכם הזכיינות ללא התרעה מוקדמת יפקידו המבקשות בביהמ"ש ערבות בנקאית על סך של 60,000 ₪. סכום זה מביא לידי ביטוי תשלום של 6 חודשי זכיינות עפ"י ההסכם שבין הצדדים. תקופה של 6 חודשי התרעה מוקדמת הינה תקופה סבירה ובהתאם, ואם יקבע כי לא ניתנה התרעה מוקדמת כנדרש יהיה בערבות הבנקאית כדי לפצות את המשיבה בגין הרווחים שנמנעו ממנה בתקופת העדר ההתרעה המוקדמת.

בנוסף, ומאחר והגב' בידוסי ערבה כלפי הנהלת הקניון בחדרה לכל חיובי "מתאים לי", עפ"י הסכם השכירות, תפקיד "מתאים לי" לתיק ביהמ"ש ערבות בנקאית נוספת על סך של 250,000 ₪ וזאת להבטחת נזקי הגב' בידוסי אם תדרש ע"י הנהלת קניון חדרה לשלם כספים לקניון מכוח ערבותה לחיובי "מתאים לי" כלפי הנהלת הקניון עפ"י הסכם השכירות.

"מתאים לי" תוכל שלא להפקיד את הערבות הנ"ל אם תמציא לביהמ"ש אישור מתאים מהאחים רויכמן בעלי קניון חדרה וחברת הניהול של הקניון ולפיו הן משחררים את הגב' בידוסי מערבותה לחיובי חברת "מתאים לי" כלפיהם. אם יומצא אישור כאמור כי אז לא יהיה צורך בהפקדת הערבות הבנקאית על סך של 250,000 ₪ כמפורט לעיל.

לטעמי, הדיון בבקשה זו היה צריך להחסך, וזאת בשים לב להחלטה המפורטת שניתנה בבש"א 9705/02. לא בכדי טרח ביהמ"ש אז לפרט את כל ההלכות ולא הסתפק בדחיית הבקשה מהטעם של אי קיום הוראות חוק הבוררות. סבור אני כי בנסיבות אלו היה על המשיבה לזנוח את טעוניה ולא לחייב את המשיבות להיזקק לדיון זה וכן להיזקק להגשת תביעה עיקרית ותשלום אגרה.

אשר על כן סבור אני כי בנסיבות אלו יהיה מקום לשקול בבוא העת פסיקת הוצאות מתאימה. יחד עם זאת ובשים לב למצבה הכלכלי של המשיבה לא אורה לעשות כן כעת. יחד אם זאת סבור אני כי יהיה מקום לשקול את ענין פסיקת ההוצאות בשים לב לאופן ניהול הדיון בתביעה העיקרית שהוגשה בת"א 642/02.

למען הסר ספק יובהר כי ביהמ"ש לא קבע במסגרת החלטה זו כל עמדה בנוגע לטענות הגב' בידוסי בדבר זכאותה לפיצויים. בענין זה תגיש הגב' בידוסי תביעה כפי שתמצא לנכון ועניינה ידון בביהמ"ש המוסמך.

מאחר והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים היום, 1.8.02, שעה 18:30, וכדי שלא יפגעו זכויות המשיבה, אני מורה לעכב את ביצוע ההחלטה עד ליום 15.8.02 שעה 24:00 כאשר בפרק זמן זה תוכל המבקשת לפנות לכל בקשה כפי שתמצא לנכון.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים בפקס בדחיפות וכן בדואר ותוודא טלפונית קבלת ההחלטה ע"י ב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ג באב תשס"ב, 1 באוגוסט 2002, שעה 18:30, בהעדר הצדדים.

מותר לפרסום מיום 05/08/2002

ר. שפירא, שופט

א.ב. / h010139022.1
7
בתי המשפט
בשא 010139/02
בתיק עיקרי: ת.א. 642/02

בית המשפט המחוזי בחיפה
ר. שפירא, שופט
בפני










בשא בית משפט מחוזי 10139/02 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' יהודית בסודי (פורסם ב-ֽ 01/08/2002)