פסקי דין על גדעון לוי | פסקי דין על משרד הביטחון - קצין התגמולים

4354/06 רעא     25/10/2006




רעא 4354/06 גדעון לוי נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים




בבית המשפט העליון

רע"א 4354/06

בפני
:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
גדעון לוי



נ ג ד

המשיב:
משרד הביטחון - קצין התגמולים


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.4.06 בע"א 3121/02 שניתן על ידי
כבוד השופטים ע' מודריק, ע' פוגלמן וא' ש' שילה

בשם המבקש: עו"ד מ' גלעד
החלטה

1. זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 3121/02 (כב' השופטים ע' מודריק, ע' פוגלמן וא' ש' שילה) מיום 11.4.06, שלפיו התקבל ערעור המשיב על החלטת ועדת הערעורים (להלן: ועדת הערעורים) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 (להלן: החוק) מיום 5.8.02, שקבעה קשר של החמרה בשיעור של 75% בין מחלת המבקש לבין שירותו הצבאי.

2. המבקש, יליד 1952, התגייס ביום 2.6.96 לשירות מילואים פעיל כרס"ר גדוד מילואים. ביום 13.6.96, במהלך השירות, העמיס מקרר צבאי על ג'יפ, כשלפתע חש כאבים בחזה. לאחר מנוחה קצרה שב המבקש לפעילות ובליל אותו יום שוב חש בכאבים. לאחר שבוע חופשה שב לשירות וביום 22.6.96 פונה באמבולנס ואושפז בבית חולים עקב כאבים בחזה. זמן מועט לאחר שחרורו משירות המילואים שוב התאשפז עקב כאבים בחזה; הוא עבר צנתור וניתוח מעקפים. בדיעבד, אובחן המבקש כחולה במחלת לב טרשתית.

3. המבקש ביקש מהמשיב להכיר בכך שכאבי החזה התעוקתיים שבהם לקה נגרמו עקב שירות המילואים. המשיב דחה את הבקשה בנימוק שאין קשר בין מחלת הלב הטרשתית שהתגלתה אצל המבקש בדיעבד, ושחייבה צנתור וניתוח מעקפים, לבין שירות המילואים. עוד קבע כי על פי תוצאות הבירור הרפואי שנערך אין ראיה לקיום אוטם שריר הלב. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לוועדת הערעורים. שני הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות מטעמם והמומחים נחקרו.

4. וועדת הערעורים העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, ד"ר שפר, על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, ד"ר שפירא. הוועדה קבעה כי הרמת המקרר היתה מאמץ פיזי חריג וכי יש להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין המאמץ לגילוי המחלה, בדרגה של החמרה בלבד, נוכח מסקנת שני המומחים כי טרם השירות סבל המבקש מפתולוגיה טרשתית שגרמה להיצרות העורקים. לפיכך קיבלה את הערעור וקבעה שיש להכיר בקשר של החמרת המחלה בשיעור של 75% עקב השירות הצבאי. על החלטת וועדת הערעורים הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי.

5. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי אין חולק שמחלת הלב לא נגרמה עקב שירות המילואים, וכי שני הצדדים הסכימו כי המחלה היתה קיימת אצל המבקש עוד קודם לשירות. בית המשפט הוסיף וקבע כי השאלה שעמדה לבחינת וועדת הערעורים היא האם תעוקת הלב, אשר התבטאה בכאבים שהופיעו אצל המבקש לאחר הרמת המקרר, החמירה את המחלה, אם לאו. מקובל היה על בית המשפט כי הרמת המקרר היתה בגדר מאמץ חריג. ואולם, ד"ר שפירא קבע בחוות דעתו כי דחק חריג אינו מחמיר את המחלה, אלא מהווה זרז להופעת סיבוך של המחלה וכי תעוקת לב היא סיבוך כאמור. עוד קבע בית המשפט כי ד"ר שפר לא הכחיש למעשה את דברי ד"ר שפירא אלא הציע הסבר להתרחשות תעוקת הלב, ולכן די היה בכך כדי לקבל את טענת ד"ר שפירא מטעם המשיב. לפיכך נקבע כי הכאבים שהתגלו אצל המבקש מהווים תסמין וסיבוך של מחלת הלב הטרשתית שהיתה קיימת אצל המבקש טרם שירות המילואים, וכי לא מדובר בהחמרה, ולכן דין הערעור להתקבל אף מבלי להכריע בשאלת הסיבה להתרחשותה של תעוקת הלב.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
י.

6. לטענת המבקש, טעה בית המשפט המחוזי כשקבע כי שני המומחים הסכימו שהכאבים המוגדרים כתעוקת לב הם תסמינים לחולי קיים, שכן שני המומחים הסכימו שהכאבים מהווים סיבוך אפשרי של המחלה שיכול להיגרם בעקבות אירוע חריג. לטענתו, בניגוד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ד"ר שפר לא אישר מעולם כי תעוקת הלב היא תסמין בלבד של המחלה הטרשתית. המבקש מסכים לקביעה כי האירוע החריג לא גרם להחמרה של המחלה עצמה, אלא כי מצבו הבריאותי נפגע, שכן חלה בתעוקת לב שהיא פגימה או מחלה בפני
עצמה, המתרחשת על בסיס מחלת הטרשת. לטענתו, בית המשפט יצר אבחנה סמנטית בין "סיבוך" ל"החמרה", למרות שמשמעותם זהה. המבקש ביקש לצרף

פסק דין
של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 2713/04.

7. בהתאם להחלטתי, הגיש המשיב תשובה לבקשה. בבקשתו טוען המשיב כי דין בקשת רשות הערעור להידחות הן מהטעם שאינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או אחרת המצדיקה בירור בגלגול נוסף, והן לגופו של עניין. המשיב מציין כי המבקש לא חולק יותר על כך שהמחלה בה לקה לא הוחמרה עקב השירות הצבאי, אלא שלטענתו, תעוקת הלב בה לקה נגרמה בשל קרע ברובד הטרשתי בעקבות הרמת המקרר, שהיא פגימה בפני
עצמה. המשיב טוען כי טענה זו נבחנה על ידי המומחה מטעמו, ד"ר שפירא, ונדחתה על ידו בשל טעמים רפואיים גרידא, משלא מצא ממצאים בחומר הרפואי לנזק כאמור, ולאור עמדתו שלפיה הכאבים מהם סבל המבקש לא היו אלא ביטוי קליני למחלה הקיימת. המשיב טוען, כי גם אם ניתן לראות בכאבים אלו משום "נכות", הרי שאלה חלפו לאחר הניתוח שבוצע במבקש.

8. עיינתי בבקשה על נספחיה, כולל פסק הדין שצורף וכן בתשובה לבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. במקרה שלפני אין מדובר בנושא משפטי החורג מהמחלוקת שבין הצדדים, אשר בשכמותו נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו (3) 123). לגופו של עניין, השאלה שנותרה שנויה במחלוקת בין הצדדים הינה שאלה שבמומחיות רפואית, הנוגעת לאופן סיווג תעוקת הלב ממנה סבל המבקש. המבקש חפץ בבקשתו להביא לבחינה מחודשת קביעות עובדתיות-רפואיות הנוגעות לסיווג כאמור אשר אומצו על ידי בית המשפט המחוזי, בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם המשיב. קביעות אלה מצויות כולן במישור העובדה ואינן מעלות, כאמור, שאלה משפטית. אין איפוא מקום להתערבות בית משפט זה בגלגול שלישי.

דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ג' בחשון תשס"ז (25.10.06).

ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06043540_b04.doc עכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

??

??

??

??

1
3
1









רעא בית המשפט העליון 4354/06 גדעון לוי נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 25/10/2006)