פסקי דין על אורי לופוליאנסקי | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על יוסף חביליו | פסקי דין על ניר ברקת ואח' | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על לשכת עורכי הדין בישראל | פסקי דין על מרכז השלטון המקומי בישראל |

2441/06 בשא     14/11/2006




בשא 2441/06 אורי לופוליאנסקי , עיריית ירושלים נ' יוסף חביליו , ניר ברקת ואח' , היועץ המשפטי לממשלה , לשכת עורכי הדין בישראל , מרכז השלטון המקומי בישראל




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בש"א 002441/06

עב 2149/06
בפני
:
דיתה פרוז'ינין
- סגנית שופטת ראשית
נציג עובדים – מר גולדנברג
נציג מעבידים – מר יערי

14/11/2006




1. אורי לופוליאנסקי

2. עיריית ירושלים

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד
א. לורך

ב. פייל

המבקשים

נ ג ד


יוסף חביליו



ע"י ב"כ עו"ד
א. שמר

ס. פעיל

המשיב 1

ניר ברקת ואח'



ע"י ב"כ עו"ד
ל. גוטרייט

ב. ריינברגר

המשיבים 2

היועץ המשפטי לממשלה



ע"י ב"כ עו"ד
א. פודמסקי

ד. גולדברג





לשכת עורכי הדין בישראל



מרכז השלטון המקומי בישראל



החלטה

1. בפני
נו בקשה להעברת הדיון בתיק עב 2149/06 לשופט אחר, ולחלופין בקשה לפסילת שופט.
2. ואלה העובדות הנחוצות להכרעתנו זו.
א. ביום 12.6.06 הגיש היועץ המשפטי של עיריית ירושלים
, עו"ד חביליו, בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לעירייה ולמכהן בראשה להימנע מהמשך הליך פיטוריו.
ב. ביום 21/9/2006, ולאחר שהצדדים הביאו בפני
נו את ראיותיהם, והוגשו סיכומים בכתב, נעתרנו לבקשה, וניתן צו זמני המונע את פיטורי עו"ד חביליו עד למתן

פסק דין
בתיק העיקרי.

3. ואלה נימוקי הבקשה:
א. בית הדין שמע ראיות וטיעונים רבים בהליך הביניים, ונתן החלטה מפורטת וארוכה, שעסקה הן בסוגיות עובדתיות והן בסוגיות משפטיות הטעונות הכרעה בתביעה העיקרית. לפיכך ישנו חשש ממשי שדעתו של בית הדין התגבשה, דבר שיטיל על כתפי המבקש חובת הוכחה מוגברת.
ב. אם ידון עניינם של המבקשים בפני
המותב שנתן את ההחלטה בסעד הזמני, וקבע כי ראש העיר פעל בניגוד להוראות החוק, יש חשש ממשי כי הדבר יפגע באופן חמור במראית פני הצדק, ואף באמון הציבור במערכת המשפט.
ג. בקשה זו מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם התנהל ולו דיון אחד, ולכן אין כל חשש לפגיעה ביעילות הדיון, עקב העברת הדיון בתיק למותב אחר.



4. מנגד טוענת עו"ד חביליו כי:
א. הקביעות העובדתיות בהחלטה לצו זמני הינן קביעות לכאוריות בלבד, כפי שהודגש בהחלטה עצמה.
ב. החלטה בהליך ביניים, אף אם נשמעו במהלכו ראיות וניתנה החלטה מנומקת, אין בה כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ואין בה כדי לנעול את דעתו של המותב.
ג. המבקשים לא הראו כי בית הדין "נעול" בדעתו, וכי אין כל סיכוי שיוכלו לשכנעו לשנות את עמדתו הלכאורית באם יידרש לכך בתיק העיקרי.
ד. המבקשים מנסים לעשות שימוש בבקשת הפסילה כבדרך של ערעור על החלטת בית הדין.
ה. אופן ניהול ההליך על ידי בית הדין מגלה פתיחות ואובייקטיביות ברורה, שכן במסגרת ההליך הזמני בקשות דיוניות של המשיב נדחו, ונתקבלה ברובה עמדת המשיבים.

5. המשיבים 2 טוענת כי:
א. אין אף לא באחת מאמירות בית הדין, כפי שנאמרו בנסיבות המקרה, כדי להצביע על כך שדעתו של בית הדין התגבשה לכלל הכרעה בהליך העיקרי. בית הדין שב ומציין שקביעותיו הן לכאוריות.
ב. עצם הבעת עמדה בהליך ביניים אינה מקימה חשש למשוא פנים.
ג. בדין הישראלי נקבע כי ככל שמדובר בדיני פסלות שופט, הרי שאמת המידה לפסילת שופט, או לפסילות מותב, לא תתבסס על מראית פני הצדק, כפי שטוענים המבקשים, אלא על שאלת קיומו של ספק ממשי באובייקטיביות השיפוטית.

6. ואלה טענות היועץ המשפטי לממשלה
:
א. בית הדין מסייג את קביעותיו בסעד הזמני, והמבקשים יכולים לשכנעו באופן רציונאלי על ידי הבאת ראיות, לשנות את עמדתו הלכאורית.
ב. כל קביעותיו של בית הדין הן לכאוריות, ומתבססות על חומר הראיות שהובא בפני
ו בהליך הזמני, הכולל אף פסקי דין. אין באמור בהחלטת הביניים כדי ללמדנו כי בית הדין גיבש לעצמו דעה שאינה פתוחה לשכנוע.
ג. הדרך הראויה לתקוף את מסקנותיו של בית הדין הינה בהגשת רשות ערעור, ולא בבקשה לפסילת המותב.
ד. מראית פני הצדק לא נפגעה בהחלטה נשוא הבקשה.

7. 7. ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה במסגרת הליך של סעד זמני. במקרה דנן נשמעו ראיות החורגות בהיקפן מן המקובל במסגרת סעד זמני (למעלה מ-200 עמודי פרוטוקול), והצדדים האריכו מאד בסיכומיהם (סיכומי עו"ד חביליו השתרעו על פני כ-80 ע'). בשל כך חרגה אף ההחלטה שניתנה מן המקובל במסגרת זו, כמתבקש מן הראיות והטיעונים המשפטיים שהוצגו בפני
נו. אולם אין בכך כדי לשנות את מעמדן של הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבה. מדובר בקביעות לכאוריות בלבד, המבוססות על חומר הראיות שהוצג לפנינו. קביעות אלה ניתנו במסגרת הליך זמני, וכמתבקש בהליך מעין זה, והן עשויות להשתנות בהליך העיקרי, על-פי חומר הראיות והטיעונים המשפטיים שיוצג בפני
נו במהלכו.
כבר נפסק לא אחת כי החלטה במסגרת הליך ביניים אינה מצביעה, בהכרח, על ההחלטה שתתקבל בסופו של דבר רע"א 8304/96 גלובוס נ' משרד הבינוי והשיכון, לא פורסם, ואין דין התבטאות מסוייגת בהליך ביניים כדין התבטאות נחרצת בסיומו של ההליך, המבוססת על ממצאים עובדתים ומשפטים (ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב, טרם פורסם). מכל מקום, אין להסיק מן ההחלטה כי דעתו של מותב זה נעולה, או כי התגבשה דעתו באופן סופי ונחרץ, כך שלא יוכל לנהל את ההליך העיקרי באופן אובייקטיבי וליתן החלטה עניינית. מן ההחלטה כולה עולה בבירור כי כל הקביעות בהחלטה הינן לכאוריות בלבד.

8. המבקשים מסתמכים בבקשתם על האמור בספרו של י. מרזל דיני פסלות שופט (2006) בע' 206, על-פיהם:
”... מקום בו השופט קובע כממצאים ברורים במסגרת החלטת ביניים, עד שנראה כי הכריע למעשה בתיק העיקרי או לפחות שיש חשש ממשי למשוא פנים כי דעתו ננעלה, ייפסל השופט” (סעיף 6 לבקשה).

איננו סבורים כי זה המצב בענייננו. אמנם ניתנה החלטה ארוכה ומפורטת, ואולם אין הדבר מלמד כי דעתו של המותב נעולה, וכי אינו פתוח לשמוע ראיות או טיעונים נוספים במסגרת התביעה העיקרית, ככל שידרש. כפי שכבר צוין לעיל אורכה של ההחלטה ומידת הפירוט שנדרשנו אליו, נובעים באופן ישיר מהראיות והטיעונים שנשמעו בפני
נו, על כן, בוודאי שאין ללמוד מכך שההחלטה הינה ארוכה ומפורטת כי קיים חשש למשוא פנים (ע"א 20/03 נותב ניהול ותפעול בע"מ נ' אדא לוסיין ואח', תק-אר 2003 (3) 10, בע' 11). בית הדין שמע את טענות שני הצדדים במלואן, תוך נכונות גמורה לפסוק כראוי ובהתאם לטענות ולראיות שהובאו בפני
ו, וימשיך לעשות כן גם להבא.

סוף דבר – הבקשה נדחית.



ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



נציג עובדים
מר גולדנברג

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג מעבידים
מר יערי










בשא בית דין אזורי לעבודה 2441/06 אורי לופוליאנסקי , עיריית ירושלים נ' יוסף חביליו , ניר ברקת ואח' , היועץ המשפטי לממשלה , לשכת עורכי הדין בישראל , מרכז השלטון המקומי בישראל (פורסם ב-ֽ 14/11/2006)