פסקי דין על אייל פרידמן | פסקי דין על שמואל יעקובי | פסקי דין על יוסף גרינפלד | פסקי דין על חברת סקלאר מערכות מיזוג אויר |

7068/06 בשא     15/10/2006




בשא 7068/06 אייל פרידמן נ' שמואל יעקובי , יוסף גרינפלד , חברת סקלאר מערכות מיזוג אויר בע"מ




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו
בש"א 007068/06

(עב 003817/06)
בפני
:
כבוד השופטת שרה מאירי


15/10/2006



בעניין:
אייל פרידמן



ע"י ב"כ עו"ד
ט. בנסון

המבקש
(הנתבע)

נ ג ד


1. שמואל יעקובי

2. יוסף גרינפלד

חברת סקלאר מערכות מיזוג אויר בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
א. סלע

המשיבים
(התובעים)


החלטה

בפני
י בקשת התובע-הנתבע שכנגד (להלן: "המבקש") לדחייה על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה מטעם הנתבעים-התובעים שכנגד (להלן: "המשיבים") מחמת חוסר סמכות ומעשה בית דין וזאת בהתאם לתקנה 45(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות").

העובדות הצריכות לענייניו:

1. 1. בין המבקש למשיבים התנהל הליך בוררות בגין הסכסוך שנתגלע ביניהם, בפני
הבורר, עו"ד ראובן בכר. ביום 24/5/04 ניתן ע"י הבורר פסק ביניים לפיו נקבע, כי המשיב יסיים עבודתו במשיבה מס' 3 (להלן: "החברה") ביום 1/7/04 וכי ביום זה ישולמו לו ע"י המשיבים 1-3 כל הכספים והזכויות המגיעים לו כעובד החברה, כאילו פוטר מתפקידו.

2. 2. ביום 12/3/06 הגיש המבקש תביעה לביה"ד כנגד המשיבים 1-3 במסגרתה עתר לתשלום סך 747,395 ₪ בגין זכויות שונות לרבות תשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, פיצויי הלנת שכר עבודה ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין, וזאת לאור טענת המשיבים בפני
הבורר לחוסר סמכות ולמחיקת התביעה ולאור בקשתם לפיצול הדיון.

3. 3. ביום 4/6/06 הגישו המשיבים כתב הגנה בו טענו, כי עסקינן בפרוק השותפות שבין המשיבים 1 ו-2 לתובע, עקב סכסוך מסחרי ממושך וכי בפני
הבורר הוכרעה התמורה המסחרית שתשולם למבקש בגין חלקו במשיבה מס' 3. כמו כן טענו המשיבים כי הבוררות לא עסקה מעולם במערכת יחסי העבודה בין הצדדים וזאת מן הטעם שהמבקש מעולם לא היה עובד בחברה וכי מעולם לא שררו יחסי עובד מעביד בין המבקש לבין המשיבים 1 ו-2. זאת ועוד, הליך הבוררות הושלם בכך שהבורר קבע מהו התשלום שעל המשיבים לשלם למבקש תמורת חלקו במשיבה מס' 3 (כ- 530,000$) וכי עד למועד הגשת כתב ההגנה שילמו המשיבים למבקש סכום של כ- 150,000 $ בגין חלקו הנ"ל. יתרה מזו, המבקש, באמצעות חברה שהקים, מתחרה באופן פסול ובניגוד לפסק הבוררות במשיבים.

4. 4. ביום 12/6/06 הגישו המשיבים כתב תביעה שכנגד המהווה חלק בלתי נפרד מכתב ההגנה ובו תובעים הם את המבקש בגין סכומים שונים ששילמו לו עם סיום מערכת היחסים בין הצדדים ובין היתר, תשלומים בגין החזקה שלא כדין של רכב השייך למשיבה מס' 3, תשלומים ששולמו למבקש בטעות, החזר כספי פיצויי פיטורין ששולמו למבקש שלא בזכות, כספים שמשך המבקש בכרטיס האשראי של המשיבה מס' 3 וכן כספים בגין הפרת התחייבותו לאי תחרות עם המשיבה מס' 3.

5. 5. ביום 12/7/06 הגיש המבקש בקשתו זו לדחיית התביעה שכנגד על הסף.

להלן עיקרי טענות המבקש כפי שעולה מהבקשה:

1. 1. התביעה שכנגד הינה תביעה כספית בין המבקש למשיבים בגין אירועים
שהתרחשו לאחר שמערכת היחסים בין הצדדים תמה (1/7/04).

2. 2. בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 לביה"ד
סמכות ייחודית לדון בתובענות שבין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד
ומעביד. לאור טענת המשיבים בכתב הגנתם ובתביעתם שכנגד, כי לא
התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד אין לביה"ד סמכות לדון בתובענה.
זאת ועוד, כתב התביעה שכנגד אינו מגלה ואינו מפרט את העובדות
המבססות את עילת התביעה לפיה לביה"ד סמכות לדון בתובענה.

3. 3. עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה נדונו והוכרעו במסגרת הליך
בוררות שהתקיים בין הצדדים. בהתאם לפסק הביניים, הסכימו הצדדים, כי
המבקש יסיים עבודתו ביום 1/7/04 וכי ישולמו לו כל הכספים המגיעים לו
כעובד החברה שפוטר מתפקידו. המחלוקות בין הצדדים מוצו בהתאם
להחלטת הבורר ופסק הבוררות והנושא שנותר "פתוח" היה נושא התשלום
למבקש בגין זכויותיו כעובד שפוטר מעבודתו.

4. פסק הבורר סיים את המחלוקת הקשורה בכספים ששולמו ואשר את
השבתם תובעים המשיבים, לפיכך, עם מתן פסק הבורר, "נסתמות" כל
הטענות של המשיבים בנוגע למחלוקות הכספיות שביניהם ונוצר מעשה בי-
דין והשתק עילה ביחס לעילות אלה.

5. פסק הבורר הכריע בטענות הצדדים לרבות טענות המשיבים לעניין שחרור
המבקש מערבותו לחובות החברה ואין מקום לקיום דיון נוסף במחלוקות
שהוכרעו וכיום הינן חלק מ

פסק דין
חלוט שיצא מלפני ביהמ"ש המחוזי
ת"א.

להלן עיקרי טענות המשיבים כפי שעולה מתגובתם לבקשה מיום 17/9/06:

1. ביום 22/3/06 הגיש המבקש לביה"ד כתב תביעה כנגד המשיבים, לאור פסק הביניים שניתן ע"י הבורר, לפיו, על המשיבים לשלם לו את כל הכספים והזכויות המגיעים לו, לטענתו, כעובד של המשיבה מס' 3.

2. תביעתו של המבקש כנגד המשיבים מבוססת על הטענה, כי המבקש היה
עובד של המשיבה מס' 3 ולפיכך, לביה"ד ישנה סמכות לדון בתביעתו.
3. כל עילות התביעה הנטענות בכתב התביעה שכנגד הינן חלק בלתי נפרד מכתב
הגנתם של המשיבים ויש לראות בהן בסמכותו של ביה"ד.

4. על פי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 לביה"ד
סמכות ייחודית לדון בשאלת המחלוקת האם התקיימו יחסי עובד ומעביד
בין הצדדים.

5. טענת המבקש נטענת בחוסר תם לב מאחר והיא נוגדת את התנהגותו שלו עת הגיש את תביעתו לביה"ד.

6. לא נוצרו מעשה בי-דין והשתק עילה ביחס לעילות הנטענות בכתב התביעה
שכנגד.

7. הבוררות שהתקיימה בין הצדדים התקיימה במישור העסקי-מסחרי,
משהתברר, כי השותפים אינם יכולים להמשיך ולפעול יחדיו ולנהל את
המשיבה מס' 3. הדיון המרכזי בבוררות היה בסוגיית אופן ההפרדות
וחישוב שווי חלקו של המבקש במשיבה מס' 3.

8. פסק הבורר לא קבע, לא הוסכם שיקבע ולא היה מוסמך לקבוע את קיומם
או העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, את סיומם, את פיטוריו
של המבקש ואת התוצאות הנובעות מכך (ראה: ס. אוטולנגי, בוררות דין
ונוהל, עמ' 172-174, בג"צ 760/97 דיין נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד לד (3),
820, 824).
להלן עיקרי טענות המבקש כפי שעולה מתשובתו לתגובת המשיבים מיום 25/9/06:

יצוין, כי בכתב תשובתו חוזר המבקש על מרבית טענותיו כמפורט בבקשתו דלעיל. להלן טענותיו הנוספות:

1. המשיבים אינם יכולים לאחוז במקל בשני קצותיו, מחד לומר כי אין ולא היו
מעולם יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ומאידך להגיש תביעה לביה"ד. מחד
להעלות טענותיהם בפני
הבורר ומאידך לאחר שניתן פסק הבורר אשר אינו
לטעמם להתחיל מחדש את הדיון במחלוקות בביה"ד.

2. השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד מגיעה לדיון בפני
ביה"ד לשם
מתן הכרעה אך ורק כאשר התובע טוען לקיומם ואילו הנתבע טוען להעדרם. ואולם, במקרה דנן בו התובע טוען, כי בין הצדדים לא קיימים ומעולם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד – אזי קובעים הם, כי לתביעתם אין מקום בביה"ד ודי בכך כדי להורות על מחיקתה על הסף בשל העדר סמכות.

3. בענייננו מתקיימים התנאים הנדרשים לקיום השתק פלוגתא ועל כן יש למחוק את התביעה על הסף.

ולהכרעתנו –

1. תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת:
"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
1. 1. מעשה בית דין;
2. 2. חוסר סמכות;
3. 3. כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את
התובענה בנוגע לאותו נתבע".

2. בתי המשפט, ודאי בתי הדין לעבודה, לעולם יעדיפו להכריע בהליך הבא
בפני
הם לגופו של עניין. הלכה פסוקה היא כי :
"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו" (דב"ע (ארצי) נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3, בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573).

3. מן האמור לעיל עולה, כי בית הדין ייענה לבקשת דחייה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים, ורק כאשר הוא משוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יזכה לסעד, שכן עפ"י הדין החל, אותן עובדות אינן מצמיחות עילת תביעה.
4. בכתב תביעתם שכנגד טענו המשיבים, כי המבקש נותר חייב להם סכומים רבים בעקבות סיום הקשר בין הצדדים ובעקבות אירועים שהתרחשו לאחר מכן ובגין כספים ששולמו לו על ידם שלא בזכות. למותר לציין, כי בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן. מטעם זה, אין בית הדין ממהר להעתר לבקשת מחיקה/דחייה על הסף, בלי ליתן לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו. יתרה מזו, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד עניינם אחד הוא ולפיכך צריכים אנו לבחון אותם לאור מסכת העובדות בתיק. זאת ועוד: הטענות המועלות בכתב התביעה שכנגד (ובתגובה לבקשה) הינן טענות אשר ראוי, כי יידונו כדבעי על ידי המותב שידון בתיק לגופו, לאחר שמיעת התיק והראיות במלואן ועל כן אין מקום לדחיית התביעה על הסף.

5. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע כי לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון: "בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד..." (ההדגשה אינה במקור). סלע המחלוקת בין הצדדים שבפני
נו הינו לגבי עצם קיומם של יחסי עובד-מעביד ביניהם. יצוין, כי אין המבקש יכול לאחוז במקל בשני קצותיו, מחד, לטעון בכתב תביעתו שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין המשיבים ולפיכך עותר הוא לתשלום הרכיבים השונים אותם פירט הוא בכתב תביעתו, ומאידך, לטעון למחיקת כתב התביעה שכנגד בגין הטענה ההפוכה והיא העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. לטעמנו, באשר לשאלת קיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, יש ליתן למשיבים הזדמנות להביא דברם בפני
בית הדין. משכך שאלת יחסי עובד ומעביד בין המבקש למשיבים תהווה פלוגתא בתיק זה.
6. לא זו אף זו. מושכלות יסוד הם שהנושאים הנזכרים בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד מצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, וכי אין בוררות (אף בוררות מכוח חוק) שוללת את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה (ראה: בר"ע 1020/00 אבי כהן נ' מכבי ת"א במחלקת הכדורסל (לא פורסם, מיום 18.6.00)). נקבע זה מכבר בפסיקה, כי כאשר מדובר בבוררות יש להבחין בין זכויות הנובעות מחוזה, אותן ניתן להעביר להכרעתו של בורר, לבין זכויות הנובעות מחוקי המגן – זכויות קוגנטיות אותן לא ניתן להעביר להכרעתו של בורר, משהעברת סוגיות אלה להכרעתו של בורר עלולה לעשות פלסתר את הוראות החוקים השונים המקנים לעובד זכויות שלא ניתן להתנות עליהן (בג"צ 760/79 ד"ר לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד לד(3) 820).

7. בענייננו, טוען עוד המבקש, כי פסק הביניים של הבורר מיום 24/5/04 מהווה מעשה בית דין והשתק עילה ואשר לפיו קבע הבורר, כי "המבקש יסיים עבודתו במשיבה מס' 3 ביום 1/7/04 ובמועד זה ישולמו לו כל הכספים והזכויות המגיעים לו כעובד החברה, כאילו פוטר מתפקידו". יצוין, כי סוגיות אלו שעניינם קיומם או העדר קיומם של יחסי עובד-מעביד, סיומם וההשלכות הנובעות מכך, מסורות על פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 להכרעתו של בית דין זה וכחלק מסמכותו הייחודית לדון בסוגיות הנובעות מיחסי עובד ומעביד. בבר"ע 1504/02 הפועל ב"ש ואח' נ' אפרים צבי ואח' (לא פורסם, 5.11.02), קבע כבוד הנשיא ס. אדלר: "אופיין הציבורי-קוגנטי של ההוראות המגינות, מביא לידי כך שאין הן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים. משכך, ההכרעה בדבר התקיימותם של יחסי עובד-מעביד או בדבר קיומה של זכות מכח חקיקת מגן, אינה בת בוררות (דב"ע נה/125-3 אלון בן דור נ' ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ט, 28; ראה גם בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי, פ"ד לד(3), 820; דב"ע נד/163-3 הלסקו ישראל בע"מ נ' עזבון המנוח אלי גל-און, פד"ע כ"ח 66). דברים אלה יפים אף לענייננו.

8. זאת ועוד, פסק הבורר מיום 31/10/05 בא במקום פסק הבורר מיום 4/7/04 שבוטל ע"י ביהמ"ש המחוזי ועניינו אופן ההפרדות וקביעת שווי חלקו של המבקש במשיבה מס' 3. סבורני, כי אין באימוץ הכרעה זו ככתבה וכלשונה כדי להכריע לגופו של עניין, או לאפשר בירור מעמיק וצודק ביתר הזכויות הנתבעות על ידי המבקש ו/או המשיבים בגין תקופת העסקתו, לכאורה, במשיבה מס' 3 ולאחריה. סוגיות אלו, כפי שכבר הוזכר לעיל, מסורות על פי החוק להכרעתו של בית דין זה וכחלק מסמכותו הייחודית לדון בסוגיות הנובעות מיחסי עובד ומעביד.

רואה אני להעיר כי ככל שטענות הצדדים הן להעדר יחסי עובד-מעביד – אין להבין לעת זו, הכיצד לא נסתיים הסכסוך (המסחרי) שביניהם במסגרת הליך הבוררות.


סוף דבר
הבקשה לדחייה על הסף של כתב התביעה שכנגד נדחית. המבקש ישלם למשיבים הוצאות בקשה זו, בלא קשר לתוצאות ההליך, בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק בתוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ז (15 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

שרה מאירי
, שופטת











בשא בית דין אזורי לעבודה 7068/06 אייל פרידמן נ' שמואל יעקובי , יוסף גרינפלד , חברת סקלאר מערכות מיזוג אויר בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/10/2006)