פסקי דין על אברהם ביטון עבודות עפר בע"מ | פסקי דין על לתת להם פאר | פסקי דין על אטיאס דניאל | פסקי דין על ארז נסים | פסקי דין על עוטר גבעות עולם |

3435/02 א     13/11/2006




א 3435/02 אברהם ביטון עבודות עפר בע"מ נ' לתת להם פאר בע"מ, אטיאס דניאל, ארז נסים, עוטר גבעות עולם בע"מ




1
בתי המשפט

א 003435/02
בית משפט השלום ירושלים
13/11/2006

כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא

בפני
:
אברהם ביטון עבודות עפר בע"מ

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1 . לתת להם פאר בע"מ

2 . אטיאס דניאל

3 . ארז נסים

4 . עוטר גבעות עולם בע"מ
הנתבעים
פסק דין

בעניין נתבע 2.

1. התובעת היא חברה קבלנית לביצוע עבודות עפר. הנתבעת 1 היא חברה שעסקה בזמנו בעבודות פיתוח שונות וכן התמחתה בעבודות מסגרות. (להלן: "פאר"). הנתבעים 2 ו-3 הם אחים. בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה נתבע 2 (להלן: "דניאל") בעל המניות והרשום ומנהלה הרשום של פאר. הנתבע 3 (להלן: "ארז") היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הרוח החיה מאחורי פאר. הוא זה שניהל את החברה, קיבל החלטות בחברה, התחייב בשם החברה, ניהל את כספי החברה.

2. הנתבעת 4 (להלן: "גבעות עולם") היא חברה נוספת שהוקמה ביוזמתו של ארז. לטענת התובעת בכתב התביעה, גבעות עולם החליפה את פאר, המשיכה את פעילותה העסקית, והוקמה לצורך התחמקות מחובות שחבה פאר.

3. אין מחלוקת כי בין התובעת לפאר נערך הסכם לפיו היה על התובעת לבצע עבור פאר עבודות עפר שונות בישוב עופרה וזאת בתמורה לסכומי כסף שהוסכמו בין הצדדים. התובעת שימשה במקרה זה כקבלן משנה של פאר שקיבלה עבודות פיתוח שונות לביצוע בישוב עופרה. על פי הנטען בתביעה, שולמו על ידי פאר לתובעת תשלומים שונים לרבות סכומי כסף שניתנו לפאר בהמחאות שנחתמו על ידי ארז בשם פאר. מדובר בסכום כולל של 221,000 ₪ שניתנו בסוף חודש יוני ובמהלך חודש יולי 2001. צילום השיקים צורף לכתב התביעה. אין מחלוקת כי השיקים הנ"ל לא נפרעו, והתובעת הגישה שיקים אלה לביצוע בלשכת ההוצל"פ. ביום 25.7.01, נערכה פגישה בין מנהל התובעת לבין ארז והוסכם בין הצדדים כי התובע תפרוס את החוב האמור. כמו כן הוסכם, כך לטענת התובעת כי פאר תוסיף ריבית בנקאית בסך 15,566 ₪. בין הצדדים נערך הסכם בעניין זה. ההסכם צורף לכתב התביעה וכן לתצהיר שהוגש מטעם התובעת והוא מדבר בעד עצמו. אין מחלוקת כי הצדדים חתומים על הסכם זה. בעקבות ההסכם נמסרו סדרה של המחאות לתובעת. סיכום סכומי ההמחאות שנפרסו לתקופה מיום 5.8.01 ועד 30.5.02 הוא סך של 221,000 ₪, וכן קיימת המחאה נוספת על סך של 15,566 ₪ עבור הריבית אף היא ליום 30.5.02. אין מחלוקת בין הצדדים כי שתי ההמחאות הראשונות, האחת ליום 5.8.01, והשניה ליום 30.9.01 נפרעו, ומדובר בסכום כולל של 50,000 ₪. יתר ההמחאות לא נפרעו עד היום. אין מחלוקת כי סיבת אי הפרעון היא שלא היה כיסוי בחשבון ממנו נמשכו ההמחאות. מדובר בחשבון בנק של פאר בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ.

4. יוצא אפוא, כי נותר חוב בגין אי פרעון השיקים בסכום נומינלי של 186,566 ₪.

5. ביום 22.10.01 שלחה פאר מכתב לתובעת, עליו חתום ארז. המכתב נושא כותרת עיכוב בתשלומים. במכתב נאמר כי עקב קשיי נזילות הנובעים מקשיים זמניים בגביית תשלומים המגיעים לפאר מלקוחות, מבקשת פאר מהתובעת למשוך מהבנק של התובעת את ההמחאות הנמצאות ברשותה שמועד פרעונן אמור להגיע החל מהיום ועד בכלל. פאר מבקשת מהתובעת להתחשב במצבה ולהמתין עד לקבלת הודעה מפאר בדבר המועד החדש שבו ניתן יהיה להפקיד את ההמחאות.

6. ביום 25.10.01, השיבה התובעת כי היא אינה מוכנה לתת אורכה לפרעון ההמחאות, שניתנו לאור הסכם שנחתם כפי שנאמר לעיל. התובעת מציינת במכתבה כי פאר קיבלה את כספי התמורה עבור העבודות מהישוב במזומן, ותחת זאת שילמה לתובעת את הכספים בתשלומים שכללו 11 שיקים דחויים למשך שנה. התובעת מציינת כי מצבה קשה והיא אינה יכולה לתת אורכה נוספת. התובעת מודיעה במכתב כי במידה והשיקים לא יכובדו, הדבר יועבר לטיפול משפטי של עורך הדין של החברה.

7. אין מחלוקת כי עד היום סכום ההמחאות לא נפרע ועל כך הוגשה התביעה שלפני. התובעת טוענת כי העובדה שהסכום לא שולם הביאה לנזקים נוספים המוערכים על ידה בסכום של 100,000 ₪. באופן אישי טוענת התובעת כלפי ארז ודניאל כי יש לחייבם אישית בסכום החוב ובנזקים שנגרמו לה. לגבי דניאל, טוענת התובעת כי הוא רשום כמקים פאר ברשם החברות, הוא רשום כבעל מניות ומנהל. ארז שהוא הרוח החיה בחברה אינו רשום כלל ברשם החברות, והדבר נעשה בידיעת השניים וזאת במטרה להתחמק מחובו.

8. התובעת טוענת כי לאחר שפאר הגיעה למצב בו אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, הקים ארז את גבעות עולם שלמעשה פועלת במקום עסקה של פאר, ממשיכה את הפרוייקטים שקיבלה פאר כל זאת במטרה להתחמק מתשלום החובות ומתביעות הנושים. התובעת טוענת כי דרך הפעולה בה נקטה פאר היינו קבלת הכסף מהמזמין ואי העברתו לקבלני המשנה, מלמדת על כוונת מירמה והתחמקות מתשלום חובות. התובעת מייחסת פעולות אלה בכתב התביעה לארז. לטענתה ארז היה בעל השליטה בפועל בפאר, ועל כן יש להרים את מסך ההתאגדות בין פאר וארז.

9. התובעת טוענת כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין פאר ודניאל משום שדניאל נתן ידו לרישום פקטיבי במסמכי התאגיד וברשם החברות כאשר נרשם באופן פקטיבי כבעל המניות ומנהל פאר.

10. באשר לגבעות עולם, טוענת התובעת כי למעשה מדובר בגוף אחד היינו פאר וגבעות עולם, ומאחר והוקמה מתוך מטרה לאפשר לפאר ולנתבעים האחרים לחמוק מחובות, הרי שיש לקבוע שגבעות עולם חבה בגין סכומים בהם יחוייבו פאר או הנתבעים האחרים בתביעה זו.

11. הנתבעים הגישו כתב הגנה. לגבי ההמחאות, טענו הנתבעים כי לא ניתן לתבוע המחאות אלה משום שההמחאות המקוריות הוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ, ועל כן מנועה התובעת לתבוע פעם נוספת עבור ההמחאות החילופיות שלא נפרעו. כמו כן טוענים הנתבעים כי משהוגשו ההמחאות המקוריות לביצוע בלשכת ההוצל"פ, הפרה התובעת את ההסכם שמכוחו ניתנו ההמחאות החילופיות, ועל כן ההסכם בטל. הנתבעים טוענים כי אין כל קשר בין פאר לגבעות עולם. מדובר באישיות משפטית נפרדת ויש לדחות את התביעה כנגד גבעות עולם. כמו כן נטען כי דניאל אינו קשור בדרך כלשהי לגבעות עולם. הנתבעים טוענים כי דניאל מעולם לא חתם על ההמחאות נשוא התביעה שלפני, הוא לא התרשל בתפקידו, ולא הפר חובה כלשהי המוטלת עליו מכוח היותו בעל מניות ומנהל בפאר.

12. הנתבעים טוענים גם בקשר לסכומים שהיוו את הבסיס למתן ההמחאות. לטענתם, התובעת הגישה חשבונות מוגזמים שאינם תואמים לעבודות שביצעה בפועל, ולמעשה לא הגיעו לה סכומי הכסף שבגינם ניתנו אותם המחאות.

13. אומר מיד לעניין טענה אחרונה זו, כי דינה להידחות. אמנם הטענה נטענה על ידי הנתבעים, אולם הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח טענה זו. אין מחלוקת כאמור לעיל כי בשתי הזדמנויות נמסרו המחאות מטעם הנתבעים כפי שפורט לעיל ללא כל מחאה מצד הנתבעים או מי מהם מבלי שהועלתה טענה כי התובעת הגישה חשבונות מנופחים, או כי הכספים אינם מגיעים לה. גם כאשר נערך ההסכם בדבר ההמחאות החילופיות, לא הועלתה טענה שכזו. גם כאשר נשלח המכתב בדבר אי יכולתה של פאר לפרוע את ההמחאות, לא הועלתה טענה שכזו.
14. לאור זאת, סבורני כי די בכך כדי לקבוע שהתנהגות הנתבעים מהווה הודאה בכך שפאר חבה לתובעת את מלוא הסכומים. במידה והנתבעים חפצו לסתור את האמור או להביא ראיות ולהסביר התנהגותם זו, הרי שהנטל לעשות כן ולתת הסבר מוטל עליהם. לא ראיתי שהנתבעים עמדו בנטל זה. לכל הפחות היה עליהם לפרוס באופן מפורט ומדויק את מלוא מערכת החשבונות שבין הצדדים במסמכים ובראיות אחרות כדי להסביר את טענתם ואת ההתחשבנות שבין הצדדים. יש לזכור כי מהראיות עלה שכל מערכת ביצוע העבודות והתשלומים היתה מפוקחת על ידי נציגים מטעם הישוב, שהרי פאר קיבלה כספים עבור חשבונות שהגישה לישוב. בתוך חשבונות אלה נכללו העבודות שביצעה התובעת. לפיכך, פאר קיבלה כספים עבור עבודות אלה. פאר נמנעה מלהביא ראיות כי לא קיבלה כספים עבור עבודות שהתובעת טוענת כי ביצעה. פאר לא הביאה להעיד איש מטעם הישוב לרבות המפקח שאישר את החשבונות כדי להוכיח טענתה שהתובעת קיבלה כספים או המחאות (שלא כובדו) עבור עבודות שלא ביצעה. הוא הדין באשר לטענות הנתבעים בדבר ליקויים שהיו בעבודות שונות שביצעה התובעת. לא הובאו ראיות ממשיות בדבר קיום הליקויים, לא הובאו ראיות כי פאר חוייבה בכספים כלשהם, או הופחתו כספים על ידי מזמין העבודה, לא הובאו ראיות בדבר דרישות של מזמין העבודה לבצע תיקונים, לא הובאו ראיות כי תיקונים כאלה בוצעו על חשבון פאר.

15. לאור כל זאת, יש לדחות את טענות הנתבעים בדבר הבסיס למתן ההמחאות שהן נשוא התביעה, היינו כל הנוגע ל"עסקת היסוד".

16. באשר לטענת הנתבעים כי הצגת ההמחאות המקוריות לביצוע בלשכת ההוצל"פ מביאה לביטול ההסכם השני בין הצדדים שמכוחו ניתנו ההמחאות נשוא תביעה זו, לדעתי טוב היו עושים הנתבעים אילולא היו מעלים טענה זו. אין מחלוקת כי לפאר אין כספים וכי לא ניתן לפרוע את ההמחאות המקוריות. היסוד לעריכת ההסכם הנוסף שמכוחו ניתנו ההמחאות הנוכחיות היה אי פרעון ההמחאות המקוריות שניתנו עבור ביצוע העבודות מכוח ההסכם המקורי. עד היום ההמחאות המקוריות לא נפרעו, ואין כל סיבה לבטל את ההסכם השני, מה עוד שגם מרבית ההמחאות שניתנו מכוחו, לא נפרעו.

17. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי פאר חבה לתובעת את סכומי ההמחאות שניתנו מכוח ההסכם ושלא נפרעו עד היום. פאר אינה חבה, וזאת למען הסר ספק את סכום ההמחאות המקוריות, ואיש אינו טוען כך.

18. המחלוקת האמיתית בתביעה שלפני היא שאלת הרמת המסך הן כלפי ארז ודניאל, והן כלפי גבעות עולם, ואחריותם האישית של ארז ודניאל מכוח תפקידיהם או פעולותיהם.

19. אומר כי אין צורך לדון בשלב זה לפחות בטענות התובעת כלפי ארז וגבעות עולם, וזאת מאחר וניתן כנגדם

פסק דין
ביום 29.10.06 המחייב אותם לשלם את מלוא סכום התביעה, וכן הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, וזאת לאחר שלא הוגשו סיכומים מטעמם, גם לאחר שניתנו להם אורכות, וגם לאחר שהוזהרו על ידי בית המשפט כי אי הגשת סיכומים תראה כאי התייצבות לדיון על כל המשתמע מכך.

20. נותר לדון אפוא בשאלה האם ראוי להרים את המסך כלפי דניאל, מילים אחרות האם הוכחו לפני בית המשפט כי התקיימו העילות להרמת המסך כלפיו, וכן לדון אם יש לחייבו אישית מכוח עילות אחרות.

21. דניאל הגיש תצהיר לבית המשפט. אין מחלוקת לאחר שדניאל נחקר כי הוא היה המנהל הרשום היחיד של פאר גם בזמנים הרלוונטיים לתביעה ובעת שהתקיימה מערכת היחסים בין התובעת לפאר. לגרסתו הוא הפסיק להיות מנהל רק משנת 2002 (עמ' 34 שורה 3) היינו לאחר מתן השיקים. כמו כן, אין מחלוקת כי עד היום דניאל הוא הבעלים היחיד של כל מניות פאר. בעדותו אמנם טען כי חתם על מסמך לפיו הוא מעביר את המניות ורק מחמת טעות לא נרשמה ההעברה ברשם החברות. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי אדם שהיה מעוניין לבדוק גם היום ברשם החברות היה רואה כי דניאל הוא בעל המניות.

22. דניאל הסביר כי נרשם כך בפאר לבקשת אחיו ארז. הוא תיאר את הקשרים ההדוקים שבין שניהם וזאת לאור העבר המשפחתי כאשר שניהם הורחקו מהבית ולמעשה ארז היה לו כאח בוגר קרוב מאוד, דאג לכל מחסורו. דניאל ניסה לצייר תמונה כי הוא נרשם כבעל מניות ומנהל פאר לבקשת אחיו מבלי שלמעשה היה מעורב בניהול פאר או בקבלת החלטות, או בניהול הכספים, לרבות מתן תשלומים או המחאות.

23. מהראיות עלה כי לפני פאר, היה ארז הרוח החיה מאחורי שתי חברות נוספות שקרסו והשאירו מאחוריהם חובות. דניאל ידע עובדות אלה. לפיכך, היה זה סביר בעיני כי כאשר ארז מבקש ממנו להירשם כבעל מניות ומנהל בחברה שארז אמור לפעול באמצעותה, הדבר ידליק אור אדום אצל דניאל, בכל מקרה היה ראוי שדניאל יהיה ער למצבה של פאר ויבדוק את מעשיו של ארז, ולא ישמש "חותמת גומי" בלבד שכן הדבר מסייע במצג כאילו ארז שכבר הסתבך בעבר אינו קשור בפאר. כאשר נשאל מדוע ארז לא נרשם כבעלים של החברה, לא היה הסבר בפיו. דניאל הציג עצמו כאדם תמים שאינו מבין בעסקים, וכל מה שעשה היה בעצת אחיו ארז, או על פי בקשת רואה החשבון של ארז. גם בנושא פעולותיו של ארז הציג עצמו דניאל כמי שאינו יודע דבר, או אינו יודע אם החברות של ארז נותרו חייבות כספים, הדואר שהגיע אליו בענייני פאר לא עניין אותו, והוא היה מעביר אותו לארז מבלי לפתוח אותו. הגדיל דניאל לעשות כאשר העיד בבית המשפט שהעובדה שארז מחליף חברות מעידה על שיגשוג בעסקים של ארז. אם כך הם פני הדברים, מדוע היה צורך שדניאל ירשם כמנהל ובעל מניות בפאר, ולא אחיו ארז שמצליח בעסקים. מעדותו עלה כי הוא ידע במה עסקו החברות הקודמות של ארז, וכי פאר למעשה עוסקת בתחומים דומים. הוא אפילו לא טרח להתעניין מדוע יש צורך בחברה נוספת, פאר, שתעסוק בתחומים זהים, אלא שהפעם הוא זה שרשום כמנהל ובעל מניות.

24. כאשר נחקר ארז בעניין דניאל ענה כי מעולם לא עדכן את דניאל באשר למצב העסקים או למה שקורה בפאר, וברור מעדותו של ארז כי רישומו של דניאל היה פקטיבי בלבד. דבריו אלה של ארז סותרים את דברי דניאל כי הניח שעסקיו של ארז משגשגים, שהרי ארז עצמו מעיד שלא טרח ולא עדכן מעולם את דניאל בענייני עסקיו. (ראה עמ' 46 לפרו', ראה עמ' 53 לפרו').

25. יתר על כן, בחלקים אחרים של עדותו סתר דניאל את דבריו הקודמים כאילו נרשם באופן תמים כמנהל ובעל מניות של פאר מבלי שהיה לו עניין בחברה. מעדותו עלה כי עד לשנת 2002 הוא תלה תקוות בכך שפאר תצליח, הוא רצה להשתלב בחברה. (ראה עמ' 34 ו-38 לפרו'). דניאל גם היה מעורב באופן אישי בעסקיה של פאר והוא חתם ערבות אישית בבנק לחשבונה של פאר. כאשר נשאל בדבר הפרוטוקול שהוצג לפיו ארז הוא מנהל פאר, טען כי לא היתה כוונה שהוא מתפטר מכל תפקידיו מפאר, אלא הוא ימשיך לנהל את החברה במקביל לארז. דניאל נשאל מדוע לא כתוב בפרוטוקול האמור מיום 23.4.01 כי הוא מתפטר מכל תפקיד בחברה, ותשובתו היתה כי זו לא היתה הסיטואציה, ארז הפך להיות המנהל בפועל. (עמ' 42 ש' 2-4). מכך עולה שגם בעת שנערך אותו פרוטוקול, דניאל עדיין ראה עצמו מנהל בחברה. יודגש כי מהראיות עלה כי גם בחברות הקודמות של ארז היה רשום דניאל בתפקידים שונים, ומכאן שאין מדובר בפעם יחידה או ראשונה שדניאל נרשם כבעל תפקיד בחברה שלמעשה מנהלה בפועל הוא ארז.

26. על רקע דברים אלה, יש לבחון את התנהגותו של דניאל בכל הקשור לניהול פאר, לאור העובדות שנקבעו.

27. אין מחלוקת, ולא הובאו ראיות אחרות כי דניאל, לא קיבל שכר או כספים כלשהם מפאר לכל אורך התקופה, זאת חרף היותו מנהל ובעל מניות. מי שמשך כספים היה ארז עבורו ועבור בני משפחתו, מלבד התשלומים לספקים ונושים.

28. מהראיות עלה, כי לדניאל לא היה קשר לגבעות עולם, ומכאן שלא יכול להתקיים לגביו אותו חשד כי היה שותף להקמת גבעות עולם כדי להבריח כספים מפאר, טענה שהועלתה אך היא יכולה להתייחס אך ורק לארז ולא לדניאל.

29. מהראיות עלה כי לדניאל לא היה קשר לביטול ההמחאות שניתנו לתובעת. מי שעשה כן היה ארז.

30. עולה השאלה, האם העובדה כי דניאל נרשם באופן פיקטיבי כבעל מניות, וכמנהל החברה, לא שימש למעשה בתפקיד זה, לא התעניין בענייני החברה, אך חתם לה ערבות בבנק, עולה כוונת מרמה כלפי מי שמנהל עסקים עם החברה.

31. אין ספק, כי הרישום ברשם החברות כי דניאל הוא בעל המניות ומנהל פאר יוצרת כלפי צד שלישי מצג שווא, כאילו דניאל הוא בעל החברה והוא זה שמחליט בעניניה. יתר על כן, צד שלישי שכבר נכווה בעבר מארז, או מחברה שניהל, ואינו מעוניין להתקשר עמו, רישומו של דניאל בפאר, גורם להטעיה של אותו צד שלישי, שמתקשר עם פאר ואינו יודע כי למעשה התקשר עם חברה שבבעלות ובניהול ארז.

32. לפיכך, גם אם במועד ההתקשרות בין פאר לתובעת, הייתה פאר בעלת יכולת לעמוד בהתחייבויותיה, הרי התברר כי בהמשך הפכה למי שאינה יכולה לעשות כן. אמנם, הועלו סיבות שונות על ידי ארז כמו פריצת האינתיפאדה השניה באוקטובר 2002, הרצחו של מנהל החברה, גיוסו של ארז לשרות מילואים ממושך, יחד עם זאת, מהראיות עלה באופן ברור כי ארז העדיף למשוך כספים לו ולבני משפחתו, וכן נפתח חשבון בנק אחר, לצורך המשך ניהול פאר, והעברת כספים, למרות שפאר קיבלה את מלוא התמורה עבור העבודות, שכללו את הכספים שהייתה מחוייבת להעביר לתובעת. המסקנה היא, כי ארז, העדיף בברור את עצמו ואת משפחתו על פני התובעת, וזאת שלא כדין ותחת "כסותה" של פאר.

33. דניאל, מצידו עצם את עיניו, בנושא זה, אמנם לא קיבל כספים, אך לא דאג לכך שפאר תנוהל כדין וכספי החובות וההתחייבויות ישולמו.

34. בנסיבות אלה, אינני סבור כי דניאל גרם באופן פעיל לדרך בה נוהלה פאר, אלא פשוט התעלם מכך, לא התעניין - "עצם את עיניו".

35. אין חולק כי האירועים נשוא התביעה היו לאחר כניסתו לתוקף של חוק החברות התשכ"ט-1999.

36. סעיף 6 לחוק החברות, (לפני תיקון תשס"ה), קבע את העילות להרמת מסך, היינו נכון למועדים הרלוונטיים לתביעה זו.

37. סעיף 6 בנוסחו אז קבע כדלקמן:
"(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.
(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסויים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה".

38. נראה כי לעניינינו נכון יהיה לבחון את תחולתו של האמור בס"ק(ג) הנ"ל על שתי חלופותיו.

39. ממכלול הראיות שהובאו סבורני כי מבחינת התנהגות ארז, ביחס לניהול פאר מתקיימות שתי החלופות.

40. לגבי החלופה הראשונה, שוכנעתי כי ארז עשה שימוש בפאר כדי לחמוק מתשלומים שונים, הוא כמכוון הקים את פאר, תחת כסותו של דניאל, אחרת אין הסבר הגיוני כלשהו, לכך שדניאל נרשם כמנהל ובעל המניות בפאר, כאשר מי שמפעיל את פאר הוא ארז. גם המשך הדברים ואופן פעולתו של ארז, תוך התחמקות מתשלום חובות פאר , מלמדים על כוונותיו ביחס להקמת פאר תחת כסותו של דניאל. ביחס לדניאל, עולה השאלה אם "עצימת עיניו" לניהול החברה מצד ארז, חרף היותו המנהל הרשום, יוצרת כלפיו את אותה עילה, הקבועה בס"ק (ג)(1) לעיל. סבורני כי התשובה לכך חיובית, מאחר ויש למנוע מצבים מסוג זה שאדם ירשם באופן פיקטיבי כמנהל ובעל מניות, יעצם עיניו לנעשה בחברה, תוך שהוא יודע שאדם אחר, מתוך כוונות זדון, או כוונות שאינן טהורות העדיף שלא להרשם כבעל המניות וכמנהל החברה, הוא זה שמנהל את החברה. סבורני כי דניאל, בעצימת עיניו לנעשה בחברה הפך עצמו שותף מבחינת האחריות למעשי ארז, ומכאן שמתקיימת לגביו העילה הקבועה בסעיף 6(ג)(1) לחוק החברות.

41. הוא הדין ביחס לאמור בסעיף 6(ג)(2) לחוק החברות. הדבר נוגע במיוחד ל"הברחת הכספים" היינו פתיחת חשבון הבנק בבנק אחר והעדפת ארז ובני משפחתו מלפני קבלני המשנה והנושים. סבורני כי דניאל אינו יכול לחמוק בטענה כי עצם את עיניו והדברים לא היו קשורים אליו כלל. משנתן הסכמתו להרשם כמנהל החברה ובעל המניות היחיד, הוא אחראי למעשים אלו, ומכל מקום נתן ידו לכך שארז יפעל כך בחברה מבלי שהוא רשום כמנהל ובעל מניות.

42. יש לזכור כי עוסקים אני למעשה "בחברה משפחתית". דניאל הוא בעל המניות והמנהל, אחיו ארז הוא הרוח החיה והמנהל בפועל, ארז ומשפחתו נהנים מהכספים הנכנסים לחברה. במצב זה קיימת תשתית רחבה יותר להרים את המסך שהרי החברנ משמשת ככלי פורמלי משיקולי מס ובמקרה שלנו גם משיקולים אחרים. (ראה: ע"א 10582/02 בן אבו נ. דלתות חמדיה פדאו"ר 05 (23) 214, מפי כבוד השופט א. רובינשטיין בעמ' 9 סעיף כ'). זאת ועוד סבורני כי בנסיבות העניין הפר דניאל את חובת תום הלב המוטלת עליו. בהיותו מנהל בחברה, אינו יכול לעצום את עיניו ולא לקיים את חובותיו כמנהל גם אם לא היה במגע ישירות עם התובעת. ב

פסק דין
דלתות חמדיה הנ"ל נקבע כי על מנהל בחברה מוטלות חובות של תום לב מכוח דיני החוזים, חובות המשתלבות עם סעיף 6 לחוק החברות, בנוסחו אז, והפרת חובת תום הלב תגרור הטלת אחריות אישית על מנהל החברה. (ראה עמ' 8-9 לפסק הדין מפי כבוד השופט רובינשטיין ובעמ' 10 מפי כבוד הנשיא ברק).

43. לאור האמור, סבורני כי מתקיימות כלפי דניאל העילות הקבועות בסעיף 6(ג) לחוק החברות בנוסחו לפני תיקון תשס"ה ועל כן אחראי הוא באופן אישי לחובות פאר כלפי התובעת.

44. מעבר לכך, אחריותו של דניאל נובעת גם מכוח דיני הנזיקין. דניאל מודה כי "עצם עיניו" ונתן למעשה לארז יד חופשית בעסקי החברה, אינני סבור כי דניאל יכול לחמוק מהתרשלות זו, בטענה כי התובעת ידעה שארז הוא מנהל החברה, הוא שניהל מו"מ עם התובעת, הוא שקבע תנאי תשלום, מתן שיקים, ביטולם וכו'. אילו היה ארז רשום כמנהל, יחד עם דניאל, יתכן והיה מקום לשקול טענה זו של דניאל. אולם דניאל הוא המנהל הרשום ועל כן חלה עליו אחריות אישית כמנהל, כלפי מי שמתקשר עם פאר, וכלפי אלה הזכאים לכספים מפאר עבור עבודות שביצעו. לפיכך התנהגות דניאל, היינו עצימת עיניו, חרף היותו מנהל, היא התרשלות כלפי התובעת, שהביאה לנזק, שכן הכספים שהיו מיועדים לתובעת הגיעו למקומות וגורמים אחרים.

45. לאור זאת, אחראי דניאל אישית לתשלום, הכספים גם מכוח דיני הנזיקין, מחמת רשלנותו כלפי התובעת.

46. באשר לנזקים - אין מחלוקת כי פאר חבה את סכום ההמחאות, ולאור דברי לעיל דניאל חב אישית בתשלום סכומים אלה. התובעת טוענת כי נגרמו לה נזקים נוספים בסכום של 100,000 ₪. הטענה הועלתה בכתב התביעה ללא פרוט כלשהו. לא הובאו מסמכים כלשהם בעניין נזקים עקיפים או נוספים עקב אי פרעון ההמחאות, כן לא הובאו עדים חיצוניים לעניין זה. לפיכך אינני סבור כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי אכן נגרמו לה נזקים בשווי של 100,000 ₪.

47. סוף דבר - לאור כל האמור אני מחייב את דניאל (נתבע מס' 2) לשלם לתובעת סך של 184,000 ₪ (שהוא סכום התביעה פחות 100,000 ₪ ), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10/3/02 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת המשפט ששולמה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום, ועד התשלום המלא בפועל, ובתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום של 35,000 ₪ בצרוף מע"מ, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

48. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ"ב בחשון, תשס"ז (13 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא









א בית משפט שלום 3435/02 אברהם ביטון עבודות עפר בע"מ נ' לתת להם פאר בע"מ, אטיאס דניאל, ארז נסים, עוטר גבעות עולם בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/11/2006)