פסקי דין על אלון יאיר | פסקי דין על אלון בלהה | פסקי דין על שילת אחזקות וניהול | פסקי דין על לנגסנר שמואל |

2404/05 א     15/11/2006




א 2404/05 אלון יאיר, אלון בלהה נ' שילת אחזקות וניהול בע"מ, לנגסנר שמואל




1
בתי המשפט
א 002404/05
בית משפט השלום רמלה
15/11/2006
תאריך:
כבוד השופט זכריה ימיני

בפני
:

1 . אלון יאיר

2 . אלון בלהה

בעניין:
תובעים
עו"ד שניויס יהודה
נ ג ד
1 . שילת אחזקות וניהול בע"מ

2 . לנגסנר שמואל
נתבעים
עו"ד פרידמן יצחק
פסק-דין
השאלות העומדות לדיון הן:
1) 1) האם קיימים ליקויי בניה בבית שבנתה הנתבעת 1 עבור התובעים? אם כן;
2) 2) מהו סכום הפיצויים שעל הנתבעים לשלם לתובעים?
3) 3) האם חבים התובעים כספים לנתבעת 1 עבור בניית ביתם? אם כן;
4) 4) מהו סכום החוב וזכות הקיזוז של הנתבעים כלפי התובעים בגין חוב זה.

כללי:
בעלי הדין:
התובעים הם בעלי הזכויות בנכס מקרקעין במושב גמזו, הידועים כגוש 4596 חלקה 76 (להלן-"המקרקעין").

הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") הינה חברה הרשומה בישראל כדין, עוסקת בביצוע עבודות בניה, ורשומה כקבלן רשום מס' 22546.
הנתבע 2 (להלן-"הנתבע") הינו בעל מניות השליטה והמנהל של הנתבעת 1.

מערכת היחסים בין בעלי הדין:
ביום 19.2.2001 נערך הסכם בין התובעים לבין הנתבעת, לפיו התחייבה הנתבעת לבנות עבור התובעים בית מגורים על המקרקעין (להלן-"הדירה"). התובעים צירפו לכתב התביעה את העתק חוזה הקבלנות לבניית הבית (להלן-"החוזה"). הנתבע ערב באופן אישי למילוי כל התחייבויות הנתבעת על פי החוזה.

הנתבעת בנתה את הדירה או ביצעה חלק מעבודות הבניה באמצעות חברת ש.לידן בע"מ כקבלן משנה (להלן-"לידן").

לאחר סיום בניית הדירה, התגלו בה ליקויי בניה. על כן, הגישה הנתבעת תביעה כנגד לידן בתיק אז' 2727/03 בבית משפט השלום בכפר-סבא, אליה צירפה חוות דעת מטעמה של המהנדס לזר יצחק (להלן-"מר לזר"). יש לציין שהפרוטוקולים שצורפו לתיק ביהמ"ש מתביעת הנתבעת כנגד לידן עולה שב"כ התובעים נכח בדיונים בבית המשפט בכפר סבא, למרות שהתובעים לא היו בעלי דין בתביעה זו. ביום 7.7.04 ניתן

פסק דין
כנגד לידן בהעדר התיצבות.

ההליכים המשפטיים בין בעלי הדין:
ביום 9.6.05 הגישו התובעים את תביעתם זו כנגד הנתבעים, תוך שהם מסתמכים על חוות דעתו של מר לזר. בתביעתם תובעים התובעים מאת הנתבעים כדלקמן:
- עלות תיקונים ע"פ חוו"ד מר לזר בתוספת מע"מ 64,054 ₪
- ליקויים שלא נכללו בחוות הדעת 2,000 ₪
- אבדן ימי עבודה (מחושב לפי 30 י"ע) 10,000 ₪
- עגמת נפש והוצאות 15,000 ₪

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי לאחר שהתובעים קיבלו את הדירה והתגלו בה ליקויים, נכנסו צוותי לידן לתיקון הליקויים, ומשנמצאו ליקויים נוספים בדירה, תיקנה בה הנתבעת ליקויים נוספים, והגישה את תביעתה כנגד לידן. כן טענו הנתבעים, שהתובעים חייבים לנתבעת כספים בגין בניית הדירה, והם מקזזים חוב זה כנגד כל סכום בו יזכו התובעים על פי פסק הדין.

בישיבת יום 13.11.05 הסכימו בעלי הדין שהנתבעת תתקן ליקויים בדירה, ולאחר מכן תתקבל חוות דעת של מומחה, שימנה בית המשפט, אשר יבדוק אם עדיין נותרו ליקויים בדירת התובעים, ואם כן, מהי עלות התיקונים. בהתאם להחלטה זו הוריתי שבתוך 45 יום תוכל הנתבעת לתקן ליקויים בדירה ככל אשר תמצא לנכון וככל אשר תחפוץ, ולאחר מכן ימונה מומחה מטעם בית המשפט.
בישיבת יום 18.1.06 הודיע ב"כ הנתבעים שהנתבעת ביצעה תיקונים בדירה, וכי התובעים סירבו לתיקוני ריצוף בסלון, תיקון טיח בממ"ד ותיקון מסויים של אלומיניום. ב"כ התובעים השיב שהתובעים מוותרים על תיקון הטיח בממ"ד, כן השיב ב"כ התובעים את תשובותיו לעניין סירוב התיקון של הריצוף והאלומיניום, ועל עניינים אלו אדון בהמשך.
לאחר שהנתבעת תיקנה את אשר מצאה לנכון, מונה מר יעקב כהן, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט (להלן-"המומחה"). ב"כ התובעים שלח למומחה שאלות הבהרה, והמומחה נתן את תשובותיו לשאלות אלו.

לאחר קבלת חוות דעת המומחה הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית מטעמם. בישיבת יום 27.6.06 הסכימו ב"כ בעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב על סמך כל החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות תצהירי עדות ראשית, וזאת ללא חקירת העדים ובלי לפגוע בכל טענה של כל צד מהצדדים לגבי הרלוונטיות של התצהירים או קבילות האמור בהם , כאשר הצדדים יטענו את כל טענותיהם בסיכומים.

טענות הצדדים:
למעשה, בסיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם בכתבי הטענות, ובטענות הצדדים אדון להלן.

דיון ומסקנות:

הליקויים שנותרו בדירה והפיצוי בגינם:

חוות הדעת של המומחה מול חוות הדעת של מר לזר:
המומחה בדק את הדירה לאחר כל פעולות תיקון הליקויים שביצעו לידן והנתבעת. חוות דעתו של מר לזר נכונה היתה למועד שניתנה, אך לאחריה בוצעו תיקונים נוספים מספר פעמים. על כן חוות דעתו של מר לזר אינה נכונה למועד מתן חוות דעתו של המומחה, לא לעניין הליקויים ולא לענין עלות תיקון הליקויים.
לאור האמור לעיל גישתו של ב"כ התובעים לתמחר את עלות תיקון הליקויים הנזכרים בחוות דעתו של המומחה על פי מחירים שקבע מר לזר אינה נכונה, שכן אם בוצעו תיקונים נוספים בדירה לאחר מתן חוות הדעת של מר לזר, הרי שבחוות הדעת של המומחה מדובר בהיקף ליקויים קטן יותר מהיקף הליקויים הנזכרים בחוות הדעת של מר לזר.

היקף הליקויים בחוות הדעת של המומחה:
בחוות דעתו מצא המומחה ליקויים שעלות תיקונם לנתבעת מגיע לסך 5,250 ₪ וליקויים שלא לתיקון שעלות תיקונם בסך 4,000 ₪. כן ציין המומחה שעלות תיקונים לתובעים, כולל עבודות "לא לתיקון" כולל מע"מ ופיקוח הנדסי מגיע לסך 12,400 ₪.

תיקון טיח בממ"ד:
כפי שציינתי לעיל, הודיע ב"כ התובעים בישיבת יום 18.1.06 כי התובעים מוותרים על תיקון הטיח בממ"ד. מחוות הדעת עולה כי הליקוי בטיח בממ"ד מופיע בפרק ג' של חוות הדעת סעיף 4. משאלות ההבהרה עולה שהפיצוי אותו קבע המומחה בגין הטיח בממ"ד עליו ויתרו התובעים הינו בסך 150 ₪.

תיקון הריצוף בדירה:
התובעים סירבו שהנתבעת תתקן את ליקויי הריצוף בדירה, למרות שהנתבעת רכשה ריצוף מתאים לצורך החלפת הריצוף הלקוי. בישיבת יום 18.1.06 הודה ב"כ התובעים שהתובעים סירבו לתיקון הליקוי בסלון, מחשש שיהיו בסלון גוונים שונים של ריצוף. בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים אין כל התייחסות לנושא זה, ואילו בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים נאמר שאכן התובעים סירבו לביצוע כל תיקוני הריצוף בדירה. גם אם חששו התובעים שיהיו שינויי גוון של המרצפות, היה עליהם לפחות לראות את המרצפות שרכשה הנתבעת, ורק לאחר מכן להחליט האם ישארו שינויי גוון. התובעים לא עשו שמץ של מאמץ לבדוק את הריצוף החילופי שרכשה הנתבעת, ולא עשו כל מאמץ לבדוק שמא ניתן להשוות את הגוון של הריצוף החילופי לריצוף הקיים. התובעים הפרו את הסכמתם ואת החלטתי ליתן לנתבעת את האפשרות לבצע תיקונים בדירה ככל אשר תחפוץ, ועל כן אינם זכאים לכל פיצוי בגין ליקויי הריצוף. אמנם נחסכה מהנתבעת עלות העבודה של החלפת הריצוף,אך היא רכשה את הריצוף החילופי. מאחר והתובעים הם אלה שהפרו את ההסכמה וההחלטה לתיקון הליקוי, מן הראוי שיושת עליהם נטל הראיה להוכיח את עלות עבודת תיקון הליקוי, וזאת לא עשו. על כן, אינם זכאים לכל פיצוי בגין ליקויי הריצוף.

בהתאם לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, עלות תיקון ליקויי הריצוף מגיעה לסך 4,100 ₪, ואת סכום זה יש להפחית מחוות דעת המומחה.

תיקון מקוף אלומיניום:
התובעים סירבו לביצוע התיקון של משקוף האלומיניום, ובא כוחם הסביר בישיבת יום 18.1.06 שהמשקוף שהותקן היה משקוף אחד, ואילו הנתבעת בקשה להתקין במקומו משקוף כפול. טיעון עובדתי זה של ב"כ התובעים לא מצא את מקומו בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים. בהעדר תימוכין להסבר ב"כ התובעים לסירוב זה, לא נותר לי אלא לקבוע שסירוב זה של התובעים מביא לשלילת הפיצוי בגין ליקוי זה (פרק ו' סעיף 7.2 לחוות דעת המומחה). בהתאם לשאלות ההבהרה, סכום הפיצוי בגין ליקוי זה מגיע לסך 200 ₪.

הפיצוי על פי חוות דעת המומחה:
סך כל ההפחתות מחוות הדעת של המומחה מגיעה לסך 4,450 ₪. המומחה מציין כי עלות העבודות לנתבעת, כולל עבודות "לא לתיקון" הוא בסכום כולל של 9,250 ₪ (=5,250 + 4,000). כן מציין המומחה כי עלות התיקונים לתובעים כולל עבודת "לא לתיקון" בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי מגיעה לסך 12,400 ₪.
לאור כל האמור לעיל יש להפחית מהסך 12,400 ₪ את הסך 5,965 ₪ (= 12,400 x 9,250 : 4,450), והתובעים זכאים לפיצוי בגין תיקון ליקויי הבניה לסך 6,435 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן חוות הדעת של המומחה (27.3.06).

ליקויים שלא נכללו בחוות הדעת:
בכתב התביעה טענו התובעים כי הם תיקנו ליקויים בשווי של 2,000 ₪ שלא נכללו בחוות הדעת של מר לזר.

להוכחת טענתו זו צירף התובע מס' 1 לתצהירו מספר קבלות כדלקמן:
1) 1) קבלה/חשבונית מס' 0847 על הסך 430 ₪ מיום 23.6.05 על תיקון צנרת. בקבלה זו לא נרשם מה היתה התקלה, כך שלא ניתן ללמוד ממנה מאומה שהתקלה היתה באחריותה של הנתבעת. לכן לא הוכיחו התובעים שהתקלה היתה באחריות הנתבעת, ואינם זכאים להחזר על סכום זה.
2) 2) חשבונית מס מס' 0154 על הסך 502 ₪ מיום 11.4.04 על תיקון פיצוץ צינור בקו ראשי. התובעים לא המציאו קבלה על התשלום, ולא הוכיחו שהליקוי היה באחריות הנתבעת.
3) 3) דו"ח ביצוע/הזמנת שירות מס' 60451 מיום 24.2.04 על ביצוע תיקון בצינור מים תת קרקעי והכולל אישור על תשלום הסך 450 ₪. גם במקרה זה לא הוכיחו התובעים כי מדובר בליקוי שנמצא באחריות התובעת.
4) 4) קבלה מס' 129625593 מיום 26.8.05 על הסך 124 ₪. בקבלה זו לא צויין עבור מה ניתנה ומה קיבלו התובעים בתמורה לתשלום זה. בנוסף, מועד קבלה זו הוא לאחר הגשת התביעה, וקשה לקבל את טענת התובעים שלאחר הגשת התביעה אמרו להם הנתבעים לתקן ליקויים והם יחזירו להם את התמורה.
5) 5) חשבונית מס מס' 1892297 מיום 5.2.03 על הסך 708 ₪ בגין בדיקת אטימות ממ"ד. התובעים לא צירפו הוכחה ששילמו תשלום זה. בנוסף, אין בחוזה הקבלנות שנחתם בין הצדדים כל הוראה המחייבת את הנתבעת לשאת בתשלומים עבור בדיקות מכון התקנים.

בסעיף 33 לתצהירו מציין התובע מס' 1 כי בנוסף לסך 2,214 ₪ הנקובים בקבלות, הוא שילם לאינסטלטור כ- 1,500 ₪ ללא קבלות, וזאת בתיאום עם התובע. אין בידי לקבל את טענתם זו של התובעים מהסיבות כדלקמן:
1) 1) בהעדר קבלות לא ניתן להוכיח את התשלום;
2) 2) התובעים תבעו בכתב התביעה אך ורק את הסך 2,000 ₪ עבור תיקונים שלא נכללו בחוות הדעת של מר לזר, וסכום זה חורג מסכום תביעתם;
3) 3) התובעים לא הוכיחו מה היו התיקונים, וכי היה צורך בביצוע התיקונים עקב עבודה לקויה של הנתבעת.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהתובעים אינם זכאים לכל פיצוי עבור תיקונים שנעשו בעבר ואינם מופיעים בחוות הדעת.

אבדן ימי עבודה:
התובעים תובעים מהנתבעים את הסך 10,000 ₪ בגין אבדן ימי עבודה בגין תיקון הליקויים. סבור אני שיש לדחות את תביעת התובעים בגין ראש נזק זה, שכן התובעים לא המציאו נתונים על השתכרותם, במיוחד לאור תצהיר התובע 1 שהוא עובד כשכיר.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים בגין אבדן ימי עבודה.

פיצוי בגין עגמת נפש:
משהתגלו ליקויים בדירה, היה על הנתבעת לתקן את הליקויים שהתגלו. מתצהיר התובע 1 עולה שהיו מספר תקופות של תיקונים, כאשר חלק מתקופות תיקונים אלו היו בתקופת התביעה שתבעה הנתבעת את לידן. אמנם לפי הוראות סעיף 4ב לחוק המכר (דירות) חייבים התובעים ליתן לנתבעת אפשרות לתקן את הליקויים, אך אין כוונת המחוקק שיש ליתן לנתבעת אפשרויות תיקון ללא הגבלה. במקרה הנוכחי נמשכה תקופת התיקונים מעל ומעבר לסביר, ובהתאם לתצהיר התובע 1, אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש, אשר בגינה הם זכאים לפיצוי.
סבור אני שהסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין מהווה פיצוי נאות בגין עגמת נפש זו.

קיזוז:
בכתב ההגנה טענו הנתבעים שהתובעים לא סיימו לשלם לנתבעת את כל חובם עבור בניית הדירה. ביום 21.7.02 מסרה הנתבעת לתובעים את החשבון עבור יתרת החוב שלהם לנתבע, והתובע מס' 1 אישר בחתימת ידו את החשבון (נספח ד' לתצהיר מר לנגסנר ונספח ה'1 לכתב ההגנה). בסעיף 39 לתצהירו הודה התובע 1 כי אכן חתם על מסמך זה, אך טען שלא היה בחתימתו משום הסכמה או ויתור על כל טענה בקשר לתוספות, וכי הנתבעת הסכימה שתערך התחשבנות נוספת בקשר לתוספות הנדרשות. אין בידי לקבל את טענתו זו של התובע 1, שכן על גבי נספח ד' לתצהיר הנתבע (נספח ה'1 לכתב ההגנה) אין כל הסתייגות של התובע מס' 1. החתימה על גבי המסמך מהווה הסכמה לתוכנו, שכן אם יש לאדם הסתייגות מתוכנו של מסמך, או שאינו חותם על המסמך או שהוא כותב את הסתייגויותיו על גבי החשבון. התובע 1 הינו אדם משכיל היודע את משמעותה של חתימה על מסמך, ובמיוחד חתימה על חשבון. כל טענותיו של התובע 1 בקשר למסמך הינן טענות בדיעבד, על מנת לנסות להתגבר על טענת הקיזוז.

מהמסמך הנ"ל עולה שנכון ליום 21.7.02 היה על התובעים לשלם לנתבעת את הסך 12,761 ₪. בהתאם לתחשיב שערך ב"כ הנתבעים, סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מגיע לסך 15,531 ₪ נכון ליום 11.6.06.
לתובעים נפסקו הסך 6,435 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן חוות הדעת של המומחה (27.3.06) והסך 5,000 ₪ בגין עגמת נפש. ברור הדבר שהסכום אותו חייבים התובעים לנתבעת 1 עולה על הסכום בו זכו בתביעתם זו, ודין תביעתם להידחות עקב טענת הקיזוז.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים.
בנסיבות הענין אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום כ"ד מרחשון ה'תשס"ז - 15 בנובמבר 2006 בהעדר הצדדים.

_________________
זכריה ימיני
, שופט








א בית משפט שלום 2404/05 אלון יאיר, אלון בלהה נ' שילת אחזקות וניהול בע"מ, לנגסנר שמואל (פורסם ב-ֽ 15/11/2006)