פסקי דין על רוני לוי |

8272/06 בשפ     19/11/2006




בשפ 8272/06 רוני לוי נ' מדינת ישראל




בבית המשפט העליון


בש"פ 8272/06

בפני
:
כבוד השופט ד' חשין


העורר:
רוני לוי



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק ב"ש 92449/06 שניתנה ביום 5.10.06 ע"י כבוד השופט רוזן

תאריך הישיבה:
ל' בחשון תשס"ז (22.10.06)

בשם העורר:
עו"ד ישראל קליין

בשם המשיבה:
עו"ד אוהד גורדון




החלטה

1. זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט רוזן) בב"ש 92449/06 מיום 5.10.06, בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.

2. כנגד העורר ושבעה אחרים הוגש כתב אישום, המחזיק שבעה אישומים. מתוכם רלוונטיים לעורר האישומים 1 ו-6, שבמסגרתם מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עשיית עסקה אחרת בסם ותיווך לעסקה בסם מסוכן.

לפי המתואר באישום 1, ביום 29.3.06 פנה הנאשם 1 (להלן – דורון) לסוכן משטרתי (להלן – הסוכן) ושאל אותו האם יש באפשרותו לגייס עבורו בלדר לצורך יבוא סמים מחו"ל לישראל
. הסוכן השיב כי יש בלדר (סוכן משטרתי גם הוא) המוכן ליציאה. במועד הסמוך ליום 20.5.06, קשרו דורון, הנאשם 3 (להלן – אייל) והעורר קשר לייצא קוקאין מדרום אמריקה ולייבאו לישראל
באמצעות בלדר. ביום 22.5.06 נפגשו דורון והסוכן בחניון "עזריאלי" בתל אביב. בפגישה הורה דורון לסוכן לבצע עבור הבלדר הזמנת טיסה מישראל
לארגנטינה דרך איטליה, ולמסור לידיו מסמך ובו פרטי הטיסה. באותו מעמד אמר דורון לסוכן כי הסם ספוג בבגדי גבר בבואנוס איירס, וכי מדובר בכמות של 5 ק"ג קוקאין. בו ביום, העביר העורר סכום של 6,000 ש"ח עבור מימון כרטיס הטיסה לבלדר, ובסמוך לאחר מכן העביר דורון את הכסף לסוכן, לצורך הזמנת הכרטיס לבלדר. ביום 23.5.06 הורה דורון לסוכן לעכב את הזמנת הכרטיס ולהמתין להוראות נוספות. ביום 25.5.06 הורה דורון לסוכן להזמין כרטיסי טיסה לבלדר, לשלם סכום חלקי עבורם ולהמציא לו אישור כתוב המפרט את פרטי ההזמנה. ביום 28.5.06 הורה דורון לסוכן למסור לו את אישור ההזמנה והסוכן עשה כן. לאחר מכן נפגשו דורון והעורר, ודורון העביר לעורר את אישור ההזמנה. בסמוך לאחר מכן התקשר דורון לסוכן והורה לו לשלם עבור כרטיסי הטיסה על פי אישור ההזמנה. ביום 31.5.06, בשעה 15:00, פגש דורון את הסוכן, ומסר לו כי על הבלדר לשהות במלון "קימרלי" בבואנוס איירס. ביום 6.6.06 הורה העורר לדורון לדאוג לדחיית הטיסה בכשלושה ימים. בסמוך לאחר מכן התקשר דורון לסוכן והורה לו לדחות את מועד הטיסה. מאוחר יותר באותו היום, התקשר העורר לדורון והורה לו לבטל את הזמנת הטיסה ולהשיב את הכסף ששולם בעבורה. כן הורה להבהיר לבלדר כי ייתכן שישתמשו בשירותיו במועד אחר. בעקבות זאת, התקשר דורון לסוכן ביום 7.6.06 והורה לו לבטל את הזמנת הטיסה.

במסגרת האישום השישי, נטען כי ביום 8.6.06 התקשר יואל מריומה (להלן – יואל) אל העורר והביע רצונו לרכוש קוקאין. העורר הפנה את יואל ליצחק עוזרי (להלן – יצחק), באומרו ליואל כי עלות שקית ובה 0.6 גרם קוקאין הינה 300 שקלים. בתום השיחה, התקשר העורר ליצחק ואמר לו כי צפוי להתקשר אליו אדם לצורך קניית קוקאין.

3. המשיבה ביקשה לעצור את כלל הנאשמים בפרשה עד לתום ההליכים. נאשמים 1 ו-3 הודיעו על הסכמתם למעצרם. נאשמים 4 ו-5 הודיעו על הסכמתם לקיומן של ראיות לכאורה בעניינם. הנאשמים האחרים, והעורר בכללם, טענו כי חומר החקירה אינו מגבש ראיות לכאורה נגדם. בהחלטה מפורטת ומנומקת, קבע בית המשפט כי ישנן ראיות לכאורה נגד העורר. בקביעתו זו, התבסס על תמלילי השיחות בין דורון והסוכן ובין דורון והעורר, וכן על איכוני טלפונים סלולאריים ודו"חות המעקב אחר המעורבים בפרשה. העורר הגיש את יומניו לבית המשפט, בטענה כי ניתן ללמוד מהם על עסקיו הכשרים עם דורון. בית המשפט קבע כי אפילו ניתן להסיק מהיומנים שקיימים עסקים כשרים בין העורר ודורון, הרי שלא ניתן לשלול קיומם של "עסקים אחרים". כן קבע בית המשפט כי המעשים המיוחסים לעורר מעידים על מסוכנות רבה שאינה ניתנת להפגה בדרך של חלופת מעצר.

4. העורר מעלה טענה מקדמית לפיה עובדות כתב האישום אינן מגלות עבירה של עשיית עסקה אחרת בסם. זאת, משום שעבירה זו מושלמת כאשר ישנם שני צדדים לעסקה, ואילו במקרה שלפנינו כל הנאשמים מהווים יחד רק את הצד האחד של העסקה, ללא הצד השני. על כן, לטענתו, העבירה היחידה שהעובדות הנטענות בכתב האישום מגלות היא עבירה של קשירת קשר, אשר אינה מקימה מסוכנות סטטוטורית. לגוף העניין, טוען העורר, כי הראיות לכאורה נגדו הינן כולן ראיות נסיבתיות, העולות משיחותיו עם דורון. לטענתו, מקום בו הראיות הן נסיבתיות והנאשם מספק גרסה במשטרה, לא נוצרת תשתית למעצרו עד תום ההליכים. העורר טוען כי אכן סיפק גרסה כזו, ולפיה, הקשר בינו ובין דורון היה סביב "טסטים, מכוניות ורישיונות" בלבד. העורר מפנה ליומניו, שלדבריו נתפסו על ידי המשטרה אך לא הועברו לפרקליטות עת שזו ניסחה את כתב האישום, וטוען כי מעיון ביומנים אלו עולה כי יחסיו עם דורון אכן נסבו סביב ענייני מכוניות, רישיונות, אגרות ושיקים. עוד טוען העורר, כי בהחלטתו יישב בית המשפט סתירות וחוסר התאמות בחומר החקירה, והכל כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה. העורר טוען כי בעשותו כן, התעלם בית המשפט מגרסת החפות שלו, וכן קבע ממצאי מהימנות ביחס לדבריו – מה שלא עשה לגבי ראיות התביעה. עוד טוען העורר, כי ההאזנות בוצעו רק לשניים מבין חמשת מכשירי הטלפון שלו, וכי רצף הזמנים שבין השיחות, למעט אלו שנתקיימו ביום 6.6.06, משתרע על שעות וימים. לחיזוק גרסתו, טוען העורר, כי לא ניתן להסביר מדוע בשיחותיו של דורון עם הנאשמים האחרים, אין הוא נמנע מלפרט בגלוי את עסקי הסמים שהוא מנהל, ואילו בשיחותיו עם העורר הוא מקפיד על "'קודים". מכאן, מסיק הוא, כי השיחות בינו ובין דורון אכן עוסקות בעניינים שאינם קשורים לסמים.

המשיבה, מצדה, סומכת את ידיה על קביעותיו של בית משפט קמא, בהצביעה על דוגמאות מחומר הראיות המעידות, לטענתה, על הקשר שבין העורר לבין עסקת הסמים. עוד טוענת המשיבה, כי בחקירותיו לא סיפק העורר הסברים מפורטים לגבי עסקיו.

5. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הערר להידחות. פתח דבר אומר, כי איני מוצא טעם להכריע בסוגייה שמעלה העורר בעניין עצם האפשרות להאשימו בעבירה של עשיית עסקה אחרת בסם. אפילו אצא מנקודת הנחה, כי ניתן להאשים את העורר בקשירת קשר "בלבד", כטענתו, הרי שבנסיבות העניין שלפניי אין קושי לקבוע כי קמה עילת מעצר מכוח מסוכנותו של העורר. שנית, טענותיו של העורר לפיהן בית משפט קמא טעה עת קבע ממצאי מהימנות ביחס לגרסתו, דינן להידחות. מן המפורסמות היא, כי עצם קיומה של גרסה נוגדת אינה שולל אפריורית קיומן של ראיות לכאורה, אף אם מדובר במצב של "גרסה מול גרסה" (מה שלא כן בענייננו), ואין דבר בין קביעה זו לבין קביעת מהימנות. בחינת הפוטנציאל הראייתי של גרסת הנאשם, כפי שעשה בית משפט קמא, אינה בדיקה של מהימנותה:

"אכן, הבחינה הראייתית אינה "טכנית" ואינה "סכמטית". בית המשפט צריך לבחון את הפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה. הוא צריך לבחון את מהותן הפנימית של הגירסאות, ואת מידת הסתירות הפנימיות המצויות בהן. הוא צריך להעריך את ה"עיבוד" שחומר "גולמי" זה יעבור במהלך המשפט. על יסוד כל אלה עליו להחליט, אם קיים כיום סיכוי סביר להוכחת האשמה בסוף המשפט" ( 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(2) 133, פיסקה 16 מפי הנשיא ברק).


בענייננו, גרסתו של העורר, מבחינת "מהותה הפנימית", אינה מצביעה על פוטנציאל ראייתי משמעותי, בעוד שהממצאים שמציגה המדינה בחומר החקירה מגלים פוטנציאל שכזה. בחומר החקירה מספר ממצאים (לכאורה) גבי העורר, שלצורך שלילתם, בשלב זה, יש להניח כי אירע רצף של צירופי מקרים, הן במימד הזמן והן במרחב, אשר כל אחד מהם נדיר בפני
עצמו. להלן רק חלקם: ביום 22.5.06, בשעות הצהריים, נפגשו דורון והסוכן בחניון בקניון עזריאלי. בפגישה זו, הכתיב דורון לסוכן את מסלול הטיסה וביקש מהסוכן להוציא הזמנת טיסה. דורון אמר לסוכן כי "הבנאדם הלך לארגן כסף". באותו יום, בשעה 16:30, נצפתה פגישה בראשון לציון בין דורון לבין אדם לא מזוהה, אשר נהג ברכב קרייזלר הרשום על שם יונה לוי, אמו של העורר. כחצי שעה לאחר מכן, בשעה 16:59, התקשר דורון לסוכן ומסר לו כי יש לו "ניירות". לאחר מכן, נפגשו השניים, והסוכן קיבל לידיו 5,800 ש"ח. ביום 28.5.06, בשעה 16:03, נפגשו דורון והסוכן. הסוכן נתן לדורון את פרטי הזמנת הטיסה ושאל לגבי פרטי המלון. דורון ענה כי ייתן לו תשובות בעניין, וכי "עכשיו אני הולך לבן אדם". כשעה מאוחר יותר התקשר דורון לעורר, והשניים קבעו להיפגש בנס ציונה. העורר שאל את דורון אם יש לו את הרישיונות, והאחרון ענה בחיוב. בשעה 19:29 נצפה דורון בתחנת דלק בנס ציונה כשהוא נפגש פעם נוספת עם אדם הנוהג ברכב הרשום על שמה של אם העורר. לאחר הפגישה, בשעה 21:59, התקשר דורון לסוכן ואמר כי בפעם הבאה ימסור לו את שם המלון. ביום 31.5.06 נפגשו העורר ודורון. עובדה זו עולה מסדרה של שיחות תיאום ביניהם, וזוכה לחיזוק מאיכוני מכשירי הטלפון הניידים של השניים. מיד לאחר מכן, בשעה 13:20 (כ-7 דקות לאחר שיחת התיאום האחרונה בה הסביר העורר לדורון את מיקומו המדויק), התקשר דורון לסוכן ומסר לו כי יש בידיו את פרטי המלון, אך שימתין עם ההזמנה משום שייתכן כי יחול שינוי. בשיחה שנערכה ביום 6.6.06, בשעה 15:41, אמר העורר לדורון "שידחה נגיד להכי קרוב שהוא יכול, שלושה ימים". העורר ביקש מדורון להסביר "לו" שיש אפשרות ("אופציה") כי יהיה שינוי נוסף. בשעה 15:44 התקשר דורון אל הסוכן, ואמר לו "תדחה את זה לשלוש ימים ... אבל אם אופציה אולי לעוד שינוי". באותו יום, בשעה 22:37, נערכה שיחה נוספת בין העורר ובין דורון, שבה הורה העורר לדורון שיגיד "לו" כי העניין "בטל לגמרי". ביום 7.6.06 בשעה 16:10, התקשר דורון לסוכן ומסר לו שהעניין מבוטל.

לאור כל אלה, באתי למסקנה כי מצויות ראיות לכאורה בעוצמה הדרושה, בשלב הזה, להוכחת אשמתו של העורר בעבירות המיוחסות לו באישום הראשון. עיינתי בכתוב ביומניו של העורר, אך לא מצאתי כי יש בהם כדי לגרוע מהמסקנה האמורה. חיזוק נוסף למעורבותו של העורר בענייני סמים, עולה מהראיות לכאורה הקיימות לעניין אישום 6, ובכללן הודעתו של יואל ותמלילי שיחות טלפוניות בין העורר ליואל ויצחק, שנערכו בסמיכות זמנים.

לאור מהותו של הסם בשני האישומים (קוקאין) וכמותו (כ-5 ק"ג), וכן לאור תפקידו של העורר במסגרת הקשר שנרקם לייבאו לישראל
, באתי למסקנה כי מסוכנותו של העורר רבה היא, וכי אין לשחררו לחלופת מעצר.

הערר נדחה.



ניתנה היום, כ"ח בחשון תשס"ז (19.11.2006).
ש ו פ ט




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06082720_f01.doc עכב
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il










בשפ בית המשפט העליון 8272/06 רוני לוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 19/11/2006)