Google

ד"ר יוסף אלדור - אינג' שוטה תובל,אינג' ד. רבינוביץ ואח'

פסקי דין על ד"ר יוסף אלדור | פסקי דין על אינג' שוטה תובל | פסקי דין על אינג' ד. רבינוביץ ואח' |

1814/06 עתמ     28/11/2006




עתמ 1814/06 ד"ר יוסף אלדור נ' אינג' שוטה תובל,אינג' ד. רבינוביץ ואח'




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עתמ001814/06
בפני
:
כב' השופטת שרה דותן

תאריך:
28/11/2006
בעניין:
ד"ר יוסף אלדור
רח' הניידות 4, ירושלים
העותר

נ ג ד
1. אינג' שוטה תובל

2. אינג' ד. רבינוביץ
3. עו"ד הניה שכטמן
ע"י ב"כ עוה"ד חיים קליר ואח'

רח' קויפמן 4, תל אביב
4. עו"ד אמיר לוינשטיין
ע"י ב"כ עו"ד רועי שוחט,
רח' יהודה המכבי 69, תל אביב
המשיבים
פסק דין
עתירה זו לידתה בסכסוך משפחתי והיא מהווה המשך לסדרה של הליכים בהם נקט העותר בניסיון להניע את המשיבים להגיש כתב אישום גם נגד קרוב משפחתו, עו"ד לוינשטיין.

הרקע העובדתי:
בתאריך 01.03.2006 הוגש נגד העותר כתב אישום על שימוש חורג לצרכי מגורים בחדרון של כ-7 מ"ר המצוי בקומת עמודים מפולשת ברחוב פרץ חיות 25 בתל-אביב.

על פי הנטען בעתירה, החדרון נבנה בשנות השמונים של המאה הקודמת על ידי אביו של העותר. ב- 30.06.2003 נפטר האב ובנותיו הקטינות של העותר ירשו את הנכס על פי צוואת המנוח.

בתאריך 05.05.2006 בדיון שהתקיים בפני
כב' השופט אלי ספיר, בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, ביקש העותר לצרף לכתב האישום אדם נוסף, עו"ד אמיר לוינשטיין, אשר לטענתו השתמש בחדרון כמשרד בשנים 2003-2005.
הבקשה נדחתה מן הטעם שבית המשפט אינו מוסמך להורות לתביעה לצרף נאשם זה או אחר לכתב האישום.
לטענת העותר, אי הגשת כתב אישום נגד עו"ד לוינשטיין מהווה אכיפה בררנית ומפלה והיא פוגעת בשוויון בין בני אדם משיקולים זרים.
לפיכך, מבקש העותר להורות למנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה, אינג' שוטה תובל
, ולמנהל מחלקת פיקוח על הבנייה, אינג' ד. רבינוביץ, וכן לעו"ד הניה שכטמן, מנהלת המחלקה המשפטית, "לפעול על פי ההלכה הפסוקה ולהגיש כתב אישום על שימוש חורג גם נגד עו"ד אמיר לוינשטיין".

בתגובתם של המשיבים 1-3 נטענו מספר טענות סף המתייחסות, בין היתר, לאי מיצוי ההליכים, העדר ניקיון כפיים, שיהוי וחוסר סמכות עניינית.
למרות שלפחות חלקן של טענות הסף הינן טענות של טעם, החלטתי להתייחס לעתירה לגופה.

סמכותם של משיבים 1-2, אינג' שוטה תובל
ואינג' ד. רבינוביץ, להגיש כתב אישום
הסמכות להגשתו של כתב אישום נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר האציל מסמכויותיו למשיבה 3.למשיבים 1-2 אין סמכות להגיש כתב אישום, ולפיכך אין בית המשפט יכול להורות להם לעשות כן, ודין העתירה נגדם להידחות.

אפליה בין שווים?
על פי הנטען בעתירה, הוגשה על ידי העותר, נגד עו"ד לוינשטיין, תביעה לתשלום שכר ראוי בגין שימושו בחדרון, ואין הוא חולק על העובדה שהשימוש על ידי עורך-הדין לוינשטיין, אם היה כזה, הסתיים בשנת 2005.

גם על פי גרסת העותר, השימוש החורג של עו"ד לוינשטיין הסתיים עובר לעריכת הביקרות בתאריכים 30.08.05 ו- 01.09.05. בנסיבות אלה, רשאית היתה המשיבה 3 לאבחן בין מי שממשיך לעשות שימוש חורג בחדר למי שהסיר את המחדל.

בסיכומים שהוגשו על ידי העותר לבית משפט השלום בגדרה של תביעתו לתשלום שכר ראוי, מבקש העותר בשם בנותיו להנות מהשימוש ואף מביע נכונות לאפשר המשך השימוש בכפוף לתשלום. סבורה אני שגם השאלה מי נהנה מפירות השימוש החורג מהווה שיקול ראוי לאבחנה בין העותר למר לוינשטיין.

נתון נוסף אותו זכאית התביעה לשקול בטרם תגיש כתב אישום הינו דרכי ההוכחה. בעוד שביחס לעותר כתב האישום נסמך על עדות פקח או פקחים שערכו ביקורות במקום, העדויות נגד עו"ד לוינשטיין הינן עדויות של בעלי עניין בפרשה, דהיינו העותר.

אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה אלא בנסיבות חריגות. ראה בעניין זה, בג"ץ 506/89 ידידיה בארי, עו"ד, נ' אמירה כוכבא-שבתי, סג"ן, ראש מדור תביעות אגף החקירות, המטה הארצי של משטרת ישראל; דורית ביינשי, פרקליטת המדינה; ד"ר מתתיהו פלד, פ"ד מד(1) 604, 609:

"...נקודת המוצא הידועה הינה, כי תובע אינו חייב להגיש כתב אישום בכל מקרה בו קיימות ראיות לכאורה לדבר ביצוע של עבירה פלילית. הדבר נתון לשיקול-דעתו, ורשאי הוא שלא להעמיד לדין אם הוא סבור כי אין במשפט 'עניין לציבור' (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]".

וכן ראה בג"ץ 11071/05 ש.א.י מועדונים בע"מ ואח'
נ' פרקליטות המדינה ואח'
(לא פורסם):

"הלכה היא, כי התערבות בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין באה רק במקרים חריגים, בהם לוקה ההחלטה ב'עיוות מהותי' או ב'חוסר סבירות קיצוני' (ראו בג"ץ 6009/04 שפרן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד מ"ח(5) 573, 582 השופט – כתארו אז – אור; בג"ץ 1261/03 חסן (נורי) אלעוקבי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם), השופט גרוניס; בג"ץ 2873/03 לויט נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם), השופטת פרוקצ'ה; בג"ץ 11861/04 רוה נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) השופט ג'ובראן))".

לא שוכנעתי כי החלטת התביעה העירונית שלא להגיש כתב אישום נגד עו"ד לוינשטיין מונעת משיקולים זרים.

אשר על כן, החלטתי לדחות העתירה. העותר ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מהיום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ההוצאות יחולקו בין משיבים 1-3 ומשיב 4.

ניתן היום ז' בכסלו, תשס"ז (28 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים
שרה דותן
, שופטת








עתמ בית משפט מחוזי 1814/06 ד"ר יוסף אלדור נ' אינג' שוטה תובל,אינג' ד. רבינוביץ ואח' (פורסם ב-ֽ 28/11/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים